הִתְעוֹרְרוּת

בָּתִּים מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה בִּשְׂפַת סִימָנִים.

דֶּלֶת סְגוּרָה מַבִּיטָה אֶל  עֶרֶב רָדוּם. גַּם הַשָּׁעוֹן

בְּיָפוֹ מְפַהֵק פִּהוּק אַחֲרוֹן אֶל זְהַב הַשְּׁקִיעָה וְרַק

חַלּוֹנוֹת אֲטוּמִים סוֹגְרִים

רֶגַע אֶחָד בְּחַיֵּיהֶם.

כְּשֶׁאֲנִי צוֹחֶקֶת כְּשֶׁרַע לִי בַּלֵב

אוֹמְרִים לִי שֶׁאֲנִי מַצְחִיקָה.

כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה אֲנִי לֹא נוֹגַעַת בָּאֲנָשִׁים

כִּי הֵם מְחַפְּשִׂים שִׂמְחָה.

הִתְעוֹרְרוּת

מִתּוֹךְ הַשְּׂמִיכָה הַיְּרֻקָּה שֶׁל הָאֲדָמָה

מִתְעוֹרְרוֹת כַּלָּנִיּוֹת

מִתְמַתְּחוֹת בַּעֲטִיף אַבְקְנֵיהֶן הַשְּׁחֹרִים. עַכְשָׁיו אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָן

פּוֹקְחוֹת עֲלֵי כּוֹתַרְתָּן

מִתְהַדְּרוֹת בְּיָפְיָן

שׁוֹזְרוֹת רָבִיד מְחֻיָּךְ לְיוֹם שֶׁעָלָה.

וְאַתְּ תְּפִלָּה שֶׁנּוֹלֶדֶת

בְּכָל רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.

זֶה הַיֹּפִי שֶׁלּוֹכֵד מַבָּטִי

פּוֹעֵם בְּרֶגֶשׁ מוּאָר לְצִדִּי.

מְלוֹא הַטֶּנֶא
אֶל הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁמֵּצִיף
הָעוֹנֵד לִי פִּרְחֵי תַּחֲרָה
אֲנִי מִתְעוֹרֵר
אוֹצֵר וְשׁוֹמֵר
רֶגַע מָלֵא הֶאָרָה.
זֶה אֲנִי הָאֹפֶק הַתְּכַלְכַּל
מוֹתֵחַ יָדַיִם
מִשְׁתַּקֵּף בַּשָּׁמַיִם
מַסְּנִיף לְתוֹכִי
יוֹם שִׁכְרוֹנִי
מְלוֹא הָאוֹר
מְלוֹא הַטֶּנֶא.

וְהַלַּיְלָה עֲנוּד עֲגִילֵי שִׁכְחָה

בְּאָדֹם וְלָבָן

פּוֹסַעַת לָהּ הַחֲשֵׁכָה

כְּאוֹמֶרֶת אֲנִי כָּאן.

וְהַלַּיְלָה מְגֻנְדָּר מְחַיֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה

עֲנוּד עֲגִילֵי שִׂמְחָה

בְּאָדֹם וְלָבָן

הָאוֹמֵר הִנְנִי כָּאן.

סוֹבֶלֶת מִנְּדוּדֵי שֵׁנָה

מִתְהַפֶּכֶת הָאֲדָמָה עַל יְצוּעָהּ.

מַפְשִׁילָה שִׂמְלַת פְּרָחֶיהָ

כַּמָּה חַם לָהּ, כַּמָּה חַם

רְגָבֶיהָ מִתְנוֹעֲעִים חַסְרֵי מָנוֹחַ

לֹא יוֹדְעִים אֶת נַפְשָׁם.

בְּצַעַד מָהִיר

בְּצַעַד זָהִיר

אוֹשִׁיט לְךָ יָד לְרִקּוּד

וְאָז נִרְקֹד צָמוּד.

יוֹם וְלַיְלָה  לֹא מִתְרָאִים

לַיְלָה וְיוֹם רַק חוֹלְמִים

עַל  רֶגַע בָּהִיר

עַל זְמַן מַאֲפִיר.

עַל הַבַּד נִפְגָּשִׁים הַשְּׁנַיִם

מֶתֶק חֲלוֹם הוֹפֵךְ לִמְּצִיאוּת

בְּרֶגַע שִׁכְרוֹנִי

מַבָּט חוֹלְמָנִי.

נוֹצוֹת אִינְדְּיָאנִיּוֹת

רוֹקֶמֶת הַנַּעֲרָה

בְּגַב  גְּלִימָתָהּ. נוֹצוֹת הָרוּחַ

הַפּוֹעֶמֶת בְּתוֹכָהּ

וְהִיא עַיִט לָבָן

וְהִיא אֲדָמָה

וְהִיא אֶבֶן בּוֹכִיָּה

חַרְצִיּוֹת                                          לבת-שבע שריף.

רָאִיתִי אוֹתָן מְחַיְּכוֹת בְּבַיְּשָׁנוּת יַּלְדּוּתִית,

מְצִלּוֹת רִיסֵיהֶן הַלְּבַנְבַּנּוֹת בַּעֲנָוָה.

וּבְתוֹךְ עֲרִיסָתָן הַזְהֻבָּה רָצִיתִי לְהַצְפִּין אֶת

יְמֵי הַאֶתְמוֹל, כְּמַתָּנָה שְׁזוּרָה בְּסֶרֶט וָרד.

לִרְאוֹתָן נוֹשְׁמוֹת לִרְוָחָה,

אוֹגְרוֹת אֶת בָּשְׂמוֹ שֶׁל הַטַּל,

רַעֲנַנּוֹת בַּלּבֶן הַקָּפוּא שֶׁל הַשַּׁחַר.

אֶרְצֶה בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת,

כְּשֶׁאָחוּשׁ בַּקְּמָטִים הַמִתְפַּזְּרִים שֶׁל מַחְשְׁבוֹתַי

לְשַׂחֵק בָּרִיסִים הַצְּחוֹרִים בְּ”אוֹהֶבֶת לא אוֹהֶבֶת”.

וּמִתּוֹךְ הָעֲרִיסָה הָרְדוּמָה

לְהָשִׁיב אֶת הַיָּקָר, אֶל אַלְבּוֹם הַחֲוָיוֹת שֶׁל עַצְמִי.

הוֹעַדְתִּי לִי, פְּגִישָׁה מְאֻחