הטבע שלנו

מפגש טבע

מאת : ד”ר דאווד עתאמנה

תלמידי המחוננים מייצרים

הקדמה

המונח “טבע” ו”שמירת טבע” בסדנה זו מתכוון לרובד הביוטי, אל אף שבדרך כלל המונחים “טבע”ו”המערכת הטבעית” בתוכנית זו מכלילים את הרובד הפיסי ואת הרובד הביוטי במכלול הנופאדם.

הכרעה זו מעוגנת בשיקולי הדעת האלה:

      . במסגרת המתכונת המצומצמת של התוכנית ( 6-5 שעורים ויום סיור) לא ניתן להעמיק כנדרש ברובד הפיסי וגם ברובד הביוטי.

       ·          ההתייחסות לרובד הביוטי הושמט ממערכי הסדנה במתכונת המצומצמת של התוכנית (להבדיל מההתייחסות לרובד הפיסי!), והנושא מטופל רק במהלך הסיורים ברמה מקומית. סדנה זו באה לאזן ולהשלים את הממד העיוני הנדרש להבנת הרובד הביוטי בארץ ישראל.

1. ההכרעה למקד את ההתייחסות לטבע ברובד הביוטי מובילה למיקוד דומה בהתייחסות לשמירת הטבע, שכן הא בהא טליא.יתכן שלאור הכרעה זו היה נכון לקרוא לסדנה זו “מפגש ביוטי בארץ ישראל” – מבחינת הדיוק והדבקות במערכת המושגית של התוכנית. שיקול הדעת להימנע מכך מעוגן בצליל המדעי של המונח “ביוטי” שעלול להרחיק את התלמיד מהנושא, ובמחשבה שהמושג “שמירת הביוטה” אומנם מדויק הוא, אך קשה לעיכול .

1. יתכן שתלמידים ידרשו הסבר להבדל בתוכן המושגים כפי שנלמדו בסדנת “תפיסת מכלול הנופאדם” מול הגדרתם בסדנה זו.

2. ההגדרה מציבה את הקריטריון לשיקול הדעת בבחירת החומרים והרעיונות המתאימים לסדנה זו: כולם אמורים לבוא מהרובד הביוטי ובהקשרו, חומרים ורעיונות הנוגעים לרבדים אחרים יהווה “מסיחים” ויפגמו בתהליך הלמידה. להשלמת התמונה להלן תזכורת בנוגע לעיסוק בהבטים השונים של שימור מול פיתוח לאורך התוכנית:

3.  

1. היבטים של שימור סביבה באים לידי ביטוי בסדנת “המהפך הציוני במישור החוף” (הדילמה של מר מישורי).

2. היבטים של שימור אתרים באים לידי ביטוי בסדנת “אדם בעבר – יסודות הארכיאולוגיה” בכיתה ז’, ובסדנת “תפיסת מכלול הנופאדם” בכיתה ט (הדילמה של מר ישראלי).

הערה חשובה:

לסדנה זו מצורף מערך שעור פתיחה לרעיון המרכז של תוכנית כיתה י’ : ארץ ישראל כארץ מפגש.

הדבר נעשה מכיוון שעל פי התוכנית סדנה זו פותחת את ההתייחסות לרעיון זה, מורה שיבחר תוך שיקול דעת לפתוח בסדנת “מפגש תרבויות בארץ ישראל” יקיים את שעור הפתיחה בצמוד לה.

מבוא

1. הרעיון המרכזי

סדנה זו נגזרת מהגורם המארגן של תוכנית כיתה י: ארץ ישראל כארץ מפגש, ובאה לפרט את מפגשי התופעות שיוצרים את מגוון הטבע של ארץ ישראל.

בתחילת הסדנה נביא למודעות התלמידים את המגוון בטבע כגורם שמאפיין ומייחד את ארץ ישראל.

מתוך מודעות למאפיין ומייחד את ארצנו נוביל לכך ששמירת הטבע הוא עניין לאומי – שימור תבנית נוף המולדת, מעבר לכך שמירת הטבע חיונית לתועלת האדם, משמעותית מבחינה מוסרית וגם מעוגנת בחוק.

לאחר הדיון בשמירת הטבע כשלעצמה, נציב אותה בהתמודדות המעיקה על שימושי הקרקע במדינת ישראל בין צורכי שמירת הטבע לבין צורכי הפיתוח, ההתיישבות והביטחון.

המסר הערכי:

בארץ ישראל הטבע עשיר ייחודי,יש לשמרו תוך איזון עם צורכי הפיתוח של מדינת ישראל.

2. מטרות הסדנה הכרתיות

1. להכיר את מגוון הצומח ובעלי החיים בארץ ישראל.
2. לקשר בין מיקומה של ארץ ישראל במרחב לבין מגוון הצומח ובעלי החיים ששוכנים בה.
3. ליצור מודעות לשיקולים שונים שמחייבים את שמירת הטבע בארץ, ובעולם.
4. ליצור מודעות לצורך לאיזון בין השימור לפיתוח במדינת ישראל.

ריגושיות /ערכיות

1. להרשים את התלמידים ממגוון הטבע בארץ ישראל.
2. להביא את התלמידים לידי הפנמה של הרעיון כי שמירת הטבע בארץ הוא ערך לאומי.

       ·להביא את התלמידים להתמודדות עם המימד המוסרי בשמירת הטבע

הסדנה ברצף התוכנית

לתוכנית עד כה

1. במישור התוכני    עד כה, ובעיקר במסגרת הסיורים של סדנאות החתך: בקע, הר ומישור החוף שבתוכנית כיתה ט’,
2.      ובטיולים השנתיים.
3.      סדנה זו מתבססת על ההכרות הראשונית שנעשתה עם פרטים שונים של הטבע בארץ במסגרת התוכנית

1. במישור החינוכי-ערכי:     בסדנת “תפיסת מכלול הנופאדם”. על הבסיס הרעיוני הזה סדנה זו ממוקדת בחינוך סביבתי – האיזון
2.      הנדרש בין שני הערכים שהוגדרו במסגרת זו: ערך השימור וערך הפיתוח.
3.      סדנה זו מפרטת ומדגימה את מעמדו הכפול של האדם בטבע, שעלה למודעות התלמידים במסגרת