להתאהב בסלוניקי

 ספר זה מוקדש לך, ידידי המשורר, אביחי קמחי

 ואלה תולדותיי / אביחי קמחי

סָבִי יִצְחָק קִמְחִי עָקַר מִמָּקֵדוֹנְיָה הַיְּוָנִית לְסָלוֹנִיקי

וְהָיָה לְסַוָּר וְנִשָּׂא לְסָבָתִי אִידָה יְלִידַת עִיר הַנָּמָל

וְהוֹלִידוּ אֶת אָבִי נְחֶמְיָה שֶׁאִמּוֹ קְרָאָה לוֹ בְּשֵׁם הַחִבָּה נִינוֹ

וּכְשֶׁחָלָה הוֹסִיפוּ לִשְׁמוֹ אֶת הַשֵּׁם חַיִּים שֶׁיָּגֵן עָלָיו מֵהַמָּוֶת

וּבָאוּ שְׁלָשְׁתָּם לִירוּשָׁלַיִם שֶׁבְּפַלֶשְׂתִּינָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הַמַּנְדָּט

וְגַם סָבִי חַיִּים סִיצִילְיָה, צוֹרֵף אֻמָּן, בָּא מִגְּרוּזְיָה לִירוּשָׁלַיִם

וְנִשָּׂא לְסָבָתִי מַזָּל יְלִידַת הָרֹבַע הַיְּהוּדִי בָּעִיר הָעַתִּיקָה

שֶׁשָּׁרָשֶׁיהָ ס”ט (סְפָרַדִים טְהוֹרִים) הִשְׂתָּרְגּוּ בְּשָׁרָשִׁים סוּרִיִּים

וְהוֹלִידוּ אֶת אִמִּי מַרְגָּלִית לְבֵית סִיצִילְיָה בִּירוּשָׁלַיִם הָמַּנְדָּטוֹרִית

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי בִּקְּשָׁה אִמִּי לִקְרֹא אוֹתִי עַל שֵׁם סָבִי, חַיִּים

וּמִכֵּיוָן שֶׁלְּאָבִי נְחֶמְיָה הוּסַף הַשֵּׁם חַיִּים שֶׁהֵגֵן עַל חַיָּיו

וְהַסְּפָרַדִּים לאֹ נָהֲגוּ לִקְרֹא עַל שֵׁם הָאָב בְּעוֹדוֹ חַי

אִמִּי בְּחָכְמָתָהּ הָרַבָּה בָּחֲרָה לְהַעֲנִיק לִי אֶת הַשֵּׁם אֲבִיחַי

אנחנו בקושי מכירים.

יום אחד הוא מתקשר אליי בטלפון שקיבל מחברה משותפת

ומספר לי שהוא מתעתד לנסוע לסלוניקי שם אביו נולד.

אף פעם הוא לא היה שם. הוא מתכוון לשהות שם שבועיים עם רעייתו

 ושואל מה אני ממליצה.

אני לא מבינה הרבה בהיסטוריה ולא ממש מחפשת אתרים ומקומות חשובים שצריכים לראות.

אני לא מחפשת את מה שצריך.

חוץ מזה את כל זה יש בגוגל.

אני מחפשת להתרגש, להתאהב בתרבויות במקומות.

אני מחפשת לגעת בנשמה לחשוף טפח מהקסם ולהשאיר לו לעוף.

אנחנו משוחחים בטלפון והוא מרגיש בהתלהבות שלי .

בסוף אני מספרת לו מה זה XALARA  (ובסוף אספר גם לכם.)

שולחת לו בינתיים קישורים לשני הספרונים שלי באינטרנט, על שניים מתוך הביקורים שלי סלוניקי.

יש שם טעימות מהכל.

http://www.ourboox.com/books/the-soul-and-the-seagulls-of-thessaloniki/

http://www.ourboox.com/books/spring-in-thessaloniki-and-in-my-heart-

הוא קורא את הספרים שכתבתי וכותב לי שזו בדיוק האווירה שהוא מחפש.

זה משמח אותי.

הוא בטח שוקד ואוסף חומר מכל מיני מקורות.

אך מאחר והוא משורר נפלא ואיש רוח אני מרגישה

שהוא גם מחפש משהו אחר מעבר לעובדות ולאתרים.

שעת המבחן הראשון מגיעה

Dimitris Mitropanos – S’anazito Sti Saloniki (Σ’ αναζητώ στη Σαλονίκη)

אני בוחרת לו  את אחד מהשירים שאני הכי אוהבת (שיר כבד, בשביל מי שאינו מורגל למוסיקה היוונית)

מתעמקת בו ומתרגמת לו אותו לעברית.

