05.12.11

“בהתערער הרמוניה משפחתית, תבוא חובה של כיבוד הורים ודאגה לבנים.“

יום של עצבות מלווה בצחוק – לא בא לי להסביר.
 

שינה של 6 שעות השכיחה הכל.

מה יהיה יום המחרת נחייה וניראה.

*מדברי פרופסור רפי קרסו

אנשים שאוהבים את עצמם סולחים לעצמם, מרשים לעצמם להיות לפעמים גם לא  בסדר והם בריאים יותר ומאושרים יותר.

אנשים האוהבים את עצמם יכולים להעניק בקלות אהבה לאחרים.

נסו להיות אופטימיים. אנשים אופטימיים מצליחים יותר, אהובים יותר ובריאים יותר.

אנשים פסימיים ורואי שחורות מביאים על עצמם בעיות ומחלות, בחזקת נבואה שמגשימה את עצמה.

בריאות טובה, חשיבה חיובית עוזרת בכל שטחי החיים.

אנשים אופטימיים אהובים יותר בחברה, ואפילו הרופאים (האמינו לי) אוהבים אותם יותר.

אל תרחמו על עצמכם. זכרו תמיד שיש אנשים עם צרות גדולות משלכם, מחלות קשות משלכם, בן/בת זוג ראוי פחות משלכם אם בכלל, ופחות כסף משיש לכם.

אם שקעתם במצב רוח קודר או ברחמים עצמיים – השאילו סרט וידאו מצחיק או צפו בתוכנית טלוויזיה משעשעת. צאו מזה, ויפה שעה אחת קודם.

ניתן לרפא מחלות או בעיות גופניות בעזרת מדיטציה ודמיון מודרך.

אל תכניסו את עצמכם לעימותים ומתחים מיותרים. גם אם תזכו

נו לאנשים יותר ממה שהם מצפים, ועשו זאת בשמחה.

טלו אחריות על בריאותכם.

לתשומת לב הנשים, שימו לב! אם אתן אחרי גיל 45, סמנו לעצמכם תזכורת להיבדק לפחות פעם בשנה בדיקת ממוגרפיה,

ואחרי גיל 50– גם בדיקת צפיפות העצם.

בדיקות המעי הגס חשוב לערוך לפחות פעם בשנתיים גברים ונשים כאחת. פעם ראשונה בקשו מהרופא שלכם בדיקה שגרתית.

לעולם אל תצחקו לחלומותיו של הזולת ואל תזלזלו בחלומותיכם שלכם.

זכרו כי אהבות גדולות והישגים גדולים כרוכים בנטילת סיכונים.

אל תתנו למריבה קטנה לפגוע בידידות גדולה.

היו פתוחים לשינויים – אבל לא על חשבון הערכים שלכם.

למדו את החוקים – והפרו אחדים מהם מפעם לפעם.

מקווה שעזרתי לכם, מאחל לכם בריאות טובה ואריכות חיים.

* מחאת החילוניים:

אתר עמותת חופש

אתר דעת אמת

סקר: 58.6% בלבד מהחרדים היו בוחרים להתנדב

* חשיפה לעישון פסיבי – סיכון לבעיות נפשיות

חוקרים בריטים דיווחו על קשר חזק שנמצא בין עישון פסיבי לקיומן של בעיות נפשיות בקרב הלא מעשנים…

* מחקר: השוואת גובה משכורת עם עמיתים לעבודה גורמת לדכאון…..

* (תודה לא.ש. ששלח ברשת)

חבר יקר !!!!

תאר  לעצמך, שיש בנק המזכה אותך בכל בוקר בסכום של 86,400 ש”ח

היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה, כל סכום שלא הוצאת  במשך היום נמחק.

מה היית  עושה? מוציא  כל שקל כמובן.

לכל אחד מאתנו בנק שכזה.

שם הבנק : ז מ ן

בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה,

הולך לאיבוד.

היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש.

בכל לילה, מה שנותר נמחק.

אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם.

אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר.

מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.

השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.
השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!

על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה.

על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג

על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי.

על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה.

על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת.

על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.

על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.

תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד,
אדם יקר, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.

האתמול הוא היסטוריה.

המחר אינו ידוע.

היום הוא מתנה.

לכן באנגלית קוראים לזמן ההווה: PRESENT.

הראו לאנשים היקרים לכם שאכפת לכם.

אם הקטע יחזור אליכם,

 תדעו שיש לכם מעגל של חברים.

פינת הטאו:

בהנטש טאו הגדול, יבוא תור הנדיבות והצדיקות.
בעלות חכמה ושכלתנות, יבוא תורה של צביעות.

בהתערער הרמוניה משפחתית, תבוא חובה של כיבוד הורים ודאגה לבנים.

בהיות אומה שרויה במבוכה ואי סדרים, בא תורה של אהבת מולדת.

באשר יש טאו, יש איזון.
בהנטש טאו, כל הפערים נחשפים.

11.12.11
הוזמנתי לשיח גלריה של תערוכתה של רפאלה בבית הירוק – מועדון הסגל האקדמי של אוניברסיטת ת”א.
כבוד גדול להיות שותף לשמחה, ולהיות נוכח במקום המיוחד הזה.
2 ציפורים במכה אחת.

12.12.11
יום של שמחה מעולה בעצב שנוצר מזכרונות שנבעו מהדסה עין כרם.
לא מספר איתכם הסליחה.

חוץ מזה התאכזבנו ממסעדת קאם סון בהוד השרון.
אולי זה ביש מזל או סתם יום מייצג – מי יודע?

13.12.11
יום גדוש בפגישות מועילות לעמותת כמוך ולמתנ”ס לי.
תודה לה. א שליוותה וסייעה ביצוג.

היום החל שיתוף הפעולה בין כמוך לאשקלון באמצעות אגף הרווחה.

בהצלחה לכולנו.

פינת הטאו:
הכבד הוא מסד לקל
השלווה שולטת בפזיזות

להיות קל, משמע לאבד את המסד

להיות פזיז משמע לאבד את השליטה העצמית

14.12.11

* עושים תיקון ליום 12.12.11

בצהרים הפתעה בבית זית בעץ ומים – פשוט מקסים ושווה כל מאמץ.
טיפול גוף-נפש המשלב מגע אנושי עם ליטוף של המים. WATSU

עץ ומים

לסיכום:

הדרך אל..

המקום

הנוף
השירות
העובדים
מוי כיףףףףףףףףףףףףףףףףףף

17.11.11

את היום הזה החלטתי לתרום למלחמה בכתות.

להצלת נפשות תועות שנלכדו ע”י כאלה שאינם תמימים.

על מנת שלא אפול בלשוני ואהיה נשוא תביעת דיבה כוזבת, כל מה שאביא כאן יעבור באמצעות הפניית תשומת ליבכם למקורות שישנם ברשת ושאין לי כל נגיעה אליהם.

מטרתי לחשוף בפניכם דעות שונות ורק אתם תחליטו מה טוב או מה לא טוב בהם.

אני את עמדתי גיבשתי מזמן.

אין לי אלו…………..

השכינה בתוכי ומעשי מדברים בעד עצמם.

*כת מוגדרת בויקיפדיה:
כת הוא מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית או מעשיהם אינה עולים בקנה אחד עם המקובל בזרם המרכזי (האורתודוקסי) של אחת הדתות המרכזיות. תיוג קבוצה דתית כ’כת’ מוביל לעתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה.
קישור…….

* אתר חופש – סדרת כתבות

קישור – כתות מיסטיות בישראל ובעולם….

* אתר יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי
קישור – רשימת הכתות…

* אתר המרכזי לנפגעי כתות

קישור – קבוצות שהתקבל לגביהן מידע המעלה קיום מאפיינים או סממנים כיתתיים
המידע מבוסס על עדויותיהם של נפגעים, על סמך תחקירים שפורסמו בתקשורת ומסקנות ועדות חקירה ממשלתיות שחקרו כתות בארץ ובעולם ….

*דוח משרד הרווחה שחובר בעקבות פרשת גואל רצון חושף כי בישראל עשרות כתות שחלקן מונות עד אלף חברים. מחברי הדוח ממליצים על דרכי התמודדות
קישור……

* פרשת השבוע – וישב – חלומות יוסף

הרב ד”ר בנימין לאו

פרשת “וישב” מכניסה אותנו לדרמה הגדולה של ספר בראשית – סיפור יוסף ואחיו. את הסיפור מלווים מראשיתו ועד סופו זוגות של חלומות, המשמשים ציר מרכזי לתבנית העלילה. שני חלומות של יוסף פותחים את הסיפור ומעצימים את שנאת האחים, שני חלומות של שר המשקים ושר האופים מעמידים את יוסף בנקודת גובה של “איש חכם ונבון”, ושני החלומות של פרעה מגדלים את יוסף עד לכסאו של פרעה. כל החלומות ביטאו מציאות של חיים. הרמב”ם (מורה נבוכים ב, לו) מברר את מהות החלומות, החודרים לעולם מעומקי התודעה

של החולם. בניגוד לעמדה הפסיכואנליטית, המתארת את החלום כהתפרצות של תודעה מודחקת, טוען הרמב”ם שהחלום מבטא את מימוש שאיפותיו של האדם המודחקות בטרדת החיים.

אם נעקוב אחרי החלומות של ספר בראשית נראה את שתי המגמות הללו גם יחד.

יעקב חלם שני חלומות. בצאתו מביתו חלם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מלאכי אלהים עולים ויורדים בו וה’ ניצב עליו. כמעט מובן מאליו פשר החלום. איש מושלך מביתו ומטולטל אל הבלתי נודע מחפש אחיזה במציאות העלומה. הסולם מתאר את המציאות שיש לה התחלה ואין לה סוף. המלאכים המשוטטים על פני הסולם הם הכמיהה של האיש לליווי וליציאה מן הבדידות, ובראש הסולם ניצב אלוהי אבותיו שנוסך בו עוצמה של בטחון לקראת הדרך.

לעומת חלום זה בא החלום השני של יעקב, אחרי עשרים שנה בביתו של לבן, ושם הוא רואה צאן נקודים וברודים. החלום הזה נטול מלאכים. השקיעה של יעקב במרוץ אחר ההצלחה הכלכלית הטביעה אותו עם חלומותיו בתוך העדר. העבודה חדרה מהמציאות לא רק לתוך הבית אלא גם לתוך החלומות. זהו חלום שאין בו לא הדחקת המציאות ולא שאיפה לעיצוב המציאות אלא השתלטות המציאות מעולם

המוחש אל המחוזות העלומים של החלום. זוהי טרגדיה של אדם שאינו יכול למצוא מפלט מעולם החושים אל פינה אחת בעולמו הכמוס והפנימי. החלום בעולם בריא משחרר את האדם משטף החיים. האדם שנשטף בסאון המציאות חי חיים נטולי חלום.

התלמוד קובע ש”כל הלן שבעה ימים ללא חלום דומה למת”. שבעה ימים מבטאים אדם ללא הפסקה, ללא שינה, ללא מנוחה ובעיקר ללא דמיון. מזלו של יעקב שאל תוך החלום השקוע הזה פרץ מלאך ועקר אותו מתוך המציאות חומרית שאיימה להטביע אותו: “עתה קום, צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אבותיך” (פרק לא, יג).

חלומותיו של יוסף שונים. חלומותיו אינם תלושים מן המציאות אלא קרוצים מתוכה. לפני החלומות מספרת לנו התורה על כתונת פסים שעשה לו אביו. בגד מיוחד זה בידל אותו והעדיף אותו משאר המשפחה. כתונת זו סיפקה ליוסף את התשתית שממנה יפרצו החלומות. הוא גידל את הבגד הקטן הזה והפך אותו לבגדי מלכות. האלומות משתחוות לו, השמש, הירח והכוכבים – כל המציאות שבארץ ובשמים נכנעת למרותו. יוסף בחלומותיו הקדים את המציאות ואולי אף יצר אותה.

גם יוסף חולם פעמיים אך שני החלומות מצטרפים למהות אחת. החלום הראשון: “הנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחוונה לאלומתי”. החלום מרוכז בחיי השדה ובדינאמיקה שבתוך המשפחה. יוסף קולט בחלומו את הפוטנציאל שיש בו למלכות. התודעה העצמית היא הקובעת. אין הבדל בין האלומות. כולם מאלמים אלומות בשווה, אך כשאלומה אחת ניצבת – מיד האחרות סובבות אותה ומשתחוות לה. זוהי אמירה פשוטה ומדהימה ביחס למנהיגות בכלל ולמנהיגותו של יוסף בפרט. לא משהו חיצוני קובע את עמידתך אלא התודעה שלך את עצמך. מרתק לראות את המלך הראשון בישראל, שיבוא מזרעו של יוסף, שפועל בדיוק ההפך מסבו הגדול. שאול המלך נבחר מתוך חוסר מודעות מוחלט. הוא הלך לחפש אתונות ופתאום נקלע למחוזו של שמואל הנביא שהפתיע אותו ומשח אותו למלכות. שמא זה גם סוד כשלונו של שאול?

