אולי את רוצה לספר לכולנו מה כל כך מצחיק אותך?!
Copyright © 2015
אזהרה לקוראים:
ספר זה עלול להכיל שאריות מזעריות של הומור.
במקרה של חשיפה לא מבוקרת,
יש להפסיק את הקריאה מיד, ולנשום עמוק.
ברוב המקרים- עד החתונה זה יעבור.
ואם כבר התחתנתם…
טוב, אז בטח התמודדתם כבר עם צרות יותר גדולות.
🙂
על הכותבת…
תולדות חיים בקצרה:
נולדתי וגדלתי בצורה ממוצעת לחלוטין, במשפחה של אנשים מהיישוב, להורים קסומים שעשו כמיטב יכולתם לחנך אותי.
נרשמה הצלחה חלקית.
אירועים מכוננים:
– אפריל 1981- חשיפה ראשונה לעובדות החיים המצערות, בעת צפייה בפרק בסדרה “בית קטן בערבה”.
– יולי 1997- רכישה היסטורית של 4 חולצות במחיר של 3,
במבצע חד פעמי בחנות “דורית עיצובים”.
תחביבים עיקריים:
– גריסת נייר אמנותית.
– פיסול בשקדי מרק.
– הנבטת נמלים.
כישורים מיוחדים:
– ראיית לילה.
– הנמכת ציפיות.
הישגים ראויים לציון:
– הצלחתי להישאר בחיים על אף שלל אפשרויות אחרות.
– השגתי שליטה מלאה במיומנות קשירת שרוכים באופן עצמוני.
– כמו כן, יש לי חגורה שחורה (לא לובשת אותה לעיתים קרובות, אבל שמתי לב שאנשים נוטים לציין את הפרט הזה משום מה, אז כנראה שיש לזה משמעות כלשהי).
מחדל בקנה מידה עולמי. לפחות.
למי פונים כדי להתלונן על המחדל המטורף הזה שיש פה 3 אותיות שנשמעות די אותו דבר (מלבד אם אתם תימנים, ובואו נודה בזה- רובנו לא)
וכל פעם צריך להתלבט מחדש אם להשתמש ב- א’, ה’ או- ע’…
אני ממש אובדת עצות… אה… עובדת אצות… אובדת הצות? הובדת…
עוֹיְש, נו… בֶּעֱמֶת…
סתם שאלה:
אם נגיד מעכשיו אני מחליטה שהצרות הכי רציניות שלי הן סקרלט ג’והנסן ובר רפאלי…
יש מצב שזה יעזור לי כשאני מסתכלת בראי בבוקר,
ומרגישה שאני נראית כמו… הצרות שלי?
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על ביטוח?
נציג: שלום טל, אני מדבר מחברת הביטוח “וואט-אבר”. רציתי לספר לך על ביטוח חדש שלנו. זה ביטוח שמכסה מצבים של פטירה לא צפויה, ובמקרה כזה המוטבים שלך זכאים ל…
אני: אוקיי תודה על ההצעה, אבל נראה לי שאני אוותר, כי דווקא אין לי תוכניות למות בזמן הקרוב.
נציג: (צחקוק נבוך) מה?… למות??? לא!! אההה… זה לא הכוונה, לא מדובר על זה!! מה פתאום?? חס וחלילה!
אני: אה.. אז אולי לא הבנתי- על מה אנחנו מדברים?
נציג: אה… על פטירה פתאומית.
אני: אה!!!
נציג: כן!
אני: באמת. שני דברים שונים לגמרי! סליחה, לא שמתי לב.
נציג: המממ… לגמרי. כן….
אני:
נציג: ??
אני: פעם אחרת אולי.
נציג: אוקיי.
מכונת זמן.
וואו איך אני מחכה שכבר יוציאו לשוק מכונת זמן. זה יהיה כזה מגניב!
אני ישר רוכשת אחת,
ומתחילה לנסוע בזמן לכל מקום בעבר שלי שהתחרבש, ועושה שם שינויים.
איזה כיף זה יהיה להגיע לכל המקומות שיצאתי בהרגשה שנכשלתי, שפישלתי, שקלקלתי, ולתקן את הכל!!
זה יהיה מושלם! אני כבר יכולה לחשוב לפחות על 10 מקרים כאלה שבא לי לשנות, רגע, לא, יש כבר 20 כאלה… אה, יותר קרוב ל- 50, ורק חושבת על זה כמה דקות…
וואו זה כבר נשמע מתיש, לא יישאר לי זמן לכלום אחר.
ממש יצא לי החשק מהמכונת זמן הזאת…
פיהוקים- חשיפה בלעדית.
