מדוע בחרנו בדמות ? 

אלה לווינגר

אני בחרתי לעסוק בלאונרדו דה וינצ’י ובמהפכת האומנות שהוא הביא בגלל שלדעתי הוא היה אדם עם אישיות מיוחדת וזה מדהים אותי איך הוא הצליח לעסוק בכל כך הרבה תחומים בו -זמנית למשל הוא ניתח גופות גם בשביל המדע וגם בשביל האומנות ואפילו שידע שהוא יכול להסתבך  הוא המשיך לעשות את זה למען הדברים בהם עסק. אני לוקחת ממנו לחיי את הנחישות שלו להצליח אם זה בלהמציא מכונות מעופפות או אם זה לצייר הכי טוב שהוא יכול.

אלה רוטנברג

אני בחרתי לעסוק בלאונרדו דה וינצ’י היות ולאונרדו דה וינצ’י הייתה אישיות מרהיבה ומופלאה. הוא עסק בתחומים רבים כגון: אמנות, מדע,חוקר טבע ועוד… הוא היה איש אשכולות, היה לו ידע רב על תחומים רבים. ובכל תחום בו עסק הוא הצטיין והבריק. לאונרדו העז לחקור  את התופעות סביבו, לדוגמה, הוא חקר את מבנה גוף האדם באמצעות רישומים רבים שערך. תכונה זו  הייתי רוצה לאמץ לחיי. כמו כן, הייתי רוצה לקחת לחיי את סקרנותו, נחישותו וחכמתו של לאונרדו שהובילו אותו להצטיין ולהשפיע בתחומים רבים ומגוונים, לדוגמה, לאונרדו ערך תכניות וניסה להמציא מכונות שונות כמו כלי תעופה וטנקים. כאמור, לאונרדו הצטיין באמנות,מדע ומחקר ובעוד תחומים רבים אחרים. לדעתי העובדה שלאונרדו הצטיין בתחומים כל כך רבים, מעידה עליו כי הוא גאון.

הקדמה

לאונרדו דה וינצ’י – (1452 – 1519), צייר, פסל ואדריכל איטלקי, מגדולי האמנים בתקופת הרנסנס .לאונרדו חקר את האנטומיה של גוף האדם, תרם להתפתחות מדעי הטבע והיה גם מהנדס, מתמטיקאי, מוסיקאי, אסטרונום והוגה דעות. פירוש המילה “רנסאנס” הוא “לידה מחדש”, והכוונה היא לכך שבתקופה זו החלה תחייה מחודשת של האמנות ושל המדעים לאחר תקופה ארוכה של קיפאון מחשבתי ויצירתי, שאפיין את ימי הביניים. בימי הביניים הכנסייה שלטה בחיי האנשים ואסרה עליהם להעמיק ולחקור את הסובב אותם. הכנסייה התייחסה לגוף-האדם כאל דבר לא קדוש, והציירים בתקופת שלטונה לא ציירו כלל בני אדם “רגילים”, אלא קדושים בלבד. אנשי הרנסאנס, לעומת זאת, ראו בגוף האדם התגלמות היופי וציירו אותו בפרטי פרטים, בדומה ליוונים של התקופה העתיקה

 .לאונרדו דה וינצ’י היה מגדולי האמנים בכל הזמנים

.מדובר באדם שעסק בתחומים רבים ובכולם הצטיין, הבריק והתעניין

.לא היה בתולדות האנושות אדם שכה הפליא לחקור,ליצור ולהתעניין כמו לאונרדו דה וינצ’י

?כיצד התחילה דרכו

.לאונרדו דה וינצ’י נולד באיטליה בשנת 1452 בכפר קטן בשם וינצ’י (מכאן מקור שמו), ליד פירנצה

 .הוא היה ילד חכם שלמד הרבה בזכות סקרנותו

בזכות יכולותיו בציור שלח אותו אביו בגיל 15 לעבוד כעוזר אצל אמן איטלקי נחשב ,אנדריאה דל ורוקיו. באותה תקופה, עבודה כעוזר או כשוליה

