מהמקורות לשירה העברית- שיר השבוע תשע”ט
Copyright © 2018
סתיו יהודי
מילים: אברהם חלפי
לחן: יוני רכטר
סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים.
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים.
וּפָנִים יהודיות מן הגולה
בְּאֲפַרְפַר נוּגֶה
ירחפו לפני כסא אדון עולם.
וּבַקָּשות וְתַחֲנוּנִים וְניצוצות הרבה
בעומק עיניהן.
2
3
קול גלגל
מילים: על פי ספר הזוהר
לחן: אברהם טל
קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה,
מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות.
קול נעימות עולה, ויורד,
הולך ומשוטט בעולם.
קול שופר נמשך בעומקי המדרגות,
ומסובב הגלגל סביב.
זהו קול, זהו קול גלגל עולה ויורד.
4
5
בין הצלילים
מילים ולחן: יונתן רזאל
פקחתי את עיני היום
אל עולם מופלא שסובב אותי
אחד מאין סוף בני אדם
חיות, עצים, פרחים ושמים
העולם הוא כמו אדם אחד
בו אתה הלב, אני העיניים
הופקדנו פה מזמן מזמן
לפרוח, לגדול, לגעת בשמים
זה בין הצלילים, בין המילים ומעל הכוכבים
וגם נמצא קרוב אלי עמוק בלב
קורא לי אליו, לבחור בחיים
לא לשכוח, לא להסתיר
כך שלפני שהשמש תשקע
אולי אור חדש יאיר
אולי עוד נשנה
אבל הדרך התפתלה
כשקול אחר פתאום התגלה
כשדם צועק מן האדמה
אחים אוטמים אוזניים
זה בין הצלילים, בין המילים ומעל הכוכבים
וגם נמצא קרוב אלי עמוק בלב
קורא לי אליו, לבחור בחיים
לא לשכוח, לא להסתיר
כך שלפני שהשמש תשקע
אולי אור חדש יאיר
אולי עוד נשנה
אבל אני מלא תקוה
אדם הרי בצלם נברא
6
7
בראשית
מילים: אהוד מנור
לחן: צביקה נוי
בראשית היו שמיים
בראשית היה הים כחול
בראשית היו לי יום ולילה לילה
שעות הרבה כחול
בראשית היתה הארץ
דשא עשב רך כשי לה
בראשית
גן בעדן גן בלי שער
משמיים גשם טוב ניתך
אלוהים היה רחום עם שחר
ולמשמרת נתן הוא לי אותך
לי אותך לי אותך
בראשית היה לי שמש
בראשית זימרו לי ציפורים
בראשית הבשיל הפרי עד ערב
תותים וגרגרים
היה לי לילה
הרוחות ניגנו (זימרו) שיר ערש לי ולך
גן בעדן גן בלי שער…
8
9
יעקב התמים
מילים ולחן: אביהו מדינה
ברח לו יעקב מפני עשיו
אל דודו לבן נשא רגליו
רעה שם בהרים כבשים ואיילים
כי הוא איש תמים, יושב אוהלים.
אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג – מי לא ירא
מי לא יירא.
ברחל הוא עבד שבע שנים
כל בוקר יאמר לה עינייך יונים
אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה
אמר לבן ליעקב זו הבכירה.
אל תירא…
אך מה זה קרה לבחיר האל
ואז חידש ימיו כקדם בישראל
ואיך שלף חרבו ובשם האלוהים
היכה עמים רבים, זה התמים, זה התמים.
אל תירא..
10
11
מלאך מסולם יעקב
מילים: יורם טהרלב
לחן :נורית הירש
בבוקר אל דשא ביתי הרטוב
אל דשא ביתי הרטוב
ירד משמיים
בלובן כנפיים
מלאך מסולם יעקב.
מאין תבואה ואנה תצעד?
מארץ הנגב אל ארץ גלעד.
את מי שם תראה, מלאכנו הטוב?
