פרק ראשון: התחלה מפתיעה
11/2/1095
עבדתי אני ואייבר חברי על הכנת הפגיון החדש לאביר האמיץ שלנו ופתאום ראינו אדם מרחוק וככל שהתקרב במהרה ראינו שהוא רכוב על סוס ,בגדים קרועים, מלוכלך מדם
ככל שהתקרב הוא הביט בנו במבט של מצוקה והתחנן למקום מנוחה, בגדים חדשים ומזון ולאחר מכן יספר לנו מידע חשוב על דודי ארנולד ועל ירושלים וקבר ישוע
הסכמנו במטח ובתקווה שזהו מסר מדודי ארנולד שלא פגשתי זמן רב מדי מכדי לחכות
כעבור שעה שהאיש המסתורי שוהה בנפחייה שלנו האביר הגיע בהפתעה .
ראשונה הוא רואה האם כולנו עובדים ושואל מי הוא האיש הנוסף ואני עונה שהוא שליח.
מירושלים אשר נושא עליו הודעה חשובה על השתלטות עם זר,
האביר צחק בלגלוג ולא האמין .
האביר סילק את השליח ואמר (לשליח):אתה לא צריך להעסיק את העובדים שלי בשטויות
ליפני שהשליח נפרד מהנפחים הוא הודה על העזרה ואמר
שהוא צריך למסור את המידע הזה לעיר קלרמון
26/2/1095
פרק 2
:ההודעה
השכם בוקר קמנו והמשכנו לעבוד על החרבות מבקשת האביר
ולפתע במהירות רוב תושבי הכפר רצו לכיוון כיכר העיר
כאילו נסו מאש
אייבר שאל בקול מה היא כל המהומה
ולפתע כומר פשוט בלם הביט באייבר ואמר לו הודעה מהסניור להיתכנס בכיכר העיר
כל המי ומי התאספו בכיכר העיר מאיכר פשוט ועד לסניור שלנו
:ולפתע על הבמה הופיע האדון והודיע הודעה של האפיפיור מפי ועידת הכניסה שבעיר קלרמון
הידיעות הקודרות שהגיעו מירושלים ומקונסטנטינופול מספרות כי גזע זר וארור הגיח מפרס ופלש לארצות הנוצרים האלה ונתן אותן לחמס יש מהנוצרים שהובילו אותם בשבי , אחרים הכריעו למות , אחרים עשו מטרה לחציהם כלומר , התורכים-הסלג’וקים שדדו ושרפו רכוש והרגו בני אדם בארצות שכבשו את הכנסיות השמידו או הפכו למסגדים . ומוטב שלא להזכיר את מעשיהם האיומים בנשים ומי ינקום את נקמתם וירפא את שברם אם לא אתם ? זכרו במיוחד את הקבר הקדוש של אדוננו ומושיענו הנמצא עתה בידי עמים טמאים ואת המקומות הקדושים האחרים המחוללים בטומאתם אל יעצרוכם אחוזותיכם והדאגה לרכושכם . ארצכם מוקפת מכל צד ים והרים ומאוכלסת היא יתר על המידה . אין בה מן השפע , ופרי אדמתכם לאינו מסייע להחזקתכם אלא בצמצום . ומשום כך הנכם נלחמים זה בזה , הנכם נהרגים ומושמדים צאו לארץ הקבר הקדוש על מנת לכבשה מידי הזרים ולהפכה לנחלתכם שבויה עתה בידי האויב ונטמאה בידי אלה שאינם יודעים את האל והוא מבקשכם להיחלץ לעזרתה…..
חזרנו אל הנפחייה שלנו והמשכנו לעבוד ולהתכונן לעבוד קשה יותר בחודשים הבאים…..
2/3/1095
פרק 3
ההתלבטויות-ההכנות למסע הצלב
כפי שציפינו לעבודה מוכפלת והנה התגשמה זאת ועתה
שליח של החיילים הצלבנים הגיע
וביקש את שריונו למלחמה אשר תצופה
והציע לי (באיילר) ולאייבר להצטרף למסע הצלבנים
אייבר אמר שנחשוב על זה ובאיילר ענה ועל כך יטבע המטבע
(נחשוב לכך הייטב כדי להמשיך את גורלינו)
9/2/1095
חשבתי כל הלילה על שאלת הצלבן
שאלתי את אייבר אם הוא רוצה לצאת למסע הצלב
הוא ענה לי שכן משום שבמצב זה אין לו מה להפסיד ואם הוא ישרוד המעמד שלו יעלה
וכן המשכנו לעבוד כפליים
ולפתע האביר הגיע לביקור ובדק שהכל בסדר ושאל אותם שאלה
אם אתם מוכנים לצאת למסע הצלב .
