היסטוריה של מספרים מרוכבים

יצירתם של המספרים המרוכבים, בתחילת המאה ה-16, מיוחסת לג’ירולמו קרדאנו,

שנעזר בהם כדי לפתור את המשוואה ממעלה שלישית.

המספרים הוגדרו במפורש, בשנת 1572 על ידי רפאל בומבלי.

באותה עת נחשבו מספרים כאלה ללא אמיתיים.

מתמטיקאים התקשו לקבל את המושג החדש, והדבר בא לידי ביטוי גם בשם שניתן להם.

דקארט, הראשון שהשתמש במושג “מספר מדומה” בשנת 1637, התייחס בכך למה שקרוי כיום “מספר מרוכב”.

המספרים המרוכבים נכנסו למתמטיקה באופן מלא בעקבות עבודותיהם של אוילר

המספרים המרוכבים נכנסו למתמטיקה באופן מלא בעקבות עבודותיהם של גאוס.