את אוהל עשיו ואת בית יעקב.
בטרם אפתח את דלתי לקראתו
אפתח את דלתי לקראתו
פרש הכנפיים
ועף לשמיים
מלאך מסולם יעקב.
חכה נא עוד רגע, חכה ואני
הנה זה ארד במשעול אל גני,
ופרח אקטוף מפרחי היסמין
הבא אותו שי לאחי בנימין.
בבוקר על דשא ביתי הרטוב…
12
13
ליל המלאך
מילים ולחן: נעמי שמר
כל הלילה נאבקתי
עם מלאך בלתי נראה
מאבק שאין דומה לו
מאבק בלתי נלאה
עם מלאך שאין לו שם
ועודני נושם
אם הלבין ראשי הלילה
וחוורו פני כל כך
זה מפני שכל הלילה
נאבקתי עם מלאך
עם מלאך שאין לו שם
ועודני נושם
לא ידענו מי משנינו
מנצח ומנוצח,
עד אשר עלה שהשחר
והצית את המזרח
עם מלאך שאין לו שם
ועודני נושם
בגופי עכשיו צלקת
ויגע ומותש
אנוכי ממשיך ללכת
ויודע שם חדש
שנולד מתוך הליל
ישראל
שם נולד מתוך הליל
ישראל
כי נולד מתוך הליל
ישראל
לי נולד מתוך הליל
ישראל
14
כתונת פסים
מילים: מאיר אריאל
לחן: ארקדי דוכין
לִפְנֵי כַּמָּה וְכַמָּה שְׁנוֹת אֶלֶף
נִפְרַדְנוּ אֲנִי וְאָחִי
הוּא לַכִּוּוּן שֶׁל הַקְּרִירִים הָאֵלֶּה
אֲנִי לִדְרוֹם מִזְרָחִי
יוֹבְלוֹת עַל יוֹבְלוֹת לֹא הִתְרָאֵינוּ
וּפִתְאֹם נִפְגַּשְׁנוּ כָּאן
לֹא הִכַּרְנוּ, כָּל-כָּךְ הִשְׁתַּנֵּינוּ
טוֹב שֶׁהִשְׁאַרְנוּ סִימָן
מַה הֵם עָשׂוּ לְךָ –
אַתָּה בִּכְלָל לֹא דּוֹמֶה לִי
בְּבֶכִי צָחַקְתִּי, אָחִי,
אַתָּה לֹא נִרְאֶה כָּל-כָּךְ יִשְׂרְאֵלִי
בֶּטַח שֶׁלֹּא תַּנָּ”כִי
פִּזְמוֹן:
כֵּן, כָּל הַצְּבָעִים עוֹד יַזְהִירוּ
לְכָל הַצְּדָדִים בָּעוֹלָם
לִרְאוֹת כֻּלָּם אֶת כֻּלָּם
וְכָל הַצְּדָדִים עוֹד יַכִּירוּ
בַּגְּוָנִים הַשּׁוֹנִים אֶת עַצְמָם
וְיוֹתֵר הַצְּבָעִים לֹא יַסְתִּירוּ
אָדָם מֵאָדָם, דָּם מִדָּם.
“מִי שֶׁמְּדַבֵּר”, צָחַקְתִּי, בָּכִיתִי,
לַמַרְאֵה הַחִוֵּר שֶׁל אָחִי
לַמִּבְטָא הַמּוּזָר שֶׁלּוֹ – “בִּיטֶה, בִּיטֶה” –
זֶה יוֹתֵר תַּנָּכִי?…
15
יוסף וכתונת הפסים המשגעת
מילים: טים רייס/לחן :אנדרו לויד וובר
תרגום: אהוד מנור
עוצם עיני
סוגר כל פתח
לראות לבטח
למה ולאן
ממרחקים
קולי בוקע
אך עולם שופע
לחלום מוכן
כתונת לי
צבעים לה אלף
צבעים כאלה
לא נראו עד כאן
ובמזרח
עולה השמש
אך עולם של אמש
לחלום מוכן
הלמו תופים
ברקים של אור
הכתונת עפה
אל השחור
צבעיה נעלמו בחושך
ואני לבד
תנו לי לחזור
פתחו הדלת
חלום ותכלת
כבר חשכו מזמן
עולם שלי,
עולם יגע
מתגעגע
לחלום מוכן
16
אניית יעקב
מילים: אהוד מנור
לחן: משה וילנסקי
והנה יום אחד מתעורר יעקב
וניצב מול הים הגואה.