.אצל המומחה היתה הדרך המקובלת ללמוד מקצועות רבים

בשנת 1472, לאחר שש שנות עבודה כשוליה, התקבל דה וינצי לאגודה של ציירי פירנצה מקצועיים. חמש שנים אחר כך, בשנת 1477, עזב דה וינצי את בית המלאכה של ורוקיו והקים בית מלאכה משל עצמו. הוא פעל בבית המלאכה העצמאי שלו עד שקיבל הצעה מהדוכס ספורצה לעבור למילנו ולעבוד בשירותו. דה וינצ’י עבד בשירותו של ספורצה עד 1499 – השנה שבה מילנו נכבשה על ידי הצרפתים

האמנות של לאונרדו

 . לאונרדו היה צייר ואמן מחונן

דה וינצ’י טען, שהציור הוא מדע, שדרכו יכולים בני האדם לחקור את העולם שבו הם חיים. הוא השאיר אחריו מאות רישומים בעיפרון ובגיר שבהם תאר את גוף האדם ובעלי חיים שונים. הוא המציא טכניקות ציור שלא היו קיימות קודם לכן , שאפשרו לציור לחקות טוב יותר את המציאות. טכניקת הציור שהמציא נקראת פרספקטיבה ,כלומר הכנסת עומק לציורים בניגוד למה שהיה נהוג בימי הביניים. הוא היה אחד

מהראשונים שהשתמש בטכניקה זו הנהוגה עד היום.

הרעיונות שלו השפיעו רבות על אמנים שבאו בעקבותיו ובזכותם כל כך מעריכים אותו גם היום

שניים מציוריו המפורסמים ביותר הם:

המונה ליזה

הציור המפורסם מתאר דיוקן של אישה היושבת עם ידיים שלובות על ברכייה ומאחוריה נוף טבעי. המונה ליזה הוא הציור המפורסם ביותר בעולם והוא מוצג במוזיאון הלובר שבפריז. הציור כל כך מפורסם מכיוון שהבעת הפנים של המונה ליזה אינה ברורה, כלומר לא ניתן לדעת אם הן שמחות או עצובות והאם היא מחייכת או לא. בנוסף העיניים שלה תמיד יסתכלו על המסתכל לא משנה מאיזה כיוון.

הסעודה האחורנה

ציור זה מתאר את סעודתו האחרונה של ישו עם תלמידיו. ציור זה היווה מקור השראה להרבה ציירים בתקופות שונות ולציור זה יצאו גרסאות

שונות ומגוונות, אך ציורו של לאונרדו דה וינצ’י הוא המפורסם ביותר מביניהם. “הסעודה האחרונה” של לאונרדו מציג “מהפכה” – בפעם הראשונה צויירו כאן ישו והשליחים, ללא הילות של קדושה. לאונרדו ניסה (והצליח) להציג את ישו ואת אנשיו כבני-אדם ולא כקדושים , כמו שנהוג היה לציירם אז. .

כממציא

לאונרדו, הירבה לחלום על דברים שלא היה להם שום קשר עם המציאות של זמנו ,המצאותיו היו מתקדמות ביותר ביחס לאותה תקופה, ובכך הפך לממציא מהפכן .  במוחו היצירתי הוא דמיין מגוון גדול של המצאות (בעיקר כל מיני מכונות), שהיום אולי נראות לנו מובנות מאליהן אבל בתקופתו, אף אחד לא חשב שקיומן אפשרי. כך למשל, תכנן דה וינצ’י כלי תעופה שנראה קצת כמו מסוק וכלי נשק שמזכיר טנק. את הרעיונות שלו הוא ביטא בציורים ובשרטוטים שנשמרו עד היום וההמצאות שנשמרו

.מוצגות כיום במוזיאונים ובתערוכות ברחבי העולם

כחוקר טבע

לאונרדו דה וינצ’י האמין כי אפשר ללמוד הרבה מאוד דברים על העולם, אם רק יודעים להסתכל עליו בסבלנות. המחקרים שעשה התבססו על תצפיות ממושכות, שאותן תיעד בפנקסים שלו המכילים מאות רישומים. הוא חקר את גרמי השמים (הירח והכוכבים), את המתמטיקה, את המבנה

הגיאולוגי של כדור הארץ, את בעלי החיים ואת הצמחים, ואפילו את גוף האדם.

