מיתוס – מהי ההגדרה של מיתוס?

מיתוס, זהו סיפור עתיק שהפך לסמל תרבותי.

זה בעצם סוג של אגדה, סיפור על אלים, גיבורים ועל עלילותיהם.

במיתוסים רבים של עמים שונים ומגוונים מסופר על בריאת העולם בדרכים שונות.

במספר תרבויות קדומות מוזכר מיתוס המתייחס לאל הים.

בשירת העלילה הבבלית, בריאת העולם מתוארת כתוצאה של ניצחונו של מרדוך על נציגי כוחות המים.

עפ”י המיתוס האוגריתי, אל הים שואף להציף את היבשה במימיו והוא בעל הברית של מות, אלוהי המוות.

אז בואו! תצטרפו אלי ונגלה ביחד את קטעי המיתוסים המסתתרים במקרא.

תהילים ע”ז 20-17

רָאוּךָ מַּיִם, אֱלֹהִים–רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ; אַף, יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת. זֹרְמוּ מַיִם, עָבוֹת–קוֹל, נָתְנוּ שְׁחָקִים; אַף-חֲצָצֶיךָ, יִתְהַלָּכוּ. קוֹל רַעַמְךָ, בַּגַּלְגַּל–הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל; רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ. בַּיָּם דַּרְכֶּךָ–ושביליך (וּשְׁבִילְךָ), בְּמַיִם רַבִּים; וְעִקְּבוֹתֶיךָ, לֹא נֹדָעוּ. נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ–בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

בספר תהילים פרק ע”ז קיימים רמזים למיתוס הישראלי. במיתוס הישראלי מסופר שהיה מאבק בין אל הסערה ובין אל הים ומפלצותיו, אך כאן בפרק תהילים לא מסופר כי מדובר  על מפלצות או דמויות אלוהיות, אלא אלו כוחות ותופעות טבע שמתחלחלים כאשר אלוהים מתגלה.  בפס’ אלו המים והתהומות לא חזקים יותר מה’ אשר יצר אותם ושם להם גבולות.

כנאמר “וְעִקְּבוֹתֶיךָ, לֹא נֹדָעוּ” – רמז למאבק בין הטבע לבין ה’.

ישעיה י”ט 5-1

מַשָּׂא, מִצְרָיִם:  הִנֵּה ה’ רֹכֵב עַל-עָב קַל, וּבָא מִצְרַיִם, וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו, וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ. וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם, וְנִלְחֲמוּ אִישׁ-בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עִיר בְּעִיר, מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. וְנָבְקָה רוּחַ-מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ, וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ; וְדָרְשׁוּ אֶל-הָאֱלִילִים וְאֶל-הָאִטִּים, וְאֶל-הָאֹבוֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים. וְסִכַּרְתִּי, אֶת-מִצְרַיִם, בְּיַד, אֲדֹנִים קָשֶׁה; וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל-בָּם, נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת. וְנִשְּׁתוּ-מַיִם, מֵהַיָּם; וְנָהָר, יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.

בפרק ביטויים רבים שמציגים את ה’ כשולט בעולם באמצעות שינוי סדרי טבע וזאת כדי להעניש את החוטאים או לגמול לאלה שכן מגיע להם. 

אמנם אצלנו הנביאים, הבריאה מופיעה כנבואות תוכחה, ישועה או נחמה אבל אי אפשר להתעלם מכך שה’ רוכב על ענן כדי להעניש את המצרים – וכעונש הוא משבש להם את כלל סדרי העולם!

קהלת א’ 7-4

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ–שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם. הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים–שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת.

איוב ג’ 8

בדברי איוב קיימת התייחסות לתיאורים מיתולוגיים:

יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי-יוֹם; הָעֲתִידִים, עֹרֵר לִוְיָתָן.

לא רוצה להישמע דיכאוני, אבל אני מקלל את היום שנולדתי ומזמין את כוחות האופל שיבואו ויקחו אותי מהעולם הזה. כוחות אלו יעוררו את הלוויתן. 

איוב כ”ו 13-6

עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ; וְאֵין כְּסוּת, לָאֲבַדּוֹן. נֹטֶה צָפוֹן עַל-תֹּהוּ; תֹּלֶה אֶרֶץ, עַל-בְּלִי-מָה. צֹרֵר-מַיִם בְּעָבָיו; וְלֹא-נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם. מְאַחֵז פְּנֵי-כִסֵּה; פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ. חֹק-חָג, עַל-פְּנֵי-מָיִם–עַד-תַּכְלִית אוֹר עִם-חֹשֶׁךְ. עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ; וְיִתְמְהוּ, מִגַּעֲרָתוֹ. בְּכֹחוֹ, רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ, מָחַץ רָהַב. בְּרוּחוֹ, שָׁמַיִם שִׁפְרָה; חֹלְלָה יָדוֹ, נָחָשׁ בָּרִחַ.

מיהו אותו “לִוְיָתָן” עליו מתואר בספר איוב?

לוויתן היה אחד מהמפלצות ששירתו את אל הים, שהיה נמצא במאבק מתמיד מול יישות אלוהית, ועל כן קיימות רמיזות לאורך המזמורים בספר תהילים. בנוסף, לחיה המפלצתית, “לוויתן”, קיימים עוד יצורים כמו “נחש בריח” שהיה תחת פיקודו של אל הים, “רהב” בו נלחם ה’ – בְּכֹחוֹ, רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ, מָחַץ רָהַב.

הסוף….