מסעות ותגליות – כריסטופר קולומבוס (1451-1506)

תחילת המסעות הימיים

אירופה התחילה במסעות ימיים מסיבה מדינית: עד תקופת הרנסנס, סחר החליפין בין אירופה לסין ולהודו התרחש דרך היבשה. אך לאחר הכיבוש של האימפריה העות’מאנית, היה מסוכן וקשה להגיע לשם דרך היבשה. לכן אירופה התחילה במסעות ימיים. תחילה, הפליגו הפורטוגלים דרומה לכיוון חופי אפריקה, כדי למצוא דרך להודו (כינוי מכליל של האירופאים לדרום-מזרח אסיה). כאשר הפליגו לאוקיינוס האטלנטי, גילו שבקווי רוחב שונים נושבות רוחות לכיוונים שונים. גילוי זה איפשר את ההפלגה מערבה, בהשערה שיצליחו לחזור לאירופה דרך הפלגה צפונה שתביא אותם לקו הרוחב בו הרוחות נושבות מזרחה – חזרה לאירופה.

קצת על כריסטופר קולומבוס

כריסטופר קולומבוס נולד ב- 31 באוקטובר 1451 בג’נובה שבאיטליה לאביו, דומניקו, שהיה אורג. יש החושבים שמשפחת קולומבוס הייתה מהיהודים האנוסים (יהודים שנאלצו להמיר את דתם לדת של השלטון הנוצרי). השכלתו של כריסטופר הייתה חלקית, אך הוא התחיל את דרכו כספן כבר בגיל 14.

בשנות ה- 70 של המאה ה- 15 הפליג כריסטופר בהוראת רנה מאנז’ו (המלך הראשון של ממלכת נאפולי) למסע כדי לכבוש מחדש את ממלכת נאפולי (ששכנה בדרום איטליה של היום).

תחילת מסעו של קולומבוס

בשנות ה- 80 של המאה ה- 15 קולומבוס חישב שהמרחק בין האיים הקנריים ליפן הוא כ- 3,700 קילומטרים (המרחק האמיתי הוא 23,000 קילומטרים). טעות זו נבעה מכמה סיבות: מכך שקולומבוס לא שם לב שהמיילים הימיים הערביים גדולים מהמיילים האיטלקיים, מכך שקולומבוס האמין שהאוקיינוס מכסה כ- 135 מעלות מהיקף כדור הארץ, ומכך שבתקופה ההיא חשבו שאסיה מתפרשת הרבה יותר מזרחה ממה שהיא באמת. בעקבות שגיאות אלה, היה לקולומבוס רעיון לפתיחת נתיב שיט חדש להודו דרך הפלגה מערבה מאירופה ככל האפשר.

האתגר העיקרי של קולומבוס היה מימון למסעו, כדי להגשים את רעיונו. תחילה, (בין השנים 1483 – 1485) פנה קולומבוס לז’ואאו השני, מלך פורטוגל, מפני שידע שלפורטוגל הנסיון הגדול ביותר והתעניינות רבה בניווט באוקיינוס האטלנטי, אך פורטוגל לא רצתה להשקיע בהפלגה מערבה, מפני שחשבו שלשוט בים מזרחה נראה מבטיח יותר. בנוסף, מומחי הניווט בפורטוגל חשבו שחישוביו של קולומבוס שגויים, וכי הדרך מערבה ארוכה משטען.

לאחר דחייתה של פורטוגל, בשנת 1485, פנה קולומבוס לאיזבלה מקסטיליה, ששלטה על מרבית ספרד יחד עם בעלה, פרננדו השני. המלך והמלכה נתנו לקולומבוס סיכוי והזדמנות. לאור הפיגור המדעי והטכנולוגי לעומת הפורטוגלים בדרך להודו ולנוכח העובדה שהים התיכון נשלט על ידי האיטלקים, הסכימו הספרדים לממן באופן חלקי את המשלחת. את שאר המימון השיג קולומבוס מסוחרים איטלקיים שונים. בתמורה להצלחת מסעו, הובטח לקולומבוס התואר “אדמירל הימים”, ועשירית מרווחי המסע. סיכוי נוסף היה לקבלת כבוד ותהילה מבית המלוכה, אם יגלה איים חדשים לחופי הודו, ימונה למשנה למלך, מושל האיים החדשים, ויקבל הטבות על סחר עם האיים החדשים שיגלה. חוזה זה מסביר את התעקשותו של קולומבוס שלא גילה יבשת חדשה, אלא הגיע להודו, כי אחרת היו ההבטחות מבוטלות.