אייבר ענה כן מידית ואילו אני (באיילר) לא ידעתי מה לענות
האביר אמר שיש לו כמה חודשים לחשוב על וגם ובנוסף לכך במקרה ותסכים תעבור דרכי
משום ששניכם זקוקים לאימונים
27/7/1095
פרק רביעי
עומדים לצאת
זהו יום שישי ולאחר זמן מחשבה רב הגעתי להחלטה
שאכן אני יצא למסע הצלב
כעבור חצי שעה החלטתי ללכת אל האביר
האביר הסכים לבקשתי אבל הוא אמר שעלי
לעשות הכנות והסכמתי לכך
בצהריים הזמנתי את כל קרובי ויקירי
:ואמרתי להם
שאני מצטער אם עשיתי לכם כל רע
ואני מתכוון לצאת מעבר לים
ואיני יודע האם אני אשוב אי פעם.
20/8/1095
השכם בבוקר
הלכתי לקנות את תיק הצליין שלי יחד עם אייבר
שהגעתי למקום היה לא מעט אנשים
לאחר עשרים דקות קיבלתי את התרמיל הצלבן שלי יחד אם מטה הליכה
לאחר שעתיים אני ואייבר הלכנו לאימונים של האביר כדי להיות בכושר גופני
האימונים היו לא קלים ולא קשים
לאחר האימונים אני ואייבר המשכנו בליצור ציוד קרב לצלבנים
זה היה היום הכי קשה בחיי עד עכשיו
11/1/1096
פרק 5
המסע
היום בבוקר מתחילה הצעידה הראשונה של כל צלבן מעבר לארצו , בגלל שהיו אנחנו יוצאים מעבר לים כדי לשחרר אותנו מייסורינו
יצאתי מנפחיית ביתי עם אייבר והתחלנו לצעוד לעבר כיכר הכפר
היו שם לא מעט אנשים
לאחר שכולם נפגשו התחלנו לצעוד לכיוון ירושלים
בהתרגשות ושמחה רבה
בצהרי היום ראינו נופים מרהיבים בהמשך מסעינו עצרנו (בערב) כדי לנוח ולאגור כוחות לימים המאתגרים הבאים
25/8/1096
6 פרק
הבעיות
אכן לנו לא היה קל מזוננו הולך ונמעט אנשים מתחילים
להיות חלשים בגלל חוסר מים
ולפתע מישהו צעק נהר
כל האנשים רצו לכיוונו והתחילו לשתות ממנו
אך עד מהרה גילינו שאנחנו לא היחידים
חצים עטו על פננו בשניות ורצנו אני ואייבר למצוא מחסה
לפתע מצאנו עץ רחב להסתתר
אחזתי בידו של אייבר ורצתי לכיוון העץ
למזלנו הזרים שתקפו אתנו היו חלשים ולא מיומנים
אייבר ראה איש שמנסה לתקוף אותנו הוא בלם את המכה
והפיל את הזר
לאחר הקרב היו כ 24 פצועים ו 12 הרוגים
15/2/1097
בזבזנו את רוב כספנו על מורי דרך שיכוונו אותנו אל בארי ומשמה אל קונסטנטינופול
עד לאנטיוכיה בגלל שאיננו עם מפות מסומנות וישנה צמחייה רבה בדרך אשר מקשה עלינו
בדרכינו ולפתע ראינו כפר מחוץ ליער והחלטנו לשדוד ולשרוף אותו
אנשי הכפר התנגדו לכך בעצומה רבה והחליטו להילחם
ניצחנו בקרב למזלנו היו קצת פצועים והרוגים
20/6/1098
פרק 7
מגיעים לבארי
סוף כל סוף הגענו לבארי בכדי שנוכל לנוח ולאגור כוחות
איבדנו בערך 100 איש בגלל חוסר מזון ושתייה
מכאן אנחנו עוברים אל קונסטנטינופול בספינות
הייתה לנו בעיה פחות קטנה מהדאגה הקודמת שלנו לכם וריכזנו
את רובו בשביל לסחור ספינות אל קונסטנטינופול ומשם אל ירושלים
במהרה ארגנו את הספינות לצאת למסע בים
3/12/1098
ההגעה לקונסטנטינופול
אנחנו מתרגשים מכיוון שבעוד מספר חודשים אנו נגיע לירושלים
אגרנו כוחות מילאנו את מאגרי המים שלנו ולקחנו איבדנו 25 בגלל שודדים
במהלך השיט
שהינו שם במשך יומיים אשר בהם סחרנו עם המקומיים כדי להמשיך במסעינו ועם זאת הצלחנו לשכנע את חלקם להצטרף למסע
אך לצערינו רבים לא הסכימו להצטרף למסע
!ולקרבות בהמשך
3/12/1098
פרק 8: יציאה לירושלים
יצאנו לדרך אל אנטיוכיה כדי להתכונן היטב כמה ימים טובים
להתכונן היטב לשחרר את ירושלים מידי הכופרים(המוסלמים) ואת קבר ישו
21/5/1099