החלום השני של יוסף מעפיל לשמים. הוא אינו עושה דבר. השמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי”. זוהי כבר תודעה אחרת. אם בחלומו הראשון הבין יוסף שהאלומה שלו צריכה לקום ולהתייצב כדי למלוך, בחלומו השני הוא כבר רואה את עצמו כמלך במהותו, ללא שום עשייה מצידו. הרב י”ד סולובייצ’יק (בתוך הקובץ “ימי זכרון”) ראה בחלום זה את עוצמת ההכרה של מי שנועד מצד מהותו למלוכה:

פינת הטאו:

הכבד הוא מסד לקל

השלווה שולטת בפזיזות

להיות קל, משמע לאבד את המסד

להיות פזיז , משמע לאבד את השליטה העצמית

16.12.11

מרגיש לי – תודה
עוזי חיטמן
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עממי יווני

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח

שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.

17.12.11

לאהוב את מה שיש

זו תמצית חייה של אישה נמוכת קומה מאד – שהפכה את החיסרון הקשה לסוג של ייתרון..

גדולה מהחיים: הכירו את האישה הנמוכה בעולם…..

18.12.11

הצצה לזבל הבורגני…

מסיבות ימי הולדת לילדי מעמד הביניים – הצצה לגועל נפש הבורגני: ספא, לימוזינה או

יאכטה, בוק דוגמנות ב-1,200 שקל לבנות 7 ושמלות ב-600 ש’ לבנות 12

לפני הטלויזיה, הפקס והגלולה

לפני האנטיביוטיקה ועדשות המגע.

19.12.11

*בתוך שנה: 208 מינים חדשים של חיות וצמחים התגלו בנהר המקונג באסיה – מדע וסביבה

*חלקיק הכותנה האלוהי: ציפוי הבגדים שמנקה את עצמו

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1594745

*לאלו שנולדו לפני 60 שנה

החזקנו מעמד והגענו לחגיגה

אלו שנולדו לפני כשישים שנה

נולדנו בשנות הקמת המדינה.

* (תודה לא.ש. ששלח ברשת)

חבר יקר !!!!

תאר  לעצמך, שיש בנק המזכה אותך בכל בוקר בסכום של 86,400 ש”ח

היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה, כל סכום שלא הוצאת  במשך היום נמחק.

מה היית  עושה? מוציא  כל שקל כמובן.

לכל אחד מאתנו בנק שכזה.

שם הבנק : ז מ ן

בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה,

הולך לאיבוד.

היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש.

בכל לילה, מה שנותר נמחק.

אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם.

אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר.

מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.

השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.
השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!

על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה.

על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג

על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי.

על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה.

על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת.

על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.

על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.

תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד,
אדם יקר, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.

האתמול הוא היסטוריה.

המחר אינו ידוע.

היום הוא מתנה.

לכן באנגלית קוראים לזמן ההווה: PRESENT.

הראו לאנשים היקרים לכם שאכפת לכם.

אם הקטע יחזור אליכם,

 תדעו שיש לכם מעגל של חברים.

פינת הטאו:

בהנטש טאו הגדול, יבוא תור הנדיבות והצדיקות.
בעלות חכמה ושכלתנות, יבוא תורה של צביעות.

בהתערער הרמוניה משפחתית, תבוא חובה של כיבוד הורים ודאגה לבנים.

בהיות אומה שרויה במבוכה ואי סדרים, בא תורה של אהבת מולדת.

באשר יש טאו, יש איזון.
בהנטש טאו, כל הפערים נחשפים.

11.12.11
הוזמנתי לשיח גלריה של תערוכתה של רפאלה בבית הירוק – מועדון הסגל האקדמי של אוניברסיטת ת”א.
כבוד גדול להיות שותף לשמחה, ולהיות נוכח במקום המיוחד הזה.
2 ציפורים במכה אחת.

12.12.11
יום של שמחה מעולה בעצב שנוצר מזכרונות שנבעו מהדסה עין כרם.
לא מספר איתכם הסליחה.

חוץ מזה התאכזבנו ממסעדת קאם סון בהוד השרון.
אולי זה ביש מזל או סתם יום מייצג – מי יודע?

13.12.11
יום גדוש בפגישות מועילות לעמותת כמוך ולמתנ”ס לי.
תודה לה. א שליוותה וסייעה ביצוג.

היום החל שיתוף הפעולה בין כמוך לאשקלון באמצעות אגף הרווחה.

בהצלחה לכולנו.

פינת הטאו:
הכבד הוא מסד לקל
השלווה שולטת בפזיזות

להיות קל, משמע לאבד את המסד

להיות פזיז משמע לאבד את השליטה העצמית

14.12.11

* עושים תיקון ליום 12.12.11

בצהרים הפתעה בבית זית בעץ ומים – פשוט מקסים ושווה כל מאמץ.
טיפול גוף-נפש המשלב מגע אנושי עם ליטוף של המים. WATSU
http://good-water.net/
לסיכום:

הדרך אל..

המקום

הנוף
השירות
העובדים
מוי כיףףףףףףףףףףףףףףףףףף

15.12.11

* החיים הטובים זה רומן בהמשכים….
עיסוי קלאסי, מותאם לי ע”י א. 

http://www.villa-belle.co.il/
מומלץ ביותר.

פינת הטאו:

אדם מתנהל על פי חוקי ארץ

ארץ מתנהלת על פי חוקי שמים

שמים מתנהלים על פי חוקי טאו

טאו מתנהל על פי חוקיו הוא

17.11.11

את היום הזה החלטתי לתרום למלחמה בכתות.

להצלת נפשות תועות שנלכדו ע”י כאלה שאינם תמימים.

על מנת שלא אפול בלשוני ואהיה נשוא תביעת דיבה כוזבת, כל מה שאביא כאן יעבור באמצעות הפניית תשומת ליבכם למקורות שישנם ברשת ושאין לי כל נגיעה אליהם.

מטרתי לחשוף בפניכם דעות שונות ורק אתם תחליטו מה טוב או מה לא טוב בהם.

אני את עמדתי גיבשתי מזמן.

אין לי אלו…………..

השכינה בתוכי ומעשי מדברים בעד עצמם.

*כת מוגדרת בויקיפדיה:
כת הוא מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית או מעשיהם אינה עולים בקנה אחד עם המקובל בזרם המרכזי (האורתודוקסי) של אחת הדתות המרכזיות. תיוג קבוצה דתית כ’כת’ מוביל לעתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה.
קישור…….

* אתר חופש – סדרת כתבות

קישור – כתות מיסטיות בישראל ובעולם….

* אתר יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי
קישור – רשימת הכתות…

* אתר המרכזי לנפגעי כתות

קישור – קבוצות שהתקבל לגביהן מידע המעלה קיום מאפיינים או סממנים כיתתיים
המידע מבוסס על עדויותיהם של נפגעים, על סמך תחקירים שפורסמו בתקשורת ומסקנות ועדות חקירה ממשלתיות שחקרו כתות בארץ ובעולם ….

*דוח משרד הרווחה שחובר בעקבות פרשת גואל רצון חושף כי בישראל עשרות כתות שחלקן מונות עד אלף חברים. מחברי הדוח ממליצים על דרכי התמודדות
קישור……

* פרשת השבוע – וישב – חלומות יוסף

הרב ד”ר בנימין לאו

פרשת “וישב” מכניסה אותנו לדרמה הגדולה של ספר בראשית – סיפור יוסף ואחיו. את הסיפור מלווים מראשיתו ועד סופו זוגות של חלומות, המשמשים ציר מרכזי לתבנית העלילה. שני חלומות של יוסף פותחים את הסיפור ומעצימים את שנאת האחים, שני חלומות של שר המשקים ושר האופים מעמידים את יוסף בנקודת גובה של “איש חכם ונבון”, ושני החלומות של פרעה מגדלים את יוסף עד לכסאו של פרעה. כל החלומות ביטאו מציאות של חיים. הרמב”ם (מורה נבוכים ב, לו) מברר את מהות החלומות, החודרים לעולם מעומקי התודעה

של החולם. בניגוד לעמדה הפסיכואנליטית, המתארת את החלום כהתפרצות של תודעה מודחקת, טוען הרמב”ם שהחלום מבטא את מימוש שאיפותיו של האדם המודחקות בטרדת החיים.

אם נעקוב אחרי החלומות של ספר בראשית נראה את שתי המגמות הללו גם יחד.

יעקב חלם שני חלומות. בצאתו מביתו חלם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מלאכי אלהים עולים ויורדים בו וה’ ניצב עליו. כמעט מובן מאליו פשר החלום. איש מושלך מביתו ומטולטל אל הבלתי נודע מחפש אחיזה במציאות העלומה. הסולם מתאר את המציאות שיש לה התחלה ואין לה סוף. המלאכים המשוטטים על פני הסולם הם הכמיהה של האיש לליווי וליציאה מן הבדידות, ובראש הסולם ניצב אלוהי אבותיו שנוסך בו עוצמה של בטחון לקראת הדרך.

לעומת חלום זה בא החלום השני של יעקב, אחרי עשרים שנה בביתו של לבן, ושם הוא רואה צאן נקודים וברודים. החלום הזה נטול מלאכים. השקיעה של יעקב במרוץ אחר ההצלחה הכלכלית הטביעה אותו עם חלומותיו בתוך העדר. העבודה חדרה מהמציאות לא רק לתוך הבית אלא גם לתוך החלומות. זהו חלום שאין בו לא הדחקת המציאות ולא שאיפה לעיצוב המציאות אלא השתלטות המציאות מעולם

המוחש אל המחוזות העלומים של החלום. זוהי טרגדיה של אדם שאינו יכול למצוא מפלט מעולם החושים אל פינה אחת בעולמו הכמוס והפנימי. החלום בעולם בריא משחרר את האדם משטף החיים. האדם שנשטף בסאון המציאות חי חיים נטולי חלום.

התלמוד קובע ש”כל הלן שבעה ימים ללא חלום דומה למת”. שבעה ימים מבטאים אדם ללא הפסקה, ללא שינה, ללא מנוחה ובעיקר ללא דמיון. מזלו של יעקב שאל תוך החלום השקוע הזה פרץ מלאך ועקר אותו מתוך המציאות חומרית שאיימה להטביע אותו: “עתה קום, צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אבותיך” (פרק לא, יג).

חלומותיו של יוסף שונים. חלומותיו אינם תלושים מן המציאות אלא קרוצים מתוכה. לפני החלומות מספרת לנו התורה על כתונת פסים שעשה לו אביו. בגד מיוחד זה בידל אותו והעדיף אותו משאר המשפחה. כתונת זו סיפקה ליוסף את התשתית שממנה יפרצו החלומות. הוא גידל את הבגד הקטן הזה והפך אותו לבגדי מלכות. האלומות משתחוות לו, השמש, הירח והכוכבים – כל המציאות שבארץ ובשמים נכנעת למרותו. יוסף בחלומותיו הקדים את המציאות ואולי אף יצר אותה.

גם יוסף חולם פעמיים אך שני החלומות מצטרפים למהות אחת. החלום הראשון: “הנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחוונה לאלומתי”. החלום מרוכז בחיי השדה ובדינאמיקה שבתוך המשפחה. יוסף קולט בחלומו את הפוטנציאל שיש בו למלכות. התודעה העצמית היא הקובעת. אין הבדל בין האלומות. כולם מאלמים אלומות בשווה, אך כשאלומה אחת ניצבת – מיד האחרות סובבות אותה ומשתחוות לה. זוהי אמירה פשוטה ומדהימה ביחס למנהיגות בכלל ולמנהיגותו של יוסף בפרט. לא משהו חיצוני קובע את עמידתך אלא התודעה שלך את עצמך. מרתק לראות את המלך הראשון בישראל, שיבוא מזרעו של יוסף, שפועל בדיוק ההפך מסבו הגדול. שאול המלך נבחר מתוך חוסר מודעות מוחלט. הוא הלך לחפש אתונות ופתאום נקלע למחוזו של שמואל הנביא שהפתיע אותו ומשח אותו למלכות. שמא זה גם סוד כשלונו של שאול?