שתי רגליו יחפות על החול הרטוב,
את עיניו אל האופק נושא.
ועולה מן המים, מבין הגלים
אונייה לבנה מול החוף.
על בדי מפרשיה כתובות שתי מילים
לאמור: “אונית יעקב”.
אוניה מתקרבת ואין בה אדם,
לא מלח בה ולא רב חובל.
ואומר יעקב לבניו: “חיש נרדה
בספינה שזימן לנו אל.”
אונית יעקב מהלכת בים,
ראובן מיפרשיה ימתח.
יהודה וזבולון הגאים בידם,
בנימין ושמעון במבטח.
נפתלי ואשר מחזקים התרנים
ולוי תפילותיו מעלה.
יששכר, דן וגד בשירה קול נותנים
ויוסף מן הים דג שולה.
אונית יעקב מהלכת בים
ותריסר מלחיה אחים.
אונית יעקב מקצווי העולם
שוב חוזרת אל חוף מבטחים.
17
רואים רחוק רואים שקוף
מילים: יענקל’ה רוטבליט
לחן: שמוליק קראוס
צַר הָיָה כָּל כָּךְ
הָיִיתִי אָז מֻכְרָח
לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְלָעוּף
אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ
אוּלַי כְּמוֹ הַר נְבוֹ
רוֹאִים רָחוֹק רוֹאִים שָׁקוּף.
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש.
אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת
שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר.
בן אדם…
בערה בי אש
יצאתי לבקש
ימים סערתי כסופה
שבתי אל ביתי
למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה.
בן אדם…
18
מתנות קטנות
מילים: נעם חורב
לחן: רמי קליינשטיין
זה עוד יום שישי נושם את האוויר
האור והצל משחקים שוב תופסת
השולחן ערוך תמונות ילדות על הקיר
שיירות לבנות חוזרות מבית כנסת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש
זה עוד יום שישי מרפסת ועיתון
השמש כמו הדאגות לאט נמחקת
מנגינות פשוטות זוחלות מהחלון
ושום סערה כבר לא תסתיר פה את השקט
מתנות קטנות מישהו שלח לי מתנות קטנות ….
כי בנו בחרת, ואותנו קידשת
ברוך אתה ה’ מקדש השבת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות
מתנות קטנות מישהו שלח לי מתנות קטנות ….
19
בואי כלה
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: יאיר רוזנבלום
עֲטֹף נָא אֵל שַׁדַּי אֶת נַפְשִׁי בְּטַלִּית
וְזַמֵּר בַּקּוֹל – בּוֹאִי כַּלָּה
הוֹ אִשְׁתִּי הַיָּפָה הַדְלִיקִי הַנֵּרוֹת
וְלַקִּדּוּשׁ הָכִינִי הֶחָלָה
הַלַּיְלָה כְּבָר בָּרַךְ עַל נֵרוֹת שַׁבַּתּוֹ
וּלְבָנָה לַקִּדּוּשׁ מוּטֶלֶת
הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה
לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה בַּדֶּלֶת
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי גּוּפֵנוּ בְּטַלִּית
נְזַמֵּר נָא בַּקּוֹל: בּוֹאִי כַּלָּה
נָשֵׁינוּ הַיָּפוֹת תַּדְלֵקְנָה הַנֵּרוֹת
וְאָנוּ נְקַדֵּשׁ עַל הַחַלָּה.
