הנערה מאורליאן

הקדמה:

צרפת, 30 במאי 1431

כבר שישה חודשים שהאנגלים מטילים מצור על אורליאן הצרפתית, אך הצרפתים

מונעים מהם להתקדם.

לאחר 90 שנות מלחמה, כמעט כל צרפת הייתה בידיהם ולפתע, משום מקום,

הופיעה דמות בצד הצרפתי.

שמה היה ז’אן דארק.

נערה מתבגרת, קטולית אדוקה אשר טענה שהיא שומעת קולות, מילים מהמלאך

מיכאל, קתרינה הקדושה ומרגרטה הבתולה הקדושה. הם שלחו אותה למשימה

וביקשו ממנה להילחם כנגד האנגליים ולהכתיר את הנסיך למלך צרפת.

בקרב האחרון שלה, ז’אן דארק הביסה את האנגליים וראתה את נסיך צרפת מוכתר.

איך נערה בסך הכל בת 19 הצליחה וחוותה את כל זה?

ז’אן דארק היא נערה נחושה, אמיצה, מבריקה, גיבורה לאומית צרפתית, אייקון פמיניסטי,

קדושה של הכנסייה הקתולית ובעלת יכולות על – טבעיות וקשרים עם האל.

במשך השנים, צרפת הייתה זירת סכסוכים ומלחמות בין האצילים הרבים ששלטו באזוריה

השונים. דבר זה הביא עליה הרס כלכלי וחולשה צבאית. מלך אנגליה ניצל זאת ודרש

לעצמו את כתר צרפת.

ראשית חייה:

6 בינואר , 1412

ז’אן ד’ארק נולדה בכפר דומרמי למשפחת איכרים פשוטה בעלת אמונה דתית חזקה

שראתה עצמה נאמנה לכתר הצרפתי. ילדותה של ז’אן הייתה מסוכנת ולא בטוחה כלל.

הכפר בו היא גרה סבל מפגיעות ומהרס רב כתוצאה ממלחמות בין אצילים שונים תומכי

האנגלים או הצרפתים. ז’אן אף פעם לא הרגישה בטוחה לטייל בחוץ, לבלות עם חבריה

ואף להביא למשפחתה מצרכים מהמוכר הרמאי אשר מנהל את חנותו מול ביתה, ובכל

פעם שיצאה מהבית נזהרה מאוד. לפי החינוך שקיבלה מהוריה, ז’אן ראתה באנגלים

ובבני בריתם גורמי אסונות. אפילו בתור ילדה קטנה, ז’אן צדקה כי ידעה שצריך לשחרר

את צרפת מהמלחמה הארורה הזו, אך היא טעתה כשהאמינה כי רק המלך יוכל לגאול

את האנגליים.

ז’אן בת ה 13 טיילה בחצר ביתה; היא השקתה את הצמחים וקטפה את פירות העץ.

לפתע היא התחילה לשמוע לחישות. היא הסתכלה מסביבה, אך לא ראתה דבר וחזרה

למטלותיה. ז’אן שמעה את הלחישות בפעם הנוספת וברחה חזרה הביתה. ככל שעבר

הזמן, ז’אן המשיכה לשמוע את הקולות שוב ושוב. אלה היו קולותיהם של המלאך מיכאל,

קתרינה הקדושה ומרגרטה הבתולה הקדושה. הם חפצו בה לשחרר את ארצה מהכיבוש

האנגלי ולהכתיר את נסיך צרפת.

“ז’אן הקטנה, הבתולה ילדת האל” פנו אליה הקדושים, “עלייך להישבע כי תישארי בתולה

ולא תינשאי לגבר עד שנחליט אחרת”. ז’אן נענתה לאלים והבטיחה להישמע להם.

בחלוף הזמן, הופיעו הקדושים לעיתים קרובות יותר ויותר ומשימתם נעשתה בהירה,

ברורה וחדה יותר. הם הורו לה לפנות למפקד הצבא , לבקש את עזרתו ולהגיע במהרה

אל המלך.