החלום השני של יוסף מעפיל לשמים. הוא אינו עושה דבר. השמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי”. זוהי כבר תודעה אחרת. אם בחלומו הראשון הבין יוסף שהאלומה שלו צריכה לקום ולהתייצב כדי למלוך, בחלומו השני הוא כבר רואה את עצמו כמלך במהותו, ללא שום עשייה מצידו. הרב י”ד סולובייצ’יק (בתוך הקובץ “ימי זכרון”) ראה בחלום זה את עוצמת ההכרה של מי שנועד מצד מהותו למלוכה:

“החלום השני אין עניינו גדולה חומרית-כלכלית, אלא התנשאותו הרוחנית האישית של יוסף על פני האחים… לפנינו חלום של מלכות, שבו חותר יוסף לא רק למעמד של מושל על האחים גרידא, אלא בעיקר למעמד של מלך. חזון המלכות ביהדות עיקר עניינו אינו בסמכות ובעוצמה במובן ככלי-שימושי אלא בגדלות אישית, בטוהר הנפש ובתפארת המושל, בהדר מוסרי ודתי, כנאמר: “ונחה עליו רוח ה’, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'” (ישעיה י”א).

שני החלומות הללו האיצו את תהליך השנאה והקנאה שממילא שררו בבית. האחים בחרו לברוח רחוק מחולם החלומות הזה, ואביו, שכלפי חוץ גער בבנו על גבהות לבו, בכל זאת “שמר את הדבר”. יעקב ידע שחלום עוצמתי שכזה יניע את המציאות ויעמיד את בנו על כסא מלכות.

ברוח דברים אלו אפשר ללמוד על מנהיגותם של בית חשמונאי, שנשאו את נס המרד ביוון האדירה. הם לא נשאו שום תפקיד רשמי, איש לא בחר בהם ואיש לא פנה אליהם. רק תודעה עצמית של ראש המשפחה מתתיהו היא שהעמידה את המשפחה הזו בחזית ההנהגה, קמה אלומתו וגם ניצבה וסביבו נתגבשה כל החברה היהודית לפרק מפואר אחד בסיפור האומה.

פינת הטאו:

הכבד הוא מסד לקל

השלווה שולטת בפזיזות

להיות קל, משמע לאבד את המסד

להיות פזיז , משמע לאבד את השליטה העצמית

16.12.11

מרגיש לי – תודה
עוזי חיטמן
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עממי יווני

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חבר או שניים
על מה שיש לי בעולם
על שיר קולח
ולב סולח

שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על צחוק של ילד
ושמי התכלת
על אדמה ובית חם
פינה לשבת
אישה אוהבת
שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על יום של אושר
תמימות ויושר
על יום עצוב שנעלם
תשואות אלפיים
וכפיים
שבזכותם אני קיים.

17.12.11

לאהוב את מה שיש

זו תמצית חייה של אישה נמוכת קומה מאד – שהפכה את החיסרון הקשה לסוג של ייתרון..

גדולה מהחיים: הכירו את האישה הנמוכה בעולם…..

18.12.11

הצצה לזבל הבורגני…

מסיבות ימי הולדת לילדי מעמד הביניים – הצצה לגועל נפש הבורגני: ספא, לימוזינה או

יאכטה, בוק דוגמנות ב-1,200 שקל לבנות 7 ושמלות ב-600 ש’ לבנות 12

19.12.11

*בתוך שנה: 208 מינים חדשים של חיות וצמחים התגלו בנהר המקונג באסיה – מדע וסביבה

*חלקיק הכותנה האלוהי: ציפוי הבגדים שמנקה את עצמו

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1594745

*לאלו שנולדו לפני 60 שנה

החזקנו מעמד והגענו לחגיגה

אלו שנולדו לפני כשישים שנה

נולדנו בשנות הקמת המדינה.

לפני הטלויזיה, הפקס והגלולה

לפני האנטיביוטיקה ועדשות המגע.

לפני המזון הקפוא וצילומי המסמכים

לפני מדיח הכלים והסדינים החשמליים

לפני שהאדם צעד על הירח ונגע בכוכבים

לפני ששברו את מהירות הקול והורידו גשם מעננים

לפני המחשב המרכזי והמחשבים האישיים

לפני הטלפונים האלחוטיים והסלולריים.

נולדנו לפני כשישים שנה

ומאז הכל בעולם השתנה.

מעבד תמלילים עוד לא היה

העתקים עשינו עם נייר העתקה (קופי)

בקושי המציאו את מכונת הכתיבה

מחשבותינו רשמנו בכתיבה תמה

ומכתב שלחנו עם בול ומעטפה.

שבבים היו משהו שניתזו מעצים בעת הכריתה

חומרה – פני המורה שכעסה

ולא היתה קיימת כלל התוכנה.

נולדנו רק לפני  כשישים שנה

וראו איך כל העולם השתנה.

שעון קבלנו לבר-המצוה

לבשנו סרפנים, חולצות רוסיות  ושמלות עם שרוכים

הבנות הלכו עם נעלי  סירה

הבנים לא ענדו עגיל וכתובת קעקע.

הסתפרנו אצל הספר – ולא מעצב שיער

שחקנו “סוס ארוך”,”חבל”,”  אמת וחובה”,

רקדנו ריקודי עם בערבי שישי בתנועה

ובחופשות יצאנו למחנות עבודה.

חיינו לפני שחרור האשה

ובכל זאת לבנות היה חלק שווה בעשיה

נשאנו תחילה ורק אחר כך חיינו ביחד

אמצעי מניעה לא היו, עשינו זאת בפחד.

ומה שיוולד,בן אן בת, יכולנו רק לנחש

נולדנו רק …לפני כשישים שנה.

בשעות הפנאי קראנו ספרים

טלויזיה לא היתה, נפגשנו עם חברים

אהבנו הטבע, עשינו טיולים,

באופניים שלנו ואח”כ במכונית של אחרים

לאמריקה הגענו (אם בכלל) בשבועיים הפלגה

מכונת כביסה היתה אגדה

מיקרוגל לא היה לחימום הארוחה

מקרר עבד על קרח, מקפיא לא היה,

קניות עשינו בצרכניה

קניון היה ואדי עמוק ומרשים

רשת שמשה להגנה מפני יתושים.

“גראס”היה דשא באנגלית

“רוק” היה הנוזל שבפה

ארונות שמשו לאחסון ואף אחד לא החליט לצאת מהם

שפנפנות היו חיות קטנות שאוכלות גזר,

צלחות נועדו לאכילה ולא לשידור מלווין.

וקרוב אלינו-

אנו היינו מוסקיטרים על הקרקע עם כלי חרב(מעץ)

וכיום הפאור ריינג’רס בחלל עם כלים אלקטרוניים

אנו גרנו בכפר- עטה

כיום קריית – אתא

ואתא(המפעל)-אריגים תוצרת ארצנו- כבר לא קיים

ובמקומו נדל”ן ומרכז קניות המוכר”זארא”.

נולדנו רק לפני כשישים שנה

וכל העולם השתנה

ולכן מובנת וברורה המסקנה

הדרך עוד רבה ועוד רבה המלאכה

עדיין לא סיימנו לחתן את כולם

לא גמרנו להביא נכדים ונינים לעולם

התאבון גדול והחלום לא תם

כך שאסור להתייאש, העסק עוד חם.

בעולם יש מקומות יפים ומרתקים

שאליהם טרם הגענו ולנו מחכים

את הבית עדי ין אנחנו משפצים

אולי נחליפו באחרית הימים.

אמנם קצת שיבה זרקה בשערנו

אבל אנחנו בכלל לא השתננו.

וכלל לא מבינים איך הגיל הזה התלבש עלינו.

מידי פעם מישהו או משהו שוכחים

ולמרות המשקפיים לא תמיד רואים

אבל רכשנו נכס בלעדי – נסיון החיים.

אז אימרו אתם חברים יקרים

שזה נכון שיש חיים אחרי השישים ,
  לכן הרימו כוסית לבריאות…    

   ולעוד הרבה שנים. 

פינת הטאו:
איש מסע טוב אינו משאיר עקבות אחריו
נואם טוב אינו מותיר ספקות בלב שומעיו

חשב טוב אינו זקוק לחשבוניה

מנעולן טוב אינו זקוק לבריחים או ליתדות

קשר טוב אינו זקוק לחבלים ולעבותות

20.12.11

חג אורים שמח לכולנו.

הדבר הראשון שעולה במוחי בחג חנוכה הוא הנס.

ההגדרה בויקיפדיה למילה נס – המילה נס בעברית היא מילה נרדפת לדגל. נס הוא אירוע שמסמל או מצביע על התערבות על-טבעית במציאות, במיוחד אירוע של הצלה, ריפוי, או ניצחון. 

לטעמי נס בלשון עבר זו הוכחה לקיומו של מימוש הרצון שלנו ואילו בלשון עתיד זהו דבר שאנו מייחלים למימושו.

לטעמי אין סוף לניסים המתרחשים מידי יום ביומו היות ואין דבר העומד בפני הרצון.

אז בואו נייחל למספר ניסים המבוססים על מימוש סיפורים :

* לאכול צהריים עם אלוהים- סיפור מהחיים
( תודה ל ש.ל ששלח ברשת)

ילד אחד קטן רצה להכיר את אלוהים, ידע שעליו לעשות דרך ארוכה עד למקום מושבו של אלוהים,על כן נטל בתרמילו חפיסות שוקולד אחדות ופחיות שתיה קלה… והתחיל ללכת.לאחר שהלך משך שעות אחדות, פגש אשה מבוגרת

האשה ישבה על ספסל לצד הדרך, מסוגרת בשתיקתה, והאכילה יונים בפרורי לחם מכף ידה הילד התיישב לידה ופתח את תיקו.הוציא פחית שתיה, שם לב כי הזקנה מתבוננת בו, והציע גם לה אחת.

האשה הודתה לו וחייכה. החיוך היה גדול  ויפה, מכל הלב,עד שהילד רצה לראות עוד חיוך כזה. על כן הציע לה הפעם חפיסת שוקולד. היא חייכה שוב את חיוכה שובה הלב.

הילד שמח מאוד לחיוך זה , נשאר אתה כל אחר הצהריים, מציע לה שוקולד ומשקה על מנת שיוכל לחזור ולראות בחיוכה המקסים.

כשירד הערב, קם הילד ללכת, עבר מספר צעדים, חזר בחזרה אל הזקנה ונתן לה חיבוק .

היא השיבה לו חיבוק מלווה בחיוך הכי גדול שראה מימיו.

כשחזר הילד לביתו, הופתעה אמו ממצב רוחו הטוב. על כן שאלה: “ילדי, מה עשית היום שאתה כל כך שמח? “

הילד ענה לה: “היום אכלתי צהריים עם אלוהים!… ” ולפני שאמו הגיבה הוסיף:

“ואת יודעת, יש לו את החיוך היפה ביותר שאי פעם ראיתי. “בינתיים, חזרה הזקנה לביתה.בנה, שהבחין בפרצופה הזורח, שאל:”אמא, מה עשית היום שאת כל כך שמחה?” , ואמו ענתה לו:”הייתי בפארק ואכלתי שוקולדים עם אלוהים…” ועוד לפני שהספיק להגיב, הוסיפה:” ואתה יודע, הוא הרבה יותר צעיר ממה שחשבתי!”…

מוסר השכל:

בדרך כלל איננו שמים לב לכוחו של חיבוק, לטפיחת שכם, לחיוך אמיתי, למלה של עידוד, לאוזן קשובה

ולתגובה, קטנה ככל שתהיה, של התחשבות ושותפות לדאגה…

דברים אלו ואחרים יכולים להביא לשנוי בחייך ובחיי ידידיך,גם בלי שהתכוונת לכך מראש.

כל האנשים האלו מגיעים לחיינו מתוך איזו שהיא סיבה ,אם לזמן קצר ואם לכל החיים,

קבלו את כולם באופן שווה!!!!
כן, ואל תשכחו לאכול תמיד עם האלוהים!!!

* לחם עם חמאה

מסופר על זוג שאכל ארוחת בוקר ביום נישואי כסף.

האישה מרחה חמאה על החלק הקשה של הלחם, נתנה אותו לבעלה, ושמרה לעצמה את האמצע הרך.

היא חשבה לה:

“תמיד רציתי לאכול את החלק הטוב של הלחם, אך אני כל כך אוהבת את בעלי שבמשך 25 שנות נישואינו, כל הזמן שמרתי לו…

היום אני רוצה לספק את כמיהתי.

לדעתי זה מוצדק שאוכל את החלק הרך של הלחם, לפחות פעם בחיים”.

ולהפתעתה,

שפתיו של בעלה נפתחו לחיוך רחב וזוהר,

והוא אמר:

“אני מודה לך מאוד על המתנה הזאת, אהובתי…

במשך 25 שנים, תמיד רציתי לאכול את החלק הקשה של הלחם, אך כיוון שאת כל כך אוהבת אותו, מעולם לא העזתי לבקש!”

מוסר השכל:

1. אתה חייב תמיד לומר בבירור את רצונך…אל תצפה שהשני ינחש

2. אולי נדמה לך שאתה פועל לטובתו של האחר…

אך יתכן שהאחר מצפה ממך למשהו אחר לגמרי!