הו הזמר הנפלא הזה

בשיר הזבקיקו ההורס שלו על אשה שאהב בסלוניקי .

הוא מחפש אותה ברחובותיה של העיר עם ירח וכינור וחסרים לו החלום, היא וקשת הכינור.

אוח כמה נפלא הכאב הזה.

כמה היוונים חזקים בשירי אהבה וכאב , בדרמות או בפשטות כך לבכות , ליפול להתחנן.

לא סתם עשו להם אל לאהבה – ארוס.

במוסיקה שלהם נמצאת הנשמה המעונה הכואבת השמחה המייחלת הנופלת וקמה.

“קלימרה”, כתבתי לו

“המוסיקה, המילים והריקוד ( במיוחד ריקוד הזבקיקו- הם הלב של יוון ובמיוחד של סלוניקי.

הנה תרגמתי לך את אחד משירי הזבקיקו הכי יפים (על סלוניקי) .

שר אותו הזמר המדהים דימיטריס מיטרופּאנוס שהיה זמר יווני שהתפרסם בביצוע מוזיקת לאיקו, רבטיקו ולאיקו מודרנית.”

אני אחפש אותך בסלוניקי / דימטריס מיטרופאנוס

אם כבר זרע אותי גורל מלכותי

רחם מקדונית עתיקה הביאה אותי לחיים

עם נרתיק חיצים ריק אני נלחם בחורף

מהטירה שבלב פלאטמונאס  (עיר באזור של סלוניקי)

אם כבר מביא אותי שביל  שמקורו בפאנרי

סמטה אחת סלוניקאית מחזיקה אותי שם

בואי ערב אחד לילה אחד לקבל את ההבטחה

לפני שרוח צפונית (ורדריס)  מוחקת אותה  עם ספוג  (ורדריס רוח בסלוניקי)

אני מחפש אותך

אני מחפש אותך בסלוניקי עם שחר

המבט שלך חסר בצבעים של השחר

אני מחפש אותך

אני מחפש אותך עם כינור וירח

החלום, את וקשת הכינור חסרים.

אם כבר אני משתכר עם יין נזירים מאיון אורוס(הר קדוש בסלוניקי)

ואני נהיה עצוב מהמועקה האיסטנבולית

תמצאי את הסכין המפרידה בינינו לשניים

ובואי הנה למבצר האנחות.

אם כבר האלים באולימפוס החליטו על זה( 12 אלי האולימפוס)

הם נתנו את המפתחות לקור והתאבדו

עכשיו היום מתעורר וישן לבדו

עם מנוע קטן, מחשב וחליל.

***

“קלימרה” , הוא כותב לי, “עשית לי את היום”

 ואני שמחה.

לא הכל מוסיקה אני יודעת.

והרי הוא לא בא לסלוניקי סתם מתוך אהבה ליוון ותרבותה.

הוא בא להתחבר עם שורשיו.

*

בנסיעה הראשונה שלנו לסלוניקי לקחנו יום סיור עם המדריכה סטלה שגרה בסלוניקי ודוברת עברית.

הסתובבנו איתה  6 שעות בעיקר ברובע היהודי ,

במוזיאון היהודי ובבית הכנסת ששעריו היו נעולים ביום של הכריסמס .

אך סטלה קראה מלמטה רוזה רוזה ורוזה פתחה לנו את בבית הכנסת לסיור קצר.

אני מחפשת  לו ומוצאת איך אפשר להתקשר עם סטלה המדריכה

(ובמקרה שלו, אני ממליצה מאד לעשות איתה את הסיור הזה , מה גם יש לה הרבה מידע על יהודי סלוניקי וההיסטוריה שלהם.

http://www.thessaloniki.co.il/nightlife.html

ומאחר ואין לו מידע על משפחתו הסלוניקאית אני גם ממליצה לו ליצור קשר עם

מורשת יהדות סלוניקי שנמצאת בפתח-תקוה . יש להם מידע רב על משפחות רבות שחיו בסלוניקי ועל מורשתם.

https://www.haaretz.co.il/literature/1.1050103

אני ממשיכה לחפש ומוצאת כתבה מעניינת ב״ארץ״ על יהדות סלוניקי

https://www.haaretz.co.il/literature/1.1050103

*בתמונה -ספר על תולדות יהדות סלוניקי שחבריי קיקי, כריסטוס ודימטרה נתנו לנו בביקורנו הראשון בסלוניקי

