70 שנה לישראל

דמות מופת

דוד בן גוריון

שם תלמידים:

יניב מדויל

דני בוניאט זדה

סמואל וייסמן

כיתה: ו’1

שם המורה: סימונה הוד

תאריך הגשה: 18/05/2018

תוכן עניינים

מבוא                         עמודים 3-4

ביוגרפיה                     עמודים 5-8

סיכום                         עמוד 9

רפלקציה                     עמוד 10

סרטון                         עמוד 11

מקורות מידע                 עמוד 12

מבוא

לכבוד חגיגות 70 שנה למדינת ישראל אנו חוקרים על דמויות שתרמו ועזרו למדינת ישראל בהקמתה או בפיתוחה, דמויות אלו נקראות דמויות מופת.

דמות מופת היא אישיות חשובה ומוערכת שתרמה, עשתה דברים חשובים לארצה.

דמות המוכנה להשקיע מאמצים רבים כדי להשפיע על ארצה ועל האנשים.

היא מייצגת ערכים במעשיה כגון: אחריות ,כבוד , עזרה לזולת ונתינה.

מטרת העבודה היא לחקור על דמויות מופת ואיך הם תרמה למדינת ישראל.

העבודה כוללת מידע על דמותו של דוד בן גוריון , מידע לגבי ההתיישבות שלו בנגב המלחמות שעבר ותרומתו למדינת ישראל.

למה בחרנו בדמות זו?

יניב-הצעתי לבחור בדוד בן גוריון מכיוון שדוד בן גוריון היה דמות למופת שדבקה במטרה ליישוב הנגב , הוא אהב את הארץ והיה יזם ומנהיג.

סמואל-הצעתי לבחור בדוד בן גוריון משום שדויד בן גוריון היה מנהיג חשוב מאוד שקידם ופיתח את אזור הנגב ולא וויתר אפילו בתקופות קשות.

דני-הצעתי את הדמות דוד בן גוריון בגלל שדמות זאת לא ויתרה ועשתה מאמצים רבים כדי לשקם את הנגב.

 בול של דוד בן גוריון של שנת 1973 במחיר של 0.25

ביוגרפיה

דוד בן-גוריון (1886 – 1973),היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל  כמו כן כיהן גם כמנהיג מפלגת פועלי ארץ ישראל  וכיו”ר הנהלת הסוכנות היהודית.

דוד גרין נולד בעיר פלונסק שבפולין לשיינדל בת דוד ואביגדור גרין ,לדוד היו 10 אחים שמהם שרדו חמישה בלבד , האחרים נפטרו בינקותם.

אביו של בן-גוריון היה ממייסדי אגודת חובבי ציון, והקים את בית הספר “החדר המתוקן” שבו התחנך בנו. אמו נפטרה בהיותו בן 11. בהשראת אביו, החל בנערותו לפעול להפצת השפה העברית, וייסד ב-1900 קבוצת נוער בשם “עזרא”, שחבריה דיברו ביניהם רק בעברית.

בגיל 18 עבר בן-גוריון לעיר ורשה והחל לעסוק בהוראה בבית ספר יהודי. באותה עת הצטרף לתנועת פועלי ציון הציונית-סוציאליסטית (תפיסת העולם הדוגלת בשוויון כלכלי). בשל פעילותו הסוציאליסטית נעצר ונכלא פעמיים על ידי השלטונות הרוסיים, ששלטו אז בפולין. בן גוריון היה מבין הפועלים הבולטים של התנועה הסוציאליסטית.