3. אפשר לו לדבר…

בקש ממנו לדבר ואם לא תבין, אל תפרש לבד

בקש שיסביר את עצמו

4. את כל זה, אפשר (וכדאי) ליישם לא רק במערכות יחסים בין בני זוג, אלא גם בין אבות/אמהות לילדיהם, חברים, ואף בעבודה.

האושר איננו מקום שאליו נגיע יום בהיר אחד, אלא אורך חיים,דרך לצעוד!

*שוקי זיקרי נקלע לחובות וסוגר את רשת המספרות שלו

פינת הטאו:

היודע גברות ומחזיק בנשיות

ייעשה אפיק המושך אליו עולם ומלואו.
היודע את הלבן ומחזיק בשחור

יהיה מופת לעולם , לא יידעספק או חרדה.

ויוכל לשוב אל המוחלט.

היודע תהילה ומחזיק בענווה

יהיה עמק ברכה אליו יאסף העולם.

* פרשת השבוע
מקץ – ערבות יהודה לדורותיה

הרב ד”ר בנימין לאו

לכל קץ

רק הקדוש-ברוך-הוא אינסופי. לכל דבר אחר שנברא בעולם הזה, יש גבול ומידה. נקודת התחלה ונקודת סיום. בין אם מדובר במימדים פיסיקליים: מרחב וזמן, בין אם מדובר במושגים אנושיים וחברתיים: מדינות ותרבויות, או אם מדובר בתופעות רוחניות: רעיונות ואידיאות.

אדם שנתפס למחשבה שמאורע או מצב מסוים בחייו, או רעיון מסוים בחיי העולם ותרבותו, עתידים להתקיים לעולם, חוטא בסוג של עבודה זרה. כיון שהוא מייחס מוחלטות ואינסופיות למוגבל ולסופי ומעניק תכונה אלקית לנבראים. הדבר נכון כלפי הוגים המאמינים בכך שהאידיאולוגיה שלהם היא אמת נצחית. בין אם היא חד צדדית וצרה ובין אם היא עמוקה ורחבת אופקים ביותר. באותה מידה הדבר נכון לגבי האדם הפרטי, בין בעת הצלחה, כאשר הוא, כמו סנחריב, עולה “על במתי עב” וסובר: “אדמה לעליון”. ובין אם הוא אדם הנתון במצוקה ומתייאש, כי הוא סבור שהמצב

שבו הוא נתון ברגע זה הוא מצב שעתיד להמשך עד אין קץ. הדוגמה הקיצונית ביותר לכך היא המתאבד, שהגיע עד תהום היאוש וחוסר התקוה, ואינו מסוגל להבין שבאותה מידה שהוא מבקש לשים קץ לחייו, יש ביכלתו לחפש דרכים אחרות לקיים, בעזרת ה’, “קץ שם לחושך” שהוא נתון בו.

לפעמים, התמשכותה של הצרה נובעת דווקא מהתנהגותו המוטעית של האדם, שאינו משער שהגיע עת קץ, ולכן אינו מתכונן כיאות לקראת ישועתו.

ממלכות עולות ונופלות בשל תהליכים היסטוריים שונים ומגוונים. היסטוריונים וסוציולוגים רבים עסקו בניתוח הסיבות לעלייתן ונפילתן של ממלכות, הן בהתייחסות למדינות וממלכות קונקרטיות, בזמנים מסוימים, והן במחקר כוללני שניסה לאפיין את התהליכים הללו ולמצוא בהם שיטה עקבית. על פי האמור לעיל ניתן לומר, שלמעשה, בכל משטר מוטבעת מיסודו גם התפוררותו העתידית, ה”קץ” שלו, שקשור לעקרון היסודי של הבריאה כולה. אולם, כאמור, אין התפיסה הזאת מחייבת דטרמיניזם. אפשר בהחלט לפעול להארכת ימיו של משטר או להתפוררותו המוקדמת, כשם

שאפשר לנסות להאריך חייו של חולה או לגרום למותו המוקדם של אדם. מלכות יוון היתה קורסת ומתפוררת גם בלי המרד החשמונאי. קריסתה של האימפריה היוונית נבעה מצירוף של תהליכים פנימיים בתוכה ומעלייתם של אויביה הגדולים מזה ומזה: מלכות פרס מכאן, ורומי מכאן. אולם, אין הדבר מעלה או מוריד מאומה מחשיבות מפעלם של בני חשמונאי. הללו יצאו למרד כדי להלחם על אמונתם. הם לא ניסו לחזות בכוכבים אימתי הוא זמן הקץ של הממלכה היוונית ולא המתינו עד יעבור זעם. הם גם לא התיאשו ולא ויתרו, ולמרות שהיו מעטים וקטנים וחלשים, ידעו לנצל את ההזדמנות ההיסטורית, של תחילת דעיכתה של הממלכה הסלווקית, וזירזו בעוז רוחם את השחרור מעול הזרים וכינונה של עצמאות מדינית ותרבותית – דתית בארץ ישראל.

פרשת מקץ, העוסקת בביסוס שלטונו של יוסף במצריםובהתנכרותו לאחיו חוברת השנה לחג החנוכה. לכבוד חנוכה נוהגים לקרוא בבתי הכנסת פרק מנבואת זכריה. הקשר הגלוי של ההפטרה לחנוכה הוא האזכור של מנורת הזהב המתגלית לנביא. אולם יש ערך בקריאה יותר צמודה בפרק הזה, עם הקישור ההיסטורי, כדי לחוש את משמעותה של הנבואה לדורות.

בשנת 539 לפנה”ס כבש כורש מלך פרס את בבל. זו ראשית התקופה הפרסית שמסיימת את ימי גלות בבל ופותחת את ימי שיבת ציון.

22.12.11

* מתחילים את הבוקר עם פירגון

לא זוכר מזה זמן רב שסעדתי או שתיתי קפה ועוגה במקום הומה אנשים מבלי שקיטרתי על הרעש הסביבתי ואו המוסיקה הרועשת.

אין לי כרגע מראה מקום למחקרים המצביעים על השפעת הרעש על הסועד, אופן אכילתו, ותחושתו.

לטעמי, כל אחד מעונין בשלווה ובשקט בעיתוי שכזה.

אז מצאתי את – קפה מאפה נאמן – צומת סגולה
חיים סוטין 4 פתח תקווה.

הסניף משתייך לרשת

http://www.neemans.co.il/

ממליץ בחום.

* אנו משכנעים את  עצמנו

שהחיים יהיו יותר טובים אחרי …

אחרי שנסיים את המרוץ

אחרי שנשיג עבודה…

אחרי שנתחתן

אחרי שנביא ילד לעולם…

ואחר כך,

 אחרי שיהיה לנו עוד אחד…

אחר כך…

אנו מרגישים     מאוכזבים  

מכיוון שילדינו לא מספיק גדולים,

וחושבים שנהייה מאושרים כאשר …

יהיו גדולים ויפסיקו להיות “ילדים”

אחר כך אנו דואגים

כי הם מתבגרים

הם מתמרדים ולא שומעים בקולנו

אנו חושבים: נהייה מאושרים

 כאשר יעברו את התקופה הזאת.

אחר כך אנו מחליטים

שהחיים שלנו

יהיו מושלמים כאשר…

לאשתי או לבעלי

יהיה “יותר טוב”

כאשר תהייה לנו מכונית טובה יותר…

כאשר נוכל לצאת לחופשה…

כאשר נעלה בדרגה בעבודתנו…

כאשר נפרוש…

האמת היא ש… 

אין זמן יותר טוב כדי

להיות מאושר

מאשר “עכשיו”

אם לא עכשיו, מתי?

החיים תמיד יהיו מלאים ב”אחר כך”…

יותר טוב לקבל ולהחליט להיות מאושרים עכשיו.

בכל מקרה אין אחר כך, אין דרך אל האושר,

“האושר” הוא הדרך ו…

זה עכשיו!

תשמור בזיכרונך כל רגע, ותטמין אותו היטב,

כי חילקת אותו עם מישהו מיוחד, כה מיוחד שאתה שומר אותו בלבך

תזכור!

הזמן לא מחכה לאף אחד.

אז תפסיק לחכות עד שתסיים את האוניברסיטה, עד שתתאהב, עד שתשיג עבודה, עד שתתחתן, עד שיהיו לך ילדים,

עד שהילדים ילכו מהבית, עד שתתגרש,

עד שתרזה עשר קילו, עד יום שישי,

עד יום ראשון, עד האביב, עד הסתיו

או החורף, או עד שתמות,

כדי להחליט שאין זמן יותר טוב מזה …

כדי להיות מאושר.

תעבוד כאילו שאינך זקוקלכסף…

תאהב! כאילו אף פעם לא יכזבו אותך…

תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך.

האושר הוא הדרך…

הוא לא הגורל…

פינת הטאו:

המכיר אחרים – חכם הוא

המכיר את עצמו – נאור הוא

הכובש אחרים – חזק הוא

הכובש את עצמו – גיבור הוא

היודע סיפוק – עשיר הוא

הדבק בעקרונותיו- בעל כח רצון הוא

הממלא חובתו – מאריך ימים

המת ולא נכחד- ימיו ימי עולם

23.12.11

*היום בחרתי להיות הדובר של הליצנים ,
אדגיש כי לא כל ליצן שמח , יש גם עצובים…
ולהלן הפנינים שלהם

מכל מלמדי השכלתי

(תודה לש.ל ששלח ברשת)

מי שאינו מבין מבט ,לא יבין  גם הסבר ארוך

Proverbio

אם אתה נופל 7 פעמים ,קום  8

Proverbio

הסבלנות היא עץ עם שורשים מרים אבל מניב פרות מתוקים מאד

Proverbio

מה ההיגיון לרוץ כאשר אנחנו יושבים על העגלה הלא נכונה.

Proverbio

כאשר אתה מוצף שמחה אל תבטיח כלום לאף אחד. כאשר אתה כעוס מאד אל תענה לאף מכתב.

Proverbio

כאשר אתה מדבר השתדל שמילותיך תהיינה  טובות משתיקתך.

Proverbio

החכם יכול להתיישב על קן נמלים, אבל רק הטיפש נשאר יושב עליו.

Proverbio

להתגעגע לעבר זה כמו לרוץ אחרי הרוח

Proverbio

כאשר העגלה נשברה  יגידו לך איפה היית צריך להימנע מלעבור

Proverbio

היא השיבה לו חיבוק מלווה בחיוך הכי גדול שראה מימיו.

כשחזר הילד לביתו, הופתעה אמו ממצב רוחו הטוב. על כן שאלה: “ילדי, מה עשית היום שאתה כל כך שמח? “

הילד ענה לה: “היום אכלתי צהריים עם אלוהים!… ” ולפני שאמו הגיבה הוסיף:

“ואת יודעת, יש לו את החיוך היפה ביותר שאי פעם ראיתי. “בינתיים, חזרה הזקנה לביתה.בנה, שהבחין בפרצופה הזורח, שאל:”אמא, מה עשית היום שאת כל כך שמחה?” , ואמו ענתה לו:”הייתי בפארק ואכלתי שוקולדים עם אלוהים…” ועוד לפני שהספיק להגיב, הוסיפה:” ואתה יודע, הוא הרבה יותר צעיר ממה שחשבתי!”…

מוסר השכל:

בדרך כלל איננו שמים לב לכוחו של חיבוק, לטפיחת שכם, לחיוך אמיתי, למלה של עידוד, לאוזן קשובה

ולתגובה, קטנה ככל שתהיה, של התחשבות ושותפות לדאגה…

דברים אלו ואחרים יכולים להביא לשנוי בחייך ובחיי ידידיך,גם בלי שהתכוונת לכך מראש.

כל האנשים האלו מגיעים לחיינו מתוך איזו שהיא סיבה ,אם לזמן קצר ואם לכל החיים,

קבלו את כולם באופן שווה!!!!
כן, ואל תשכחו לאכול תמיד עם האלוהים!!!

* לחם עם חמאה

מסופר על זוג שאכל ארוחת בוקר ביום נישואי כסף.

האישה מרחה חמאה על החלק הקשה של הלחם, נתנה אותו לבעלה, ושמרה לעצמה את האמצע הרך.

היא חשבה לה:

“תמיד רציתי לאכול את החלק הטוב של הלחם, אך אני כל כך אוהבת את בעלי שבמשך 25 שנות נישואינו, כל הזמן שמרתי לו…

היום אני רוצה לספק את כמיהתי.

לדעתי זה מוצדק שאוכל את החלק הרך של הלחם, לפחות פעם בחיים”.