יהודי סלוניקי / אביחי קמחי

עַל סִפּוּר הַשּׁוֹאָה שֶׁלָּהֶם

לֹא הִתְחָרוּ מוֹצִיאִים לָאוֹר

וְגִבּוֹרֵי הַסִּפּוּר נִמְחֲקוּ

כָּאֵלֶּה הָיוּ גַּם מִשְׁפַּחַת סָבָתִי

מִצַּד אָבִי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּסַלוֹנִיקִי

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד הָלְכוּ לְגוֹרָלָם

וְרַק זוֹכֵר אֶת בֵּיתָם הַזָּעִיר

שֶׁל סָבִי וְסָבָתִי

שָׁם עַל שִׁדַּת מְגֵרוֹת קְטַנָּה

הֻנְחוּ תְּמוּנוֹת צִבְעוֹנִיּוּת שֶׁל אֲנָשִׁים

זָרִים

יִתָּכֵן שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי מִי הֵם

***

ביום אחר אני כותבת לו:

להתחיל בוקר עם השירים היפים על סלוניקי🌹

ואני מתרגמת את השיר לעברית.

Thessaloniki-Dimitris Mitropanos

אקח את המכונית שלי

ובכיסי, דמי כיס

והלילה בחצות

אני אגיע לסלוניקי

סלוניקי את אחת ויחידה אין אחרת בעולם

שיש לה את יופייך ואת החן שלך.

סלוניקי מכשפה,

את מושכת כמו מגנט

סלוניקי אמא שלי

סלוניקי מתוקה.

סלוניקי שלי -Stelios Kazantzidis – Thessaloniki mou

Thessaloniki, you are great mother to the needy!

You are the one who gives the finest kids their start.

Thessaloniki, you are great mother to the needy!

No matter where I go you’re always in my heart.

Thessaloniki, I will never be without you,

You are my home, I say it and I brag about you!

 Thessaloniki, oh, however far I wander,

I always keep your sweet name in my memory.

Oh, how I’ve longed to come back close to you from far,

To die in front of that White Tower by the sea.

Thessaloniki, I will never be without you,

You are my home, I say it and I brag about you!

Thessaloniki, you’re a town that’s full of feeling.

You raise the girls who are the loveliest in sight.

Bohemian evenings, in the alleys songs are pealing,

In every neighborhood the parties go all night.

Thessaloniki, I will never be without you,

You are my home, I say it and I brag about you!

*translated from the internet

•סטליוס קזנג’ידיס היה זמר יווני מוביל, שהפך לאחד מסמליה הבולטים של המוזיקה העממית היוונית, לאיקו.

הוא שיתף פעולה עם מלחינים רבים ביוון.

“רב תודות

מקסים” הוא כותב

ואני שמחה.

וכותבת לו

” בכיף

שמחה שאהבת

תראה גם לאשתך.

הכי כיף להגיע לסלוניקי מאוהב בה ללמוד להכיר אותה לאט

לפני שנפגשים.”

הוא עונה לי: “ממש כך.

להכיר את הכלה לפני החתונה…”

אני מחייכת. אוהבת את תשובתו. לרגע אין לי ספק שתהיה לו שם חתונה.

בחיפושים שאני עושה בשבילו

אני מתאהבת מהצד בפניה המוכרות לי של סלוניקי

אני רואה את עיניה האחרות ,

אלה שמזמינות אותי להתקרב עוד ,

מזמינות אותי לשחק , מזמינות אותי לצוד עוד קצת מיופיה הנסתר,

מפתות אותי להתעמק בה.

אני מתרגשת מהמסע שהוא הולך לעשות.

שבועיים של אהבה עם עיר לא מוכרת שיש לו ממנה שורשים שנעקרו ושמעולם לא ראה אותם,

אבל שם עמוק בתוך נפשו הם קיימים והוא הולך להשקות אותם ,לתת להם אור שיצמחו בו.

ועדיין הוא לא יודע אינו מה מצפה לו. וכמה הוא הולך להיות מאוהב.

רק אני מרגישה כך. יודעת. מאחר ואני מכירה אותה

ואני מכירה אותו (קצת) דרך כתיבתו – שיריו.

אני מרגישה  את האופן שבו הוא מתבונן במקומות שהוא קשור אליהם, אוהב וכואב אותם.

הפשטות שהוא כותב – היא השורשים הסלוניקאים היווניים שלו שהוא עדיין לא מכיר.

אבל אני, שמעריצה את השירה והמוסיקה היוונית, את התרבות,

את השפה את אנשי הלב שלה וכבר 4 שנים לומדת יוונית, נושמת יוונית, מאוהבת .

אני כבר מכירה אותה ומתמכרת לה

בגלל הפשטות של יוון בגלל המשהו המאד ראשוני שטבוע בנו, האמיתי והכי נכון לנו.

בגלל ששם אני מחוברת לרגשות שלי בגובה העיניים והלב.

והוא, משורר ירושלמי הולך לחוות חוויה שתטלטל אותו.

