מבוא:

העבודה עוסקת בשורשים שלי במשפחה שלי ובעבר שלי.

אני מצפה ללמוד מהעבודה דברים חדשים שלא ידעתי על המשפחה שלי.

קריאה מהנאה!

                                                מה קובע מה אני –

פרק ראשון

חלק ראשון-תעודת זהות

שמי רון

פירושו: שמחה, שירה וזמרה

מי שבחר את שמי הוא אימא שלי

שמי הוא רון זה שם עברי (בינלאומי)

המשפחה שלי מאוד אהבה את השם שלי כשהוא נבחר

כינוי על פי חברי הוא אמוייב על שם משפחתי

שמי נבחר בכך שנולדתי בדיוק יום לפני יום הולדתה של אמי וגרמתי לה שמחה בתור מתנה עבורה.

שמי מתאים לי כי פירושו שמחה ואני מרבה לשמוח.

שעות פנאי: התחביב שלי הוא כדורסל

התחלתי לעסוק בו בגיל 10

הסיבה שבגללה התחלתי לעסוק בתחביב זה הוא שזה כיף ומהנה לשחק ביחד בקבוצה 

אני מתאמן כל שבוע 3 פעמים עם החברים לקבוצה

על משפחתי ועל עצמי

שם אבי הוא אלכס

שם אמי הוא מילנה

שם אחי הוא עידן

תאריך הלידה הלועזי שלי הוא 22.7.2005

תאריך הלידה העברי שלי הוא ט”ו בתמוז התשס”ה

אירועים חשובים בחיי

כיתה א’

אחי הולדת

ליגה בכדורסל

חלק שני:

ערכים:

אחריות ערך זה חשוב לי כי בלי אחריות בסיסית על עצמי אני יכול להשיג שום דבר.

יושר מכיוון שללא אמת תמיד נסתבך בשקרים של עצמנו.

אומץ כי ללא אומץ לא נוכל לעשות מעשים גדולים.

פרק ב’:

אבא:

על משפחתנו:

משפחתינו עלתה לארץ מאסיה התיכונית. בקרבת מקום שהמשפחה התגוררה עבר נהר גדול ששמו אמו מספרים כי משפחתנו חצתה בשחייה את הנהר כדי לברוח צפונה מידי המקומיים בכדי להימנע מלהתאסלם בכוח על ידי העם המקומי , הנהר היה רחב ולא היה קל לחצות אותו מאז שהמשפחה חצתה אותו נדבק אליה הכינוי אמו ומשם נלקח שם משפחה לעתיד אמוייב.

יש לי אח ואחות גדולים נולדו כמוני באוזבקיסטן אח נולד בשנת 1963 ואחות בשנת 1965.

איך הכרנו ואיך חגגנו:

דודה שלי ודודה של אמא חברות מאוד טובות שהחליטו להכיר בינינו, התחתנו בשנת נובמבר 2004 באור יהודה באולם קינגסטון, הייתה חתונה מאוד מפוארת ושמחה המון ריקודים וזיקוקים מוזיקה טובה ואוכל טוב .

עבודתי ותחביבי:

אני עובד בתור טכנאי בקרת יצור במפעל אלקטרוניקה אינטל

התחביב העיקרי שלי הוא ספורט אני אוהב ליהנות מחווית הצפייה והמשחק בתחומי ספורט שונים.

לימודי:

סיימתי תיכון ברוסיה שנה במכינה באוניברסיטה ואז סיימתי את לימודי במכללה למנהל ועם תואר בתעשייה וניהול

חוויותי וחברי:

יש לי המון חברים שאני שומר איתם על קשר עד היום

 החוויה העיקרית שלי בכל חיי הייתה העליה לארץ בגיל 17 וחצי.

איחולי עבורך:

רון זה הבן הבכור שלי והגאווה שלי ואני מאחל לך הצלחה בכול מעשי ידיך

אמא:

על משפחתי:

שם משפחתי לפני נישואי היה אהרונוב – לסבא רבא רבא  שלי קראו לו אהרון הכהן  כאשר הוא נפטר  החליטו להנציח את שמו בזכות שהיה מכובד וגדול בתורה.

