ירושלים שלי: קפה שירה מס’ 4 בדימונה

שיר/ ערן טורג׳מן

נִפְגַּשְׁנוּ שָׁם, לְיַד הַכִּנֶּרֶת

בִּקַּשְׁתְּ מִמֶּנִּי לִכְתֹּב לָךְ

שִׁיר וְלֹא סְתָם שִׁיר.

שִׁיר

עַל יְרוּשָׁלַיִם

צָחַקְתִּי מֵרֹב בּוּשָׁה.

אֵיךְ

אוּכַל

לִכְתֹּב

שִׁיר

וְלָמָּה דַּוְקָא

עַל יְרוּשָׁלַיִם?

חָשַׁבְתְּ פַּעַם

שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְחָרוֹת

בַּמְּשׁוֹרֶרֶת נָעֳמִי שֶׁמֶר?

שָׁתַקְתְּ

הֵבַנְתְּ

חִיַּכְתְּ.

וּבְקוֹלֵךְ הֶעָנֹג מִלְמַלְתְּ

לְתוֹךְ אָזְנַי יְרוּשָׁלַיִם

שֶׁל זָהָב.

© כל הזכויות שמורות לערן טורג’מן