אני קצת מקנאה בו לרגע על שיש לו שורשים אמתיים סלוניקאים יווניים

ושאני רק מנסה לאמץ לי שורשים כאלו.:)

אני יכולה לראות אותו לנגד עיניי יושב בטיילת היפה של סלוניקי עם אשתו

שניהם מסתכלים על השחפים המחליקים על ים השיש הכסוף ונפתחים כמו ים.

הם לוגמים קפה ורואים ממול את האולימפוס – מקום משכנם של האלים.

ואז המוזה תבוא אליו ותברך אותו.

אני שולחת לו עוד שיר מדהים ערב אחד בסלוניקי- אנטוניס ורדיס ומתרגמת אותו בשמחה.

בעיניך אני מחפש למצוא את מולדתי

כל החיים  שלי אני נודד מהדרום עד לצפון שלך

אני לא יכול להביס את הבדידות המרושעת שלי

ואני מחפש אותך בעיר שעדיין יש לה את הניחוח שלך.

לילה אחד בסלוניקי היינו שנינו שיכורים

אמרת לי ” מה שלא ייפול עליך אני אהיה לצידך”

ואז הלכנו לאיבוד (אבדנו אחד את השני) ולא נפגשנו שוב

פחדנו מהחיים.

גם הערב, הלילה דומע בתוך עיניי

אני צועק לך שהחיים שלנו לקחו את הדרך הלא נכונה

רוח פרחחית מקפיאה את לבי

רוח שפעם קראת לו ורדארי (רוח סלוניקאית צפונית).

*אנטוניס ורדיס היה מלחין נערץ וזמר יווני. אחד מענקי המלחינים של המוסיקה היוונית.

הייתה לו קריירה בת 40 שנה בשיתוף פעולה עם זמרים יוונים ידועים.

הוא עונה לי:

“קלימרה ראינו, שמענו, התענגנו. קד קידה.”

וכי יש משהו יותר כייפי מלשתף מישהו יקר במשהו שאתה אוהב ולקבל משוב משמח כזה.

לאט, לאט

אני כורה סביבו מלכודת שזורה בחוטי זהב דקים

אני רוצה שיגיע לסלוניקי מאוהב.

לא היו לו חיים קלים ואני מקווה שהביקור הזה שלו בסלוניקי, ההתחברות לשורשיו,

ההתבוננות בעיר אבותיו תפתח אצלו פרק מקסים ומפרה

והוא עוד יפקוד את העיר הזאת רבות.

זורבה/ אביחי קמחי

בּוֹאִי נַרְפֶּה מֵהַצֹּרֶךְ בְּעוֹלָם בָּטוּח וְסָדוּר

וְנִקְבָּע עַל דַּעְתֵּנוּ בִּלְבָד מוֹעֵד לְמַסָּע

שֶׁאֵינוֹ קָצוּב בִּזְמָן

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמִּזְרָח לֹא פִּתָּה אוֹתָנוּ

וְיָוָן מַסְפִּיק רְחוֹקָה וַהֲכִי קְרוֹבָה לְנִשְׁמָתֵנוּ

נֵצֵא אֵלֶיהָ כְּמוֹ לְטִיּוּל לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר מֵהַצָּבָא

אַתְּ וַדַּאי תַּסְכִּימִי שֶׁנַּתְחִיל בְּסָלוֹנִיקִי

הָעִיר בָּהּ נוֹלָד אֲבִי אַךְ לֹא אֲחַפֵּשׂ שֳׁרָשִׁים

אֵלֶּה יִתְגַּלּוּ מֵעַצְמָם וְעַל חוֹף יַמָּהּ שֶׁל הָעִיר

נִמְצָא לָנוּ עֹגֶן לְהֶמְשֵׁךְ הַמַּסָּע דָּרוֹמָה

אַחַר כָּךְ נִסַּע בֵּין תַּחֲנוֹת בֵּינַיִם

נַחֲנֶה לְלַיְלָה-שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר

נְשׂוֹחֵחַ עִם הַמְּקוֹמִיִּים בְּאַנְגְּלִית

קְלוֹקֶלֶת וּלְבֶטַח נְסַגֵּל לְעַצְמֵנוּ כַּמָּה מִלִּים בִּיוָנִית

נִשְׁתַּלֵּב בַּדֶּרֶךְ בָּהּ חַיֵּיהֶם זוֹרְמִים

כְּמוֹ מֵי יוּבָל הַמִּתְחַבְּרִים לְנַחַל

וְדַרְכּוֹ יִפְעַם לִבֵּנוּ בְּרִיתְמוּס הַדֹּפֶק הַמְּקוֹמִי

נִתְוַדֵּעַ מִקָּרוֹב לְמִיתוֹסִים וּלְאֵלִים

וְאוּלַי בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בָּהּ הַלְּבָנָה טוֹבֶלֶת בַּיָּם