לי יש  אחות אחת שנולדה באוזבקיסטן בשנת 1985.

איך הכרנו:

דודה שלי ודודה של אבא חברות מאוד טובות שהחליטו להכיר בינינו, התחתנו בשנת נובמבר 2004 באור יהודה באולם קינגסטון, הייתה חתונה מאוד מפוארת ושמחה המון ריקודים וזיקוקים מוזיקה טובה ואוכל טוב.

עבודתי ותחביבי:

אני עובדת כאחות ויועצת הנקה במחלקת תינוקות בבית חולים הדסה, תחביבי העיקרי הוא לנוח עם סרט או מוזיקה.

חוויות משמעותיות:

החוויה הכי זכורה עלי היא עלייה לארץ ישראל הייתי אז בת 11 הייתי אז צריכה להיפרד מחברותי לא היה אז רשתות חברתיות שיכלתי לשמור איתם על קשר וכאשר עליתי לארץ הייתי צריכה ללמוד את השפה ולהשיג חברות חדשות וזאת הייתה אחת החוויות הקשות והמיוחדות שעברתי בחיים.

לימוד וחברות:

למדתי בתיכון 13 שנות לימוד עם בגרות מלאה בתיכון מקיף רמלה המשכתי במכללת רמת גן.

רוב חברותי הם מהתיכון ומעבודתי הנוכחית, היו לי 2 חברות מאוד קרובות ולשתיהם קראו בלה, אני שומרת אם כולם עדיין קשר .

על שמך:

רון זו מתנה שבאה אלי בתור מתנת יום הולדת, רון נולד יום לפני יום הולדתי וזאת המתנה הכי טובה שקיבלתי ומכן גם שמו.

איחולי עבורך:

אני מאחלת לך רון שתמשיך להיות ילד כזה נבון טוב לב  ואמפתי שתכבד את סביבתך תהיה אדם טוב ששומר על ערכים והולך בדרך המלך והמון בריאות והצלחה בדרך.

חלק שני- אודות חיי המשפחה:

משפחתי עלתה לארץ מאוזבקיסטן לאחר כמה שנים של שהות בארץ הורי הכירו והתחתנו בשנת 2004, שנה לאחר מכן אני נולדתי ב2005 היום אני בן 12 וחצי ואחי נולד שנה אחרי בשנת 2006 וקוראים לו עידן והוא בן 11 וחצי אנחנו גרים בירושלים בשכונת פסגת זאב אמא שלי עובדת בהדסה ואבא שלי עובד באינטל לפני כ5 שנים ההורים שלנו התגרשו ולכן יש לנו 2 בתים אחד של אמא ואחד של אבא

יש לי סבא ובסבתא ברמלה וסבתא בירושלים.

פרק ג’:

אבא:

 משפחתנו  עלתה לארץ בשנת 1990 מאוזבקיסטן (ברית המועצות) היינו גרים בעיר בשם אנדיז’אן בבית גדול מאוד מצבנו הכלכלי היה טוב וגם חינוכנו הילדות שלנו באוזבקיסטן הייתה ילדות כזו שבלי מחשבים כמו היום אז היינו משחקים בחוץ עם חברים וחברות בתחומי ספורט שונים היו ימים שקראנו ספרים ועזרנו המון בבית, היו לנו יחסים טובים עם שכנים עד שנת 90′ ,התאריכים המיוחדים שלנו היו תאריכים של חגים יהודיים שחגגנו עם יהודיים אחרים ופעם בשנה היינו עושים אזכרה לסבא, המאכלים המיוחדים שלנו היו מאכלים בוכרים כמו אשפלו באחש ועוד, המנהגים שלנו היו מנהגים יהודיים רגילים, פעם  עוד לא הייתה לנו  מערכת יחסים עם מדינת ישראל אך היום  יש למדינת המוצא שלנו יחסים טובים עם המדינה.

