יונתן הזדרז וכיוון את צעדיו אל עבר בית הכנסת, אם לא יזדרז כעת יפסיד את המניין של תפילת ותיקין.

הוא האיץ את צעדיו ולפתע נתקלה רגלו בספסל הנטוע בשביל המוליך אל עבר בית הכנסת, מה קורה איתו היום?… הספסל הזה קבוע על מקומו כבר מימים ימימה, דווקא הבוקר לא זכר את דבר קיומו?!

הוא התרומם ממקומו כעוס, ומתוח איך אגיע לתפילה בזמן??? ולפתע ראה מול עיניו מודעה גדולה בעוד יומיים תתקיים האזכרה של הרב משה צבי נריה, כעת הבין את פשר נפילתו, אם לא היה נעצר רגע בכלל לא היה זוכר ולא היה קורא את המודעה החשובה הזאת…

כעת, לקחו אותו מחשבותיו אחורה, הוא נזכר ברב נריה בימי חיותו כאשר הוא יונתן עוד היה בתחילת שנות לימודיו בישיבה, פעמים רבות זכה להערה מפיו של הרב נריה. לא בהערה של מורה הכועס על תלמידיו, אלא בהערה לבבית, הערה שהייתה הארה ונבעה מעומק הלב להשכמה לתפילת

הבוקר בלווי שיר ומנגינה: “ישראל עם קדושים
קומו לעבודת הבורא”

בכל פעם הרגשתי את הרב כמו אבא טוב הקורא לתלמידיו וקולו הספוג ערגה חודר אל מתחת לשמיכה ואינו נותן מנוח.

בוקר אחד לאחר לילה ארוך ללא שינה, בו שקדנו בצוותא יחד עם חברי על עבודת גמר בהיסטוריה בנושא המהפכה הצרפתית, נכנס הרב נריה לחדר בניגון “ישראל עם קדושים” ועינו של הרב צדה את ספרי המהפכה המונחים פתוחים על השולחן.

הרב נריה החל לדפדף באחד הספרים וכשהגיע לתמונה המתארת את הפריצה לבסטיליה הרים קולו בנעימה:

“ישראל עם קדושים קומו למהפכה!”

ואז נחה עליו הרוח, וכמהפכן הניצב בלב כיכר הומה אדם, החל קורא באוזנינו בקול רם: קומו חבריא! בואו נחולל בתפילתנו את המהפכה הצרפתית האמיתית.

בואו נזקוף קומה בתפילה ונרים על נס את דגל החופש, השוויון והאחווה. ולא התקררה דעתו עד שעמד דום בתנועה תיאטרלית קמעה והחל שר “ישראל עם קדושים” במנגינת ההמנון הצרפתי.

הרב נריה היה מטבעו מהפכן ולבו היה פתוח לכל אדם מעם ישראל אבל, הרב נריה – המחנך הגדול – ידע כמורו ורבו הרב זצ”ל,

שהמהפכה מתחילה מבית, וכל כיבוש מתחיל בכיבוש הלב מתוך גילוי כוחות הרצון הפנימיים המבקשים לעשות רצונו בלבב שלם. כי “הרצון הטוב הוא הכל וכול הכישרונות שבעולם אינם אלא מילואיו” (אורות
התשובה ט’ א’).

הרב נריה ביקש לומר לנו באותה השכמת בוקר מעוררת תימהון, כי איננו צריכים לנדוד בעקבות המהפכה ולתור אחרי אורות פלא רחוקים, אלא עלינו להפנים את המהפכה הצרפתית ולגלות אותה בתוך התפילה התורה והמצווה.
הרב נריה ביקש בראש וראשונה לקרוא לקום לתפילה בשמחה.

הרב נריה ביקש להדביק אותנו בדבר – כך האמין – בכל לבו ובו ראה את מוקד חייו:

האמונה בכוחה של עבודת ה’ בתורה ובתפילה לשנות מציאות ולחולל מהפכה. את הכל נוכל למצוא בפנים, בתוך הלב פנימה.

מכוחה של רוח זו, לחולל את מהפכת “דור הכיפות הסרוגות, ומכוחה עמד באותה שעת בוקר וקרא לנו בניגון”

“ישראל עם קדושים” לתפילה של מהפכה.
איזו השגחה פרטית, הספסל הזה עומד כאן כבר שנים והנה היום הוא דאג להזכיר לי את הרב האהוב הרב נריה, ולא רק אותו אלא את כל מה שעומד מאחורי האיש הענק הזה..

כל מהפכה או שינוי אמיתי מתחילים רק כשאתה יודע בלב שלם מהי מטרתך ושינוי אמיתי הוא לאו דווקא שינוי ענקי אלא החלטה של אדם עם עצמו לעשות מעשה. למשל: עבודת המידות, אמונה
בהשם. אך גם המהפכות הגדולות כמו שילוב של תורה ועבודה, אהבת ישראל מכל הלב, מתחילות ברצון של אדם אחד לשנות.
במקרה זה אדם יחיד ומיוחד שהשריש בנו את אמונתו ודרכו-הרב צבי נריה.
(הסיפור מבוסס על פי דברי תלמידו הרב חנן פורת )