שמעון פרס

דמות למופת – ישראל בת 70

שמעון פרס

מציגים:  רון אהרוני ,

איתי אורפלי ,

ליאור דבח ,

עמית סולומון

שם המורה: סימונה הוד

תוכן עניינים

מבוא דמות מופת מהי?                        עמוד 3

 שיקולי בחירה                                    עמוד 4

ביוגרפיה                                            עמודים 5-6

סיכום                                                עמוד 7

רפלקציה                                               עמוד 8

סרטונים                                                 עמוד 9

מקורות מידע                                            עמוד 10

דמות מופת

דמות מופת היא אישיות חשובה ומוערכת שתרמה ועשתה דברים חשובים שהשפיעו על המדינה.

דמות המופת מטביעה חותם בהיסטוריה של עמה בשל היותה רבת פעלים ומצטיינת בתחומים שונים.

היא הינה בעלת חזון וכדי להגשים אותו היא מוכנה להשקיע מאמצים רבים, דבקה במטרה בכל מעשיה והיא מהווה מודל לחיקוי.

דמות מופת היא דמות בעלת כושר דיבור, יכולת לסחוף אחריה, בעלת יכולת חשיבה מחוננת וכוח רצון חזק.

דמות מופת מייצגת בעשייה שלה ערכים רבים- אהבת האדם, העם והארץ, אחריות, עזרה לזולת ונתינה, צדק חברתי, יוזמה ומנהיגות

בזכות ערכים אלה שמעון פרס מהווה דוגמא אישית לתפיסת עולם והתנהגות.

שמעון פרס דמות מופת

שמעון פרס הוא דמות למופת בגלל מעשיו שתרמו למדינת ישראל :

עזר לפתח את ההגנה בישראל, הקים את התעשייה הצבאית והאווירית.

תרם לפיתוח הטכנולוגיה בישראל.

שמעון פרס היה בעל חזון- שאף לשלום.

שמעון היה שותף להסכמי שלום.

כמוכן שמעון פרס הוא דמות למופת בגלל תכונותיו- אהבת האדם, העם והארץ, אחריות.

שיקולי בחירה

ליאור דבח- אני בחרתי בשמעון פרס מכיוון שהוא מהווה דוגמא וגם חתם על הסכמי שלום עם ירדן ומצרים.

איתי אורפלי- בחרתי בשמעון פרס מכיוון שתרם לארץ ישראל, חתם על הסכם אוסלו, ועוד הסכמי שלום נוספים.

רון-  בחרתי בשמעון פרס מכיוון שיש לו חזון – שאף לשלום במדינת ישראל.                                                                             כמוכן שיש לו את הערכים הדרושים בכדי להיות דמות למופת- אהבת האדם, העם והארץ, אחריות, עזרה לזולת ונתינה, צדק חברתי, יוזמה ומנהיגות.

עמית– בחרתי בשמעון פרס בגלל שהוא תרם לפיתוח ההגנה והטכנולוגיה בישראל.

ביוגרפיה

שמעון פרס (פרסקי) נולד ב- כ’ באב תרפ”ג, 2 באוגוסט 1923 בעיירה וישנבה בפולין.

בשנת 1934 עלה ארצה עם משפחתו, והתחנך בבית ספר “גאולה” בתל אביב ובבית הספר החקלאי בבן שמן. לאחר מספר שנים בקיבוצים גבע ואלומות, נבחר פרס ב-1943 למזכיר תנועת “הנוער העובד והלומד”.

ב-1947 גויס שמעון פרס לשורות ההגנה. הוא המשיך לעסוק גם במשרד הביטחון במהלך התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות. ב-1949 מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית, שטיפלה ברכישת נשק. בשנת 1952 שב פרס לארץ, החל לעבוד במשרד הביטחון כסגן המנהל הכללי, ובשנת 1953 מונה לתפקיד המנהל הכללי של המשרד. בתפקיד זה ביסס קשרים הדוקים עם צרפת וקידם את התפתחותה של התעשייה האווירית הישראלית.

ב-1959 נבחר לכנסת, ומאז ועד היום הוא חבר כנסת. בשנים 1959 1965 שירת כסגן שר הביטחון.

תרומתו לביטחונה של ישראל בשנות ה-50 וה-60 הייתה מכרעת. בשנים שבהן ארה”ב עוד לא הייתה בת ברית הידק שמעון פרס את היחסים עם צרפת שחימשה את מדינת ישראל במיטב הנשק המתקדם וסייעה לה להקים את הכור הגרעיני בדימונה. בזכות הנשק המתקדם הזה, מתוצרת צרפת, ניצחה ישראל שתי מלחמות: מבצע סיני ומלחמת ששת הימים. את עיקר העבודה ב”מבצע מוקד” – חיסול חילות האוויר של סוריה, מצרים וירדן ביוני 1967 – עשו מטוסי המיראז’ הצרפתיים.

על מנת לספק לצה”ל את הציוד הנחוץ לו כדי להפוך לצבא מודרני, היה על פרס ואנשיו להתגבר על מכשולים רבים. על מכירת הנשק פיקחה ועדה משולשת שבה היו חברים צרפתים, בריטים ואמריקאים – והאמריקאים הפעילו את השפעתם למניעת מכירת הנשק לישראל. פרס היה צריך להתגבר גם על איבת אנשי משרד החוץ הצרפתי ועל חילופי הממשלות התכופים שהיו נהוגים בימי הרפובליקה הרביעית. הוא רקם יחסי ידידות עמוקים עם פקידים, נבחרי ציבור ואנשי צבא, ועשה כל מאמץ על מנת להגביר את אספקת הנשק.