נִפְגֹּשׁ בְּסֶלֶנה אֵלַת הַיָּרֵחַ

הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם בִּגְוָנִים הַמִּשְׁתַּקְּפִים זֶה בַּזֶּה

הַבָּתִים הַלְבָנִים הַמְּשֻׁבָּצִים חַלּוֹנוֹת רְחָבִים

הָעֵצִים וְכָל הַצּוֹמֵחַ עַל הָאָרֶץ

חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְהֵמוֹת הַבַּיִת

וְכָל הַדָּגָה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם

יְחַבְּרוּ אוֹתָנוּ לַתּוֹשָׁבִים הַיְּוָנִים

לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ לִרְקֹד

בטברנה קטנה ומעושנת אחרי חצות

כטוב ליבו באוזו, אני רואה אותו קם ורוקד זבקיקו.

הוא לא עשה זאת אף פעם וגם אינני יודעת אם הוא מבין ואוהב מוסיקה יוונית,

אבל יש לו בדם ובלוק משהו יווני.

אני בטוחה שכשהוא ירקוד זבקיקו הוא ירקוד אותו כמו שצריך.

זה ריקוד של עצב , של משא חיים.

ורק מי שסבל הרבה יכול לרקוד זבקיקו כהלכתו, כזה ששופך את הלב על הרצפה .

אני חושבת שהשיר הזה יכול להתאים לו.

Yiannis Parios – Ta vasana mou (Τα βάσανά μου) – הייסורים שלי

בביצוע של יאניס פאריוס הזמר הנערץ עליי.

הייסורים שלי / יאניס פאריוס

הייסורים שלי הם נטל

שאני לוקח אותם לכאן ולשם

אני מחפש אדם,

אך אני לא מוצא אותו

כדי לחלוק איתו

את המשא שיש בנפש שלי

למה אלוהים החיים שלי כך

רודפים אחרי כמו שודד

וכשאני מחפש קצת אור

איזה אח מסתיר את האור מפניי

גם האהבות הן ספר

כל דף אסון

לפני שהן באות אלי

הן אומרות לי שלום

כאילו אין לי לב בתוכי

מדוע אלוהיי החיים שלי כך

רודפים אחרי כמו שודד

וכשאני מחפש קצת אור

איזה אח מסתיר את האור מפניי.

• קטעים על ריקוד הזבקיקו מתוך הכתבה קוד הזבקיקו/the Greek מאת 

ריקוד הזבקיקו הינו ריקוד קשה.

אין צעדים הריקוד מוקדש בצורך הפנימי והנפשי של הרוקד אשר מזהה את הנגינה ומכבד אותה.

הריקוד לעולם לא יבוצע על “קר”, זו בעצם תהיה הופעה חלולה ללא תוכן.

הרקדן חייב קודם כל “לסדר את הראש”

שהמצב הנכון יגיע, הוא צריך להגיע למצב זה ע”י שתייה –

רק לאחר מכן יצוצו ויעלו לשטח אותם רגשות אשר מנקרים בו.

הגבר האמתי לא מתבייש לחשוף את כאבו או את חולשותיו.

הוא סולד מכל הדרכים ההמוניות והרדודות שרוב החברה משתמשת. הוא יוצר יחסי חיבה עם מילות השיר,

והוא (השיר), לכן הוא בוחר את השיר שהוא ירקוד, הוא מתכנן את צעדיו ומתרגל את עצמו עם הרבה כבוד לריקוד.

הרקדן לא קופץ ימינה ושמאלה, הוא נמצא בטרנס וכאשר הוא מבצע סיבוב שחור משחור

זהו הרגע בו קיים גשר מוסיקלי, זהו הרגע בו הזמר לוקח קצת אויר.

שירי הזבקיקה הגדולים הם שירים כבדים והורסים:

כאשר האות ניתן לרגלך, אף אחד אחר לא יקום. זאת פגיעה בכבוד שמישהו יפריע בריקוד

בכך שיצטרף לריקוד, לכן איש לא יעז להפריע או להצטרף לרוקד.

ריקוד הזבקיקו הינו ריקוד סגור ופנימי. הוא לא קשור בשום קשר לסובבים אותך במועדון –

הריקוד הוא יחידני ופרטי ולא נוגע לאף אחד אחר, אך ורק לרוקד אותו –הרקדן מסתובב מסביב לעצמו,

והוא בעצם המרכז, מרכז העולם. רק בשבילו ובשביל כאבו שהכול “יישרף” ואין הוא מצפה לכלום מכל הסובבים אותו.