כמדען

תרומתו הממשית והבולטת ביותר של דה וינצ’י למדע מצויה במחקריו האנטומיים, הוא מיפה ותיעד את גוף האדם בצורה קפדנית ומפורטת יותר מכל אנטומאי לפניו. הוא לא רק תיאר את אברי הגוף האנושי, אלא המציא שפה חזותית חדשה לתיאור הגוף; היה עליו למצוא טכניקה דיאגרמתית שתשלב הן את פרטי המעטה החיצוני והן את האיברים הפנימיים. דה וינצ’י שאף ליצור תיאור חזותי שלם ומפורט של כל מנגנוני       הגוף – לא רק תיאור מילולי שלהם, כנהוג בטקסטים בנושא זה בימי הביניים, שכן לדעתו הלשון אינה הכלי המתאים לעבודה מעין זו.  עקב  לימודיו האנטומיים הבסיסיים הוא ידע לצייר טוב יותר את גוף האדם וחיות למיניהן כמו סוסים.

הסיכויים והסיכונים 

הסיכויים:

  סיכוי ראשון: תכונות האופי המופלאות של לאונרדו הכוללות שילוב של חכמה אינסופית, נחישות, התמדה, סקרנות, יצירתיות ודבקות במטרה הן אלה שאפשרו לו הצלחה בתחומים רבים ומגוונים כגון ציור, מדע, מתמטיקה, חקר הטבע ועוד.

סיכוי שני: אין זה מספיק לזכות בתכונות המולדות, על מנת להצליח, יש לפתח את הכישורים. לאונרדו זכה בכך שאביו שלח אותו לסדנה של ורוקיו, שם למד לעומק את הבסיס.

סיכוי שלישי: לאונרדו עסק בנתיחת גופות. נתיחה זו הקנתה לו ידיעות חסרות תקדים בדורו על מבנה גוף האדם ופעילותו. הוא היה הראשון שתיאר את מיקום בעובר ברחם!

סיכוי רביעי: הידע הרב שלו במתמטיקה אפשר לו להבין את הכוחות הפועלים בטבע. מחקרים שביצע בתחום המעוף הביאו או לחשיבה חדשנית בדבר כלי התעופה.

הסיכונים: 

סיכון ראשון: אחד הפרויקטים שקיבל דה וינצ’י היה ציור קיר ענק לאולם הישיבות של העיר פרנסו. העבודה נמשכה 3 שנים ולא הומשכה מכיוון שהצבעים בהם השתמש התייבשו מהר מדי. לאונרדו השתמש בצבעים לא נכונים ובכך לקח סיכון רב.

סיכון שני: לאונרדו לקח סיכון כפול כשערך נתיחת גופות בתנאים מחפירים על מנת להכיר את מבנה גוף האדם והאופן בו הוא פועל. סיכון בריאותי עקב התנאים הסניטארים הירודים, וסיכון של פעילות נגד אישור הכנסייה. לבסוף הפסיק את נתיחת הגופות עקב איסור הכנסייה.

סיכון שלישי: לאונרדו פעל נגד הכנסייה הן בסגנונות הציור שלו והן בניתוחי הגופות שעשה ובכך לקח סיכון אדיר.

סיכון רביעי: חדשנותו של לאונרדו באותה תקופה יכלה להוליד מצב לפיו הקהל לא יתעניין ביצירותיו והמצאותיו ופרנסתו לא תהיה מספקת.

ערכיו של לאונרדו

ערכיו המרכזיים של לאונרדו באים לידי ביטוי במשפטים שלו להלן:

“מי שחושב מעט טועה הרבה”

משפט זה של לאונרדו מעיד על האמונה העיקשת שלו בהשכלה. לאונרדו האמין בפעולה תוך כדי מחשבה וידע. רק חשיבה מרובה תוביל אותנו לפעולות נכונות ומוצלחות ורק דרך פעולות אלה נוכל לשפר ולקדם את העתיד.