גילוי אמריקה

קולומבוס לא היה הראשון שהגיע לאמריקה, ומעולם לא ידע שהגיע ליבשת זו, הוא סבר שמצא נתיב ימי להודו. אך מסעו של קולומבוס הוא העדות הראשונה המוכחת של יבשת אמריקה על ידי אירופה והוא מתועד היטב.

ב- 3 באוגוסט 1492, קולומבוס יצא מנמל פלוס, ספרד, למסע עם שלוש ספינות, עם כ- 90 איש איתו, ובידיו מכתבים ממלכי ספרד הממוענים ל”חאן הגדול במזרח”. לאחר חניית ביניים כדי להצטייד במים ובמצרכים אחרים באיים הקנריים, המשיך מערבה ב-6 לספטמבר. ההפלגה לוותה בחששות רבים, וכאשר נמשך השיט זמן רב ללא יבשה נראת לעין, דרשו המלחים מקולומבוס לחזור לספרד. קולומבוס חשש מהתמרדות בקרב אנשי הצוות, לכן ניהל שני יומני מסע בו תיאר בפירוט את התקדמותו היומית: יומן אחד שמר לעצמו, ובו רשם את המרחקים האמיתיים שעברו להערכתו, וביומן נוסף רשם קצב התקדמות איטי יותר למען אנשי הצוות. ב-7 באוקטובר הבחינו אנשי הצוות בציפורים עפות מערבה, לכן שינו את כיוון מסעם בהתאם, בתקווה שהציפורים יובילו אותם אל היבשה. ב- 12 באוקטובר, לאחר מסע של יותר מחודש – תקופה ארוכה משציפו לשהות הרחק מהחוף – נשמעה הצעקה מראש התורן בשעה חצות ושתי דקות המבשרת שיש יבשה באופק. הם חשבו שזהו המזרח הרחוק המתגלה אליהם, אך זוהי בעצם הייתה יבשת חדשה, שלאחר מכן כונתה “העולם החדש”.

כאשר ירדו ליבשה, לאחד מאיי הבהאמה, קולומבוס הכריז שיקרא למקום סן סלבדור. משם המשיכו לאי קובה ועגנו על חופיו ב- 28 באוקטובר. אחר כך, קולומבוס וצוותו פנו לאי היספניולה, לשם הגיעו ב- 8 בדצמבר. ב- 25 בדצמבר, מעט אחרי חצות, עלתה אחת הספינות על שרטון ונטרפה בים הקריבי. קולומבוס השאיר חלק מצוותו (39 איש) בהיספניולה, כי לאחר עלייתה של הספינה על השרטון, נותר ציו של קולומבוס עם שתי ספינות בלבד, ולא היה מקום להפליג עם כולם. מקורות הספינה הטרופה בנו אנשי הצוות שנשארו מחסה על האי, בהסכמתו של המנהיג האינדיאני המקומי. הוא מיהר להפליג חזרה לספרד ב- 4 בינואר, כדי לדווח על תגליותיו. כדי להוכיח את הישגיו, הביא איתו קולומבוס תוכים ופירות ואף כמה מתושבי המקום. קולומבוס שב חזרה לספרד ב-15 במרץ, 1493, לאחר מסע של 224 יום.

