מסע ראשון
יומני היקר היום זה יום מרגש מפחיד ומעניין בעני היום אני יוצאת להילחם אני מאוד מתרגשת סוף סוף השיג את מה שמגיע לי אני
לבושה בחליפת “ברזל” חרב ומגן אני בחרתי לצאת כדי להשיג את “הזכויות” שלי לא בלי שיכבשו לי את הערים הקדושות שלי נימאס לי להתמודד עם זה כל פעם שאני כמה בבוקר ולדעת שאולי הערים הקדושות שלי פשוט יאבדו לי אז החלטתי חד משמעית שזהו אני הולכת להילחם על מה שמגיע לי יש לי המון קשר לזה למרות שאני ילדה כי זה ערים הקדושות שלי ואני לא מוכנה לוותר אליהם כך אני יוצאת להילחם על העתיד שלי כי עם אני לא יעשה את זה בסוף לא יישאר לנו ערים קדשות. יש לי רק בקשה אחת: “אלוהים שמור עלי חייה ועל משפחתי”
יומני היקר זהו היום האולי אחרון שלי לחיית אז שלום.
מסע שני
יומני היקר אני נרגשת להגיד לך שאני חייה אבל אמי מתה לצערי הרב אני עדין לא יכולה להשלים עם המצב הוא כל כך קשה בדרך היו לנו המון קשים במזג האוויר, לא היה כל כך הרבה אוכל והיו גם גנבים… קשה לי באמת שקשה לי בזמן שאני מספרת אני אפילו בוכה עד כמה שקשה לי עם כל המצב הזה יומני היקר קשה לי לספר עוד לבי כואב ויש לו שריטה עמוקה אני לא יכולה עוד לסבול את המצב רק מלחשוב שאבי עצוב יושב ולא מפסיק לבכות זה קשה לי בחיים שלי לא ראיתי אותו בוכה כך אני יספר בקרוב עוד כי אני חנוקה מרוב הבכי והצער אז בי
מסע שלישי
יומני היקר חזרתי כי הרגשתי שעם אני לא יפרוק את מה שיש לי אז כל העצב לא יצא ממני אמי עדין עוד לא התרגלתי בלי אמי אבי עדין עצוב אבל יותר טוב לפעמים אני אומרת לעצמי למה זה קראה לי רק מלחשוב על זה זה דיכאון עמוק שחורט לי בלב יש לי עוד שלושה אחים שכל הזמו בוכים מרוב צער מחר אנחנו ממשיחים במסע לעוד תחנה ואני הפעם מקווה שאף אחד לא ימות ממשפחתי כי עם זה יקרה אני כבר לא יעמוד בזה יותר מחר אני ימשיך לכתוב לך ויספר לך מה עבר אלי במלחמה עם אני יעבור את זה ושאר חייה
מסע רבעי
יומני היקר נפצעתי ברגל בזמן הקרב קשה לי מאוד ללכת אבי ילחם מאוד קשה ואחי נלחמו ולא נפצעו אבי דואג לי לא נירא לי שאני עוד ימשיך בקרב מאוד כואב לי וקשה לי עוד אולי כדי שאברח וזהו כי אני מרגישה שזה לא מגיע לי לפעמים אני אומרת אני ייתן את כל כולי אבל עכשיו נשברתי אבי לא מוותר על המלחמה הזות ושהו לא ישבר הוא תמיד אומר לי שהוא עושה את זה רק בשביל אמא שלי כי עם היא לא הצליחה אז הוא יצליח בשבילה במחשבה שנייה אני כן ימשיך במלחמה אבל לא מחר אני אישר במחנה ואחר כך אני ייצתרף שאני ירגיש יותר טוב
מסע חמישי
יומני היקר היום הגעתי למדינה הצלבנית אפשר להגיד שקצת קשה לי פה חם, יש אוכל שונה אני צריך להתאים את עצמי לסביבה, קשה לנו גם בגידול החקלאי , הבגדים שונים אני רגילה לקור ופתאום חם פה לא כל כך קל כאן, אני בתוך שאני יסתגל גם אבי מרגיש הרבה יותר טוב גם בגלל שעברנו למדינה הצלבנית חדשה. אני גם בתוך שהאחים שלי הסתדרו כאן, ואני ומאוד שמחה שעברנו מדינה זה משנה את המצב הרוח אבל קצת קשה פה עם מזג האוויר האוכל שונה… אבל בסדר אני התרגל
יומני היקר שלום אפשר להגיד אני ממש מרגישה טוב יש מבצר שמגן אלי שתומך בי זה נותן לי בטחון עצמי זה מחזק אותי כי אני יודעת שכל זה המבצר בטחון אוכל הכל אפילו יש כנסיה במבצר זה הבית שלי ואני שמחה שיש לי מבצר אחים שלי ואני ממש שמחים פה ומאושרים ורציתי לספר לך את זה כי זה עוזר לי להיפתח וזה עוזר לי להרגיש טוב
אז יומני היקר זה הזמן ומר שלום הספר לכך מאוחר יותר איך אני ממשיך בחיי
Published: Jun 2, 2015
Latest Revision: Jun 2, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-48161
Copyright © 2015