עֲטֹף נָא אֵל שַׁדַּי ..
כִּי שִׁבְעָה הֵם יָמִים יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
וְשִׁבְעָה יֵשׁ קָנִים לַמְּנוֹרָה
וּמִי אֲשֶׁר הִדְלִיק הַמְּנוֹרָה בַּנֶּפֶשׁ
הוּא יִצָּק הַשֶּׁמֶן לְאוֹרָהּ
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי…
הֲתִזְכֹּר אֵיךְ שַׁבְנוּ בִּסְפִינוֹת לוֹעֲזִים
אֲנַחְנוּ הָעוֹלִים בְּשִׁמְךָ
עֵת יְהוּדִים יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מַה תֵרָב בִּמְעוֹנָם הַשִּׂמְחָה
האַתֲָה שָׁכחַתְָּ? ויְדָךְָ הןֵ פּרָשְָׂה
מִפָּרָשִׁים לַסְּפִינָה הָעוֹלָה
אֲנַחְנוּ רְאוּיִים לָשֶׁבֶת רִאשׁוֹנָה
בְּמִשְׁתֶּה שַׁבַּתְּךָ הַגְּדוֹלָה.
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי…
20
זלמן זה לא אתה
מילים ולחן: קובי אוז
זלמן הסתובב בעולם מבולבל
שאל את עצמו “מי אני ובכלל”?
אני חקלאי יש לי שטח גדול
ואני מנהל את הכל
אני מגדל פירות וירקות
ומקפיד לדשן לעבד להשקות
אני המושל על חלקת אדמה!”
ואז יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
הנה תראה, שנת שמיטה
השדה מלבלב בלי עזרתך
אתה לא אדמתך
אתה פשוט
זלמן התקשר לכאן ולכאן
אמר לעצמו “אני הבוס של הזמן
אני רק מרים איזה טלפון קטן
ומיד מסודר העניין
יש לי מעמד מסביב לשעון
קריירה נון-סטופ מניות וממון
אני תמיד זמין לכל הפתעה!”
והופ יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה
הנה שבת המלכה
עכשיו תהיה במנוחה
אתה אחד מהעם שאומר תפילה
מעמדך לא אתה
אדמתך לא אתה
אתה
אתה פשוט זלמן.
זלמן נשכב על הכורסא בסלון
הביט על הקירות והציץ מהחלון
ביתי מבצרי הוא כמו ממלכה!”
ושוב יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
סוכות עכשיו צא אל הסוכה
נובו ריש אל תהיה לי מצוברח
הבט לכוכבים הקורצים מהסכך
ביתך לא אתה
אשתך לא אתה
מעמדך לא אתה
גם אדמתך לא אתה
אתה פשוט
זלמן.
זלמן שאל את אביו החולה
“איך אגדיר את עצמי בעולם הזה?”
“אתה הבן שלי” אמר האב החכם
ועצם את עיניו לעולם.
האבא נטמן בחלקת אדמתו
לנכדו קלמן נתנו את שמו
וזלמן נשאר עם אותה שאלה
ויצאה בת קול הפעם עם תשובה:
זלמן אתה זה ששואל
זה שתמיד מתבלבל
בין מה ששלך למי אתה
ובין עבודתך למהות עולמך
זלמן זה לא אתה
מתי כבר תכונן יחסים עם עצמך?
אתה לא רכושך
לא הצלחה
אתה לא סביבתך
אפילו לא שאלתך
אתה פשוט זלמן.
