המצאות ישראליות- יהונתן גנדל ודוריין מימון

הדיסק און קי

הדיסק או קי הוא שומר על כל הקבצים שעשית במחשב. אם אתה לא רוצה שימחק לך הקובץ יש את הדיסק און קי ישמור לך  עליו

עגבניית שרי

עגבניית שרי זה מאכל שהרבה אוהבים הכינו אותו בישראל מפירות שנתנו את התורשת שלהם לעגבנייה

וויז

 וויז הוא המצאה ישראלית אשר מראה לך לאן לנסוע למקום שאתה לא יודע איך לנסוע אליו . הוויז עושה זאת בעזרת הלווין שבזכותו אפשר לנווט בוויז

גלולת מצלמה

גלולת המצלמה, המיועדת לשימוש חד-פעמי, פותחה על ידי “גיוון אימג’ינג” מיוקנעם, ונועדה בעיקר לאבחון סרטן, פוליפים במעיים ודימומים. היא מצליחה לסרוק את המעי הדק, אזור הנחשב למסובך לסריקה ואבחון מחלות בשיטות הקיימות

מלחמת השפות- סיפור מאת נופר גרובר

סיפורנו מתחיל בשנת 1913 .באותו הזמן התרחשה מלחמת השפות סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודית בארץ .אימא, לחשתי זו ממש מלחמה ?עם טילים ,פצצות והתקפות? שאלתי והתחלתי לחוש פחד.  לא חמוד, ענתה לי אמי מלחמת השפות הינה מאבק שמתנהל כנגד חברת-“עזרה” של יהודי גרמנייה, חברת עזרה הינה ארגון יהודי שפועלת לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמנייה .זאת אומרת שלא יקימו את הטכניקום? “בטח שיקימו ,אתה תראה בעוד .כמה שנים יעמוד בניין ענק ומיוחד שבו ילמדו עברית ,יכתבו בעברית וידברו בעברית” ,ענתה לי אמי בביטחון באמת? שאלתי וחייכתי בתקווה ,כן! כמובן! ענתה לי אמי וחייכה לי חיוך גדול, לילה טוב וחלומות פז כבר 9:00 וזאת שעת ההשכבה אמרה, כן לחשתי, לילה טוב אמרתי ופיהקתי פיהוק גדול.

חשתי רעד ופתאום הופיע מולי איש זר מוזר ביותר עם מבט מסתורי בעיניים ובידו מגבת ארוכה ושחורה ובידו השנייה מילון עבה מכוסה אבק אבל שנראה ארוך ארוך ומשעמם מאוד. שלום ילד ,קפצתי בפליאה. אל תדאג איני מפחיד כלל, “שלום” אמר ,ולחץ את ידי. מה שמך? אני דויד אמרתי במהירות ובראשי תכננתי תכנית בריחה אבל הוא המשיך ושאל, היכן אתה גר? “מה!?” אמרתי בפליאה ,נחזיר אותך לאבא ואימא אלא מה? מי אתה? אמרתי. לא הצגתי את עצמי, אוי סליחה בכל מקרה שמי הוא אליעזר בן-יהודה. בוא איתי אמר ותפס את ידי בחוזק, אז כמו שכבר אמרתי שמי אליעזר בן יהודה ואני כותב מילון. באיזו תקופה אנחנו? מלמלתי בבכי. אנו בשנת 1913 בזמן .מלחמת השפות .איני בטוח שאתה מכיר אותה לעומק

אני יודע שיהודי גרמנייה נלחמים בנו כדי שנלמד גרמנית ולא נקים בניין ענק ונלמד בו עברית. נכון, אמר בעודי צוחק צחוק קלוש אספר לך קצת יותר: אז במלחמת השפות קצת אחרי קום המדינה, אנו צריכים ללמוד ולכן אנו צריכים מקום ללמוד בשפתנו אבל הציונים אומרים שהיידיש נחשבת נחשלת, מתרפסת ושוללת את הציונות במהותה, היהודים הגרמניים רוצים שנלמד גרמנית ולכן אנו בוויכוח איזו שפה נלמד: היידיש, גרמנית או שבכלל נמציא שפה חדשה.