עלייתו ותחילת דרכו הפוליטית

ב-1906 הגיע בן-גוריון לנמל יפו, ולאחר מכן נסע לפתח תקווה והחל לעבוד כפועל בה ובמושבות סמוכות. זמן קצר אחרי הגיעו לארץ ישראל חידש את פעילותו הפוליטית בפועלי ציון, והשפיע על עיצוב אופיה של המפלגה ועל דרכה האידיאולוגית(תפיסת עולם). ב-1907 עבר לגליל והשתקע במושבה סג’רה (כיום אילניה), שם פעל להעברת השמירה על היישוב לידיים עבריות. באותן שנים המשיך להתפרנס כפועל , ובמקביל עסק בפעילות פוליטית במפלגה ובארגוני פועלים מקומיים.

ב-1910 נמנה עם מייסדי ביטאון המפלגה “האחדות” והיה שותף לעריכתו. על מאמרו הראשון חתם בשם העט “בן-גוריון”, וכעבור זמן קצר הפך את כינויו זה לשם משפחתו הרשמי. שינוי שמו נחשב בעיניו להבעה סמלית של התנתקות מהגולה ואימוץ זהות חדשה, עברית, בארץ ישראל. בהשפעתו היה עִברוּת השם לנוהג מקובל בארץ במשך שנים רבות, ובמקרים מסוימים אף היה בגדר חובה. בהמשך אותה שנה עבר לגור בירושלים ועסק בעיקר בהוראה ובעריכת הביטאון.ב-1911 נסע בן-גוריון לסלוניקי, למד טורקית וקשר קשרים עם הקהילה היהודית. ב-1912 החל ללמוד משפטים באיסטנבול (ונבחר למזכיר אגודת התלמידים היהודים).

בוועידה העולמית השלישית של פועלי ציון נבחר בן-גוריון לוועד הברית העולמית של התנועה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בדרכו לארץ ישראל, לחופשה מלימודיו. בתחילת המלחמה תמך בפומבי באימפריה העות’מאנית, ואף פעל להקמת גדוד יהודי ארץ-ישראלי בצבא האימפריה. למרות זאת גירשוהו השלטונות העות’מאניים ב-1915 למצרים (יחד עם יצחק בן צבי), משום שחשדו בפעילותו הציונית.

ב-1919 השתתף בן-גוריון בהקמת מפלגת אחדות העבודה, ונבחר להנהיגה. מ-1921 עד 1935 כיהן כמזכיר הכללי הראשון של הסתדרות העובדים העבריים ועסק בענייני איגוד מקצועי והתיישבות. בה בעת פעל לאיחוד תנועות הפועלים השונות לכוח פוליטי אחד. ב-1930 היה שותף להקמת מפא”י, ונבחר להנהיגה.

ב-1935 נבחר ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, תפקיד שבו כיהן עד להקמת מדינת ישראל. באותן שנים החל לבסס את מעמדו כבולט מבין מנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל, וכך, טרם הקמת המדינה, היה למעשה מנהיגה “הטבעי” של המדינה שבדרך.

עם פרסום הספר הלבן של 1939, ולנוכח ההגבלות שהטילו הבריטים על עליית יהודים לארץ ישראל, הכריז בן-גוריון על מאבק במנדט. את קווי המאבק הגדיר בקונגרס הציוני ה-21 במילים הבאות: “אנו צריכים להתנהג כאילו היינו המדינה בארץ ישראל, ואנו צריכים להתנהג כך עד שנהיה ולמען שנהיה המדינה בארץ ישראל… אנו עומדים בריב חמור וטרגי עם הממשלה האנגלית, ובחזית זו לא נוותר ולא נרתע כמלוא הנימה.” משפרצה מלחמת העולם השנייה ניסח מחדש את כללי המאבק והכריז: “עלינו לעזור לבריטים במלחמתם כאילו אין ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה”.

 ב-1946 קיבל בן-גוריון לידיו את תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות היהודית. היה זה שינוי מכריע במעמדו בהנהגה הציונית, שכן עד לאותה עת מיעט לעסוק בענייני ביטחון, ולא נחשב בעל ניסיון וידע בתחום זה. אולם הוא הבין כי שאלת הביטחון עתידה להעסיק את היישוב יותר מכל בעיה אחרת בשנים הבאות, ומשום כך נטל אותה לידיו.