21
כתונת פסים
מילים: מאיר אריאל
לחן: ארקדי דוכין
לִפְנֵי כַּמָּה וְכַמָּה שְׁנוֹת אֶלֶף
נִפְרַדְנוּ אֲנִי וְאָחִי
הוּא לַכִּוּוּן שֶׁל הַקְּרִירִים הָאֵלֶּה
אֲנִי לִדְרוֹם מִזְרָחִי
יוֹבְלוֹת עַל יוֹבְלוֹת לֹא הִתְרָאֵינוּ
וּפִתְאֹם נִפְגַּשְׁנוּ כָּאן
לֹא הִכַּרְנוּ, כָּל-כָּךְ הִשְׁתַּנֵּינוּ
טוֹב שֶׁהִשְׁאַרְנוּ סִימָן
מַה הֵם עָשׂוּ לְךָ –
אַתָּה בִּכְלָל לֹא דּוֹמֶה לִי
בְּבֶכִי צָחַקְתִּי, אָחִי,
אַתָּה לֹא נִרְאֶה כָּל-כָּךְ יִשְׂרְאֵלִי
בֶּטַח שֶׁלֹּא תַּנָּ”כִי
פִּזְמוֹן:
כֵּן, כָּל הַצְּבָעִים עוֹד יַזְהִירוּ
לְכָל הַצְּדָדִים בָּעוֹלָם
לִרְאוֹת כֻּלָּם אֶת כֻּלָּם
וְכָל הַצְּדָדִים עוֹד יַכִּירוּ
בַּגְּוָנִים הַשּׁוֹנִים אֶת עַצְמָם
וְיוֹתֵר הַצְּבָעִים לֹא יַסְתִּירוּ
אָדָם מֵאָדָם, דָּם מִדָּם.
“מִי שֶׁמְּדַבֵּר”, צָחַקְתִּי, בָּכִיתִי,
הוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁלִּי, כָּל פַּס בִּי נוֹגֵעַ
כָּל פַּס רוֹצֶה לְקַלֵּף לִי אֶת הָעוֹר
הוֹ, פַּסִּים, פַּסִּים, פַּסִּים שֶׁלִּי,
אֲנִי לֹא אֶשְׁתַּגֵּעַ
רַק אֵתֵּן לַגְּוָנִים מְעַט אוֹר.
הֵן כָּל הַצְּבָעִים…
פּוֹלָנִים הִתְנַפְּלוּ עַל מָרוֹקוֹ
רוּסִים נִכְנְסוּ בְּתֵימָן
מִצְרַיִם חָטְפָה מִטּוּרְקוֹ
שֶׁבַּדֶּרֶךְ תָּקְעָה אֶת יָוָן
אֵיךְ שֶׁבֵּינֵיהֶם הִסְתַּבַּכְנוּ
כְּבָר סֻפָּר אַף כִּי לֹא יְאֻמָּן
אֲבָל לָמָּה אֶת הַמִּלְחָמוֹת
הַזָּרוֹת שֶׁלָּהֶם מָשַׁכְנוּ
אַחֲרֵי שֶׁהֵם שָׁכְחוּ אוֹתָן מִזְּמַן, מִזְּמַן…
הוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁלִּי, כָּל פַּס בִּי נוֹגֵעַ
כָּל פַּס רוֹצֶה לְקַלֵּף לִי אֶת הָעוֹר
הוֹ, פַּסִּים, פַּסִּים, פַּסִּים שֶׁלִּי,
אֲנִי לֹא אֶשְׁתַּגֵּעַ (לֹא אֶשְתַּגֵּעַ)
רַק אֵתֵּן לַגְּוָנִים מְעַט אוֹר.
