פעם היה אריה שאהב רק תות

.לא בשר ולא גבינה רק תות פשוט

 לא דייסה ולא קקאו רק תות הוא רצה תות

, לא לחם לא אורז ולא ביצה

.רק תות

אבל ביער שהאריה היה גר- לא היה תות

:האריה ישב ובכה ובכה ואמר

אני רוצה תות

:הלביאה, אמא שלו אמרה לאריה הקטן

.אין ביער שלנו תות

,יש פטל, שזיפים,סיגליות,יש אורז וצ’יפס

קבב וארטיק

.אבל תות אין

.תפסיק לבכות ותפסיק להתאונן

,אבל האריה בכה ורצה רק תות

ואת עיניו ניגב בסמרטוט

.ורצה רק תות

.כל הזמן בכה וכל הזמן רצה תות ותות

.פעם אחת הלכו ילדים קטנים לטייל ביער

ובתיק האוכל שלהם היה תות

כדי שאם פתאום הם יהיו רעבים יוכלו

לאכול תות

.הרבה תות

ראה האריה את הילדים

והריח תות

:התקרב אליהם ואמר

תנו לי תות

,הילידים נבהלו מאוד

.הם פחדו מחיות גדולות

.והם לא הבינו את שפת האריות

.ולא ידעו שהוא מבקש תות

,הם חשבו שהוא רוצה לטרוף אותם

.אז הם ברחו

וכשהם ברחו, נפל להם תיק האוכל עם התות

והאריה הרים את התיק והתחיל לאכול את התות

אכל האריה את התות

ואכל עוד תות

ועוד ועוד תות

עד שגמר הכל ואמר

פויה

אני לא אוהב תות

זאת הייתה פשוט טעות

ומאז הוא אוכל מה אמא שלו מכינה

ולא רוצה דברים שאין ושרק לילדים

אחרים יש

הוא אוכל ביצה ולחם וגבינה לבנה

והוא כבר לא בוכה ולא מתנהג כמו טיפש