 ההתבגרות שלה:

26 ביוני, 1424

ז’אן החליטה לפנות היום למפקד הצבא. היא התקדמה לעברו נחושה ודבקה במטרה. ז’אן

שמרה על קור רוח וידעה בדיוק מה לומר מילה במילה מבלי להסס.

אולם, מפקד הצבא לעג לה ושלח אותה לביתה. הרי היא בסך הכל ילדה קטנה ולא

ממושמעת, שרצתה קצת להשתעשע, הוא חשב בראשו. ז’אן חזרה הביתה כועסת

ומרוגזת. היא חזרה בידיעה כי לא הצליחה לעמוד במשימה שהאלים פקדו עליה.

כשז’אן דארק עמדה בחזית ביתה, הבחינה בגבר, אביר ליתר דיוק. כל המשפחה

התרגשה ואביה סיפר לה שזה הוא בעלה. ז’אן ענתה בכעס ובהלה כי אסור לה

להתחתן משום שהיא נשבעה לאלים שלא תינשא לשום גבר. והוסיפה שמשפחתה

לא יכולה לכפות עליה דבר שכזה.

כשנה לאחר שחזרה לביתה, ברחה ז’אן ד’ארק שוב לטירתו של האביר. היא דרשה ממנו

לקחת אותה אל הנסיך. ולאחר מספר חודשים של בדיקות, האביר שלח אותה לחצר

המלך.

הפגישה עם המלך:

יום ראשון 6 במרץ 1429 

טרם בואה של ז’אן לטירת המלך, שארל המלך החשדן הורה לאחד מאנשי חצרו להתחזות

כאילו הוא המלך. אולם, כשז’אן הפיקחת נכנסה לארמון זיהתה כי לא המלך עומד לפניה,

אלא מתחזה. היא חשבה שבטח המלך מנסה לבחון אותה ושעליה להצליח במבחן. באומץ

רב, שבה ז’אן אל האביר ודרשה לראות את המלך שארל ולא את המתחזה. כשהמלך שארל

הופיע, ז’אן חששה אך במהירות היא מתעשתת על עצמה. היא הודיעה לו בחדות

ובקלילות כי היא נשלחה על ידי האל לכבוש את אורליאן ולהכתיר אותו למלך צרפת. המלך

הסתכל עליה בליגלוג. לכן היא באוזנו סוד, שגרם לשארל להשתכנע שיש דבר מסתורי

ומיוחד בנערה זו. אחרי בדיקות נוספות, שוידאו כי ז’אן היא אישה בתולה ולא נמצא דבר

נגדה, שארל צייד אותה בשריון לבן חלק. מאוחר יותר, ז’אן שמעה את קולה של קתרינה

הקדושה, אשר ביקשה ממנה לחפור מתחת למזבח של כנסייתה. שם תמצא ז’אן חרב

שעליה חרוטים 5 צלבים, וזו תובא לה וכך היה. ז’אן ביקשה גם שיציירו לה דגל מיוחד

בעל רקע לבן ופרחי לילך, סמל של מלכי צרפת, שעליו יש לצייר בצד אחד את האל

המחזיק את העולםבידיו עם המילים “ישו מריה” ובצד השני מלאך המחזיק בהערצה

פרח לילך. כך יצאה ז’אן ד’ארק בנחישות ובאומץ, רכובה על גבי סוס, הדגל בידה

האחת והחרב בידה השנייה, בראש צבא צרפתי שהמלך העמיד לרשותה.

גיוס הצבא ושחרור אורליאן:

29 באפריל 1429 

במשך 10 ימים בלבד, הצליחה ז’אן להיכנס לעיר אורליאן הנצורה על ידי האנגליים,

להסיג משם את הכוחות האנגליים ולהסיר את המצור מעל העיר. בעקבות ניצחון זה,

ז’אן קיבלה מעמד גבוה יותר בקרב החיילים ונגלתה כאישה אמיצה, מבריקה ונחושה.