שיחות ישירות שניהל פרס עם שר ההגנה הצרפתי, הגנרל פייר קניג, בפברואר 1955, הביאו לרכש של ציוד צבאי במיליוני דולרים. הקמתה של ברית בגדד, שנועדה לאחד את מדינות המזרח התיכון נגד האיום הסובייטי, נראתה לצרפת כהפרה של האיזון במזרח התיכון, והידקה את הידידות עם ישראל. בין היתר סיפקה צרפת לישראל חמישים טנקי שרמן, שאותם רכשה כציוד עודף מהממלכה המאוחדת.

תרומתו לביטחונה של ישראל בשנות ה-50 וה-60 הייתה מכרעת. בשנים שבהן ארה”ב עוד לא הייתה בת ברית הידק שמעון פרס את היחסים עם צרפת שחימשה את מדינת ישראל במיטב הנשק המתקדם וסייעה לה להקים את הכור הגרעיני בדימונה. בזכות הנשק המתקדם הזה, מתוצרת צרפת, ניצחה ישראל שתי מלחמות: מבצע סיני ומלחמת ששת הימים. את עיקר העבודה ב”מבצע מוקד” – חיסול חילות האוויר של סוריה, מצרים וירדן ביוני 1967 – עשו מטוסי המיראז’ הצרפתיים.

על מנת לספק לצה”ל את הציוד הנחוץ לו כדי להפוך לצבא מודרני, היה על פרס ואנשיו להתגבר על מכשולים רבים. על מכירת הנשק פיקחה ועדה משולשת שבה היו חברים צרפתים, בריטים ואמריקאים – והאמריקאים הפעילו את השפעתם למניעת מכירת הנשק לישראל. פרס היה צריך להתגבר גם על איבת אנשי משרד החוץ הצרפתי ועל חילופי הממשלות התכופים שהיו נהוגים בימי הרפובליקה הרביעית. הוא רקם יחסי ידידות עמוקים עם פקידים, נבחרי ציבור ואנשי צבא, ועשה כל מאמץ על מנת להגביר את אספקת הנשק.

שיחות ישירות שניהל פרס עם שר ההגנה הצרפתי, הגנרל פייר קניג, בפברואר 1955, הביאו לרכש של ציוד צבאי במיליוני דולרים. הקמתה של ברית בגדד, שנועדה לאחד את מדינות המזרח התיכון נגד האיום הסובייטי, נראתה לצרפת כהפרה של האיזון במזרח התיכון, והידקה את הידידות עם ישראל. בין היתר סיפקה צרפת לישראל חמישים טנקי שרמן, שאותם רכשה כציוד עודף מהממלכה המאוחדת
ב-1965, הפך למזכיר הכללי של רפ”י (רשימת פועלי ישראל) וב-1968 פעל רבות להקמתה של מפלגת העבודה הישראלית.                                                                                                                                                                             ב-1969 מונה לשר הקליטה, וקיבל גם אחריות להתפתחותם הכלכלית של אזורי יהודה ושומרון.
ב-1970 מונה לשר התחבורה והתקשורת.                                                                                                                 ב-1974, לאחר תקופה מסוימת בתפקיד שר ההסברה, מונה פרס לשר הביטחון בממשלתו של יצחק רבין. בתפקיד זה היה עליו לפקח על היערכותו מחדש של צה”ל לאחר מלחמת יום הכיפורים.

באפריל 1977, זכה שמעון פרס במנהיגות המפלגה.

פרס עמד בראש רשימת המערך בבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, והנהיג את המערך באופוזיציה עד 1984.

ב-1978 נבחר פרס לסגן-נשיא האינטרנציונאל הסוציאליסטי, ארגון בינלאומי של מפלגות סוציאל-דמוקרטיות.

בספטמבר 1984, היה פרס לראש הממשלה למשך שנתיים. בשנים אלו פעל לשיפור יחסי ישראל ומצרים.

בין השנים 1988-1986, שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ בממשלת יצחק שמיר.

לאחר הבחירות שנערכו בשנת 1988 עד 1990 שימש כסגן ראש הממשלה ושר האוצר.

ביולי 1992, לאחר הקמתה של ממשלה העבודה בראשותו של יצחק רבין, מונה פרס לשר החוץ ובתפקיד שר החוץ הוביל את “תהליך השלום שהביא לחתימה ב-13 בספטמבר 1993 עם הנהגת אש”פ בראשות עראפאת על “הסכם אוסלו” שנועד להביא לסיום הסכסוך בין שני העמים.

 על מאמציו ופעילותו לקידום השלום קיבל שמעון פרס ב-1994 את פרס נובל לשלום.

ב-26 באוקטובר 1994, חתמו יצחק רבין והמלך חוסיין על הסכם שלום בין שתי המדינות.

ב-5 בנובמבר 1995, לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, הפך פרס לראש ממשלת ישראל. בתפקיד זה שימש עד לבחירות לכנסת ב- 1996 בהן נוצח על ידי בנימין נתניהו.

בממשלה ה-28 הוא היה שר לשיתוף פעולה אזורי.                                                                                                     בממשלה ה- 29 הוא היה סגן ראש הממשלה ושר החוץ.

בממשלה ה- 30 כיהן כמשנה לראש הממשלה.

ב-15 ביולי 2007 הושבע שמעון פרס כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל .

בינואר 2016 לקה פרס בהתקף לב קל. ב-13 בספטמבר 2016 לקה בשבץ מוחי והובהל למרכז הרפואי שיבא. בבוקר ה-28 בספטמבר הוא הלך לעולמו.

שמעון פרס היה אב לשלושה ילדים, סב לשמונה נכדים וסבא-רבא לשלושה נינים.