שלושת הנערים

יאנקו מין העיר התחתית

מגיש: ניב רפאלי

כיתה: ח’ 2

הדמות שבחרתי היא: שוקה

שוקה היא דמות כיפית שנהנית גם עושה שטויות  וגם דמות

דומיננטית בסיפור, רוב הסיפור מסופר על שוקה

אוהב מאוד את אמו. רגיש כלפיה. מגיב באלימות כלפי מי שמעז

 .לפגוע בכבודה

.בעל ניסיון חיים עשיר

.שובב, יודע לרתק אחרים בגלל תעוזתו וסיפוריו

וגם חבר טוב אשר מגלה חמלה ורגישות רבה כלפי יאנקו. יוזם

.לקחתו אל הים, על מנת לשמחו

עלילות הסיפור:

 ימי מלחמת המפרץ פינו אותנו מין הקיבוץ המפוצץ והעבירו אותנו לחיפה.. שיכנו אותנו

בבניין רב קומות הבית בו נכנסנו שהיה מרוהט מכל טוב היה בו מערכת סאונד ענקית, ספת

עור מהממת בצבע שמנת ומקרן קול ענקי

!וזה היה פשוט מדהים

.אני וחברי הטוב שוקה שהיה ילד להורים גרושים (אביו נפטר ואמו גרה בחולון) היה ילד סתלבטן, אוהב בנות ושובב

לעתים קרובות, היינו מסתובבים בנמל ומביטים אל אוניות הפאר שהיו מגיעות מכל העולם וחולמים להפליג בהם

.מידי פעם אני ושוקה היינו עושים שטויות כדי להשיג כסף…היינו עוברים בבניינים ומנסים לפרוץ אליה

יום אחד בעודו מנסים לפרוץ לאחד הבתים באזור …הרגשנו סכנה ולכן החלטנו לקפוץ מהקומה הראשונה ישר לחצר

למרבה המזל, נתקלנו בנער על כיסא גלגלים שהיה בחצר מתחת לעץ   ועל העץ היה תלוי כלוב עם תוכי דגם ג’אקו. פחדנו כי הנער ילשין אז קפאנו במקום והייתה דממה

מי שהפר את השקט היה התוכי שהיה רעב.. הקרבנו אותו לנער אשר מילא לו את הקופסה בזירעונים ושוקה תלה אותו על העץ חזרה

?לאחר מכן,שאל אותנו הנער האם תרצו לשחק איתי שחמט

מאחר ואני אלוף הכיתה בשחמט.. החלטתי לשחק עמו. הנער הוציא את כלי השח העשויים

ברזל נוצץ וסידר את הכלים והתחלנו לשחק, המשחק היה מותח ומרגש והנער ניצח ושוב

שיחקנו ושוב ניצח אותי עד שלבסוף התייאשתי ואז שוקה התערב והחליט לשחק אתו

ושיחק אתו דמקה ושוב הנער ניצח במשחק

עד שלבסוף, שוקה הציע כי נשחק כדורגל, חממות או אפילו תחרות ריצה…הנער אמר כי אינו יכול (מאחר והוא בכיסא גלגלים) ואז הציג עצמו הנער כי שמו הוא יאנקו אשר הגיע מפולין

אתה לומד בבית הספר החשמונאים? שאלתי

לא, אני לא לומד בבה”ס..השיב בנער זה משעמם כל מה אני רוצה אני לומד מהאינטרנט, ויקיפדיה

אז במה אתה אוהב לשחק? שאלתי

“אני הכי אוהב לשחק ב SOCCER MATCH” משחק שבו אני קובע את מערך השחקנים, דירוגם ורמת השחקן

אוי, חבל שאני לא מכיר את המשחק הזה ענה שוקה

?אולי תפסיקו את השעמום הזה ונלך לים, נשתולל בחול החם ונכנס למים החמים

“אני לא יכול להיכנס…” אמר יאנקו

אבל אנחנו יכולים לעזור לך.. אמרנו יחד

ניקח אותך לים ונוריד אותך במעליות המיוחדת לנכים

“לא בלחץ” אמר יאנקו אימא שלי גם צריכה לחזור עוד מעט עדיף שאשאר בבית

מה יש לך רק אימא? שאל שוקה

.”כן, לצערי אבא שלי נפטר במלחמת לבנון השנייה

שוקה קפא על מקומו והתחיל ללכת לשער ביי יאנקו צעקתי ורצתי אחרי שוקה

.יאנקו אמר…תבואו לבקר.

