גן החיות התנ”כי

מפה של גן החיות התנכי

מידע על גן החיות התנכי

גן החיות התנ”כי הוא גן חיות השוכן סמוך לשכונות גבעת משואה ומלחה בירושלים, על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל ועין לבן. ייחודו של גן החיות הוא בהצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ”ך. גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.

גן זה הוא אחד מארבעת גני החיות החברים בארגון גני החיות הישראלי. בשנת 2007 ביקרו בגן כ-700 אלף מבקרים והוא מדורג כבר מספר שנים כאתר התיירות בתשלום הפופולרי ביותר בישראל (על-פי דירוג “דן אנד ברדסטריט“). תקציבו השנתי של הגן לשנת 2008 עמד על 16,825,000 ש”ח‏.

היסטוריה של גן החיות התנכי

את גן החיות התנ”כי הקים הזואולוג פרופ’ אהרון שולוב בשנת 1940. המקום הראשון בו נבנה הגן היה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים, והגן היה למעשה “פינת חי” קטנה. בשנת 1941 עבר הגן לשכונת שמואל הנביא עקב מטרדי רעש וריח ובגלל צורך במקום. שש שנים לאחר מכן הועבר הגן שוב, הפעם להר הצופים, לשטחה שלהאוניברסיטה העברית. בעקבות מלחמת העצמאות והפיכתו של הר הצופים למובלעת, עבר גן החיות בשנת 1950 לגבעת קומונה (מצפון לתל ארזה). ב-1967 ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, לפני פריצת כוחות צה”ל למזרח ירושלים, גן החיות הופגז מירי של חילים ירדנים, ו-90 בעלי חיים נהרגו‏^[3].

בשנים 1991–1993 היה הגן סגור, לקראת פתיחתו מחדש במיקומו הנוכחי. החל משנת 1993, עת עבר למשכנו החדש, מנהלו הכללי של גן החיות הוא שי דורון. דורון, מנהל ציבורי בהכשרתו, ניהל קודם לתפקידו הנוכחי את לשכתו של טדי קולק בקדנציה האחרונה של זה בעיריית ירושלים.

מבנה גן החיות התנכי

הגן בנוי בצורה ייחודית ומציג את בעלי החיים תוך השתלבות בנוף. הגן תוכנן על ידי האדריכל לני רביב ממשרד האדריכלים “מילר–בלום”^[4], במטרה להעניק לבעלי החיים תנאים דומים ככל האפשר לתנאים שבטבע. החיות אינן מצויות בכלובים, ובין הקהל לבעלי החיים ישנם חפירים עמוקים המונעים מגע בין החיות למבקרים. הגן מחולק למספר אזורים כאשר בכל אזור ישנן חיות לפי קטגוריה מסוימת (לדוגמה לפי היבשת ממנה הגיעו החיות).

סמוך לגן ממוקמת תחנת הרכבת גן החיות התנ”כי שהחלה לפעול בשנת 2005.

באזור גן החיות נערכו חפירות ארכאולוגיות והתגלו שרידים של חוות חקלאיות החל מהאלף השלישי לפני הספירה. מרבית המוצגים שהתגלו

באזור, מקורם בתקופת הברונזה התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה).

בעלי החיים בגן החיות התנכי

חלק מהחיות בגן קשורות לארץ ישראל או מוזכרות בתנ”ך, בהן אריה אסייתי, דוב חום סורי, נמר פרסי ותנין יאור. חיות אחרות מייצגות אזורי גידול אחרים כגון אפריקה(בקצה הגן פארק גדול הכולל אגם ובו היפופוטם, ג’ירפות, זברות וקרנפים) דרום אמריקה, אוסטרליה (ציפורים, עטלפים וקנגורו) וחיות מים (התצוגה “סיפורה של טיפה” המוקדש לחיסכון במים וכולל אקווריומים ובהם דגים). בנוסף, הגן כולל תצוגת חיות קטנות: מיני נחשים, תנינים צעירים וקטנים, דו-חיים, חילזון אפריקאי ענק (מין פולשומזיק במיוחד), זוחלים, מכרסמים וכן כלובי ציפורים בהם מוצגים תוכאים ועופות דורסים.

