מה זה מיומנויות ? 

מיומניות נותנות לך כלי להתמודד עם הגמרא . ולהבין אותה היטב לעומק. לדוגמה : דורות התנאים , דורות האמוראים , הבנת הארמית , מציאת

רש”י ותוספות . ברגע שנדע את המיומנויות של הגמרא לעומק , נבין כמו שצריך את הגמרא.

ניתן למצוא את המיומניות כמעט בכל דף גמרא . מיומניות אלו מהוות חלק בלתי נפרד מהגמרא.

:הגדרת המילה מיומנות

מיומנות היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצוייה, באופן יעיל מבחינת משאבי זמן ואנרגיה.

סוגי הסוגיות :

 איך מבדילים ?
.מתוך 10,000 סוגיות בתלמוד הבבלי  4,000 התהוו בסוף תקופת האמוראים
.  יש בסביבות ה- 6000 סוגיות שהתהוו בתקופת האמוראים. אותם אפשר לחלק ל 2 סוגים ראשיים – סוגיא טבעית וסוגיא ערוכה
אז איך ניתן להבדיל ביניהם ?

” סוגיות טבעיות הם דיונים בין אמוראים שממש ישבו ביחד בזמן הדיון זאת אומרת שני אמוראים ישבו או הלכו או נסעו ביחד ודנו בנושא כלשהו . והדיון מוצג לפנינו בצורה של” אמר ליה …אמר לה” . קוראים להן סוגיות טבעיות כי הם נמסרו בצורתן הטבעית והמקורית

סוגיות ערוכות הן סדרות של מימרות של נושא מסוים שנאמר ע”י אמוראים שונים בבתי מדרש שונים ואו בדורות שונים . כל מימרא היא אמירה בפני עצמה אך הצטרפותן ביחד נקראת סוגיה . נבחין בהן ע”י מימרות ערוכות הנאמרו בהן .

  הסוגיות הערוכות מתחלקות לשתי סוגים . א.  סוגיות ערוכות מבית מדרש אחד

ב. סוגיות ערוכות מיותר מבית מדרש אחד

איך מבדילים בין סוגיא רב בית מדרשית לסוגיא חד בית מדרשית ?

נושא זה יותר פשוט מאוד ,צריך רק לשים לב לאמוראים המשתתפים בסוגיא ומאיזה בית מדרש הם . אם הם בבתי מדרש שונים הם רב בית מדרשית .

.ואם כולם מבית מדרש אחד הסוגיא חד בית מדרשית
בתוך שתי הסוגים שבתוך הסוגיא הערוכות יש עוד סוג ,יש אפשרות שסוגיה תיהיה מבתי מדרש שונים בבבל , ויש אפשרות ליותר מבית .
מדרש אחד בישראל.
.נבדיל ביניהם לפי בתי המדרש בהם נמצאים האמוראים בסוגיה

למה זה חשוב ?

 מיומנות זאת  (סוגי סוגיות) עוזרת לנו למפות ולסרוק בצורה טובה את הסוגיה . ע”י מיומנות זאת נוכל להבין ולהיכנס לעומק הגמרא ולפעמים מיומנות זו אפילו עוזרת להבין דברים כמו מחלוקות וקושיות ע”י ידיעה באיזה בתי מדרש הסוגיה ובאיזה דורות הסוגיה.

 סוג הסוגיה גם עוזר לנו להבין איך כדאי ללמוד את הסוגיה, סוגיה טבעית לומדים לפי הסדר בלי התחשבות בסוג המקור, בסוגיה ערוכה  לומדים את המקורת התנאים קודם לאחר מכן את המימרות ולאחר מכן שו”ט .  

.סוג הסוגיה נותן לנו גם ידע כללי על ההיסטוריה בתקופת האמוראים ובכלל על היסטורית עם ישראל 

סוגי סוגית :
 
 סוגי אחת במסכת סנהדרין פרק רביעי היא סוגיא ערוכה רב בית מדרשית בבבל כי יש בה מימרות ערוכות כי מופיעים בה רבה רב זביב רב פפא אז יודעים שהיא רב בית מדרשית. 
ומידע זה מורה לנו ללמוד את הסוגיה קודם מקורות תנאיים ואח”כ מימרות ולאחר מכן שו”ט . גם נוכל לדעת שהמידע שנוסף לנו לסוגיה הוא רק   מבתי מדרש בבבל 
 
 סוגיא שתים במסכת סנהדרין פרק רביעי היא סוגיא ערוכה רב בית מדרשית בעיקרון זה בבל אבל יש מנחותאי אנו יודעים זאת כי מופיעים בה רב יהודה רבה רב כהנא רבא לכן היא רב בית מדרשית. 
גם בסוגיה זו נלמד קודם מקורות תנאיים לאחר מכן מימרות ואח”כ שו”ט התוכן במשנה נאמר רק בבתי מדרש בבבל
 
  סוגיה שלוש במסכת סנהדרין פרק רביעי היא סוגיא טבעית רב בית מדרשית מבבל כי מופיעים בה רב נחמן ורב יוסף ולכן היא רב בית מדרשית
 
את סוגיה זו לא נלמד בסדר של הסוגיות הקודמות אלא בסדר אחר, נלמד סוגיה זו על פי הסדר שמופיע בה , כי היא סוגיה טבעית
        

 סיכום אישי : מיומניות

יונתן : 

מעבודה זאת ניתן ללמוד את המיומניות ולהבין רבות אודות הגמרא. למדתי מעבודה זו את הדברים הבאים :

כיצד להבדיל בין מקורות תנאים ואמוראים

• כיצד לזהות סוגיה טבעית או ערוכה

הבנת ההיסטוריה של התלמוד והגמרא  . 

רועי : המיומנות “סוגי סוגיות” היא המיומנות שהכי פחות הבנתי אותה אבל בעקבות העבודה למדתי הבנתי וחקרתי עליה ועכשיו אני מבין איך .לתת סוג לסוגיה ומה לעשות בעקבות הסוג כמו שצריך