לעולם לא עם זרועות פתוחות, אלה חצי פתוחות כמו נשר המנסה לכבוש את ייצרו,

לפעמים מתכופף בעצבנות ובייאוש כמעט בצורת קידה מול גורלו.

המנגאס הוא גבר מכובד ולבוש בהידור ובודד. הוא לא סמרטוט וקל רוח. כמו שמוגדר במילון יווני “

המאנגאס הוא חד מוח והתנהגותו הולמת את הגברים “

להיות סלוניקאי זה כמו להיות ירושלמי.

יש אהבה וגאווה טוטאליים לעיר שלהם ולא משנה איפה גרים

וכמה מקומות יפים ואטרקטיביים יש.

לכן, הסלוניקאים תמיד שרים , מנגנים וכותבים געגועים ואהבה לסלוניקי שלהם.

הנה אחד משירי הגעגועים היפים על  סלוניקי .

תרגמתי אותו לעברית.

סלוניקי היפה בביצוע של גליקריה

סלוניקי היפה בביצוע של גליקריה

את הגאווה של הלב שלי

סלוניקי יפה ומתוקה

ולמרות שאני חי באתונה המטריפה את ההיגיון

לך אני שר כל לילה

הו, סלוניקי יפה

הו, אני מתגעגע ללילות הקסומים שלך

בסמטאות הצרות שלך

חייתי את הרגעים המתוקים ביותר

אלף לילות שרתי סרנדות

עבור כל הלבבות הבוהמיים

את תמיד מחזיקה אותי בחיבוקך

אני תמיד זוכר אותך וכואב לי

וגם אם אני עכשיו קצת רחוק ממך

עם הזמן אני אהיה בקרבתך.

ובאיזה בוקר אני כותבת לו:

קלימרה , אביחי וחגית

להיות ביוון ולא לראות הופעה של זמר יווני במועדון

זה כמו להיות בברזיל/ ספרד/ אנגליה

ולא לראות משחק כדורגל.

רק אחרי שראיתי בפעם הראשונה הופעת זמר יווני מהשורה הראשונה (באתונה) הבנתי את משמעות המוסיקה ליוונים

והבנתי כמה כבוד יש ליוונים למוסיקה שלהם לשורשים. ולכל זמר אמנם יש את הרפרטואר החדש שלו,

אך חלק נכבד מהרפרטואר שלו , הוא שירי הנצח של יוון, שכך עוברים מדור לדור ומשתמרים.

ב 11.30 בלילה מאות, מאות אנשים מכל הגילים מתגודדים, נכנסים לאולם בסדר מופתי, יושבים סביב שולחנות צפופים,

עמוסים במשקאות חריפים ופיצוחים.
אין למה למהר. זמרי החימום עולים לבמה וכמו בבישול איטי , מתחמם הקהל לאט לאט.

הלילה עוד צעיר והוא ימשך עד חמש בבוקר.

וכשמגיעה השעה אחת וחצי עולה לבמה זמר נערץ וידוע , כמו יאניס פאריוס, ,

וצרורות של פרחים מרחפים כל ההופעה מעל ראשו, לרגליו

ותוך כמה דקות מרבד פרחוני מכסה את רצפת הבמה.

אין ספור תשואות כפיים והקהל החם מלווה את הזמר הנערץ לאורך כל המופע

ושר איתו את מילות השירים.

וכמו שבברזיל האורות במגרשי כדורגל דולקים כל הלילה ואנשים מטבעים שם את צרותיהם וכאבם,

ככה זה כאן באולמות הענקיים עם המוסיקה זו שמחלחלת כמו יין, טיפה טיפה ומציפה לך את הלב עד עלות השחר.

המוסיקה היא הלב והנפש של יוון בפרט באתונה ובסלוניקי.

אם כן חובה לראות מופע מוסיקאלי מכובד בסלוניקי (או באתונה,או בשתי הערים המקסימות האלה :))

הנה טעימה

שיר יפה נוסף על סלוניקי

במגדל הלבן / יורגוס זמבאטס / תרגום: לאון סיאם

הלכתי לטייל בסלוניקי

והסתובבתי בחוף הים (בטיילת)

פתאום אני רואה לצידי

סלוניקאית יפה שעקפה אותי

במגדל הלבן

קבלתי את נשיקותיה

היה לה גם בית באזור קלמריה

האימא שלה הייתה מאזור ורדריס

סלוניקאית מדורי דורות

בכיכר אריסטוטלוס  תפשנו שיחה

והלכנו ברגל לאורך רחוב צימסקי ( הרחוב הראשי)

ומכאן ואילך הפכנו לחברים

ונהיינו זוג אני והיא

תוך חודשיים החלפנו זרים (התחתנו . החלפת זרים היא חלק מטקס החתונה)

*באיוס דימטרוס (הכנסייה הראשית בסלוניקי)

ותוך חודשיים, גבר, הפכתי מאתונאי לסלוניקאי.