ולהפתעתה,

שפתיו של בעלה נפתחו לחיוך רחב וזוהר,

והוא אמר:

“אני מודה לך מאוד על המתנה הזאת, אהובתי…

במשך 25 שנים, תמיד רציתי לאכול את החלק הקשה של הלחם, אך כיוון שאת כל כך אוהבת אותו, מעולם לא העזתי לבקש!”

מוסר השכל:

1. אתה חייב תמיד לומר בבירור את רצונך…אל תצפה שהשני ינחש

2. אולי נדמה לך שאתה פועל לטובתו של האחר…

אך יתכן שהאחר מצפה ממך למשהו אחר לגמרי!

3. אפשר לו לדבר…

בקש ממנו לדבר ואם לא תבין, אל תפרש לבד

בקש שיסביר את עצמו

4. את כל זה, אפשר (וכדאי) ליישם לא רק במערכות יחסים בין בני זוג, אלא גם בין אבות/אמהות לילדיהם, חברים, ואף בעבודה.

האושר איננו מקום שאליו נגיע יום בהיר אחד, אלא אורך חיים,דרך לצעוד!

פינת הטאו:

היודע גברות ומחזיק בנשיות

ייעשה אפיק המושך אליו עולם ומלואו.
היודע את הלבן ומחזיק בשחור

יהיה מופת לעולם , לא יידעספק או חרדה.

ויוכל לשוב אל המוחלט.

היודע תהילה ומחזיק בענווה

יהיה עמק ברכה אליו יאסף העולם.

*שוקי זיקרי נקלע לחובות וסוגר את רשת המספרות שלו

* פרשת השבוע
מקץ – ערבות יהודה לדורותיה

הרב ד”ר בנימין לאו

לכל קץ

רק הקדוש-ברוך-הוא אינסופי. לכל דבר אחר שנברא בעולם הזה, יש גבול ומידה. נקודת התחלה ונקודת סיום. בין אם מדובר במימדים פיסיקליים: מרחב וזמן, בין אם מדובר במושגים אנושיים וחברתיים: מדינות ותרבויות, או אם מדובר בתופעות רוחניות: רעיונות ואידיאות.

אדם שנתפס למחשבה שמאורע או מצב מסוים בחייו, או רעיון מסוים בחיי העולם ותרבותו, עתידים להתקיים לעולם, חוטא בסוג של עבודה זרה. כיון שהוא מייחס מוחלטות ואינסופיות למוגבל ולסופי ומעניק תכונה אלקית לנבראים. הדבר נכון כלפי הוגים המאמינים בכך שהאידיאולוגיה שלהם היא אמת נצחית. בין אם היא חד צדדית וצרה ובין אם היא עמוקה ורחבת אופקים ביותר. באותה מידה הדבר נכון לגבי האדם הפרטי, בין בעת הצלחה, כאשר הוא, כמו סנחריב, עולה “על במתי עב” וסובר: “אדמה לעליון”. ובין אם הוא אדם הנתון במצוקה ומתייאש, כי הוא סבור שהמצב

שבו הוא נתון ברגע זה הוא מצב שעתיד להמשך עד אין קץ. הדוגמה הקיצונית ביותר לכך היא המתאבד, שהגיע עד תהום היאוש וחוסר התקוה, ואינו מסוגל להבין שבאותה מידה שהוא מבקש לשים קץ לחייו, יש ביכלתו לחפש דרכים אחרות לקיים, בעזרת ה’, “קץ שם לחושך” שהוא נתון בו.

לפעמים, התמשכותה של הצרה נובעת דווקא מהתנהגותו המוטעית של האדם, שאינו משער שהגיע עת קץ, ולכן אינו מתכונן כיאות לקראת ישועתו.

ממלכות עולות ונופלות בשל תהליכים היסטוריים שונים ומגוונים. היסטוריונים וסוציולוגים רבים עסקו בניתוח הסיבות לעלייתן ונפילתן של ממלכות, הן בהתייחסות למדינות וממלכות קונקרטיות, בזמנים מסוימים, והן במחקר כוללני שניסה לאפיין את התהליכים הללו ולמצוא בהם שיטה עקבית. על פי האמור לעיל ניתן לומר, שלמעשה, בכל משטר מוטבעת מיסודו גם התפוררותו העתידית, ה”קץ” שלו, שקשור לעקרון היסודי של הבריאה כולה. אולם, כאמור, אין התפיסה הזאת מחייבת דטרמיניזם. אפשר בהחלט לפעול להארכת ימיו של משטר או להתפוררותו המוקדמת, כשם

שאפשר לנסות להאריך חייו של חולה או לגרום למותו המוקדם של אדם. מלכות יוון היתה קורסת ומתפוררת גם בלי המרד החשמונאי. קריסתה של האימפריה היוונית נבעה מצירוף של תהליכים פנימיים בתוכה ומעלייתם של אויביה הגדולים מזה ומזה: מלכות פרס מכאן, ורומי מכאן. אולם, אין הדבר מעלה או מוריד מאומה מחשיבות מפעלם של בני חשמונאי. הללו יצאו למרד כדי להלחם על אמונתם. הם לא ניסו לחזות בכוכבים אימתי הוא זמן הקץ של הממלכה היוונית ולא המתינו עד יעבור זעם. הם גם לא התיאשו ולא ויתרו, ולמרות שהיו מעטים וקטנים וחלשים, ידעו לנצל את ההזדמנות ההיסטורית, של תחילת דעיכתה של הממלכה הסלווקית, וזירזו בעוז רוחם את השחרור מעול הזרים וכינונה של עצמאות מדינית ותרבותית – דתית בארץ ישראל.

פרשת מקץ, העוסקת בביסוס שלטונו של יוסף במצריםובהתנכרותו לאחיו חוברת השנה לחג החנוכה. לכבוד חנוכה נוהגים לקרוא בבתי הכנסת פרק מנבואת זכריה. הקשר הגלוי של ההפטרה לחנוכה הוא האזכור של מנורת הזהב המתגלית לנביא. אולם יש ערך בקריאה יותר צמודה בפרק הזה, עם הקישור ההיסטורי, כדי לחוש את משמעותה של הנבואה לדורות.

בשנת 539 לפנה”ס כבש כורש מלך פרס את בבל. זו ראשית התקופה הפרסית שמסיימת את ימי גלות בבל ופותחת את ימי שיבת ציון.

שבעים שנות גלות בית ראשון מסתיימות עם הצהרת כורש. העלייה הראשונה, בסמוך לימי הצהרת כורש, לוותה בהרבה מאד תקוות. זוהי התקופה שבה מתנבא זכריה וכך הוא פותח את הנבואה – הפטרת השבת (זכריה פרק ב(:

פינת הטאו:
אם יוטל על האדם ליצור את צורת העולם,
תקשה המלאכה עליו…..
יש שומרים לשונם, ויש מלהגים בלי הרף

יש חזקים ויש חלשים,
יש נמצאים בתוך הקרון ויש נושרים ממנו…

22.12.11

* מתחילים את הבוקר עם פירגון

לא זוכר מזה זמן רב שסעדתי או שתיתי קפה ועוגה במקום הומה אנשים מבלי שקיטרתי על הרעש הסביבתי ואו המוסיקה הרועשת.

אין לי כרגע מראה מקום למחקרים המצביעים על השפעת הרעש על הסועד, אופן אכילתו, ותחושתו.

לטעמי, כל אחד מעונין בשלווה ובשקט בעיתוי שכזה.

אז מצאתי את – קפה מאפה נאמן – צומת סגולה
חיים סוטין 4 פתח תקווה.

הסניף משתייך לרשת

http://www.neemans.co.il/

ממליץ בחום.

* אנו משכנעים את  עצמנו

שהחיים יהיו יותר טובים אחרי …

אחרי שנסיים את המרוץ

אחרי שנשיג עבודה…

אחרי שנתחתן

אחרי שנביא ילד לעולם…

ואחר כך,

 אחרי שיהיה לנו עוד אחד…

אחר כך…

אנו מרגישים     מאוכזבים  

מכיוון שילדינו לא מספיק גדולים,

וחושבים שנהייה מאושרים כאשר …

יהיו גדולים ויפסיקו להיות “ילדים”

אחר כך אנו דואגים

כי הם מתבגרים

הם מתמרדים ולא שומעים בקולנו

אנו חושבים: נהייה מאושרים

 כאשר יעברו את התקופה הזאת.

אחר כך אנו מחליטים

שהחיים שלנו

יהיו מושלמים כאשר…

לאשתי או לבעלי

יהיה “יותר טוב”

כאשר תהייה לנו מכונית טובה יותר…

כאשר נוכל לצאת לחופשה…

כאשר נעלה בדרגה בעבודתנו…

כאשר נפרוש…

האמת היא ש… 

אין זמן יותר טוב כדי

להיות מאושר

מאשר “עכשיו”

אם לא עכשיו, מתי?

החיים תמיד יהיו מלאים ב”אחר כך”…

יותר טוב לקבל ולהחליט להיות מאושרים עכשיו.

בכל מקרה אין אחר כך, אין דרך אל האושר,

“האושר” הוא הדרך ו…

זה עכשיו!

תשמור בזיכרונך כל רגע, ותטמין אותו היטב,

כי חילקת אותו עם מישהו מיוחד, כה מיוחד שאתה שומר אותו בלבך

תזכור!

הזמן לא מחכה לאף אחד.

אז תפסיק לחכות עד שתסיים את האוניברסיטה, עד שתתאהב, עד שתשיג עבודה, עד שתתחתן, עד שיהיו לך ילדים,

עד שהילדים ילכו מהבית, עד שתתגרש,

עד שתרזה עשר קילו, עד יום שישי,

עד יום ראשון, עד האביב, עד הסתיו

או החורף, או עד שתמות,

כדי להחליט שאין זמן יותר טוב מזה …

כדי להיות מאושר.

תעבוד כאילו שאינך זקוקלכסף…

תאהב! כאילו אף פעם לא יכזבו אותך…

תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך.

האושר הוא הדרך…

הוא לא הגורל…

פינת הטאו:

המכיר אחרים – חכם הוא

המכיר את עצמו – נאור הוא

הכובש אחרים – חזק הוא

הכובש את עצמו – גיבור הוא

היודע סיפוק – עשיר הוא

הדבק בעקרונותיו- בעל כח רצון הוא

הממלא חובתו – מאריך ימים

המת ולא נכחד- ימיו ימי עולם

23.12.11

*היום בחרתי להיות הדובר של הליצנים ,
אדגיש כי לא כל ליצן שמח , יש גם עצובים…
ולהלן הפנינים שלהם

מכל מלמדי השכלתי

(תודה לש.ל ששלח ברשת)

מי שאינו מבין מבט ,לא יבין  גם הסבר ארוך

Proverbio

אם אתה נופל 7 פעמים ,קום  8

Proverbio

הסבלנות היא עץ עם שורשים מרים אבל מניב פרות מתוקים מאד

Proverbio

מה ההיגיון לרוץ כאשר אנחנו יושבים על העגלה הלא נכונה.

Proverbio

כאשר אתה מוצף שמחה אל תבטיח כלום לאף אחד. כאשר אתה כעוס מאד אל תענה לאף מכתב.

Proverbio

כאשר אתה מדבר השתדל שמילותיך תהיינה  טובות משתיקתך.

Proverbio

החכם יכול להתיישב על קן נמלים, אבל רק הטיפש נשאר יושב עליו.

Proverbio

להתגעגע לעבר זה כמו לרוץ אחרי הרוח

Proverbio

כאשר העגלה נשברה  יגידו לך איפה היית צריך להימנע מלעבור

Proverbio

אם תהיה סבלני ברגע של כעס תצליח להימנע ממאה ימי עצבות.

Proverbio

בין הנשגב למגוחך מפריד רק צעד אחד

Napoleón I

השאלות הם אף פעם לא פולשניות התשובות לפעמים כן.

Oscar Wilde

זה פחות נורא להתלבט מתוך ספק, מאשר להיות רגוע על סמך טעות

Alessandro Manzoni

הרעיונות אינן אחראים על מה שהאנשים עושים בהם

Werner Karl Heisenberg

ברח ממחמאות אבל השתדל להיות ראוי להן

François Fénelon

אם הנעורים הם פגם, אז זהו פגם שאנו מחלימים ממנו יותר מדי מהר

 James Russell Lowell

העולם כולו זז הצידה כאשר עובר אדם היודע לאן הוא הולך

Antoine de Saint-Exupery

זוכים בצדק מהר יותר כאשר אנו עושים צדק עם הצד הנגדי

Mahatma Gandhi

בחיים אין פרסים ואין עונשים יש רק השלכות מעשינו

Robert Green Ingersoll

מכיוון שאין לנו דבר יותר יקר מ”הזמן”, אין מעשה נדיב יותר מלאבד אותו בלי לעשות חשבון

Marcel Jouhandeau

אנו צריכים להשתמש בעבר כמקפצה ולא כספה

Harold MacMillan

 * הרב אהרן ליכטנשטיין  שבת חנוכה

 שמרנות וחידוש בחנוכה

נס חנוכה נתפס בתודעתנו, במידה רבה, כנס של החזרת עטרה ליושנה; נס הצלחתה של כנסת ישראל לשרוד, הן מבחינה פיזית הן מבחינה רוחנית, לשמור על אופייה ולדבוק בערכיה ובמסורתה.

