המדריך לאתרי תיירות

בית גוברין – עיר קדומה

היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל מרשה לנחל גוברין, סמוך לקיבוץ בית גוברין

בימי המשנה והתלמוד הייתה בה קהילה יהודית גדולה, שהעמידה תנאים ואמוראים נודעים. במהלך הזמן פחת שיעורם של היהודים ביישוב, והכפר היהודי הפך ליישוב רומי בעל אוכלוסייה מעורבת. העיר נכללה

בתקנתו של רבי יהודה הנשיא הפוטרת תושבי ערים מעורבות מתרומות ומעשרות – זאת על מנת לעודד יהודים להישאר בערים אלו

טיול אל גן לאומי בית גוברין הוא הרפתקה קסומה של מערות ומחילות, שילוב של היסטוריה ואגדות, טבע ומעשי אדם. במהלך הטיול אפשר לחקור את צפונות האתר בית גוברין, לזחול במערות, לשמוע על גבורות ישראל, לבקר בבית הבד המשוחזר, להשקיף על נופי מולדתנו ולבקר במערת הפעמון

גבעת המטוס

גבעת המטוס היא גבעה בגובה 813 מטר מעל פני הים הנמצאת בדרום ירושלים, מדרום לקו הירוק, ליד בית צפאפא וצפונית מערבית למנזר מר אליאס. הגבעה נקראת על שם מטוס פוגה מגיסטר שנפל

במקום ב-6 ביוני 1967, ביום השני לקרבות מלחמת ששת הימים וטייסו סגן דן גבעון נהרג

ב-1991 הוקם על הגבעה אתר קרוואנים במטרה לקלוט את גלי העלייה מאתיופיה במבצע משה ומבצע שלמה וכן לפתור בעיות דיור נוספות

בעת המטוס קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים ובהם: שרידי מבנים מתקופת בית שני, גת חצובה, כבשן סיד גדול, מערכת מערות תת-קרקעית וכן תעלות קשר ירדניות. קיימת תוכנית לשמר במקום גן ארכאולוגי פתוח

העיר העתיקה בירושלים

העיר העתיקה מחולקת ל-4 רבעים: הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. כיום מתגוררים בה כ-39,000 בני אדם. בחומת העיר העתיקה שמונה שערים: שער יפו, שער שכם, שער ציון, שער הרחמים (סגור), שער האריות, שער הפרחים, השער החדש ושער האשפות

העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים הנמצאים בה, ובהם: הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר

סיור בעיר העתיקה ממלא בתחושת הוד וקדושה בכל עונות השנה. שאון השוק, התפילות בכותל המערבי, שלל הכנסיות, המסגדים והמוזיאונים הופכים אותה למקום שלא ניתן לשבוע ממנו

ים המלח

הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכ

ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין מוצא לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם

אזור ים המלח וסביבתו הם בית גידול לצמחים ובעלי חיים ממגוון עשיר מאזורים שונים. תנאי האקלים באזור ובמיוחד הטמפרטורות הגבוהות, כמויות משקעים נמוכות, לחות נמוכה וזמינות מעיינות אפשרו קיומם של מיני חי וצומח הנמצאים במרחק מאות קילומטרים מאוכלוסיית המקור שלהם

הכותל המערבי

הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדוש היתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים – בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה

לטרון

הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ”ך ועד למלחמת ששת הימים

לטרון שוכנת בצומת דרכים חשוב. מדרום מגיעה אליו הדרך מעזה, ממערב, הדרך מיפו, ממזרח, הדרך מירושלים – שער הגיא ומצפון הדרך מירושלים – מעלה בית חורון או מצפון הארץ דרך רמאללה. עובדה זו הפכה את המקום לנקודת מפתח לכיבוש ירושלים וקרבות רבים התנהלו באזור

במרוצת השנים התפתח אזור לטרון ועמק איילון והפך לאזור תיירותי מפותח בו אתרים רבים העוסקים במורשת ישראל, חקלאות, צה”ל וארץ ישראל

מצדה

 הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות

מצדה ממוקמת בצוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, בין סדום לעין גדי. צוק מצדה הוא הורסט שהתרומם והתנתק ממצוק ההעתקים, ומוקף על ידי נחל בן יאיר ממערב ונחל מצדה מדרום וממזרח

נחל דוד

 הוא נחל הזורם בשמורת עין גדי שבמדבר יהודה. שמו של נחל דוד על שם דוד המלך אשר ברח מפני שאול בין היתר גם לאזור עין גדי בו זורם הנחל

צירוף המקום הגאוגרפי בבקע ים המלח, הנוף המצוקי ומקורות המים המתוקים, מאפשרים למגוון גדול של צמחייה ובעלי חיים האופייניים לאזורים גאוגרפיים שונים לחיות אלה בצד אלה. בביקור בנחל ניתן לראות יעלים נוביים ושפני סלע ממש בסמוך לשביל הטיול

בחלקו התחתון של הנחל זורמים מימיו כל השנה והוא פתוח לקהל הרחב בתשלום. “עין דוד” הוא המעיין העיקרי אשר מזין את הנחל במימיו. מקור המעיין הוא במי גשמים היורדים בהרי יהודה, מחלחלים למי התהום, זורמים מזרחה מתחת לפני הקרקע ובוקעים בראש מפל שולמית, המפל הראשון והגבוה ביותר (כ-22 מטרים) מתוך סדרה של ארבעה מפלים הזורמים כל ימות השנה בנחל

עין גדי – שמורה

בתחומה של השמורה שני נחלים שבהם זורמים מים כל השנה: נחל דוד ונחל ערוגות. הנחלים מוזנים ממימיהם של ארבעה מקורות מים הנובעים בשטח השמורה: מעיין דוד (הנובע באפיק נחל דוד), מעיין ערוגות (הנובע באפיק נחל ערוגות), מעיין עין גדי ומעיין שולמית (הנובעים על המדרונות בין שני הנחלים)י

בנווה המדבר עין גדי נמצא הריכוז הגדול ביותר בארץ של עצים טרופיים, חלקם נדירים ביותר, וזהו אף גבול תפוצתם הצפוני של חלק מהם

 בעלי החיים בשמורה ניתן למצוא סוגים רבים של ציפורים, שפני סלע, יעלים, ובעבר ניצפו בה גם נמרים ונמרות

שיר ציון

שמו הערבי של השער, בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד, נובע מקרבתו לקבר דוד המלך שעל הר ציון. בספר ירושלים, העיר העתיקה, ציטט חוקר ארץ

ישראל, זאב וילנאי, רב שביקר בירושלים במאה ה-17, ואשר סיפר על “שער ציון, הוא השער אל קברות בית

אבני החומה מסביב לשער מנוקבות בחורי כדורים, שריד לקרבות העזים שהתחוללו במקום במלחמת העצמאות

ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, בלילה שבין ה-17 ל-18 במאי 1948, כבשה מחלקה מגדוד “הפורצים” של חטיבת הראל הפלמ”חית את הר ציון, ובעקבות כך הוחלט לפרוץ אל הרובע היהודי הנצור דרך שער ציון