סלוניקי

בפעם הראשונה סלוניקי קיבלה את פניי בערפל מיסטי.

למרות שבעיניי היא הייתה צלולה ובהירה כי התאהבתי בה עוד לפני שהגעתי לשם,

עוד מהסיפורים היפים של המורה שלי ליוונית, סלוניקאי מושבע וגאה – לאון סיאם.

מפעם בפעם, במהלך השיעורים שלנו, הוא היה מפליג בסיפורים ומספר לי על ההוואי,

התרבות, השיק של סלוניקי.

בשני השיעורים האחרונים שלי אני מבקשת מלאון לעבור על שירים שתרגמתי ולתקן את מה שצריך.

לאון מוסיף שני שירים שהוא אוהב על סלוניקי שלו.

אני רוצה להביא לידידי המשורר מקסימום טעימות וגם מנפלאות המטבח הסלוניקאי.

אנחנו מפליגים בעיר הולדתו של לאון, דרך השירים המטיילים בסמטאות, דרך המאכלים האהובים עליו.

לאון מתרגש ואומר לי “תראי איך עורי סומר מהתרגשות”.

ותאמינו לי שהוא לא מתרגש בקלות והוא אפילו קצת ציני.

אבל כל מה שקשור לסלוניקי שלו הוא נמס מגעגועים ואהבה ראשונה וטהורה,

כמו אהבה לאימא.

הגבר הסלוניקאי קורא לעצמו μπεσαλης –באסליס – אדם של מילה וכבוד עצמי.

הוא נקרא לפעמים גם  κιμπαρης – קימבאריס – גבר מנומס, תרבותי ושיקי.

וגם נקרא μερακλες – מראקליס –אנין טעם בכל , כולל בגדיו ונעליו.

הגברים הסלוניקאים פונים אחד לשני בקריאה καρντασι –קארדסי (זה מקביל ל “אחי” הישראלי).

לכן היוונים קוראים לסלוניקאים τα καρντασια- טה קארדסיה.

האוכל הוא עניין רציני בסלוניקי, אומר לי לאון. הסלוניקאים הם אניני טעם. מסתכלים על הפרטים קטנים.

המטבח הסלוניקאי נחשב מתוחכם יותר כי יש בו השפעה תורכית וכך  יש בו תערובת מופלאה של המזרח והמערב.

באיזור השוק המודיאנו יש מסעדות טובות כולל מסעדות פועלים, למשל BAZAGIAZI מסעדה עממית וגזעית.

הנה כמה מאכלים שמאפיינים את סלוניקי

• Bougatsa- מאפה בוקר כמו שטרודל ממולא בגבינה/ קרם מתוק

• bouyiourdi- תערובת גבינות עם עגבניות ופלפלים חריפים

• saganaki milia מולים – צדפות שחורות, מעדן פופולארי.

סלוניקי גם מפורסמת בקונדיטוריות שלה, מספר לי לאון.

בכל קונדיטוריה יש שתי מחלקות.

אחת עם סירופ מתוק ושם כל הבקלאות למיניהן ושאר מאפים בהשפעת המטבח התורכי.

ובמחלקה השנייה נמצאים הדליקטסים.

במקום הראשון, עוגת הטריגוני היא עוגת המשולשים המפורסמת והמאפיינת את סלוניקי. ( היא עשויה מבצק פילו הממולא בקרם ).

יש גם profiterole – הפחזניות הידועות.

“הצרפתים המציאו את הפחזניות”, הוא אומר ומוסיף בגאווה “אבל היוונים עושים אותן מושחתות יותר.

היוונים טובלים אותן בים של שוקולד.

הפחזנית היוונית ( פרופיטרולה) היא מוטציה של הפחזנית הצרפתייה. כמה שיותר כבד ומתוק יותר משובח.

אין כאן שום פרווה. אתה מרגיש את טעם השמנת, החלב , הקצפת העשירה.”

מבית המלון היפה שלנו אלקטרה פאלאס, בקומה העליונה, בשעת ארוחת הבוקר ראינו איך היונים רחפו ונבלעו בערפל .

אי אפשר היה לראות את הים ולא את רכסי ההרים.

זה היה דצמבר, סלוניקי נצצה מאורות של חג שהניסו את הקור והאפור של השמים.

אנחנו מוזמנים לבית הוריו של יורגוס, חברנו החי בבריסטול עם אשתו אנטיגוני (מכרתים).