אז אנחנו עצרנו במחנות שהקמנו על יד אנטיוכייה נחנו כשבוע
והתאמנו קשה לקראת הקרב המותח הקרוב לבוא
אני ואייבר חושבים שאנחנו מוכנים פיזית וכשירים לקרב אך אין
לנו לדעת ולכן אנחנו חושבים על להמשיך להתאמן לקרב
עם זאת גם כאן אנו סחרנו עם התושבים וגם כאן ניסינו לשכנע אותם להצטרף למסע
(.אלה הם ימי האימון הקשים ביותר שהיו לנו אי פעם אך אנחנו יודעים שמהמסע הזה יצא לנו מהמטבע הטוב( אנחנו נרוויח מהמסע הזה
15/7/1099
סוף כל סוף אנחנו אנחנו רואים לירושלים
וקרובים אליה למזלנו היה אור יום
ביום שישי ה 15 ביולי ראינו את חומות ירושלים
היקפנו את חומת ירושלים כדי לקוות לנס אשר קרה אם בני ישראל
ביריחו אך לצערנו זה לא קרה
! התחלנו לצעוק היכנעו ! היכנעו
היה קשה לפרוץ את החומות אל ירושלים משום
גודלת העיר אך לבסוף מצאנו את גדרות ירושלים
אחד האבירים שלנו עלה על החומה והצליח להניס את התושבים הזרים
ואז מגיהה החלו להימלט לתוכה אנשינו רדפו אחרי הזרים למגדל שלמה ועשו בהם הרג רב אחר כך התפזרנו
בעיר כולה ושדדנו זהב וכסף סוסים ופרדות
כבשנו בתים מלאי כל טוב אחר כך אנחנו ועוד הרבה מאוד מהגואלים רצנו אל קבר גואלינו הגדול ישוע
שפיכות דמים ודמעות שכאלו לא חווה איש מעודו
לפתע אחד הזרים צעק ואחז בצווארי והפיל אותי על הרצפה אך למזלי הרב אייבר הגדול פגע לזר בראשו עם קשתו לא יכולתי למצוא
מילה אשר תודה לא יותר מטובו
16/9/1099
פרק 9
החזרה הביתה
לאחר הקרב הגדול אני ואייבר החלטנו לחזור חזרה הביתה כמו הרוב
אם עוד הרבה צלבנים מאיתנו
הם חשו גאווה וכבוד אך הרצון לראות את המשפחה ואת הקרובים
לראות שוב את ביתי
חלקינו נשארו וחלק כדי לחפש שלל נוסף על ידי המצור
שהטלנו אך גם בהם נטבע בטח הרצון
לחזור לביתם
20/12/1099
הגענו שוב לקונסטנטינופול קנינו כמות נכבדה
של מזון העמסנו על הספינות החדשות שלנו
ויצאנו למסע וחזרה
לאחר שחזרנו כולם קיבלו אותנו בברכה והעדה
ואצלי ואייבר חלה הרגשה של הנחה אך אני הייתי בטוח שכל זה היה שווה את זה
:רפלקציה
זמן העבודה: אכן היה עלינו להיפגש לזמן רב אך במעט פגישות ולשקוד בזמן העבודה אורך העבודה היה כחמש עשרה שעות עד עשרים
אורך העבודה: זמן העבודה היה ארוך כ4 ימים ועם זאת כ22 עמודים כולל זה ותוכן עניינים
שיפור הידיעות: הידע החדש שצברנו הוא שהצלבנים הקיפו את חומת ירושלים לפני כבישתה עם זאת למדנו שמסע הצלב הראשון התרחש ב1096 ונגמר ב 1099
עם זאת שחלק קטן מהמסע היה בספינות
המקורות מידע שהשתמשנו בהם היו ספר היסטוריה ואתר מטח
:מסקנות
הצלבנים היו מרוצים מהמסעות שאותם הם עברו למרות
.הקשיים הגדולים שהם עברו
.הצלבנים לא ריחמו על האנשים שעבר במהלך דרכם
הצלבנים איבדו אנשים בגלל בעיות רעב וצמא וגם בגלל
.(שודדים בדרכם וגם בגלל בעיות כלכליות(רוב הצלבנים היו איכרים
הצלבנים הלכו לפרקי זמן ארוכות וללא מנוחה
רוב הצלבנים לא היו מוכנים פיזית וכשירים
בגלל שהיו איכרים ולא כשירים לקרב
:תוכן עניינים
פרק ראשון עמודים 1-2
פרק שני עמודים 3-4
פרק שלישי עמודים 5-6
פרק רביעי עמודים 7-8
פרק חמישי עמודים 9-10
פרק שישי עמודים 11-12
פרק שביעי עמודים 13-14
פרק שמיני עמודים 15-17
פרק תשיעי עמודים18-19
רפלקציה עמודים 20 -21
Published: Mar 8, 2018
Latest Revision: Apr 27, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-444002
Copyright © 2018