בגן מספר גרעיני רבייה של בעלי חיים שנכחדו מנופי ארץ ישראל, כגון ראם לבן, במטרה להחזירם אל הטבע. גן החיות מנהל פרויקט השבה לטבע של אוכלוסיית היחמוריםבשיתוף עם רשות הטבע והגנים, כשבשלב ראשון הם מועברים ל”מכלאת אקלום” בנחל שורק ובהמשך משוחררים לטבע. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, ישנם מספר פרטים המשוחררים באזור וכבר נצפו עופרים שנולדו אחרי השחרור.

בשטחו של הגן נמצא מרכז הדגרה ארצי לדורסי ישראל. במהלך התקופה הרלוונטית בשנה, מגיעים ביצי דורסים מהטבע, בחסות רשות הטבע והגנים, וצוות גן החיות מלווה את ההדגרה עד לבקיעה.

הישרדותו של מונטיאק הציצית

בעל החיים בעל שם מפואר זה, הוא אייל קטן ונחבא אל הכלים, השוכן בסבך הג’ונגלים של דרום

מזרח אסיה.

למרות שהוא צמחוני, הוא בעל ניבים, וציצית על ראשו.

מונטיאק הציצית חולק את בית הגידול עם הטיגריס הסומאטרי ואף מהווה במקרים רבים את טרפו

של הטיגריס. .

השינויים המאפיינים את בית גידולם, כריתת היערות וצמצום שטחי המחיה של המינים השונים,

מאיימים על המונטיאק ועל הטיגריס כאחד.

לכן, בחרנו לשכן את המונטיאק קרוב אל הטיגריס בתצוגה צמודה.

גם הטיגריס וגם המונטיאק נמצאים בסכנת הכחדה.

הצלתו של המונטיאק תסייע בודאי גם להישרדותו של הטיגריס, ממנו נותרים בערך כ-300 (!!!)

פרטים בסומטרה, היא אינדונזיה

התקווה לאוכלוסיית הנשרים

3 ביצי נשרים הובאו אל מרכז ההדגרה הישראלי של העופות הדורסים, הנמצא בגן החיות התנ”כי.

את הביצים, ניתן לראות דרך החלונות במדגרה. אלה הביצים הראשונות, בתקווה שיגיעו עוד רבות

ובתקווה שנוכל בדרך, זו לסייע לאוכלוסיית הנשרים, המצטמצמת מדי שנה.

צילום בקיעה, באחת מהעונות הקודמות: מיכל ארז, ראש מחלקת הצפורים.

מתקדמים בצעדי צב בגן החיות התנכי

צעד נוסף בדרך הארוכה להצלת צבי היבשה המדבריים בדרום הארץ התרחש בימים האחרונים. קבוצה ראשונה של צבי מדבר שבקעו שבגן החיות, הועברו לכלוב איקלום, שייבחן את הסתגלותם לתנאי שטח, לקראת בדיקת התכנות של שחרור צבים שבקעו בגן החיות, בחזרה לטבע. אי שם במרחבי הנגב, באזור קיבוץ רביבים, תחת עינם הפקוחה של תושבי המקום הגרים באזור ב”חוות בודדים” – הקים גן החיות כלוב אקלום מוגן, ואליו הועברו 10 צבי מדבר מהאוסף שבגן החיות. לפני שנים החל גן החיות בתכנית נוספת העוסקת בשימור בעלי חיים ישראלים המצויים בסכנת הכחדה חמורה – גרעין רבייה ראשון מסוגו בעולם לצבי המדבר הישראלים. כדי להתחיל את הקמת נאספו צבי מדבר שהוחזקו בפינות חי שונות ומשונות ברחבי הארץ . מאז בקעו עשרות רבות של צבי מדבר קטנים בביתן חיות קטנות. קרן מלגות המחקר של גן החיות ע”ש פרופ’ אהרון שולוב מימנה גם מחקרי שטח ומעבדה בנושאי הצבים.