מרגע שנפתחת דלת ביתם החם והשמח, הוריו, קיקי וכריסטוס, אחותו דימטרה והסבתא דמיטרולה

הופכים ברגע אחד למשפחה השנייה שלי. הם כובשים אותנו בסלוניקאיות שלהם- הלב החם, העיניים המוארות,

הנדיבות ידידות- הם מרעיפים עלינו ואני מרגישה איך אני מתחילה לצמח כאן שורשים.

בפעם השנייה כשאני מגיעה לסלוניקי אני מתארחת בביתה של דימטרה במרכז סלוניקי.

ערב .היא על כוס תפוזים ואני על כוס קפה. משוחחות כמו אנו מכירות שנים.

אני גם מספרת לה על הספר-רומן שאני מתעתדת לכתוב.

סיפור אהבה המתרחש ביוון ונפרש על כרתים, אתונה, רודוס, סלוניקי וישראל.

נראה לי שאני כבר די מגובשת עם סיפור העלילה (כך לפחות היה נדמה לי)  ועכשיו אני רוצה לכתוב את הפרקים על סלוניקי.

אני צריכה לראות ולחוש את המקומות שאכתוב עליהם.

“קחי אותי לרובע היהודי” אני מבקשת מדימטרה ושם אנחנו הולכות שוב לראות את המוזיאון היהודי ובית הכנסת.

אנחנו מסתובבות ברחובות, בוחנות את הבתים ומחפשת בית שיכול להיות מתאים לבית של הסבתא בסיפור שלי.

כמו במשחק סימני דרך, אנחנו משוטטות בסלוניקי לפי סימני הדרך של סיפרי העתידי.

מחפשות גלריה , מסעדה אוטנטית, כנסיה , בית ספר לבלט ועוד.

“הנה” אומרת לי דימטרה “אנחנו ברחוב סופיה הקדושה

Αγία σοφια ויש גם כנסייה כזו. אני שמחה , כיוון שלסבתא בסיפור שלי קוראים סופיה.

אני עושה רשימות, מצלמת תמונות- רוצה לקחת כמה שיותר הרבה מסלוניקי אליי הביתה ולכתוב אותה.

מאז אותה פעם הייתי בסלוניקי עוד מספר פעמים. דימטרה והוריה המקסימים , קיקי וכריסטוס

פותחים לי כל פעם את דלת ביתם וליבם באופן הכי טבעי ובאופן הכי טבעי אני מרגישה איתם משפחה.

על מסעותיי בסלוניקי ומשפחתי האהובה שם כתבתי שלושה ספרים.

אני לומדת להכיר את סלוניקי שלהם, זו האמתית שפניה נקיות מאיפור וחיוכה חם ושובה לב.

אני לומדת להכיר אותם, את המטבח הביתי שלהם, אתהטבע שלהם, את השיטוט ברחובות,

את החורף, הסתיו והאביב שלהם. אנחנו מסתובבים בשווקים, נוגעים בהיסטוריה ובאמנות.

שרים וקוראים שירים.

היוונית המגומגמת שלי מתחילה לפרוח לשמחתי הרבה.

 והנה אני גם לומדת מושג מאד חשוב – xalara

ומה זה xalara

xalara (χαλαρά ) – הטון/ הדגש על ה a האחרונה.

חאלארה – זה מושג יווני ובמיוחד סלוניקאי.

משהו כמו להסתלבט, לקחת את הזמן והחיים ברגוע.

לא ממהרים לאף מקום, נהנים מאוכל טעים, שתיה חריפה מרובה, חברותא טובה –

זהו זמן איכות של הנפש והגוף.

נסיעה טובה שתהיה לך ולרעייתך חגית!

אביחי, ידידי המשורר,

לך תתאהב בסלוניקי שלך, תחשוף אותה לאט בטעימות קטנות, תן לה להראות לך את יופייה הנסתר,

תן לה לשיר לך, תן לה לרגש אותך. תתמסר לה בעיניים עצומות ובלב מלא.

היא שלך.

תבורך בכל מה שתרצה!

שולי

קישורים לספרים נוספים שלי על סלוניקי

The soul and the seagulls of Thessaloniki

http://www.ourboox.com/books/the-soul-and-the-seagulls-of-thessaloniki/

Spring in Thessaloniki And in my heart🌹🌸🌺🌷 Άνοιξη στη Θεσσαλονίκη και στην καρδιά μου

http://www.ourboox.com/books/spring-in-thessaloniki-and-in-my-heart-

Οι ζεστές ώρες του χειμώνα στα Κουφάλια, Ελλάδα‏ *Winter warmth in Koufalia, Greece

http://www.ourboox.com/books/%CE%BF%CE%B9-%CE%B6%CE%B5%CF%83%CF%84%CE%AD%CF%82-