המסע השני

ב- 24 בספטמבר 1493, הפליג קולומבוס למסע שני מערבה, יחד עם עוד 17 ספינות, בהן 1,200 נוסעים ואנשי צוות במטרה ליישב את “העולם החדש”. לאחר חנייה באיים הקנריים, המשיכו הספינות לדרכם ב- 13 באוקטובר. במסע זה גילו את האיים ג’מייקה ופוארטו ריקו. כאשר שב להיספניולה גילה קולומבוס שכל האנשים שהשאיר שם נרצחו על ידי ילידי האי. קולומבוס הקים מושבה חדשה על חופו הצפוני של האי והמשיך לשוטט באיים הקריביים עד לשנת 1494, אז, שב לספרד.

המלוכה הספרדית החלה לאבד את אמונתה בקולומבוס, והטילה ספק שתגליותיו יפתחו את הדרך למזרח בפני ספרד. לכן המלוכה היססה לפני שאישרה לקולומבוס להפליג בפעם השלישית, מסיבה זו מסעו השלישי התרחש רק ארבע שנים לאחר המסע השני.

המסע השלישי

ב- 30 במאי 1498 יצא קולומבוס, יחד עם שש ספינות למסעו השלישי, בו גילה את טרינידד, אי ליד ונצואלה. קולומבוס הבחין שיש זרם מים מתוקים הזורמים לעומק האוקיינוס מנהר בשם אורינוקו. כגאוגרף, הוא היה צריך לנחש שנהר כזה עצום מעיד על יבשת גדולה, אך קולומבוס לא האמין שקיימת יבשת נוספת, לכן שב לטייל צפונה משם, והחמיץ את גילוי אמריקה הדרומית.

ב- 19 באוגוסט, חזר קולומבוס למושבה שבנו בהיספניולה, אותה עזב לפני חמש שנים. השנים הרבות של הבידוד מאירופה גרמו לאנשים שם להתלונן בפני מלכי ספרד על קולומבוס. בתגובה, שלחו מושל חדש למושבה בשנת 1500. המושל החדש, בובדייה, שלח את קולומבוס ואחיו חזרה לספרד למאסר. במהלך מסעו, כתב קולומבוס מכתב למלך, שהביא לשחרורם מהמאסר.

המסע הרביעי

ב- 11 במאי 1502, קולומבוס הגיע בפעם הראשונה למרכז אמריקה, שם גילה את פולי הקקאו. בהתחלה, הוא הגיע להונדורס, אחר כך לקוסטה ריקה ומשם המשיך לפנמה. ילידי המקום סיפרו לו על ים גדול מעבר לארצות האלה, אך קולומבוס לא פנה לבדוק את זה, ולא חשד בקיומו של האוקיינוס השקט, רק כ- 20 קילומטרים משם. בפנמה איבד קולומבוס שלוש ספינות בהתקפת ילידים, והפליג חזרה להיספניולה בספינה שנותרה לו. בדרכו, סופה חזקה פגעה בספינתו והוא נאלץ לעגון על חופי ג’מייקה ב- 25 ביוני 1503, שם נשאר שנה. עזרה הגיעה אליו ב- 29 ביוני 1504, וב- 7 בנובמבר 1504 חזר קולומבוס לספרד. גילוייו של קולומבוס לא סיפקו את המלכים הספרדים, והם החליטו שקולומבוס לא מצא את הדרך להודו.

ב- 20 במאי 1506, כריסטופר קולומבוס מת, בעיר וויאדוליד שבספרד.

כיצד תגליותיו של קולומבוס שינו את עולם ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו?

“אתה לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס אם לא יהיה לך את האומץ לאבד את מראה החוף”   – כריסטופר קולומבוס

כאשר קולומבוס החליט לנסות למצוא דרך ימית להודו (יבשת אסיה), הוא ידע שהוא לוקח סיכונים רבים ושדרכו תהיה קשה ומסוכנת, אך כל זה לא עצר בעדו, ולא הפחית את נחישותו לצאת להרפתקאות, שוב ושוב, בשביל להגשים את חלומו. קולומבוס ידע שספינותיו יכולות להטרף ולעלות על שרטונים. הוא ידע שחישוביו יכולים להיות לא נכונים, ושישוטו זמן רב משציפו, ואספקתם תגמר, והוא ידע שיכול להיות שמסעותיו לא יובילו לשום מקום, והוא לא ימצא את הדרך להודו. אך למרות זאת, כוח הרצון להוכיח את עצמו, והידיעה שמסעו יכול לפתוח עידן חדש לאירופה, ואף לעולם כולו, עזרה לקולומבוס להתגבר על הפחדים, ולנסות.

