חנוכה

לפני הרבה שנים בארץ ישראל, בזמן בית המקדש, חיו יהודים בשלווה. הקריבו

.קרבנות, למדו תורה וקיימו מצוות

המלך אנטיוכוס היווני החליט יום אחד שהוא רוצה לכבוש את בית המקדש, והתחיל לגזור גזירות על היהודים, שיפסיקו לקיים מצוות ויתנהגו כמו היוונים.

המלך אנטיוכוס גזר על היהודים 3 גזירות חמורות:

לא לשמור שבת

לא ללמוד תורה

לא לעשות ברית מילה

מי שיעבור על הגזירות יענש ויהרג!

אבל למרות הגזירות, היהודים במסירות נפש קיימו אותם, ואפילו מתו על קידוש

השם.

איך הם למדו תורה? היה להם פיתרון – הם הסתתרו במערות, וכשהגיע יווני מיהרו לשחק בסביבונים, וכך טענו שלא למדו, אלא שיחקו.

כל הזמן נלחמו היוונים נגד היהודים. היהודים הקימו צבא משלהם וקראו לו “המכבים”. מפקדם היה מתתיהו הצדיק וחמשת בניו.

היוונים היו חזקים, רבים, עם פילים והרבה נשק ואמצעי מלחמה טובים ומנוסים. ואילו היהודים היו חלשים, מעטים, לא ידעו איך להלחם טוב, ולא היה להם הרבה נשק טוב.

אבל למרות זאת היהודים ניצחו! הצדיקים ניצחו את הרשעים, הקדושים את הטמאים! כי ה’ עשה להם נס! זו הסיבה היחידה!!!

הסתיימה המלחמה ונכנסו היהודים לבית המקדש, לחדש את עבודת בית

המקדש. הם ניקו וטיהרו את המקדש. ועכשיו הם רצו להדליק את המנורה – אבל אין להם שמן זית זך וטהור!

חיפשו וחיפשו כולם, הפכו כל אבן, בדקו כל סדק. ובסוף נמצא כד שמן קטן חתום בחותמו של הכהן. אבל הכד כל כך קטן. לכמה זמן כבר יספיק לדלוק?

הדליקו את המנורה, והנה – נס! השמן המועט שבכד הספיק לא רק ליום אחד כמו שחשבו, אלא ל8 ימים!!!

שנים רבות עברו מאותו סיפור. אך עד היום, לזכר הניסים הגדולים שארעו אנו

חוגגים את חג החנוכה בשמחה והודיה לה’ על ניסיו ונפלאותיו שעשה עימנו.

שמונה ימים חוגגים, מדליקים נרות בחנוכיה – לזכר הנס עם המנורה.

אוכלים סופגניות ולביבות – לזכר נס פח השמן.

ואומרים הלל – להודות לה’ על הניסים והנפלאות שקרו במלחמה.

חג חנוכה שמח!