ואכן, לאונרדו דה וינצ’י למד ללא הרף כל חייו. לימודיו החלו בסדנה של ורוקיו ומשם המשיך לחקור וללמוד את המדע באמצעות תרשימים ואיורים במחברותיו. לאונרדו לא הפסיק ללמוד עד יום מותו.

“הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אנייה בלי הגה”

משפט זה של לאונרדו מעיד על עקשנותו ונחישותו הרבה של לאונרדו להבין תהליכים, לחקור את המתמטיקה והמדע. על פי משפט זה לאונרדו מאמין כי קיום בעולם ללא הבנת התהליכים המתרחשים בו הוא כמו ללכת לים עם אנייה ללא הגה-הלוא מצב כזה יוביל לטביעה.

ואכן, לאונרדו התעניין וחקר תהליכים מדעיים שלפני תקופתו טרם הוסברו. כך למשל אייר ותכנן כלי תעופה, טנקים ומכונות שונות. בנוסף הוא תרם רבות להבנת התהליכים בגוף האדם כמו מיקום העובר בתוך הרחם,האנטומיה של בני האדם ושל החיות ועוד.

“הברזל מחליד עם הזמן, מים עומדים מאבדים את טוהרם, באותו אופן חוסר פעולה חותר תחת עוצמתה של הרוח”

לאונרדו היה פעלתן, עסק יום וליל במחקר. הוא האמין שחוסר פעולה מוביל אותנו לאבדון. בנוסף לכך שהיה מבריק, לאונרדו פעל באופן נמרץ ללא מנוחה לקידום המדע והמחקר . הוא האמין שרק בדרך זו יוביל לשינוי.

כלי תחבורה וטיסה

אנו חיים בעולם בו פשוט וקל להתנייד ממקום למקום. אנו חוצים את המדינה,  בזמנים קצרים באמצעות מכוניות, אוטובוסים, רכבות, מוניות,אופנועים ועוד. כמו כן, אנו עוברים  ממדינה למדינה, חוצים יבשות ואוקיינוסים מדי יום בעזרת המטוסים. מציאות זו נראית לנו מובנת מאליה. אך בתקופת הרנסנס, תקופתו של לאונרדו דה וינצ’י, המצב לא היה כך. ההגעה ממקום למקום הייתה מסורבלת, קשה וארכה זמן רב. אחת התשוקות הגדולות ביותר של לאונרדו הייתה לטוס בשמים בדיוק כמו ציפור.

הוא שרטט תכניות לכלי טיס אפשריים. בין השאר הוא גם שרטט דגם מוקדם של מסוק.

לאונרדו לא זכה לבנות את כלי הטיס שתכנן. בתקופתו גם מנועים לא הומצאו עדיין ולכן לא ניתן היה להעלות לאוויר מכונות טיסה דוגמת אלה שתכנן. בנוסף למסוק, הוא הכין גם מאות שרטוטים אחרים, של מעוף הציפורים, מצנחים ומנגנוני תעופה שונים, כמו האורניתופטר שחיקה את מעוף הציפור. נסיונות לבנות את המכונות הללו הסתיימו בדרך כלל בהתרסקות. הדגם שעבד עליו כ-“מכונה המעופפת” קיבל את השראתו ממבנה גופם של ציפורים ועטלפים. העיצוב שלו כלל זוג כנפיים ענקיות שמחוברות למסגרת עץ, בתוכה יושב הטייס בשכיבה על הבטן ושולט בכנפיים בעזרת ידיות. למרבה הצער, לאונרדו מעולם לא בנה את המכונה הזו, וגם אם היה מנסה לבנות אותה, היא לא הייתה חווה הצלחה. זאת משום שלמכונה לא היה מנוע, כך שלא ברור כיצד הייתה אמורה להתנתק מהאדמה ולהתחיל את מסעה ברום השמיים. גם אם היו דוחפים את המכונה מקצה צוק, הסבירות שהטייס היה חוזר בריא ושלם לאחר טיסת המבחן, הייתה נמוכה מאוד. לאונרדו ערך גם תכניות ושרטוטים של טנקים,ומכונות נוספות שונות.