הציונים במזרח אירופה ובמערב אירופה נחלקים בדעתם בדבר השפה שתחליף את היידיש בישוב. ואילו הציונים המערב אירופיים אומרים ששפת הציוני צריכה להיות שפת המדינה ממנה הגיע.

רעד הגיע אליי ממגבעתו של אליעזר בן-יהודה ופתאום שנינו הגענו שנה קדימה ופגשנו ילד שנראה ממש כמוני רק קצת יתר גדול.

היי, צחק אליעזר בן-יהודה “מי אתה?”, שמי דוד ענה בעצב ומה השנה כרגע?שאל אליעזר בן-יהודה “נראה לי שהוא מהעתיד” לחש לי “זה אני! בעתיד!” הפכתי לפסל . המשיך לדבר במהירות אליעזר בן-יהודה.1913 אמר ומיד השתתק. מה קרה, חמוד? לפני כמה שעות הודיעו בהנהלת  מוסד הטכניקום בברלין, שמה? צעקתי בפחד. הילד החל לדמוע ואמר מלמדים גרמנית, אין שפה חדשה. אין יידיש אין שפה משלנו אמר ונפל לזרועותיו של אליעזר בן-יהודה, אל תדאג  מתוק אמר אליעזר “ששש” מדברים ברדיו ” אנו קוטעים את השידור ועוברים לכתבנו שמואל ובכן המריבות על השפה גרמו לכישלון בניסיון למצוא תבוא נקשיב מה ורמים” הילד השתתק “ולכן אנו מודיעים ששפת הלימוד בטכניקום יהיה עברית ” יש, יש קרא הילד ורץ בהמשך הרחוב, אתה מבין מה זה אומר? קרא לעברי אליעזר בן-יהודה .”בטח” אמרתי ומשום מקום הגיע גל ענק של געגועים לאמי ורעד קל משום מקום .קמתי ממיטתי בצליעה ורצתי לחדר הורי “נצחנו, נצחנו!!” מה קרה ענתה אמי בעייפות,22 לפברואר ילמדו עברית בטכניקום, מה? מה? אספר לך אמרתי בעודי בוכה משמחה וכך כמו בחלום ב-22 לפברואר,1914 הישיבה הגורלית הסתיימה ושפה חדשה נוצרה- היא השפה העברית

כיפה אדומה בעולם הווירטואלי- מאת ענת בוגמולוב

כיפה אדומה נכנסה הביתה לאחר הלימודים. מבול ירד בחוץ. כיפה הגיעה הביתה, אכלה את אפיפיות הלימון שלה. ונכנסה לטלפון הנייד שלה על מנת לבדוק האם קיבלה  מסרונים. וכן הנה מסרון מאמה אשר מבקשת ממנה: “כיפה אדומה יקרה אני מקווה שאת קוראת את המסרון לאחר שעשית את שיעורי הבית שלך. בכל אופן אשמח מאוד אם תואילי בטובך ללכת לבקר את סבתך אשר גרה בגבעת היער. במקרר תוכלי למצוא מספר אפיפיות ועוגוניות אשר תביאי לסבתך החולה עד מאוד  היזהרי ממשחקי המחשב הרבים הנמצאים ביער שאליהם את עלולה להתמכר” כיפה  פתחה את המקרר ושמה בסלסלה את המאפים שאמה אפתה ויצאה לדרך. פתחה כיפה אדומה את הטלפון הנייד שלה ונכנסה לוויז על מנת לבדוק מה הדרך לבית סבתה. תוכנת המפות :הראתה לה כמה דרכים