המלגות יוחדו לבדיקה מעמיקה של מצב הצבים בתנאי השטח השונים בנגב, כמו גם בדיקת DNA והשונות הגנטית של הפרטים השונים המצויים בגן החיות ואלה הבודדים שנותרו בטבע. עם קבלת תוצאות המחקרים, בהם אכן נמצא שמספרם של הצבים נמצא במגמת ירידה דרמטית, וכי הפרטים המצויים בגן החיות זהים גנטית לאלה המצויים בטבע, התקבל האישור העקרוני מרשות הטבע והגנים, לעבור לשלב הבא. בשלב זה תערך בדיקה ליכולת הסתגלותם של הצבים לתנאי האקלים בנגב ולמזון המקומי בתנאים מבוקרים של כלוב איקלום מוגן. בסיום “תקופת המבחן” תשקל ביחד עם אנשי רשות הטבע והגנים האמונים על שמירת הטבע בארץ, האפשרות להתחיל בתוכנית השבה לטבע של הצבים, וכך יוחזרו הצאצאים הרבים שבקעו בגן אל הנגב. תוכניות שמירת טבע, כמעט טבעי הוא שהן דורשות סבלנות ואורך נשימה. במקרה הזה בודאי אפשר לומר – התכנית מתקדמת “בצעדי צב”. ..

מחקר בגן החיות התנ’כי

לגני חיות המודרניים יתרונות גדולים כמוקדי מחקר. מגוון המינים הנמצאים בגני החיות, צוות

העובדים המקצועי, התיעוד ושיתוף הפעולה בין גני החיות מאפשרים קיום מחקרים בהיקפים שונים

בנושאי התנהגות, רווחת בעלי-חיים, ווטרינריה, רבייה, גנטיקה, תזונה ועוד.

.

בזכות חשיבותם של נושאים אלה לשמירת טבע והגנה על מינים נדירים נכלל המחקר כאחד

מתפקידיו של גן החיות המודרני כפי שהוגדרו במסמך אסטרטגיית שמירת הטבע של ארגון גני החיות

העולמי (WAZA).

גן החיות התנ’כי החליט לאמץ גישה זו ומקדיש משאבים רבים לתחום המחקר.

גן החיות יוזם ומבצע מחקרים באופן עצמאי, משתף פעולה עם חוקרים ממוסדות אקדמים שונים ועם

חוקרים מגני חיות אחרים, ומממן מחקרים באמצעות קרן המלגות ע”ש פרופ’ אהרון שולוב, מייסד גן

החיות התנ’כי.

בנוסף, בכדי לקרב את המחקר אל הקהילה מעודד גן החיות ביצוע מחקרים בהיקף קטן על-ידי

מתנדבים בגן החיות, עובדי גן החיות, תלמידים וסטודנטים

בלילה בגן החיות התנכי

הטיולים הליליים בגן החיות התנ”כי הם רק חלק מאירועי הקיץ שמתקיימים במקום. מדי שנה, לקראת החופש הגדול, מתחילה בגן תכונה מיוחדת. עובדי הגן עובדים כמעט מסביב לשעון: בנוסף לסיורים המאוחרים בעקבות בעלי החיים הליליים, מתקיימים גם אירועי “אש לאור ירח”. רז שרבליס, אנתרופולוג ומומחה לפפואה גינאה החדשה, מספר על בעלי חיים בתרבויות השונות, תוך סיור ברחבי הגן, שמסתיים במדורה ובכיבוד קל. בנוסף, ניתן להצטרף לסיור הלילי “עולם הפוך”, המגלה את עולמם של העטלפים. מומלץ להירשם לסיור “לילה

לבן” מראש, ולא להחמיץ את סיורי ההיכרות עם חיות

הלילה, הקומזיץ, הלינה ליד האגם וארוחת הבוקר הקלילה. ואם בכך לא די, לצפרים מתחילים מוצע סיור בוקר בעקבות הציפורים המשכימות, שבמהלכו מוסברים ההבדלים בין הציוצים והקריאות השונות של הציפורים. עם זאת, לדברי עובדי הגן, גם אם אינכם טיפוסים של לילה, מומלץ להגיע לביקור במקום לקראת שעות אחר הצהריים. אז, הם אומרים, השמש מסתלקת אל מאחורי ההרים, צינה ירושלמית נעימה יורדת על העיר, ובעלי החיים מתנערים מהרפיסות של חום היום שמכה בהם. בנוסף, פעמיים בשבוע, בשעות אלה, הפרידה מהיום שחלף בגן מלווה בצלילי תזמורת המופיעה בחצר הגדולה.

הבעת הדעה שלי לגן החיות התנכי

לדעתי המקום כיף, מלמד ויש המון פעילויות לילדים אז ממליץ לכם לבקר.