מאותו יום היינו באים לבקר את יאנקו כמעט כל יום ולידו היה תלוי כלובו של תיאודור

היינו יושבים ומדברים על המשחק “SOCCER MATCH” בודקים כמה כסף נשאר, דירוג השחקן

פעם אחת, הצענו לו ללכת אתנו לסרט “מהיר ועצבני” סרט מדהים על מכוניות מרוץ

אולי אני יבוא אתכם פעם? אמר יאנקו

אימא שלך מסכימה לך להסתובב אתנו? שאל שוקה

לא, היא לא מסכימה…אמר יאנקו היא מפחדת עליי וחוששת כל הזמן, דואגת שיקרה לי משהו ורוצה שאהיה כאן כל היום

אימא שלי…אמר יאנקו סבלה יותר מידי, המשפחה שלה גרה רחוק, אבא שלי נפטר והיא

…תמיד חוששת ודואגת לי

…שתקנו לרגע

שוקה הוריד את כלובו של תיאודור, יאנקו מילא גרעינים והחזרנו אותו חזרה לעץ

נוכל לקחת אותך מוקדם בבוקר. אמר שוקה ונחזיר אותך לפני שאימא שלך תחזור מהעבודה

אולי?? אמר יאנקו

.ביום בהיר החלטנו שאני מבריזים מבה”ס והגענו לביתו של יאנקו מוקדם בבוקר, היה זה יום קיץ חם ולוהט

יאנקו לבש מעיל שחור וכובע וכלובו של תיאודור על ברכיו.. תיאודור המתרגש הביט בנו, פרש את כנפיו וצווח

פתחתי את שער החצר ושוקה הסיע את יאנקו, התחלנו ללכת לכיוון הים

אני ושוקה לבשנו מכנסיים קצרים ונעלי הוואניס וסחבנו את יאנקו על הכיסא גלגלים

…כל הילדים הסתכלו עלינו

הגענו לחוף הים והורדנו את יאנקו עם כיסא הגלגלים לחוף לפתע פתאום נשמעה צפירה של

אוניה… אונית פאר ענקית וגדולה המפליגה למעמקי הים

!לרגע, נבהלנו אך מיד התעשתנו וזה היה כל מרגש

היה שמש חזקה ומין הים נשבה רוח חמה ומלוחה עד שהגענו לחוף הרחצה. הורדנו את

יאנקו עד ממש לקו המים ואז אני ושוקה נכנסו למים, התזנו מים אחד על השני, שחקנו כדור

.רשת ומטקות

עד שהבטנו אל החוף וראינו את יאנקו מזיע…חלמתי שאני קפטן באונית הפאר, אוניה יפה

.וגדולה מפליגה ממקום למקום

רוצים ללכת לשתות או לאכול משהו? אמר יאנקו

כן, ענינו אני ושוקה ורצנו לקיוסק וקנינו ארטיקים, גרעינים ושקית בוטנים לתיאודור

שעת הצהריים הגיע והחלטנו ללכת הביתה ומהר לפני שאימא של יאנקו תגיע

לפתע פתאום, נשמעה אזעקה לא הבנו …יאנקו נלחץ וסתם את אוזניו

” אני מפחד מהפצצות הם יהרגו אותי”…צרח יאנקו

שוקה דוחף את הכיסא ואני רץ אחריו. חיפשנו מקלט פתוח וברקע נשמעות הפצצות חזקות

..תיאודור התוכי גם נבהל והחל לצרוח יאנקו היה כמעט ומעולף

ואז ראינו מקלט פתוח נכנסנו לשם עם עוד מקבץ של אנשים

לאחר כשעה השתרר שקט והכל נדם. בדקנו בטלפונים וראינו כי הסתיימו נפילות הטילים

והתחלנו לחזור לכיוון ביתו של יאנקו

“בטח אימא שלי כבר חזרה מהעבודה” ממלמל יאנקו וכשהגענו לבניין  ביתו ראינו אישה

 גבוהה צורחת ומשתוללת וכשראתה אותנו שתקה, התקרבה ליאנקו ליטפה וחיבקה אותו

ולפתע, סטרה לשוקה על פניו.. היינו המומים ושוקה לא הגיב והחל ללכת אחורה ואני אחריו.

:תהליך העבודה

מאוד נהניתי  הסיפור מרתק ומרגש ואיך שהם אהבו ודאגו לילד השונה.

הסיפור העשיר לי את הידע שלמדתי איך פעם היו מתנהגים פעם ללא טכנולוגיה של היום

..טלוויזיה, ניידים וכו’

המצב שבו הם שהו היה מצב לא נעים…כאשר ברקע היה קולות של מלחמה

מקווה שנהניתם