אני אתגבר

המבוא לספר

שמי יהב יעל, תלמיד כיתה ו’ בבית הספר שיזף אור יהודה.

במסגרת מצעד בספרים בחרתי לעשות חיקוי יצרתי לספר “אני אתגבר” של דבורה עומר, ספר אותו אנו קוראים בשיעורי שפה מדי שבוע.

בחרתי בספר זה כיוון שאני חושב שהוא מרגש מאוד ובעל מסר חברתי חשוב מאוד באשר לאנשים שהינם מוגבלים פיזית ושהחברה מנדה אותם ומתבוננת עליהם כעל סוג של נגע, בעלי מוגבלות נפשית.

בסיפור זה בחרתי בדמות אסף שהוא במקום גיבורת הסיפור גילה.

בסיפורי אסף עובר תאונת דרכים והוא הופך לנכה בעל מוגבלויות  ברגליים .

וחווה כמה וכמה דברים שמתגלגלים בעקבות יום הולדתו .

הסיפור רשום בצורת יומן, אני מאוד מזדהה עם כתיבה זו מפני שגם לי בביתי יש יומן.

 מגיל צעיר אני כותב יומן ברגש ובפתיחות לב רבה לכן גם בסיפור  ניסיתי והצלחתי לכתוב בפתיחות כלפי הקוראים.

כולי תקווה כי תאהבו את הסיפור שכתבתי ושתתרגשו כפי שאני התרגשתי במהלך הכתיבה.

בברכה,

יהב יעל

בית ספר שיזף אור יהודה

יום שישי 12.1.02

“היום יום הולדת היום יום הולדת לאסף”

כך קוראים ושרים כולם כל אחד מבני משפחתי האהובה אמא אבא קארין ,ואפילו סבתא באה.

אני במרכז וכולם סביבי שרים ורוקדים הרגשתי נבוך ואפילו קצת עצב עלה לראשי שראיתי אותם כך.

למה,? אתה שואל כ ככה… ככה זה שאתה ילד שונה, ילד מוזר, ילד-עם שיתוק מוחין

אפילו ביום הולדתך אינך יכול לרקוד כי רגלייך משותקות לגמרי, אינך יכול לנקוף אצבע ברגלייך התשושות.

אוהוי יומן יקר ואם הייתי שר היו במעבר חד  מפחדים או נגעלים ממני אפילו עוד יותר מהרגיל , היו מתחילים לי עיוותים ועוויות בפנים ובקולי

כשסיפרתי תסכוליי לאמא.. לאמא צילה היא אמרה “חמודי שלי יום יבוא ואתה שוב תוכל ללכת לחזור להיות ילד רגיל כמו כולם”

דבריה של אמא היו מחזקים אמיצים ונותני תקווה..     לילד אחר שאינו במצבי .

אמי חושבת שאיני יודע שהיא אומרת דברים כאלה לשווא , לעבוד עליי ועל עצמה עוד יותר.

כשסיפרתי זאת לקארין אחותי בת הארבע עשרה היא אמרה לי בעדינותה החרישית  שהיא מבקשת בכל לשון שאפסיק להיות כך זה יום ההולדת שלי ואני צריך לשמוח .

עשיתי כבקשת קארין כמיטב יכולתי .

לאחר מכן אמא הראתה לי שהכינה עבורי עוגת שוקולד עם תותים וקצפת .

שמחתי , שמחתי על שעמלו בשבילי.

אמא חתכה לי פרוסת עוגה והיא הייתה מאוד טעימה .

צחקתי , שמחתי וגם שבעתי .. בקיצור נהניתי מאוד.

והנה במהירות הוא הגיע, הרגע הגדול שבו פותחים את המתנות חשתי התרגשות עצומה לפני פתיחת כל מתנה .

המתנה הראשונה הייתה מאימא ואבא קרעתי מיד את עטיפת הנייר הססגונית ולפתע התגלה בפני מסוק בצבע שחור ואדום .

כי הם אומרים שרק עם משחקים כאלה איני צריך להשתמש ברגלי המשותקות.

הודיתי להם כראוי , בנשיקות ובחיבוקים חמים ואוהבים.

המתנה השנייה הייתה של קארין , אחותי שהביאה לי ספר על ילד עם סיפור כמו שלי .

הסיפור מספר על ילד שנפגע בתאונת דרכים בעקבות התאונה הוא היה חייב להיות עם כיסא גלגלים.

בספר מציגים את כל הדרכים שאפשר לעשות עם כיסא הגלגלים , איך הילד לומד דברים חדשים וחי אורח חיים נורמלי . למרות שזה אורח חיים אחר משהיה לו לפני התאונה אבל ממשיכים לספר איך הילד  גודל, מטייל בעולם לומד המון דברים בנושא רפואת הרגליים.

הסיפור ריגש אותי מאוד ונורא הזדהיתי עם גיבור הספר .

אך ריגשה אותי עוד יותר קארין שחשבה על מתנה זאת לכבודי.

הגענו למתנה האחרונה והיא של סבתא שרה.

והיא הייתה הקשה לניחוש כי היא לא השמיעה שום צליל שניערתי אותה וגם לאחר שגזמתי את עטיפת הדובונים התגלתה בפני קופסא חומה רק לאחר שפתחתי אותה הבנתי שזה רובוט.