תפיסה זו מעוגנת היטב באחד המוטיבים המרכזיים בהבנת מאורעות החנוכה באספקלריית חז”ל: מוטיב הטהרה. כל סיפור נס פך השמן נסוב סביב מושגי הטומאה והטהרה:

“שכשנכנסו יוונים להיכל – טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום – בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו _{(בהצנע, וחתום בטבעתו, והכיר שלא נגעו בו – רש”י שם)} של כהן גדול” (שבת כא:)

ואף בתפילת ‘על הנסים’ לחנוכה אנו מדגישים “וטיהרו את מקדשך”. מושג הטהרה הוא בעיקרו מושג שלילי: אין מדובר בתכונה חיובית, אלא בהעדר הטומאה. כך הם פני הדברים בנס חנוכה: עיקרו בביעור הטומאה ובסילוק הצלם מן ההיכל, ועמו את כל ביטויי התרבות

האלילית המושחתת והזרה, וחזרת עם ישראל למצבו ולמעמדו המקוריים.

במובן זה ניתן לראות את חג החנוכה כמועד בעל צביון שמרני, אם בהיבט הפיזי של שיקום הריסות ופרצות ההיכל – ואם בפן הרוחני של החזרת המצב הרוחני הדתי למעמדו הקודם.

למרות כל האמור לעיל, עיון במונח ‘חנוכה’ עצמו מגלה, כי תוכנו הפוך בתכלית: לא בשיבה למקור עסקינן, כי אם ביצירת מסגרת מחודשת ובכניסה אליה.

פינת הטאו:

על מנת לכווץ דבר יש לפורשו תחילה

על מנת להחליש דבר יש לחזקו תחילה

על מנת להרוס דבר יש לבנותו תחילה

על מנת לקחת דבר יש לתת תחילה

24.12.11- 25.12.11

*החזון של מתנ”סלי קיבל טיפול יופי לאור פניות אודות הייחודיות של המיזם.

להלן התוצאה:

חזון

ברוכים הבאים למתנ”סלי

ביום 05.11.11 הכרזנו על הקמת מתנ”סלי – המרכז לתהליכי שינוי, התפתחות והעצמה.

החזון של מתנ”סלי

מתנ”סלי הינו פרי יוזמתו של היזם החברתי דוד אברמוב, והוא הוקם במטרה שיהווה מרכז לתהליכי שינוי , התפתחות והעצמה.

מתנ”סלי מהווה פלטפורמה מרכזת למגוון הפעילויות בתחום ההעשרה העצמית , התרבות והפנאי ופונה למגוון רחב של פלחי שוק: החל מהלקוח הבודד ועד אירגונים.

ההיצע הנרחב של המרצים מאפשר לנו גמישות רבה כלפי הלקוח הן בהתאמת התכנים והן בהתאמת היקף הפעילות.

אין לנו ספק בכך ששיתוף הלקוח בבחירת הסדנא מהווה כלי המאפשר הצלחה ללקוח ולנו .

האינטרס המשותף , אותו אנו מגדירים  יחדיו, מהווה בסיס להמשכיות ומתן מענה ללקוח חוזר

סדנא שנותנת מענה לצורכי הלקוח נחשבת מבחינתנו לסדנא האופטימלית.

המוטו שלנו הוא צדק חברתי =צדק צרכני.

אנו מיישמים זאת בשני אופנים :

* מרווחים מזעריים בין עלות המרצה למחיר הפעילות. ע”י כך אנו יכולים להוזיל מחירים ללקוח וגם להינות ממרצים מרוצים.

* מכל הכנסה אנו מפרישים מעשר המיועד לסבסוד פעילויות העשרה ותרבות עבור אוכלוסייה פריפריאלית ו/או מעוטת יכולת.

חווית הלקוח המשלבת מחיר הוגן  ותרומה לקהילה ,מהווים פריצת דרך ייחודית ואיכותית .

* יונה עם עלה של זית וחשבונייה

מחקר חדש מצביע כי היכולות המתמטיות של היונים לא נופלות מאלו של הקופים. הן לא רק יודעות לספור, אלא גם מסוגלות ללמוד כללים מופשטים אודות מספרים
קישור….

פינת הטאו:

הלוא קיים יוכל לחדור אל הבלתי חדיר

לפיכך אני כי אפס מעש הוא מעשי

ללמד ללא מילים, לעשות ללא מעשים

מעטים הם שהישיגו זאת

26.12.11

כשעמותת כמוך קיבלה הזמנה לפתיחת תערוכת ציורים של ורדית בארי , לא הצלחנו להגיע למועד ההוא.
תחושה חזקה שאסור לפספס הביאה אותי ועוד חברת הנהלה ,לטבריה ,לבית דונה גרציה ,שם מתארחת התערוכה עם 34 הציורים . הגענו היום ואנו ממש שמחים על כך על ההזדמנות לחוות מן האומנות דרך הכרות עם האמנית וכלה בנגיעה בנושא חברתי חשוב .
ורדית בארי מצאה לנכון להקדיש מזמנה ולפתוח בפנינו צוהר לעולמה האישי והציבורי.

אנו מודים לה על כך.
קטונתי מלהיות מבקר אמנות ובחרתי לצטט את:

רבקה אמבון

אוצרת

הבית של דונה גרציה:
“

הגלריה בבית של דונה גרציה, שעל קירותיה תלויות התמונות של ורדית בארי, נדמית לתיבת אוצר, שבהיפתחה מתגלים לנו תכשיטי זהב וכסף, משובצים באבני חן. אולם, המפגש עם קבוצת עבודות זו מזמן לנו חוויה מתעתעת משהו. תמונות-תכשיט נשיות אלה טעונות מאוד. הצבעוניות השופעת מדברת שמחה ואושר אך התבוננות נוספת בהן משמיעה קינה קורעת לב.

ניגודיות מאפיינת את תערוכת ‘הזמן האבוד- שעון הזמן ושאון החיים’  והיא מושגת בדרכים רבות:

השימוש בצבעים – יש בהם שהם הרמוניים ונוסכים נועם ויש שהם חיבורים קונטרסטיים, היוצרים תחושת אי-נוחות במתבונן.

משיכות הצבע – יש שהן מתארכות ומתעגלות בחושניות ויש שהן נקודות, חדות, דוקרות.

הקומפוזיציה היא תדיר מפגש בין משטחים בהם, דגם של צורה גיאומטרית או פרט מעולם הצומח, החוזרים על עצמם. כל משטח, כשלעצמו, עשוי לשדר רוגע וביטחון של מחזוריות צפויה אך המפגש ביניהם מיצר קונפליקט ודרמה.

בארי יוצרת בכל עבודה תמונה דחוסה מאוד ואינה משאירה חלק שאינו מכוסה בקפידה. הריק מאיים? המסגרת של התמונה כאילו קוטעת אותה, עם הבטחה לאיזה המשך שאיננו נראה. בבחינת היתה אומרת לנו, יש כאן אומנם הרבה אבל זה תמיד רק חלק.

34 עבודות מוצגות בתערוכה ויש בהן אחדות אריסטוטאלית של מקום, זמן ועלילה.

מדובר בסידרת עבודות שהאומנית יצרה על מיטת חוליה, במשך שמונה חודשים, כחלק מהתמודדות עם משברים משפחתיים וגופניים, שהעלו בחריפות סוגיות על מקומה כאשה ואם. בכל העבודות חוזר המוטיב של שעון החול, על הדרמה שמתחוללת בתוכו, בעימות מתמיד עם ההתרחשויות מחוצה לו. העולם הפנימי והעולם החיצוני.

הבחירה של בארי בדימוי של שעון חול כדי לייצג את החוויה המטלטלת של אשה ואם, בהריסות גופה ומשפחתה, היא בחירה מרגשת ומאפשרת, ובארי משכילה לפרוס בפנינו מגוון מרשים של מצבים, הלכי רוח ותובנות. שעון החול כולו אומר נשיות בחמוקי מבנהו ובהיותו מכיל. הכלה שהיא מקור גם לעוצמה וגם לחולשה. בארי ‘לשה’ את שעון החול בוירטואוזיות. בידיה הוא גביע (מים רבים יכבוה), הוא בטן הריונית (עובר שנשבה),

הוא צלוב (שילוש קדוש) והוא שורש צמח הג’ינסנג האפרודיזי (ג’ינסנג).  היא ממלאה ומרוקנת אותו וגורמת לצופה לשמוע את הזעקה והקינה, לחוות את הזעם והתיסכול, לחוש בפחד ובדיכאון וגם לגלות את הכח, התקווה והאומץ.

גם הבחירה בחומרים משרתת בנאמנות את האמירה בתערוכה. העבודות כולן הן טוליפ על בד. השימוש בטוליפ נפוץ מאוד בידי ילדים בחוגי יצירה ואמנות ובארי, שהיא גם אשת חינוך וטיפול, אמונה על כך. הנצחת הגעגוע והכמיהה לחידוש הקשר והמגע עם הילד, בחומרים ובטכניקה ‘ילדית’ לכאורה, מאוד נוגעים ללב. הטקסטורה המחוספסת של היצירות מעניקה להם נופך חושני נוסף, מעין ‘היתר נגיעה’.

ורדית בארי העניקה ליצירות שלה שמות שצריכים להיות חלק בלתי נפרד מההתבוננות שלנו בעבודות. שמות אלה הם עוד סדק להציץ בו לעולמה הפנימי של היוצרת, מפתח לאופן בו היא רואה את יצירתה ועם זאת אין בהם כדי לחסום את החוויה הבלתי אמצעית של הצופה.

כאמור, בתערוכת ‘הזמן האבוד – שעון הזמן ושאון החיים’ מוצגות 34 יצירות. בארי סיפרה שהבינה שמיצתה את הנושא כאשר ניסתה לצייר את התמונה ה-35 ולא צלחה.

דומני שהתמונה ה-35 היא התמונה הגדולה, המורכבת מכל התמונות המוצגות בתערוכה זו גם יחד.

זהו השלם, הגדול מכל מרכיביו, בו האמנית והאמנות שלה מתעמתת עם הפגיעות הנשית-אנושית ויכולה להם.”

בשיחה שקיימנו עם ורדית מצאה לנכון לחשוף בפנינו (בידיעה שאני רשאי לצטט אותה בבלוג היומי שלי) ש-

“תערוכת הזמן האבוד, מדברת  על געגועים ועל החמצה.

אני כל כך מתגעגעת אל בני הבכור.

אני חולמת עליו כמעט מדי לילה ובחלומותיי הוא ילד צעיר ולא  בחור רחב כתפיים כפי שהוא.

אני כבר לא זוכרת את הריח שלו ופניו היפים הניבטים אלי רק מהתמונות, נדמים מעט זרים לי, מוכרים רק ממרחק.

אני כמהה לחבק אותו, להקשיב לקולו  החם ולהביט מקרוב בעיניו היפות.

בני אהוב נפשי, מחמל לבי, מנותק ממני זה יותר מחמש שנים, בשל שטיפת מוח והסתה נוראה, לה היה נתון ע”י חורשי רעתי,  שנאה חולנית, אשר יצרה בו תפיסה מעוותת ושקרית של המציאות.

לוקח זמן להבין את הטירוף ואת חוסר התקנה.

אלו הם חיי בלהה קפקאיים, שלא נתפסים  על דעת סבירה.

המסכות עוזרות לעבור את הימים באופן מנומס ונורמטיבי,  אבל בלילות, המאבק לשמור על צלם, הוא כמעט בלתי אפשרי .

הדמעות מלבינות שערי וחורשות קמטים בפניי,  שדי הפחד, הכעס והצער משתוללים בפראות בתוכי ואני הולכת ומסתגרת, הולכת ונגמרת.

אני שונאת את השבתות והחגים, אני נועצת עיניים בכל חייל שעובר ואני משגעת את כל העולם, בחיפוש אחר פירורי אינפורמציה על מצבו ועל חייו.

ואז הייתי חולה וכמעט שמתי ודווקא מתוך התהומות של החולי והכאב הפיזי הנורא, גמלה בי ההחלטה, לקום ולדבר.

לספר את סיפורי ואת סיפור אחיותיי ואחי לכאב אובדן הבנים הכפוי ולפעול בכדי להעלות את המודעות לתופעה, להביאה לשיח הציבורי ולעשות על מנת לטפל בה ולמגר אותה.