אמא:

עלינו לארץ בשנת 1991 מאוזבקיסטן גרנו בבית רגיל בעיר פרגנה מצבנו הכלכלי היה מאוד טוב היה לנו המון כסף וחינוכנו היה טוב, רוב ילדותנו ביילנו עם חברים מחוץ לבית במשחקים וגם יחסנו  עם השכנים הלא יהודיים היו מאוד טובים, המאכלים המיוחדים שלנו היו מאכלים בוכרים כמו אשפלו באחש ועוד, היה לנו תאריכים חשובים כמו ימי הולדת וחגים יהודיים, המנהגים שלנו היו מנהגים יהודיים רגילים , פעם עוד לא הייתה לנו עוד מערכת יחסים עם מדינת ישראל אך היום  יש למדינת המוצא שלנו יחסים טובים עם המדינה.

פרק ד’:

 משפחתנו נוהגת לפתוח את ערב יום שבת בקידוש רגיל לאחר שאבא חוזר מבית הכנסת לאחר הקידוש אנו אוכלים את האוכל. אנו מסיימים את הארוחה בברכת נפשות.

אנו חוגגים ימי הולדת בזה שמשפחתנו באה אל האדם שחוגג יום הולדת ובאים לשמוח לאכול מאכלים של יום הולדת כמו עוגה וחטיפים.

את חגי ישראל אנחנו חוגגים כמו כל יהודי אחר ביום העצמות אוכלים בשר מהמנגל, בחג הפסח אנו קוראים את ההגדה וביום השבועות אנחנו משפריצים מים וכן הלאה.

פרק ה’-אמא

תעודת זהות:

החפץ הוא צמיד

תאריך יצורו בערך יותר מ120 שנה

החומר בו עשויי החפץ: זהב

חלק שני:

צורתו של החפץ הוא עגול ועל הדפנות שלו יש חריצים וציורים

חלק שלישי:

החפץ שימש 4 דורות והועבר מאם לבת

אבא:

תעודת זהות לחפץ:

החפץ הוא כוס וצלחת קידוש

החומר בו עשוי החפץ הוא כסף

תאריך יצורו הוא בערך לפני מאה שנים ויותר.

שימוש החפץ הוא עבור קידוש יהודי רגיל.

חלק 2:

צורתו של החפץ היא כוס וצלחת קידוש רגילים עם ציורים של פרחים על דפנות הכוס.

חלק 3:

החפץ הועבר שלושה דורות במשפחה והועבר מאב לבן.

פרק ו’:

בחיי היו מספר אירועים שמחים עצובים ומשמעותיים, אך ברצוני לספר על אחד מהם, שהיה משמעותי ושמח עבורי. האירוע שלי הוא הקבלה בפעם הראשונה לנבחרת במשהו עד גיל 10 לא ידעתי שיש דבר כמו נבחרת בתחום ספורט אז אף פעם לא השקעתי בו עד שהגעתי לגיל 10 והייתי בבית ספר לכדורסל שם אמרו שהשחקנים הטובים ביותר יוכלו לעלות לנבחרת בכדורסל מאז התחלתי להשקיע בכדורסל, לבסוף הודיעו לנון בסוף השנה שעליתי לליגה הנקראת קט-סל א’ הייתי שמח מאוד בפעם הראשונה לשחק בנבחרת אמיתית אך המעבר מבית ספר לכדורסל לליגה אמתית הייתה קשה אך הצלחתי להשתלב ולהפוך באמת לשחקן טוב. וכיום אני בנבחרת חדשה בליגת ילדים ב’.

פרק ז’:

בחרתי באתר מיני ישראל משום שלדעתי המקום הזה בו הייתי מסכם את כל הארץ עבורי זו הייתה חוויה מיוחדת שנהנתי להיות עם משפחתי באותו היום וממליץ מאוד לבקר שם.

https://www.google.co.il/maps/place/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90% D7% 9C% E2% 80% AD / @ 31.8421649,34.9712045,17z

סיכום ורפלקציה:

במהלך העבודה הכרתי דברים חדשים על עצמי ועל משפחתי כשאספתי מידע נפגשתי עם מידע שמעולם לא ידעתי על קיומו ריגש אותי ללמוד  דברים חשובים וחדשים שלא ידעתי על עצמי ועל משפחתי ואני משאלותי לעתיד הם להמשיך להתעניין בדברים חדשים שלא ידעתי.