אתמול בבוקר הגעתי לבית הספר בשעה מוקדמת מהרגיל.

אבי היה צריך ללכת מוקדם לעבודה ולכן הוריד אותי בדרך. “יופי” חשבתי לעצמי

” אספיק להכין שיעורי בית”.

יצאתי מהאוטו והתחלתי ללכת לכיוון בית הספר.

ולפתע ראיתי אדם עם בגדים שחורים ומשהו מזהב ביד.

וכמובן שכאשר ראיתי אותו חשבתי לעצמי

“מה האיש הזה לקח?מה יש לו להסתיר?”

החלטתי “אני אעקוב אחריו ונראה לאן הוא הולך.” הסתכלתי בשעון ואמרתי לעצמי “יש לי מספיק זמן עד תחילת השיעור הראשון”.

המשכתי לעקוב אחריו עד שראיתי שהוא עצר ליד רחוב אלונים והמשיך עד לבית 16א.

הוא עקף את הבית ונכנס דרך הכניסה האחורית למחסן.

הצצתי דרך החלון ונשימתי נעתקה.

רגע לפני שפתח את המחסן שמעתי חלושות את צלצול תחילת הלימודים וקפאתי על מקומי. באותו הרגע הבנתי שאאחר ללימודים “אמא תכעס, אבא ירגז ובטח אקבל עונש” חשבתי בלב וניסיתי שלא יזלו הדמעות.

ביינתים בבית הספר החל השיעור המורה בדקה נוכחות והבינה שתום לא הגיע. ואז החלה הדאגה, ריקי צלצלה לאמא, אבא ואחותו הגדולה. עברה רבע שעה, חצי שעה ואף שעה עגולה ולא הגיע.