לַמַרְאֵה הַחִוֵּר שֶׁל אָחִי
לַמִּבְטָא הַמּוּזָר שֶׁלּוֹ – “בִּיטֶה, בִּיטֶה” –
זֶה יוֹתֵר תַּנָּכִי?…
22
23
יוסף וכתונת הפסים המשגעת
מילים: טים רייס/לחן :אנדרו לויד וובר
תרגום: אהוד מנור
עוצם עיני
סוגר כל פתח
לראות לבטח
למה ולאן
ממרחקים
קולי בוקע
אך עולם שופע
לחלום מוכן
כתונת לי
צבעים לה אלף
צבעים כאלה
לא נראו עד כאן
ובמזרח
עולה השמש
אך עולם של אמש
לחלום מוכן
הלמו תופים
ברקים של אור
הכתונת עפה
אל השחור
צבעיה נעלמו בחושך
ואני לבד
תנו לי לחזור
פתחו הדלת
חלום ותכלת
כבר חשכו מזמן
עולם שלי,
עולם יגע
מתגעגע
לחלום מוכן
24
25
רואים רחוק רואים שקוף
מילים: יענקל’ה רוטבליט
לחן: שמוליק קראוס
צַר הָיָה כָּל כָּךְ
הָיִיתִי אָז מֻכְרָח
לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְלָעוּף
אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ
אוּלַי כְּמוֹ הַר נְבוֹ
רוֹאִים רָחוֹק רוֹאִים שָׁקוּף.
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש.
אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת
שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר.
בן אדם…
בערה בי אש
יצאתי לבקש
ימים סערתי כסופה
שבתי אל ביתי
למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה.
בן אדם…
26
27
מתנות קטנות
מילים: נעם חורב
לחן: רמי קליינשטיין
זה עוד יום שישי נושם את האוויר
האור והצל משחקים שוב תופסת
השולחן ערוך תמונות ילדות על הקיר
שיירות לבנות חוזרות מבית כנסת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש
זה עוד יום שישי מרפסת ועיתון
השמש כמו הדאגות לאט נמחקת
מנגינות פשוטות זוחלות מהחלון
ושום סערה כבר לא תסתיר פה את השקט
מתנות קטנות מישהו שלח לי מתנות קטנות ….
כי בנו בחרת, ואותנו קידשת
ברוך אתה ה’ מקדש השבת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות
מתנות קטנות מישהו שלח לי מתנות קטנות ….
28
29
בואי כלה
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: יאיר רוזנבלום
עֲטֹף נָא אֵל שַׁדַּי אֶת נַפְשִׁי בְּטַלִּית
וְזַמֵּר בַּקּוֹל – בּוֹאִי כַּלָּה
הוֹ אִשְׁתִּי הַיָּפָה הַדְלִיקִי הַנֵּרוֹת
וְלַקִּדּוּשׁ הָכִינִי הֶחָלָה
הַלַּיְלָה כְּבָר בָּרַךְ עַל נֵרוֹת שַׁבַּתּוֹ
וּלְבָנָה לַקִּדּוּשׁ מוּטֶלֶת
הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה
לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה בַּדֶּלֶת
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי גּוּפֵנוּ בְּטַלִּית
נְזַמֵּר נָא בַּקּוֹל: בּוֹאִי כַּלָּה
נָשֵׁינוּ הַיָּפוֹת תַּדְלֵקְנָה הַנֵּרוֹת
וְאָנוּ נְקַדֵּשׁ עַל הַחַלָּה.
עֲטֹף נָא אֵל שַׁדַּי ..
כִּי שִׁבְעָה הֵם יָמִים יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
וְשִׁבְעָה יֵשׁ קָנִים לַמְּנוֹרָה
וּמִי אֲשֶׁר הִדְלִיק הַמְּנוֹרָה בַּנֶּפֶשׁ
הוּא יִצָּק הַשֶּׁמֶן לְאוֹרָהּ
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי…
הֲתִזְכֹּר אֵיךְ שַׁבְנוּ בִּסְפִינוֹת לוֹעֲזִים
אֲנַחְנוּ הָעוֹלִים בְּשִׁמְךָ
עֵת יְהוּדִים יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מַה תֵרָב בִּמְעוֹנָם הַשִּׂמְחָה
האַתֲָה שָׁכחַתְָּ? ויְדָךְָ הןֵ פּרָשְָׂה
מִפָּרָשִׁים לַסְּפִינָה הָעוֹלָה
אֲנַחְנוּ רְאוּיִים לָשֶׁבֶת רִאשׁוֹנָה
בְּמִשְׁתֶּה שַׁבַּתְּךָ הַגְּדוֹלָה.