כאמור, אני לא לבד במציאות המפלצתית של תופעת הניכור ההורי וכמוני, מאות ואלפי אימהות ואבות, שילדיהם נותקו מהם במעשי שטן של הסתה.

תופעת הניכור ההורי, היא תופעה מוכרת ורחבה, הפוגעת בהורים וילדים רבים בארץ ולמרות זאת, זוכה להתעלמות ולהזנחה פושעת מצד רשויות המדינה – החינוך, הבריאות, הרווחה והמשפט.

הדרך שלי לספר את סיפורי, היא דרך האמנות.

היא היצירה הנובעת מעמקי נשמתי ומקבלת ביטוי פלסטי, המנסה לתקשר עם הזולת.

אני לא מבקשת לבצע ניתוח מדוקדק ומלומד של המוטיבים השונים בציוריי, אלא להציע חיבור רגשי ואסתטי, תחושה של משיכה, שלא חייבת להיות מוסברת וגירוי להתבוננות ולגילוי.

כל הציורים בתערוכה מתארים שעוני חול – סמל לתחושת נזילות הזמן והבלות החיים.

בכל ציור מתקיימות בכפיפה אחת מציאות פנימית – זו של הזמן ומציאות אחת או יותר חיצונית- זו של החיים, לעיתים ביפעתם ולעיתים בעליבותם, ממש כמו בחיי שלי, אשר חלקים רבים בהם מבורכים והיש שבי הוא עצום ורב ובכל זאת, יש בי גם סבל מר.

הצער על האין לא מרפה ממני.

ביצת היגון שלי עמוקה וטובענית וכל יום מחדש, אני צריכה לבחור, לא להיעלם בתוכה ולחדול.

כך, בחלק מהציורים ההתרחשות היא נחלת העבר וההווה תקוע ודחוס, בלי אויר לנשימה, בלי סדק לחלחול אופטימיות, בלי יכולת לשינוי ועם זאת, צבעוני ועשיר, מלא בפוטנציאל, שלא יתממש לעולם.

ואילו באחרים, יש זרימה, יש עדיין חיים וצמיחה, כמו סוג של הבטחה מרהיבה להמשך .

תערוכה זו היא בשבילי הוכחה לניצחון הרוח על החומר, היא המתוק שיצא מתוך העז והיא סלילת הדרך שלי להחלמה ולהשלמה.

באמצעות תערוכתי, אני מבקשת לעורר את המודעות לזוועה הזו של הסתת ילדים נגד הוריהם ושימוש בהם ע”מ לנגח ולהכאיב להורה האחר.  הסתת ילדים נחשבת להתעללות חמורה בהם.

“תסמונת שטוקהולם”, בה למעשה לוקים הילדים המוסטים, זוהי תופעה פסיכולוגית מוכרת, לפיה בעצם נשבית, או נחטפת נשמתו של האדם ונוצר מצב פסיכולוגי של היפוך,  שבו נוצרת הזדהות עם אידאולוגיית התוקפן ופעילות למענו, לצורך מימוש מטרותיו החולניות. זהו תהליך שיכול לקרות מאד מהר ועל-פי-רוב, הוא חסר תקנה.

השכול הנכפה על ההורים, שילדיהם הוסטו נגדם, הוא קשה מנשוא ולא רק משום אובדן הילדים, אלא משום יחס הסביבה אליהם, בין אם הוא בוטה ונזרק הישר לפנים וגם אם הוא נאמר מאחורי הגב ובחדרי החדרים.  לא רק שהורים אלו אינם מחובקים ע”י סביבתם, כמו שראוי היה, הרי שהם זוכים למשפט ציבורי אכזרי, לפיו אם ילדך לא בקשר עמך ומדבר בגנותך, מובן מאיליו,  שעשית לו משהו איום נורא ולא בהכרח כך הוא!! בדרך זו מוסיפה החברה חטא נוסף על הפשע ולמעשה לא מאפשרת להורים האומללים, לחיות עם עצמם ועם הסביבה בשלום, לעולם.

בתקופות קדומות, אבל לא כל כך מזמן, האשימו נאנסות באונס שלהן. פעם חשבו שילדים אוטיסטים נולדים לנשים קרות, פעם לא התייחסו לתופעת  כמו דיכאון שלאחר לידה, להטרדות מיניות, להפרעות קשב וריכוז, להפרעות אכילה ולתסמונת מינכאוזן. היום למזלנו כן.

אני מקווה שבעתיד הקרוב, ישימו לב לילדים נפגעי ההסתה ולהוריהם אומללי החיים.

אני מקווה שבעתיד הקרוב, כאשר גננת בגן, מורה בבי”ס, עו”ס, אחות, או כל פונקציה שנפגשת עם ילדים, תשמע ילד מדבר בגנות אחד ההורים שלו באופן קיצוני, תיעשה בדיקה רצינית והילד והוריו יחוייבו ע”פ חוק, להיות בטיפול ולדווח לביהמ”ש באופן שוטף, על איכות הקשר שבין הילד להוריו, עד לכדי התאחות מוחלטת של הקרעים.

כל ילד צריך את שני הוריו וכל ההורים זקוקים לילדיהם ורק מעשה שטן הוא, להפרידם ולנתק את חוט אהבתם, שהוא השורש המאפשר את צמיחתם והוא העוגן, השומר על ספינת חייהם, בל תהייה משוטטת חסרת כיוון באוקיאנוסים מרוחקים וסוערים.”

הבית של דונה גרציה

    רחוב הפרחים 3, טבריה                             

   פתוח כל ימות השבוע בשעות 10:00 – 16:00

                            התערוכה תנעל ב- 4.2.2012

לפרטים: 04-6717177 ,   052-3739888

הכניסה חופשית

שיח גלריה מתוכנן ב- 12.01.12 בשעה 18:00 על אמנות ככח מרפא ועל תסמונת – ניכור הורי.

קישור לאתר…

אני ממליץ להגיע לתערוכה .

פינת הטאו:

שמך או נפשך – מי קרוב לך יותר?

נפשך או רכושך – מי יקר לך יותר

הרווח או ההפסד – מי מביא עליך חורבן גדול יותר?

מרבה תשוקה – מרבה בזבוז

רכוש רב קורא לגנב

השמח בחלקו לא ידע קלון

27.12.11

מפגש שיועד לבואם של חברים המתגוררים בחול המבקרים בארץ.
ראוי שיהיה במקום עם אוירה שתאפשר גסטרונומיה לצד שיחה .
מצאנו !

5 זוגות שהבעלים עברו חוויות טובות בתקופת השרות הצבאי , שכיף להזכר בהם.
אבל לא רק זה, כל סיבה למסיבה זה נכון יותר להגדיר מפגש שכזה.

על החוויות ההן מזמן הפסקנו לדבר (הן יושבות בתת מודע ומזינות את תחושת הכיף של כל מפגש), משוחחים יותר בכיוון ההתעדכנות בענפי המשפחה המשתנים, משוחחים על ההווה ועל העתיד.

היה נפלא והשאיר טעם של עוד.

ואם בטעמים עסקינן אז חשוב לפרגן למסעדת קמליה

קישור לאתר …..

אנחנו נהננו וממליצים לבדוק אם צדקנו. (-:

פינת הטאו:

השלמות העילאית נראית נעדרת שלמות

המלאות העילאית נראית כריקות

הישרות העילאית נראית עקמומית

הזריזות העילאית נראית כרפיון

אמנות הנאום העילאית נשמעת כגימגום

פעילות גוברת על קור

מנוחה מתגברת על חום

אך ורק על ידי הטוהר ושלוות הרוח ניתן להנהיג את העולם

28.12.11

יום לא קל.
מתחילים בליווי של יקרה במצוות ביקור חולים, במהלך הביקור ישבתי וחיכיתי בפרוזדור.

המחשבות עפות אל עבר כל היקרים והיקרות שליוויתי בשנים האחרונות בימיהם הקשים .
תמיד הייתי שם להקל לסייע להיות עבורם, פסחתי על עצמי לא פעם, וויתרתי על צרכי לרוב, האמנתי שהנתינה הטוטאלית ליקרים תיתן מזור ותעשה פלאים.
לא תמיד הוערכתי אבל לא לשם כך הייתי.

מצפוני היה שקט, אך טעיתי בגדול רק בנושא אחד – איזון.

אסור לתת ללא גבול ועל חשבון עצמך.

הזהות שלך , האני שלך , הצרכים שלך, חשוב לשמור עליהם מכל פגע.

למדתי לקח כואב.

והיום הכל עלה והוצף ולכך היה לי קשה להכיל הזכרונות שצפו.

ואם אני פה כותב , משמע התחזקתי, המודעות היא כלי מדהים.

השתמשו בכלי המודעות – אין כלי ריפוי עצמי טוב ממנו.

המשיכו בנתינה – הכל במידה, שהרי אם תפגעו כיצד תמשיכו לתת ?

מאחל שהתובנות ינחו את דרכנו בנתינה באהבה ואל תשכחו את עצמכם.

ואהבת לרעך כמוך

29.12.11

*חברות ממסמרת:
(תודה לש.ל ששלח ברשת)

היו היה פעם ילד בעל מזג רע מאד.

אביו נתן לו שקית של מסמרים ואמר לו לתקוע מסמר בגדר הגינה

בכל פעם שהוא יאבד את סבלנותו או שהוא יריב עם מישהו.

ביום הראשון, הוא תקע 37 מסמרים בגדר.

בשבועות הבאים , הוא למד לשלוט בעצמו

ומספר המסמרים פחת בגדר מיום ליום : הוא גילה שיותר קל

לשלוט בעצמו מאשר לתקוע מסמרים.

לבסוף, היגיע היום בו הילד לא תקע אף מסמר בגדר.

הוא הלך לאביו ואמר לו שבאותו יום הוא לא תקע אף מסמר.

אז אביו אמר לו להוציא מסמר מהגדר עבור כל יום שהוא לא איבד את סבלנותו.

הימים עברו ולבסוף הילד היה יכול לבשר לאביו 

כי הוא הסיר את כל המסמרים מהגדר.

האב הוביל את בנו לגדר ואמר לו :” בני,

התנהגת למופת, אבל תסתכל על כל החורים שיש בגדר.

היא לא תהיה אף פעם יותר כמו קודם.

כשאתה רב עם משהו ואומר לו משהו רע,

אתה משאיר לו פצע כזה.

היא לא תהיה אף פעם יותר כמו קודם.

כשאתה רב עם משהו ואומר לו משהו רע,

אתה משאיר לו פצע כזה.

אל תצחק מהחלומות של הזולת. אתה יכול לצאת מזה פגוע,

אבל זאת הדרך היחידה לחיות את החיים.

אל תשפוט אחרים על פי הטענות שלהם

דבר לאט, אבל חשוב מהר .

אם משהו שואל אותך שאלה שאינך חפץ לענות עליה,

חייך ושאל אותו :” למה אתה מעוניין לדעת זאת ?”

תזכור כי האהבה הגדולה ביותר וההצלחות הגדולות ביותרמכילות סיכונים  כבירים.

כשאתה מפסיד , אל תפסיד את השיעור.

זכור : כבוד לעצמך,כבוד לאחרים,אחריות למעשים שלך.

אל תסכים שמחלוקת קטנה תקלקל ידידות גדולה.

חייך כשאתה עונה לטלפון.

זה שהתקשר אליך ירגיש זאת בצליל של קולך.

קרא בין השורות.

זכור : לא לקבל מה שאתה רוצה כשאתה רוצה, זה לפעמים מזל גדול.

*פרשת ויגש – מלחמת אחים

הרב ד”ר יהודה ברנדס

התייצבותו הנחושה של יהודה מול יוסף מביאה את העימות ביניהם לנקודת שיא. רגע המשבר הופך לשמחה גדולה כאשר יוסף מתוודע אל אחיו, מחזיר את בנימין,  מזמין את יעקב וכל המשפחה לרדת מצרימה ולחסות בצל מנהיגותו. אולם התוצאה הזאת לא היתה ידועה מראש, ודאי לא ליהודה. הוא הסתכן בנפשו בעמדו לפני המשנה למלך מצרים.  גם יוסף, כשהתחיל במהלך המורכב שלו עם האחים, לא יכול היה לדעת מראש אם יעמדו בנסיונות שהציב להם ואם הפרשה תסתיים באיחוד המשפחה. זאת ועוד, ההצלחה של פרשת ויגש לא

מהווה הבטחה לעתיד. מייד בפרשה הבאה, אחרי מותו של יעקב, באים האחים בחרדה אל יוסף בחושבם כי עתה “ישטמנו יוסף” ו”השב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו”.

אכן, במהלך הדורות העימות בין האחים לבין יוסף התגלגל והתפתח לעימות חברתי-מדיני. בימי משה ויהושע לא בלטה כל-כך ההתפלגות בין השבטים, אולם מתקופת השופטים חזר המתח והתעצם, עד שהגיע לפילוג הממלכה בימי ירבעם ורחבעם, עשרה שבטים תחת המנהיגות של בני יוסף, ושניים, תחת המנהיגות של בית יהודה.