רובוט בצבע ירוק ולו שתי אנטנות המצטיירות כאוזני ארנב , צחקתי .

את המתנה של סבתא אהבתי ביותר .

וחיממתי את ליבה בהוקרות תודה על כך שהביאה לי אותה.

פרדתי מסבתא לשלום,אמא הורתה לי ללכת למיטה “החמה שקעה, וכבר מאוחר אמרה עשיתי כדבריה ונמתי שינה ארוכה..

יום שבת 13.1.02

למחרת בבוקר יום שבת היום האהוב עליי ביותר , לבי התפעם מכך שהיום אני אשחק סוף סוף ברובוט שקיבלתי אמש ביקשתי מאבא שתי סוללות רגילות בשביל השלט של הרובוט “כדי שהוא יוכל ללכת שהוא יעבוד” אמר לי אבא.

לאחר מכן אבא שם את הסוללות בגבו של השלט ובמקביל הסביר לי כיצד אני יכול לעשות זאת בעצמי .

לפתע , נורה ירוקה נדלקה ואבא אמר “מתי שיש נורה ירוקה זה אומר שזה עובד”

אבא הניח את הרובוט שלי מעל הרצפה כי כידוע לך יומן יקר , אני לא יכול לזוז ועוד יותר להתקופף בגלל כיסא הגלגלים הנוקשה שנאתי אותו שנאתי כל חלק בכסא המשונה.

לפני התאונה הייתי צוחק על כל איש או ילד בעל כיסא גלגלים שהייתי רואה מלגלג בקולי, מצביע ונגעל, הגועל היה הגרועה ביותר שבמחשבותיי האכזריות .

הרובוט עורר בי את כל המחשבות הקודמות ואת המחשבות שנמצאות בראשי כעת .

אך ברגע חד המחשבות שבראש נעלמו והרובוט מרובוט נפלא וירוק הפך מבחינתי למכונה אכזרית

אבל למה?! כי יש לו רגליים.

פתאום שעלו בי כל המחשבות הבנתי שאני שונא אותו , שונא את הרובוט  הוא יכול ללכת לרקוד לעמוד ללכת ולשבת , לעומתי.

הכעס עלה בי וזרקתי אותו בחוזקה על חלון חדרי והוא כלו נשבר ראשו יצא ממקומו עיניו נשברו והאנטנה קפצה למין נחש ארוך מברזל . משמע הרובוט הרוס לגמרי .

שלום יומן אני כותב לך שעתיים לאחר המקרה עם הרובוט .

זאת הבנתי לבדי , כי לפתע הבעות חרטה עלו בראשי , וכשראיתי את הרובוט שלי שוכב שם שבור ומרוסק כולו גרם לי להרגיש התייסרות  כלפיו אני מבין בעצם שכעת הרובוט חווה את מה שאני חוויתי בזמן התאונה הבעתי חרטה רבה ועצבתי .

יום ראשון 14.1.02

שלום יומני היקר עכשיו השעה ארבע וכעת אני הולך למרכז השיקום לנפגעים פיזים בתאונות דרכים.

המרכז נימצא בתוך העיר שבה אני גר העיר חולון .

שם אני גם עושה משהו שנקרא פיזיוטרפיה זה מין חוג כזה שאתה עושה תנועות כדי לעזור לאיבר שנפגע.

אחר כך אני הולך לבריכת השחייה ושוחה שחייה טיפולית עם קרן המדריכה שלי הרפואית לשחייה .

וכשאני במים אני מרגיש בעננים אני מרחף אני ממש נלהב כי במים אני אני מרגיש את הגוף שלי בחופשיות יותר מאשר על פני הקרקע אה ולא סיפרתי לך יומן יקר שהיינו ברך למרכז פגשנו מישהו מיוחד

גור כלבים מיוחד ויפה להפליא “הוא כמו הכלב מהנייר טואלט” אמרתי לאבא.

בהתחלה קרבתי אליו והוא ליקק אותי ,ליטפתי אותו והמשכנו בדרכנו.

למחרת בבוקר ראיתי אותו שוב בדרכי לבית הספר והוא קפץ עליי

בסיום יום הלימודים אמרתי לאבא אם אנחנו יכולים לקחת אותו הביתה ולאמץ אותו

ישר אבא אמר לי שהוא לא מסכים ושהוא ממש מצטער אבל בסוף הוא הסכים .

בדרכנו הביתה קנינו לו הרבה דברים חדשים בחנות החיות .

אני כל כך אוהב את ניצוץ אגב קראתי לו ניצוץ מפני הברק שהיה לו כאשר לקחתי אותו

אני מרגיש שמצאתי חבר אמיתי ,חבר לחיים , שמחתי ורגשתי אני כל כך שמח כל המעמד החברתי שלי עלה ואני ילד מאוד אהוב ואוהב אנשים אחרים אני כבר לא חרדתי ופחדן .

אני ילד שמח !

ואני חושב שאני כבר לא צריך מישהו שיקשיב לי היית לי כתף יומן יקר אך לאחר שאכתוב אני יתלוש מפה את הדפים ואמסור אותך למישהו שצריך אותך באמת

כי לי כבר יש מי שיקשיב לי ואני שמח בחלקי

תודה רבה על הכל !

ניתן לצפות בספרים דיגיטליים נוספים בקישור הבא

www.mat.co.il/X69