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי…
30
31
זלמן זה לא אתה
מילים ולחן: קובי אוז
זלמן הסתובב בעולם מבולבל
שאל את עצמו “מי אני ובכלל”?
אני חקלאי יש לי שטח גדול
ואני מנהל את הכל
אני מגדל פירות וירקות
ומקפיד לדשן לעבד להשקות
אני המושל על חלקת אדמה!”
ואז יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
הנה תראה, שנת שמיטה
השדה מלבלב בלי עזרתך
אתה לא אדמתך
אתה פשוט
זלמן התקשר לכאן ולכאן
אמר לעצמו “אני הבוס של הזמן
אני רק מרים איזה טלפון קטן
ומיד מסודר העניין
יש לי מעמד מסביב לשעון
קריירה נון-סטופ מניות וממון
אני תמיד זמין לכל הפתעה!”
והופ יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה
הנה שבת המלכה
עכשיו תהיה במנוחה
אתה אחד מהעם שאומר תפילה
מעמדך לא אתה
אדמתך לא אתה
אתה
אתה פשוט זלמן.
זלמן נשכב על הכורסא בסלון
הביט על הקירות והציץ מהחלון
ביתי מבצרי הוא כמו ממלכה!”
ושוב יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
סוכות עכשיו צא אל הסוכה
נובו ריש אל תהיה לי מצוברח
הבט לכוכבים הקורצים מהסכך
ביתך לא אתה
אשתך לא אתה
מעמדך לא אתה
גם אדמתך לא אתה
אתה פשוט
זלמן.
זלמן שאל את אביו החולה
“איך אגדיר את עצמי בעולם הזה?”
“אתה הבן שלי” אמר האב החכם
ועצם את עיניו לעולם.
האבא נטמן בחלקת אדמתו
לנכדו קלמן נתנו את שמו
וזלמן נשאר עם אותה שאלה
ויצאה בת קול הפעם עם תשובה:
זלמן אתה זה ששואל
זה שתמיד מתבלבל
בין מה ששלך למי אתה
ובין עבודתך למהות עולמך
זלמן זה לא אתה
מתי כבר תכונן יחסים עם עצמך?
אתה לא רכושך
לא הצלחה
אתה לא סביבתך
אפילו לא שאלתך
אתה פשוט זלמן
פשוט זלמן.
32
33
נרות שבת
מילים: יעקב רימון
לחן: ניסן כהן-מלמ
נֵרוֹת שַׁבָּת, נֵרוֹת שַׁבָּת,
נֵרוֹת שֶׁל אוֹר וָטֹהַר
בְּכָל פִּנָּה בְּכָל נָוֶה
יָפִיצוּ גִּיל וָזֹהַר.
שַׁבָּת שָׁלוֹם, שַׁבָּת שָׁלוֹם
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ.
נֵרוֹת שַׁבָּת, נֵרוֹת שַׁבָּת,
נֵרוֹת שֶׁל אוֹר וָנֹגַהּ
נָא פַּזְּרוּ נָא כָּל צֵל מִפֹּה
מַלְּאוּ הַלֵּיל אַךְ נֹגַהּ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם, שַׁבָּת שָׁלוֹם
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ.
נֵרוֹת שַׁבָּת, נֵרוֹת שַׁבָּת
בִּבְכִי אִמִּי לוֹאֶטֶת,
הוֹי, בִּזְכוּתְכֶם יָבוֹא גּוֹאֵל
לָעָם וְלַמּוֹלֶדֶת.
שַׁבָּת שָׁלוֹם, שַׁבָּת שָׁלוֹם
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ.