כבר בתחילת דרכה היו חילוקי דעות בין ז’אן ד’ארק וחלק מאנשי הצבא הבכירים

והוותיקים. מחד, דחקה ז’אן למלחמה מתמדת עד גירוש האנגלים משטח צרפת, בידיעה

שהאל עצמו עומד לימינה, ומאידך, אנשי הצבא היו מודעים לבעיות שנוצרו בגלל השיטה

הזו ואף, לפי הצורך והיכולת, הם כרתו בריתות בינם לבין האנגליים. קצינים רבים גם חשו

אי-נוחות מקבלת פקודות מפי אישה. אך ז’אן, בראש הצבא על שריונה ודגלה הלבן,

הצליחה להפיח רוח לחימה ומוטיבציה גדולה בלב החיילים הצרפתים. דבר

זה מראה שז’אן היא בחורה כריזמטית והיא אייקון פמיניסטי חשוב מאוד בהיסטוריה. לאט

לאט, צבאה של ז’אן גדל, אך יחד עם זאת גדלו גם חוסר המשמעת שבצבא, דבר שהקשה

עליה לפקד עליו. בכל זאת המשיכה ז’אן בניצחונותיה וערים נוספות נכבשו מחדש על ידי

הצרפתים. מה שמראה עד כמה ז’אן היא בחורה חזקה. האזרחים המשוחררים ראו בז’אן

ד’ארק קדושה ועושה נסים וקיבלו אותה בהתאם. אבל לעומת זאת, חצר המלכות של

המלך אשר נשארה רחוק מהקרבות, נראתה כפויית טובה היות והיא הייתה עסוקה

במסיבות, ניאוף וחתרנות חצר זולה. חשבה לעצמה ז’אן מאוכזבת. היא מתאמצת כל

כך לכבוש את צרפת, לשחרר את אדמותיה מעול הכיבוש.

הקרב הגדול והחשוב ביותר של ז’אן דארק

המלך שארל ההססן ורודף התענוגות הסתפק בהישג שהושג עד להכתרתו והעדיף לנהל

משא ומתן עם האנגלים ומאשר להלחם נגדם. לבסוף, הוא גם חתם על הסכמים שבהם

התחייב לא לנסות לכבוש ערים נוספות ולהמשיך במשא ומתן עם האנגלים. ז’אן ד’ארק

לא אהבה התנהגות זו, בייחוד כאשר המשיכה לעבור מעיר לעיר, את חלקן היא כובשת

וחלקן נכנעות לפניה. באחד מהקרבות, היכתה ז’אן בחרב של קתרינה הקדושה

ולהפתעתה היא נשברה, היא ראתה בזאת סימן מבשר רעות.

השבי, המשפט וההוצאה להורג:

