מנהג צאפש

מנהג צ’אפש

צ’אפש

שמו של מנהג טקס ביקור חולים ובילוי ערב מבדר

בחברת החולה או מי שסובל משבר בגפיו. לנשיפה בליווי תפילות, יש כוחות

רוחניים וכישופיים לריפוי החולים. כך האמינו הצ’רקסים כמו גם, עמים רבים

שהאמינו בכוחות רוחניים ואו אמונות דתיות.

המנהג עבר שני שלבים בהתפתחותו:

השלב הראשון היה בתקופה הפגאנית הטקס היה מבוסס יותר על הצדדים

הרוחניים ועל האמונות התפלות מאותה תקופה, כך למשל, המבקר היה צריך

לדפוק שלוש פעמים על סכין מחרשה או חתיכת ברזל, שהיו מניחים ליד החולה על

מנת, להרחיק את הרוחות הרעות ממנו תוך, שהוא מתפלל לרפואה שלמה

והחלמה מהירה. כמו כן, היו מניחים ביצה בתוך כוס מים ליד החולה משום שהיו

מאמינים כי הביצה תשבר כסימן כאשר רוח רעה או כל מי שמביא מזל רע יתקרב

לחולה.

בתקופה מאוחרת יותר וככל הנראה בהשפעה דתית בוטלו הטקסים האלה וביקור

החולים הפך להיות ערב בילוי בחדרו של החולה שבו היה נהוג לקיים משחקים

ובכלל זה משחק ” הפטיש וסוס עץ תלוי” , ותחרויות בין הצעירים והצעירות,

שבשיאן היו נוגסים בעוגה תלויה ומתנדנדת. המפגש של חברים וחברות אצל החולה היה נמשך עד שעות הבוקר. נוסף לכך,

שהיו דואגים לצרכיו, מעודדים, משמחים ומבדרים אותו כך, גם היו מסייעים

למשפחתו ומאפשרים להם לישון ולנוח לקראת היום שלמחרת.

יש לציין, שמנהג זה שיש לו תפקיד טיפולי, נפשי ורוחני מתקיים עד עצם היום הזה

ברוב הקהילות הצ’רקסיות אולם ובשל ההתפתחות התרבותית, הרפואית

והטכנולוגית, בהיקף מצומצם יותר.