34
35
גם כי אלך
מילים ולחן: ישי ריבו
לא אפחד, כי לעולם איני בודד
לא אאבד, כי לצידי תמיד עומד
אל גדול ונורא אשר במוצא פיו ברא
עולמות ונשמות ואת ארצו היחידה
גם כי אלך בגיא צלמוות, לבדי
לא אירא רע לא אפחד כי אתה עמדי
שבטך ומשענתך המה ינחמוני
ולא אהיה יותר ירא כי שומר עלי קוני
לא אכנע, מכל מכשול מכל בחינה
הושיע נא, כך אקרא בעת צרה לעזרה
ומחילה, מאל שומע תפילה
אם נבקש ונתעקש תעלה תפילתנו כעולה
36
37
כָּל עוֹד
מילים: עֵלִי מוֹהַר
לחן: יוֹנִי רֶכְטֶר
יֶלֶד הוֹלֵךְ לוֹ בָּרְחוֹב
בְּבֹקֶר בָּהִיר שֶׁל תִּשְׁרֵי
אֶל בֵּית הַסֵּפֶר שׁוּב יוֹצְאִים הַיְּלָדִים
גֶּבֶר הוֹלֵךְ אַחֲרָיו
מַשְׁגִּיחַ, רוֹאֶה-לֹא-נִרְאֶה
וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא עוֹמֵד שָׁם וְרוֹאֶה
אֵיךְ עוֹד שָׁנָה פֹּה נִפְתַּחַת
כְּמוֹ כָּל שָׁנָה, בַּסְּתָו,
אֵיךְ בֵּן הוֹלֵךְ לוֹ לְבַד
וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו
גֶּבֶר רוֹאֶה בַּחֲשַׁאי
אֵיךְ בְּנוֹ נִכְנָס לַכִּתָּה
גֶּבֶר עוֹמֵד כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁנִּשְׁאָר בַּחוּץ
וּכְבָר שָׁרִים שָׁם בִּפְנִים
שִׁיר שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה
הוֹ אֵיךְ הַכֹּל מַתְחִיל פֹּה שׁוּב מֵהַתְחָלָה –
שׁוּב הֵם שָׁרִים עַל הַגֶּשֶׁם
שׁוּב הֵם שָׁרִים עַל סְתָו
וְעַל הַלּוּחַ עוֹלוֹת שׁוּב אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב
א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת
גֶּבֶר בְּאֶמְצַע הַבֹּקֶר
גֶּבֶר בְּלֵב חַיָּיו
עַל יַד גָּדֵר שֶׁל בֵּית סֵפֶר לְבַדּוֹ נִצָּב
וְהוּא זוֹכֵר שֶׁאָבִיו
פַּעַם הָלַךְ אַחֲרָיו
הוּא מְנַסֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל צְעָדָיו
אַךְ הַיְּלָדִים עוֹד שָׁרִים
שִׁיר עַל יוֹרֶה וְחָצָב,
וְגַם שְׂפָתָיו שֶׁל גֶּבֶר לוֹחֲשׁוֹת עַכְשָׁו:
גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת
הֵן לֹא אִירָא,
גַּם אִם אֶפֹּל פִּתְאוֹם
יֹאמַר לִבִּי שִׁירָה
כָּל עוֹד עוֹלֶה הַבֹּקֶר
כָּל עוֹד נִכְתָּב הַלּוּחַ
כָּל עוֹד הוֹלֵךְ לֹו בֵּן
וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו
כָּל עוֹד שָׁרִים הַיְּלָדִים
עַל שָׁנָה חֲדָשָׁה
כָּל עוֹד הַכֹּל מַתְחִיל פֹּה שׁוּב מֵהַתְחָלָה
כָּל עוֹד הַיָּם מִתְעוֹרֵר
כָּל עוֹד הָרוּחַ עוֹלֶה
כָּל עוֹד עַל שְׁחֹר הַלּוּחַ
תִּתְנוֹסֵס מִלָּה
38
Published: Aug 30, 2018
Latest Revision: Feb 22, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-517588
Copyright © 2018
Skip to content