מיומנה של חווה

מיומנה של חווה

ספר שנכתב בשיתוף תלמידי החווה לחינוך חקלאי ומדעי הסביבה אשדוד-

בהנחיית אושרת ירושלמי

בהשראת סיפורים מהקופסא לזכרו של לירון סעדיה – בהפקת בית אביחי

לצורך כתיבת הספר ביקשנו מתלמידי החווה לשנות את נקודת המבט. להתבונן בחווה מנקודת מבטם של הצמחים, של בעלי החיים, ואפילו של הדוממים.

 השתמשנו באלמנטים של האנשה מתחום הכתיבה היוצרת, והענקנו דרור לדמיון.

הרציונל העומד מאחורי היוזמה, לאפשר לתלמידים להתבונן בסביבה מתוך הזדהות ולגלות אמפטיה. בנוסף אפשרה ההתנסות לתלמידים לבטא את רגשותיהם, ולהשליך את החוויות האישיות שלהם על מושא כתיבתם.

במהלך ההתנסות גילינו כי דרך התבוננות זו מעוררת שאלות לגבי אופן ההתייחסות שלנו כבני אדם אל מרכיבי הסביבה. בעקבות השאלות התעורר דיון פורה, שבו העלינו הצעות אופרטיביות לשיפור ולייעול.

מיומנה של איגואנה – כיתה ג’3 בי”ס חופית – בהנחיית אושרת ירושלמי

אני שמחה שהגעתי לבית החדש בחווה. המורה דניאלה סדרה לי בית מרווח, עם ענפים לטיפוס., עלים ירוקים למאכל, קערת מים ועציץ חרס. היא אפילו דאגה לנורת חימום שנשארת דולקת גם בלילה – תודה.

מיומנה של חסה בתעלה בחממה ההידרופונית – כיתה ה’ בנות בי”ס חב”ד  -בהנחיית אילנית מרזוק

איזה כיף לי כל יום אני מקבלת מים בלי הפסקה. אני שומעת את זרימת המים ונרגעת. עלי הירוקים והמתוקים מוסיפים  טעם מיוחד לסלט.

אני רוצה להודות למורה עינת על טיפול מסור, על אכפתיות, על הוספת דשן נוזלי מיוחד המתאים לי בדיוק.

סיפורו של עלה – תלמידי שחר-  בהנחיית קארן ברדוגו

בתחילת דרכי לבלבתי על עץ הפיקוס. כמו רוב העלים בתחילה הייתי קטן וירוק, וככל שעבר הזמן גדלתי ואט אט צבעי השתנה מירוק לצהוב. לבסוף הפכתי לצהוב ונשרתי מהעץ- כמוני היו עוד רבים על הארץ.

ילדי החווה גרפו אותנו בעזרת מגרפה ואספו את כולנו למריצה. אחר-כך הסיעו אותנו לכלוב בעלי-החיים, וכל העלים שמשו ארוחה מזינה לעזים.

מיומנו של שרקן – יובל סוויסה בי”ס יצחק רבין – בהנחיית אושרת ירושלמי

היום באו ילדים רבים לשדה. היו שני ילדים שהרימו אותי ואת החבר שלי. הם הקפיצו אותנו טיפה, ואז חבר שלי שרט את הילד שהקפיץ אותו. בגלל שאני קטן מדי, לא הצלחתי לשרוט את הילד. אחרי כמה דקות הילדים לקחו אותנו ליובל. למזלנו היא כל-כך אוהבת בבעלי חיים, שהיא מצליחה להבין שרקנית. הילדים שאלו אותה למה אנחנו שורקים כל הזמן, והיא הסבירה להם שאנחנו מפחדים.

היא אמרה להם להשאיר אותנו אצלה. שיחקה אתנו, ודברה אלינו ובסוף שחררה אותנו. אנחנו מחכים לה כל פעם באותה פינה, יובל היא חברה ממש טובה.

אסון במחסן – דנה, גלי, ליאן, הילה ושקד ד’2 בי”ס קשת – בהנחיית אושרת ירושלמי

יומני, רציתי לספר לך מה עבר עלי היום, בזמן שהייתי במחסן הבטוח, המוגן, המוצל, המאוורר, השקט והרחוק מהרעש של ילדי החווה. בית רק שלי ושל בת זוגי הדרורה. פתאום נפתחה הדלת וכמה ילדים נכנסו. נבהלתי נורא ופחדתי שיקרה משהו לגוזלים שלי. התחלתי לעוף מצד אל צד, וצייצתי ציוצי אזהרה. הייתה שם אשה, שכוונה לעברי מכשיר לא מוכר, פחדתי ולכן עפתי משם, אבל המשכתי לצפות בגוזלים מרחוק. בסוף כולם הלכו, איזה מזל, נרגעתי.

הטרקטור של אבנר – בי”ס ניר – בהנחיית אילנה שהרבני

טו טו טו אני הטרקטור של החווה. אבנר מוציא אותי לעבודה. לאן אני נוסע היום? את מי מהתלמידים אפגוש?

אני נוסע לגן הירק לחרוש את האדמה, ובדרך אני שומע “הנה הטרקטור” “רוצים לשבת על הטרקטור”. אני גאה להיות הטרקטור של החווה.

מיומנו של מעדר – ג’1 בי”ס היובל – בהנחיית אושרת ירושלמי

הבוקר נפלתי והרגשתי רע, אבל פתאום נכנסו למחסן תלמידים, והמורה אמרה שבגלל שהם הקשיבו לה יפה, והיא סומכת עליהם, החליטה לבחור בי. סוף כל סוף נבחרתי לעזור לתלמידים לעקור את השיטה הסלילנית.

כאב לי כשפגעתי בקוצים, אבל התגברתי. אני לא מבין למה נותנים לי להרוג צמחים? אני לא אלים. מזל שלא פגעתי באף תלמיד, למרות שזה היה קרוב. עכשיו הם יכינו עלי כתבה לעיתון, ואני אהיה מפורסם.

מיומנה של חמנית יוצאת דופן – תלמידי בי”ס הראל – בהנחיית אושרת ירושלמי

עצוב לי מאוד להיות שונה מכל חברותיי. אני כל-כך גבוהה, ואף פעם לא מצליחה להשתתף איתן בשיחה. מצד שני בגלל שאני גבוהה, אני יכולה לראות את כל הדברים היפים שקורים בחווה, ואז חברותיי נושאות אליי את ראשיהן, מחכות לדיווחים מעניינים.

אתם מוזמנים להוסיף ליומנה של החווה את הסיפור שלכם