21 בפברואר – 30 במאי 1431

אחרי שנה שלמה של מלחמות וכיבושים, נאסרה ז’אן בראשו של מגדל גבוה. ז’אן הייתה

מתוסכלת ומודאגת מאוד מאחר שהיא ידעה שלצרפתים אין שום מנהיג ואין מי שיחליף

אותה. המלך שארל הפחדן לא יכול להחליף את תפקידה ובטח שלא כל כך מהר. לאחר

מספר חודשים ארוכים ומפרכים ז’אן דארק החליטה לקפוץ מחלון המגדל. כשעמדה מול

החלון קולה של קתרינה הקדושה דיבר אליה. “אני אוסרת עלייך לקפוץ מן המגדל!” אמרה

קתרינה הקדושה בכעס ודאגה. היא התרככה והמשיכה “אני מבטיחה לך שישו עצמו יציל

אותך” למרות זאת, ז’אן לקחה נשימה עמוקה וקפצה מראש המגדל. לתדהמת כולם, רק

נשרטה קלות. לאחר מכן, הועברה ז’אן לפריז, שם החל המשפט הגדול נגדה. המשפט

נמשך ימים רבים וכלל חקירות ארוכות ואיומים לעבור עינויים אם לא תודה בכך ששיקרה

בנוגע לקולות הקדושים ואם לא תסכים ללבוש בגדי אישה. ז’אן סירבה לעשות זאת כמעט

לכל אורך המשפט. היא עמדה מאחורי העקרונות שלה והראתה אומץ רב. אולם, בצער

רב, שופטיה מצאו אותה אשמה בכל, כולל כישוף, קשרים עם השטן, לבישת בגדי גבר

ומשיחת מלך כופר. ז’אן חיכתה לפסק הדין. היא פחדה יותר מאי פעם אחרי 5 שנים של

גבורה, כיבושים וניצחונות. לאחר הקראת פסק הדין נאמר לה שאם תודה היא לא תועלה

על המוקד. ואכן ז’אן הודתה בכל האשמות. אפילו אחרי שניצלה ממוות, ז’אן הרגישה נורא.

היא הייתה עצובה ומאוד מאוכזבת מעצמה. ז’אן לא עמדה בעקרונות והערכים שלה: לא

לוותר כשקשה, להתמודד עם כל הקשיים, לרכוש אומץ ותעוזה. בערב ה 29 במאי 1431,

עם כמה שזה קשה ולאחר הרבה התלבטויות, החליטה ז’אן שהיא עומדת מאחורי

האמונות שלה. היא החליטה ללבוש חזרה את בגדי החייל, לבטל את ההודאה באשמה

ולקבל את הפסק הדין שנכפה עליה.  ביום האחרון שלה  בעודן זולגות הדמעות, לבשה

ז’אן את בגדי החייל וביטלה את ההודאה באשמה. היא הובאה לאחת מכיכרות בעיר.

בה נבנה מוקד מיוחד וגבוה מאוד כדי שהאש תימשך זמן רב. בעודה ז’אן קשורה לעמוד

היא עמדה בקור רוח, לקחה נשימה עמוקה והסתכלה בפעם האחרונה על העולם.

ז’אן דארק בתרבות ובאומנות:

ז’אן דארק מהווה השראה ליוצרים רבים, לא רק צרפתים, מדובר באלפי יצירות

בתחומי אמנות מגוונים: במחזאות, בספרות, במוזיקה, בקולנוע ובאמנות הפלסטית.

ז’אן דארק היא בחורה אמיצה, בעלת תעוזה, דבוקה במטרה, פמיניסטית, תמיד

עומדת מאחורי העקרונות והערכים שלה. ז’אן היא בחורה חזקה נפשית שהתמודדה

עם כל כך הרבה דברים, חוותה כל כך הרבה חוויות בחיים הקצרים שלה וסיימה אותם

בגאווה רבה.

בנימה אישית:

שירה: אני מתחברת לזה שז’אן דארק לא ויתרה על מה שהיא האמינה בו למרות כל

המכשולים וההתנגדויות בדרך ובסוף לא השיגה את המטרה שלה.

אריאל: אני בחרתי בסיפור זה הואיל ובכל התקופות בטבלה של האנשים בעבודה היו

רק גברים. אני רציתי להעצים את הנשים המעטות שהיו מנהיגות ופעילות חברתיות

בימים הללו. ז’אן דארק היא דמות מאוד מיוחדת, חשובה, חזקה, אמיצה ופמיניסטית.

ז’אן הנהיגה צבא של מיליוני לוחמים צרפתיים בעצמה. היא שחררה את צרפת מהכיבוש

האנגלי. כשהיא הייתה ילדה קטנה היא לא ידעה שהחיים שלה הולכים להשתנות וזה מה

שמעניין אותי. היא ידעה שצרפת תשתחרר בסוף מידי האנגלים אבל היא לא ידעה שזה

יהיה בזכותה. אני לוקחת ממנה את האומץ והתעוזה שלה לדבוק בערכים שלה, את

העקשנות שלה ויכולת השכנוע שלה. אני לוקחת ממנה את הכריזמטיות

העוצמתית שהייתה לה והעזרה לסביבה שלה.

מקורות מידע:

ז’אן דארק בתרבות ובאומנות – ויקיפדיה

ז’אן דארק – ויקיפדיה

מי הייתה ז’אן ד’ארק? – אנציקלופדיית אאוריקה