• גבעת היער- 10 דקות הליכה- מדרכה- דרך בטוחה
• גבעת היער- 15 דקות הליכה- מדרחוב- דרך מאוד מאוד בטוחה
• גבעת היער-4 דקות הליכה- יער-דרך מסוכנת

חשבה לה כיפה:” אמא  אמרה ללכת במדרחוב אבל הדרך כה ארוכה….. לא לחזור לשידור החי בטלוויזיה…. ” לבסוף החליטה כיפה ללכת בדרך הקצרה ביותר: דרך היער. התחילה ללכת והנה צץ לו משחק המחשב המרושע ביותר ביער: מר פקמן. הוא היה לבוש בבגדים ורודים שנראו הכי חמודים יפים ותמימים בעולם כולו. ניגש אל כיפה ואמר: “ילדונת חמודונת לאן את הולכת?”

ענתה לו כיפה:” לבית סבתי החולה”

“והיכן גרה סבתך?” שאל בגירוי רב מר פקמן.

“בגבעת היער  בבקתה קטנה”

“אווו….. צחק מר פקמן דרך המדרחוב הרבה יותר קצרה! אני הולך בה  כל הזמן! “

הודתה כיפה למר פקמן אשר  רימה אותה והלכה לה בדרך הארוכה: דרך המדרחוב. הגיע מר פקמן לגבעת היער לבקתה נכנס ולאחר שיחה קצרה טרף אותה ולקח את בגדיה. כעבור כחצי שעה הגיע כיפה לביתה של סבתה הגיעה ונכנסה לבית  סבתה והנה השאלון המפורסם:

“סבתא למה תמונת הפרופיל שלך היא של פקמן?”

” אני מאוד אוהבת משחקי החשב יקירתי” 

“סבתא למה העלית פוסט באינסטגרם של פקמן המכוער הזה עם  לפטופ?

“קודם כל אני מאוד יפה, סליחה פקמן מאוד יפה תיקנה את עצמה הסבתא המוזרה, ובכלל הוא ייצור מיוחד במינו יקירתי ענתה ברגזנות סבתא”

“סבתא למה העלית הרגע פוסט באינטרנט שיש לך ארוחה נפלאה?”

” כי אני הולכת לאכול אותך!!!”

ואז הגיע הטכנאי יפה התואר. כיפה הרגישה שהישועה באה הנה הטכנאי פותח את המחשב הנייד וקלע את הפקמן בתוך ההחסן הנייד. לאחר זמן מה הצליח להוציא את סבתא מביטנו של פקמן וכולם חיו בלי בעיות .אינטרנט לנצח

פיצוחים”– חידון בנושא השפה העברית”

מאת יונתן בלן

?שאלה 1: מי חידש את השפה העברית

____________________________

?שאלה 2: באילו שנים הייתה מלחמת השפות

___________________________

?שאלה 3 : באיזה שנה הכריזו על השפה של היום

___________________________

?שאלה 4 : האם חיים נחמן ביאליק חידש יותר מילים מאליעזר בן יהודה

__________________________

שאלה 5 : איך נקראת השפה העברית בתנ”ך

__________________________

שאלה 6 : איך קראו למילון לפני הניקוד

_________________________

שאלה 7 : מהי המילה הרווחת ביותר בעברית

_________________________

שאלה 8 : האם “הללויה” ו”אמן” מוכרות בכל העולם

_________________________

שאלה 9 : משה שרת , דוד רמז , יצחק בן צבי , מה המשותף להם

_________________________________________

?שאלה 10 :מה פירוש המילה “ארומה” בעברית

_________________________________________

בעוז ובהדר- סיפור מאת אגם שלו

,יומני היקר

.אני כל כך שמח כי אני עולה לארץ ציון

.אבל אני אינני מצליח להבין, מדוע אני מרגיש עצב כה רב בלבי

.אני יודע שהרגשתי היא בעקבות אכזבת משפחתי, אך הם אינם מבינים אותי. אני בתקווה לעלות לארץ ציון.