מלבד המאבקים והמלחמות שבין שני פלגי הממלכה הללו, התרחשו בישראל מלחמות פנימיות גם בהקשרים אחרים. בימים אלו שאחרי החנוכה כדאי להזכיר את הסיפור שבו בחרו חז”ל לתאר את התמוטטות הממלכה החשמונאית. מלחמת האחים בירושלים בין הורקנוס ואריסטובלוס, שבתחילתה עוד התנהלה בהגינות מסוימת, כשאנשי הורקנוס הצרים מבחוץ, מעלים תמידים לאנשי אריסטובלוס הנמצאים בתוך ירושלים ובמקדש. אולם משהחליפו הצרים את הכבשים בחזיר, וזה נעץ צפרניו בחומה עד שנזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות על

ארבע מאות פרסה, הקיץ הקץ. החזיר – סמל למלכות אדום היא רומי – נעץ צפרניו בחומת ירושלים, פומפיוס הגיע לארץ, כבשה, השליט כאן שלטון רומי וגרם לחיסולה של ממלכת החשמונאים ובסופו של דבר גם לחורבן הבית השני כולו.

מלחמה אינה מתנהלת דווקא בטנקים ומטוסים, גם אבנים, דחיפות וקללות, זרנוקי מים וגז מדמיע, הם סוג של מלחמה.  במובן מסוים, אפשר לראות את מה שהתרחש בין חסידים למתנגדים בדורות הראשונים של צמיחת החסידות כסוג של מלחמת אחים. למרות שלא היו שם יריות מנשק חם. אלימות היתה, שנאה היתה, נידוי והוקעה היו, וגם שימוש בשלטונות הנכריים כדי לפגוע בדרך של מלשינות ומסירה. גם מלחמה ב”עצימות נמוכה” מלחמה היא.

גם במדינת ישראל כיום מאיימים מדי פעם בסכנת התפרצותה של מלחמת אחים. למרות השלילה והסלידה שמביעים כל הדוברים מכל המחנות כלפי האפשרות שמלחמה כזאת תתקיים, אין זאת אומרת שנעשה מספיק כדי למנוע אותה. יתכן שיש הסוברים שלא כדאי למנוע אותה, והם מוכנים לצאת למאבק בעל אופי מלחמתי גם כיום. דוד בן גוריון התיירא מאד מן הסכנה הזאת בראשית ימיה של מדינת ישראל.

פעולתו הנחרצת נגד אנית הנשק אלטלנה מצד אחד, ופירוקו של הפלמ”ח מצד שני, נבעו מן החשש לערעור אחדותו ושלמותו של צה”ל. בהיסטוריה לא ניתן לדעת “מה היה אילו”, אבל בהחלט יתכן שההנחה הפשוטה והמוסכמת כיום בישראל, שצה”ל הוא “צבא העם”, ואין חשש נראה לעין לפיצולו ושבירת אחדותו, מבוססת על הצלחת פעולותיו של בן גוריון, בימים ההם. 

כל הגורמים השותפים במאבקים הפנימיים בחברה הישראלית בימים אלה, חייבים לברר את מעשיהם אל מול פני האפשרות שהדברים יתדרדרו עד כדי מלחמה. אי אפשר לומר שזה לא יכול לקרות בין יהודים כי אנשים אחים אנחנו. הדברים כבר קרו בעבר, ובין “אנשים אחים” דווקא. אלו הנאבקים בעוז ונחישות על עמדותיהם חייבים לסגל לעצמם גם את מידת הגבורה והאיפוק של יהודה ושל יוסף, שהשכילו לתמרן את העימות למסלול של הדברות, פיוס והשלמה.

פינת הטאו:

מבלי שיעבור את סף ביתו

יידע עולם ומלואו,

ככל שירבה במסעות

כן יידע פחות

אכן הכל יידע החכם

מבלי שנסע גם פעם

הכל יכיר

מבלי שראה דבר

הכל יעשה וישלים

מבלי שנגע בדבר

30.12.11

* הצלחתי להכלל במוזמנים מה שנותר לי לעשות זה את מה שאני אוהב
לאכול ? – לא
לרקוד – כמה שיותר
הערב ואף מחר

פינת הטאו:

אין לחכם עצמי

את העצמי של הבריות ישים לעצמי שלו

עם הטובים איטיב

עם הרעים איטיב כמו כן

כך מושג הטוב

לאמינים אאמינה

לבלתי אמינים אאמין כמו כן

כך מושגת אמינות

החכם חי בהרמוניה עם העולם ושולט בו מכח הפשטות

גם אם הבריות יפנו לו עורף, יראם כבניו ובנותיו

31.12.11

מביא לכם את המאמר שמסכם את שנת 2011 ומורה את הדרך הנכונה ל2012.

מחקרים מגלים שאנשים שמתנדבים מרוצים יותר ממצבם הכלכלי, ממקום מגוריהם, ממקום העבודה שלהם ומהכנסתם. למרות זאת, רק 15% מהישראלים תורמים לקהילה…..

דלק המחאה החברתית הצליח אמנם להצעיד 450 אלף אזרחים מודאגים לכיכר המדינה בתל אביב בספטמבר, ונראה היה שרוחות הקיץ הובילו להתעוררות ברוח המעורבות הישראלית, אבל לא היה בו די כדי לשחזר את ההצלחה כמעט חודשיים מאוחר יותר. בהפגנה שהתקיימה בכיכר רבין באוקטובר הגיע מספר הנוכחים לפחות מעשירית. קשה לדעת בבירור עד כמה עמוק השינוי שחווה האזרח הישראלי, אבל אפשר ללמוד כמה דברים מניתוח המצב כיום, בכל הקשור לנכונותנו להתנדב ולעסוק בפעילות חברתית – החומרים שעליהם מבוסס השינוי המיוחל…

דו”ח המדינות המתנדבות של ה-OECD, שפורסם לפני כחודשיים, העמיד את הפעילות ההתנדבותית של הישראלים באור לא מחמיא. על

פי הסקר, רק 6.7% מבעלי ההשכלה האקדמית בישראל עוסקים בפעילות התנדבותית. הדו”ח ממקם את ישראל בפיגור צורם אחרי מדינות כמו הולנד (41.1%), ניו זילנד (40.5%), אוסטריה (34.3%), גרמניה (27.5%), בלגיה (26%) וצרפת (22.6%). אם הנתונים בדו”ח משקפים נאמנה את תמונת המצב, הרי שערכים של הדדיות ועזרה לזולת נמצאים בפשיטת רגל במדינת ישראל.

ואולם סקרי ההתנדבות המבוצעים בישראל, כמו גם גורמים מוסמכים בתחום, מעידים שהנתונים שהוצגו בדו”ח יוצרים תמונה מעוותת, שמקורה ככל הנראה בתקופה הקצרה שאליה התייחס הסקר ובניסוח הגדרת הבסיס (הבעייתית מיסודה) של מהי התנדבות. מומחים, פעילים, ראשי ארגונים ומתנדבים שהתראיינו לכתבה טוענים שיש מקום לשיפור, בעיקר בפיתוח תשתיות ההתנדבות בישראל, אבל המצב אינו כפי שמוצג בדו”ח השערורייתי. חלק מהגורמים חשים בהתעוררות ובנכונות להתנדב אחרי כמה שנים קשות, שבהן היקף הפעילות ההתנדבותית צנחה מ-20% מאזרחי המדינה לכ-15%…..

הנתונים הסטטיסטיים שנאספו לאורך השנים יודעים לפרק את הוולונטריות הישראלית למרכיביה השונים. על פי הסקר של מכון דחף, ממוצע שעות ההתנדבות ב-2008 היה 7.8 שעות שבועיות, לעומת 11 שעות ב-2006. 54% מהמתנדבים הם גברים ו-46% הן

נשים, שמעדיפות להתנדב יותר באופן פרטי ופחות במסגרת ארגון. על פי הנתונים, 17% מהמתנדבים בישראל הם בני 18-25, ו-25% מהמתנדבים הם בני 60 פלוס.

על פי מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם ב-2007, עם העלייה בגיל נוטים המתנדבים להקדיש יותר זמן לפעילות ההתנדבותית. עוד עולה מהסקר כי שיעור המתנדבים בקרב הנשואים גבוה במקצת מאשר בקרב רווקים, וכי שיעור העוסקים בהתנדבות עולה עם העלייה ברמת ההשכלה. המחקר קובע גם כי שיעורי ההתנדבות עולים בהתאם לעלייה ברמת ההכנסה: ככל שהכנסת משק הבית לחודש עולה, הפער בשיעורי ההתנדבות בין גברים לנשים הולך ומצטמצם……

הנתונים הסטטיסטיים עלולים לגמד מעט את חשיבותה הערכית, החברתית והאישית של ההתנדבות הישראלית. ההתלהבות והטוטליות שבה מדברים המתנדבים על פעילותם נשמעת לעתים כמו אירוע מיסטי עמוק או הארה שמרוממת אדם לעולמות עליונים. ההישאבות לעולם ההתנדבות, כפי שמשתמע מדבריהם, היא על-זמנית, וחוצה גילים, מיקום גיאוגרפי או תחומי פעילות. רבים מהם מספרים על חוויה שהפתיעה אותם בעוצמתה, כזו שהובילה לשינוי בתפישת עולמם, העניקה לחייהם משמעות חדשה, שיפרה את פתיחותם לסביבה וגרמה

להם לתחושה כללית טובה יותר. חלק מהם זוקפים לזכותה את נקודת המפנה בחייהם, שבעקבותיה גילו את ייעודם, שינו את תוכניותיהם, עזבו מקומות עבודה ונהפכו למאושרים יותר, גם כששכרם נחתך בחצי…..

אנשים שעוסקים בפעילות התנדבותית מאופיינים במידת שביעות רצון רבה יותר בתחומי חיים שונים בהשוואה לאלה שאינם עוסקים בפעילות התנדבותית, קובע מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2007. על פי המחקר, 89% מהעוסקים בפעילות התנדבותית היו מרוצים מהחיים באופן כללי, לעומת 81% שאינם עוסקים בפעילות התנדבותית. כמו כן, 56% מהמתנדבים היו מרוצים ממצבם הכלכלי לעומת 46% מהלא מתנדבים.

המתנדבים היו מרוצים יותר ממקום מגוריהם, ממקום העבודה שלהם ומהכנסתם. 96% מהמתנדבים דיווחו שיש להם חברים (לעומת 85% מהלא מתנדבים) ו-92% מהם חשים שיש להם על מי לסמוך בשעת משבר (לעומת 86% מהלא המתנדבים). עוד נקבע במחקר כי המתנדבים גם נהנים ממצב רגשי-פסיכולוגי משופר בהשוואה לאלה שאינם מתנדבים: 92% מהם הרגישו שהם מאושרים, לעומת 83% מהלא מתנדבים, ו-91% מהם הרגישו מלאי מרץ, לעומת 78% מהלא מתנדבים…..

קישור לכתבה המלאה

בפרוס השנה העברית החדשה
החלה עמותת כמוך בביצוע של פרוייקט ארצי במטרה להעלות את שיעור ההתנדבות במדינה ולהגיע אף למקום הראשון בעולם בתחום זה בתום כשנה וחצי מהיום.להלן הפרוייקט:

שיתוף פעולה עם כל המערך המוניציפאלי בכל ערי ישראל – הצגת תוכנית אסטרטגית ומימושה בתוכנית טקטית אופרטיבית ללא צורך בתקציב , באופן שיאפשר לכל תושבי העיר להשתתף באופן פעיל (כ”א בתחום המענין אותו), בפרויקטים החברתיים בעיר מגוריו יחד עם הארגונים ללא מטרות רווח ועובדי העיריה המופקדים על התחום.
עמותת כמוך תפעיל לצורך זה מתנדבים בשיטת המתנ”ס הנייד שיגיעו לסייע ולרתום את תושבי העיר לשפר את איכות חייהם ולהיות שותפים בחזון ובמימוש של חברה המאופיינת בערכים – צדק חברתי, אהבה לזולת, ערבות הדדית, אחדות.

בין היתר פעילותינו תתמוך במוכנות של העיריות לקראת בחירת המצטיינים של פרויקט קהילה מתנדבתשל משרד הרווחה השרותים החברתיים והמועצה להתנדבות בישראל, למבצע הוקרה לרשויות עירוניות מצטיינות.

שנזכה לשיתוף פעולה מצד כל הגורמים והאזרחים.

בהצלחה לכולנו.

פנינים שקיבלתי ומעביר הלאה:

הגידו תודה החל מקימת הבוקר.

קישור לכרך ג’ של הספר האוטוביוגרפי