אני חושבת שהערך המרכזי בחייו של קולומבוס זה כוח הרצון והדבקות במטרה. ערכים אילו הובילו אותו לאורך כל דרכו, ועודדו אותו להמשיך הלאה, גם כשהכל נראה קשה, רחוק ובלתי אפשרי.

נחישותו של קולומבוס להפליג ללא ידיעה לאן יגיע גילתה לאירופה את “העולם החדש”, השם שנתנו לאמריקה, פתחה פרק חדש בהיסטוריית העולם, וגמרה לשינויים גדולים בין שתי היבשות.

גילוייו של קולומבוס תרמו להוכחה שכדור הארץ עגול. בנוסף, בכך שגילה יבשת נוספת, לעולם היה עוד מקום ליישב אנשים ולהרחיב את תחום שליטתם. גילוי אמריקה שינה את תפריט האכילה של העולם כולו. אמריקה גילתה לנו את התירס, דלעת, תפוחי אדמה, פלפלים (מתוקים וחריפים), עגבניות, בטטות, תרנגול הודו, אננס, קשיו, אבוקדו, שעועית, תותים, פקאנים, פפאיה, בוטנים, קקאו, וניל וקינואה.

סיפורו של קולומבוס ממשיך להוות מקור השראה לגילוי עולמות חדשים. לאחר שהשלים האדם את מיפוי כדור הארץ, הוא החל לצאת למסעות בחלל לגילוי עולמות חדשים. מעבורת החלל הראשונה שוגרה מאמריקה ונקראה קולומביה. היא יצאה לחלל בראשונה בשנת 1981 וביצעה 28 משימות בחלל. לסיפור יש אפילו זווית ישראלית – אילן רמון, האסטורנאוט למשימתה האחרונה של המעבורת קולומביה לחלל והוא נהרג יחד עם כל אנשי הצוות בניסיון לשוב לכדור הארץ בשנת 2003.

בנימה אישית

בחרתי לחקור על קולומבוס, מפני שאני מאוד אוהבת את אמריקה, ותמיד רציתי לחקור עוד אודותיה. עבודה זו נתנה לי את ההזדמנות להעמיק בסיפוריו של קולומבוס ולהכיר כיצד אמריקה התגלתה.

מהעבודה למדתי המון: לא ידעתי שקולומבוס לא היה הראשון שגילה את אמריקה. גיליתי שעד יומו האחרון סבר שמצא את הנתיב הימי להודו. למדתי שקולומבוס לא היה זה שגילה את אמריקה הצפונית, אלא רק את דרום אמריקה ומרכז אמריקה. נהנתי גם ללמוד על הזווית האקטואלית של מסעות קולובוס. חומר זה מעניין אותי במיוחד, לכן העמקתי בקריאתי, ואני יודעת שאזכור את סיפורו של קולומבוס היטב.

מאוד נגע לליבי שגם כשאף אחד אחר לא האמין בו, קולומבוס מצא את הכוח להאמין בעצמו ובעבודה שעשה.

קולומבוס לימד אותי שאם יש בי מספיק נחישות, אני יכולה להגיע לגדולות ולהגשים את חלומותי.

מקורות מידע

ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1#%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%95

תמונות: https://www.google.co.il/search?biw=1366&bih=589&tbm=isch&sa=1&ei=CyT3WqfBMMWckgWxirOwDw&q=%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%A8+%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1&oq=%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95&gs_l=img.1.2.0l10.570326.577643.0.579822.26.12.0.0.0.0.343.1930.0j4j0j4.8.0….0…1c.1.64.img..19.7.1758.0..0i67k1.0.ePa_OIcXxQU#imgrc=_

מטח: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10939