,יומני אני מרגיש שהעמסתי עלייך יותר מידי ואתה חדש, אני מצטער, לא הצגתי את עצמי

.אני ממשפחת אליבניתה ושמי הוא יותם

.נולדתי ברוסיה אך אני מרגיש שתקוותי תתקיים רק בארץ ציון

.אני בן 16 וחצי ואני רוצה לעלות לארץ ציון

אז עכשיו כשאנו מכירים אני רוצה לשתף אותך בסיפורי. זה קרה לפני כמה ימים. היה לי חלום מוזר. הרגשתי שזה לא רק חלום, זה חזיון. הרגשתי שזה אמיתי , שהחלום הוא הייעוד שלי. רציתי לספר למשפחתי על חלומי. אבל פחדתי שהם יכעסו. אז החלטתי לא לגלות להם ולנסוע בלי שום הודעה. אני מרגיש שהכי אתגעגע לאחותי מריה. בדרך כלל אומרים שאחים הם לא החברים הכי טובים אבל אני ומריה זה משהו מיוחד. אני ומריה משחקים כבר מגיל צעיר ביחד כי שתינו התקשינו למצוא חברים אז בעצם מריה הייתה החברה היחידה שלי. אבל אני יודע שנתגבר כי אין לנו ברירה. אז אני התקשרתי לארגון ששמו “הגיבור לציון” ואמרתי להם שאני מוכן לעלות לארץ אהבתי. אני זוכר שארזתי תיק קטן עם שלושה בקבוקי מים ופרוסת לחם קטנה, חשבתי שזה מה שישביע אותי למסע. היום הראשון הרגיש לי כמו יום ארור במיוחד. אני זוכר שהלכנו מצפון רוסיה עד הונגריה שזה בערך 5678 מטרים. ביום השני כבר הוצפתי בגעגועים ובמחשבות שמציפות אותי ברגש. פתאום , מישהו התקשר אלי העדפתי לא לענות. משום שחשבתי שזה אחד מבני המשפחה שלי שבטח יכעסו עלי. כשהרגשנו עייפים מכובד המשא על גבינו הרגשנו שאנו מוכרחים לנוח מעט. כששאלתי את חברי לקבוצה :” היכן ננום” , הם ענו לי :”ננום על האדמה.” אני הייתי מאוד מאוכזב אבל ידעתי שאין מה לעשות, ואיך שאמא אומרת:” קשה באימונים וקל בקרב”. באשמורת הבוקר מנהיג הקבוצה ירון אמר:

” היום נעלה על הר”. החלה מהומה בקבוצה:” למה?, איך?, אולי נעשה משהו אחר? רק לא לעלות על הר, אנו לא בנויים לכך.” אני העדפתי לא להגיב כלל. ירון אמר לכולם:” מי שלא רוצה להיות פה, מוזמן ללכת ולא לעלות לארץ ישראל” כך הדגיש. כולם השתיקו את פיותיהם. “המסע אל ההר” ככה אני קורא לזה. אני בתחילה חשבתי שהמסע יארך זמן רב אבל בסוף זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי. תקשיב טוב ,אני מעדיף שלא לכתוב לך יומני היקר .עד היום בו אעלה לישראל. כאשר נגיע אוכל לספר לך על כל המסע שעברתי

, להתראות בינתיים

                                                                                     יותם

יום שישי 5 באוקטובר שנת 2003

ירון אמר שהיום אנו נגיע לארץ ישאל :”יש, כל הכבוד, אנו הכי טובים” ועוד הרבה ברכות. אבל רק אני לא הבנתי מה קורה, גופי התחיל לרעוד אני לא הצלחתי לשלוט בו, לחיי הסמיקו ופתאום יצאה ממני קריאת שמחה. שמחנו וחגגנו …..אושר בלתי צפוי הציף אותי

“יש”, אמרתי. זהו, אני בארץ ישראל ……….”יששששש”….