נכון שבטח יש מחקרים שמסבירים למה אנחנו מפהקים,
אבל עם כל הכבוד למדע (ויש כבוד),
יש לי תיאוריה משלי לגבי פיהוקים.
ועד שכבר יש לי תיאוריה לגבי משהו, מה, אני לא אשתף?
אז הנה:
נדמה לי שכל הסיפור פה זה שאלוהים- הוא היה משועמם איזה יום,
אז הוא נכנס לחדר עבודה שלו, חיבר כמה כבלים,
ואז הוא קרא למלאכים ואמר להם:
“יו אנשים אתם חייבים לראות את האפליקציה החדשה שלי- זה קורע!
תסתכלו למטה, רואים את הבן אדם הזה שם? חכו רגע… תראו…
עוד שניה הוא יעשה פרצוף מצחיק בלי שום סיבה חחחחח
אבל רגע- הוספתי עוד פיצ’ר- תראו את זה שלידו מסתכל עליו-
עוד שניה… הנה… זה גם מדבק! יו תקלטו אני גאון!! נכון מגניב???”
אז כל פעם שאתם מפהקים- מישהו למעלה משתעשע מזה.
זאת התיאוריה הפרטית שלי.
וכשתקראו את זה באיזה מאמר מדעי,
תזכרו איפה שמעתם את זה פעם ראשונה 🙂
************
אם קראתם עד לפה, בלי לפהק אפילו פעם אחת- ניצחתם את המערכת.
מידע חיוני זה מוגש מטעם האגודה הבינלאומית לעידוד הפיהוקים בציבור.
שייסדתי כרגע. בזמן שפיהקתם. אין בעד מה.
דוקטורט.
אנשים שאומרים לי שהם כותבים דוקטורט עכשיו,
ומצפים שאני אתרשם מזה או משהו.
בחיי שאני לא מבינה מה הקטע…
לכתוב דוקטורט זה משהו שנחשב הישג?
אני יכולה גם לכתוב דוקטורט, וזה לא נראה לי כזה סיפור…
רק בפוסט הזה כבר כתבתי 3 פעמים דוקטורט- אופס, הנה הרביעי.
ורק בשביל הכיף, שוב בשידור חי- ד-ו-ק-ט-ו-ר-ט.
וזה אפילו לא היה מסובך מדי. כנראה זה כישרון טבעי אצלי.
למה לעשות סיפור מכל דבר??
וואו, להיות דוקטור זה כיף.
אתם חייבים לנסות את זה פעם.
השגחה פרטית.
תמיד ידעתי שיש לי השגחה פרטית.
מה שכן, יש את הימים האלה, מדי פעם שאני חושדת
שבורא עולם טיפה מתעייף מכל ההשגחה והפרטיות הזאת
(אפשר להבין אותו, זה לא כזה פשוט לשים לב כל רגע שאני לא עושה שטויות איומות),
ואז הוא חייב לקחת כמה שעות מנוחה מהתפקיד,
אז הוא ככה מסתכל ימינה- שמאלה,
ואומר- “הי חבר’ה, מי פנוי להחליף אותי להשגיח עליה לכמה שעות?”
וכולם בדיוק מחפשים משהו על הרצפה, או משחקים אותה עסוקים,
מלבד אחד, שישר מחייך במתיקות וניגש לבורא ואומר-
“אין בעיה, בורא, קח כמה זמן שאתה צריך! אני מחליף אותך!”
והבורא אומר לו- “תודה, גבר. אז אני הולך לנוח קצת…
רק תזכיר לי, מי אתה?”
והבחור הנחמד אומר- “נעים מאוד. מרפי.”
כמעט בטוחה שזה מה שקורה. אחרת, אין לי הסבר…
דייט.
נפגשנו לדייט ראשון. היתה כימיה טובה, ושיחה ממש זורמת.
הוא אמר לי: “אני מרגיש ממש פתוח איתך, אז חשוב לי לספר לך משהו עליי שאולי יישמע לך קצת מוזר- לפני כמה שנים, חטפו אותי חייזרים. לא זוכר מזה הרבה, אבל הם כנראה עשו עליי כמה ניסויים. מקווה שזה לא מפריע לך.”
אמרתי לו: “תשמע, זה סיפור קצת מוזר באמת, אבל מבחינתי זה לא משנה. אתה ממש חמוד בעיניי, וזה מה שחשוב.”
נראה לי שהוא די התרגש מהמחמאה, כי הוא הסמיק, עד לקצות הקרניים הקטנות הירקרקות שלו… כזה חמוד.
🙂
פחחחח חייזרים. לא מאמינה בשטויות האלה.
Published: Apr 25, 2015
Latest Revision: Jun 20, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-46533
Copyright © 2015
Skip to content