בתפקיד זה עסק בהנהגת המאבק בשלטונות המנדט הבריטי (בין השאר במסגרת תנועת המרי). במקביל עסק בבניית כוח צבאי בעל עוצמה הולמת למאבק הצפוי עם ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, מתוך הכרה כי עימות זה יהיה בלתי-נמנע עם יציאת הבריטים מן הארץ. כוח צבאי זה כלל בראש ובראשונה את ארגון ההגנה עם הזרוע המגויסת שלו, הפלמ”ח, וכן את ארגוני הפורשים אצ”ל ולח”י, אשר לא סרו למרותה של הנהגת היישוב בראשות בן גוריון, מאז התפרקות תנועת המרי. אולם בן גוריון ידע כי עומד לרשות היישוב פוטנציאל צבאי נוסף, בדמות ארץ-ישראלים שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי במסגרת החי”ל (חטיבה יהודית לוחמת) ובמסגרות אחרות; רבים מהם היו אמנם חברי ההגנה, אבל כמעט איש מהם לא מילא תפקיד בכיר בה קודם לגיוסו, או אחרי שחרורו. בהדרגה התפתח עימות בין ראשי ההגנה לבין יוצאי הצבא הבריטי, ובעימות זה צידד בן-גוריון באחרונים, מכיוון שסבר שהללו מתאימים יותר לאתגרים הכרוכים בבניית צבא המדינה לעתיד.

פעילותו לאחר קום המדינה

קום המדינה

ב-1948 הוביל בן-גוריון את ההנהגה הציונית לתמיכה בתוכנית החלוקה שאושרה באו”ם ב-29 בנובמבר 1947.עם קבלת החלטת האו”ם החלה הנהגת היישוב היהודי בהכנות לקראת יציאת הבריטים מארץ ישראל. באפריל 1948 החליט הוועד הפועל הציוני על הקמת מנהלת העם (מעין ממשלה זמנית), ובן-גוריון נבחר לעמוד בראשה ולשאת באחריות לתחום הביטחון. באותם חודשים מילא תפקיד מכריע בגיוס תמיכתם של ראשי מפא”י ושל חברי מנהלת העם בהכרזה על מדינה יהודית. טענה היסטורית מקובלת היא כי אלמלא פעילותו לא היתה מוכרזת מדינת ישראל באותה העת, שכן רבים חששו מפני הבאות וניסו לגבש תוכנית שבמסגרתה תימסר החסות על א”י למעצמה אחרת.

ב-14 במאי 1948 הכריז בן-גוריון על הקמת המדינה. הוא כיהן כראש הממשלה הראשון וכשר הביטחון של הממשלה הזמנית, והנהיג את המדינה בימי מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה הוכיח את יכולתו כאסטרטג, והיה מעורב בעיצוב מהלכי המלחמה ובגיבוש תורת הביטחון של המדינה והצבא המתהווים.

מלבד ניהול המלחמה הקדיש בן-גוריון מאמץ רב לביסוס ריבונותה המוחלטת של מדינת ישראל ולהפיכת צה”ל לצבא העם כולו.

בבחירות הראשונות לכנסת זכתה מפא”י במספר המנדטים הגדול ביותר.

בתקופת שלטונו עמדה המדינה הצעירה בפני אתגרים קשים: הפיכת צה”ל לצבא העם, קליטת העלייה ההמונית, מפעלי ההתיישבות והחתימה על הסכם השילומים עם גרמניה. באותה העת הרבה להטיף למען התיישבות חלוצית באזורים השוממים, ובמיוחד בנגב.