אנו מאמינות שאם לאונרדו היה רואה את המטוסים שהתפתחו, ובעזרתם אנו חוצים היום מדינות , אוקיינוסים ויבשות, נשימתו הייתה נעתקת. הוא היה גאה מאד, שבני האדם המשיכו בדרכו המאמינה במחקר אינסופי ובכך שרק הבנת תהליכים תשנה את העולם. השימוש במטוסים עבור לאונרדו יהיה המצאה גאונית המאפשרת לאדם להתנייד בקלות ממקום למקום ולהרגיש כציפור בשחקים.

רפלקציות:

אלה לווינגר:

העבודה לאונרדו דה וינצ’י הייתה מסקרנת מאוד ומאוד נהנתי לעבוד עלייה.

אני אהבתי מאוד את הנושא ומתחברת אליו מאוד כי גם אני אוהבת מאוד אומנות וציור ובכללי מדעים והמצאות.

הכי אהבתי את החלק שרשמנו על האומנות שלו ועל הציורים שלו מכיוון שאני מאוד אוהבת את המונה ליזה ואומנות בכללי אז זה נתן לי נקודת חיבור איתו.

העבודה עם אלה הייתה מאוד קלה בגלל שלא היו לנו הרבה ריבים או מחלוקות והצלחנו להתפשר ולוותר אחת לשניה כשהיה צריך. היה לי מאוד כיף גם בגלל שלא היה לי כל כך הרבה לחץ כמו במבחן.

אלה רוטנברג:

העבודה על לאונרדו דה וינצ’י הייתה עבורי מסע מרתק אל העבר. הרגשתי שחזרתי אחורה לתקופת הרנסנס, חוויתי כיצד התפתחו: האמנות,המדע,המתמטיקה והרוח דרך אדם גאון ובעל כישורים ייחודים בכל התחומים. למדתי שלאונרדו היה אמן שתרם לשינוים רבים בתחום האמנות. נדהמתי מציור המונה ליזה, שם הוא השתמש בטכניקת הפרספקטיבה והכניס עומק לציורים, בניגוד לתקופת ימי הביניים. גם ציור הסעודה האחרונה בו הצליח לאונרדו להציג את ישו והשליחים כאנשים ולא כקדושים מופלא בעיניי. הדהים אותי לגלות כיצד לאונרדו השתמש בכישרון הציור שלו גם כחוקר, מדען וממציא. לאונרדו ערך שרטוטים של מכונות שונות וכלי טיס שעדיין לא היו נהוגים בתקופה זו ותיעד את גוף האדם בצורה קפדנית ומפורטת ברישומיו. לאונרדו היה אדם מבריק, בעל שאיפות רבות שלא שקט על שמריו. לאונרדו דה וינצ’י הוא מודל לחיקוי עבורי. תכונותיו וערכיו של לאונרדו הם אלו על פיהן אני מתחנכת מרגע היוולדי. משפטו של לאונרדו “הבורות המסנוורת מוליכה אותנו שולל” הוא המשפט המוביל בחיי. כמו לאונרדו, גם אני מאמינה בכוחה הרב של ההשכלה לשנות את העולם. כמותו גם אני פרפקציוניסטית, ומשקיעה בכל משימה את כל כולי בשאיפה להגיע להישגים גבוהים ומצוינות. כמוהו אני נחושה ודבקה במטרה, ולא אשקוט עד שאשיג אותה. אני מרגישה שהעבודה העשירה את הידע שלי ותרמה לי מאד.

מהלך העבודה- אלה ואני עבדנו על העבודה יחד. ראשית ליקטנו חומרים מאתרי מידע שונים ולאחר מכן ערכנו את העבודה בשיתוף מלא. העבודה עם אלה נעשתה בצורה הרמונית,הדדית וחברית והייתה מהנה מאד עבורי.

ביבליוגרפיה

ויקיציטוט

ויקיפדיה

ספריית מטח

אאוריקה

עמלנט