בדצמבר 1953 הודיע בן-גוריון על פרישתו מהחיים הפוליטיים, בשל עייפות, והתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כמופת אישי. הוא קרא לנוער הישראלי להצטרף אליו ולהגשים את חזון הפרחת הנגב. הוא מינה שניים מנאמניו הצעירים, משה דיין ושמעון פרס, לרמטכ”ל ולמנכ”ל משרד הביטחון. באמצעותם, שמר בן-גוריון על קשר עם המתרחש, וצפה בחרדה בחיכוכים הגוברים בינם לבין שר הביטחון פנחס לבון וראש הממשלה משה שרת. שנתיים לאחר מכן החליט לשוב לממשלה, וקיבל את תיק הביטחון בממשלת שרת.בבחירות שנערכו ב-1955 שב בן-גוריון לראשות מפא”י, וכשזו זכתה שוב ברוב בבחירות, נעשה שוב ראש הממשלה.

ב-1956 הוביל בן-גוריון את מבצע קדש, בתיאום עם בריטניה וצרפת. במלחמה זו כבש צה”ל את חצי האי סיני, לאחר זה ישראל נסוגה לאחור בעקבות הסכם השלום.

29.10.1957, נפצע בן-גוריון ברגלו כאשר הושלך רימון לאולם מליאת הכנסת. בעודו מאושפז התאבד שלישו האישי נחמיה ארגוב מכיוון שבן-גוריון נהג לקרוא את כל העיתונים מדי יום, גם בבית החולים, הדפיסו כל עיתוני ישראל באותו יום מהדורה מיוחדת בת גיליון אחד, שממנו הושמטה הידיעה על מותו של ארגוב.

בן-גוריון הוביל את מפלגת מפא”י לניצחונות נוספים בבחירות של 1959  ובבחירות 1961.

בן-גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973, חמש שנים אחרי רעייתו פולה. בצוואתו הורה לשמור על צריפו בשדה בוקר ועל ביתו בתל אביב כמו שהם. כן ביקש כי לא יינשאו הספדים על הקבר ולא יירו מטחי כבוד.כיום עדיין אפשר לבקר בסיורים בביתו של דוד בשדה בוקר ובתל אביב.

 תמונה של דוד בן גוריון בנגב בקיבוץ שדה בוקר

סיכום

דוד היה בן אדם ערכי שתמך במדינת ישראל ועזר להקמתה.

תכונתיו היו:דבק במטרה אמיץ נחוש אחריות.

דוד בן גוריון היה ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון של מדינת ישראל הצעירה.

דוד בן גוריון היה מבין הפועלים הציונים הגדולים באותה תקופה שתמך בהקמתה ופיתוחה של מדינת ישראל, הוא דאג ליישב את הנגב, הוא הכריז על הקמת מדינת ישראל, חתם על מגילת העצמאות והווה דוגמא כדמות למופת.

 דוד בן גוריון בתקפות כיהונו בתור ראש הממשלה של מדינת ישראל.

רפלקציה

במהלך העבודה למדנו רבות על דוד בן גוריון, על מעשיו ועל דמותו.

רגשות ומחשבו שעלו לנו במהלך כתיבת העבודה:

יניב-במהלך העבודה הרגשתי סקרנות ורצון ללמוד עוד על דוד בן גוריון, למדתי הרבה על דוד בן גוריון ושיפרתי את יכולותי בלעבוד בצוות.

סמואל-במהלך העבודה הרגשתי רצון לעבוד בקבוצה וזה העלה לי את המוטיבציה ורצון להמשיך לחקור, למדתי על ההתיישבות בנגב.

דני-במהלך העבודה למדתי דברים חדשים על בן גוריון שהתחתן עם אשתו פולה ושיש על שם אשתו פולה בית קפה.

סרטונים

סרטון ברינפופ על קורות חייו של דוד בן גוריון

דוד בן גוריון מצגת תמונות על דוד בן גוריון

מקורות מידע

אאוריקה-דוד בן גוריון

אנציקלופדיה – Ynet-דוד בן גוריון

בריינפופ-דוד בן גוריון

ויקיפדיה-דוד בן גוריון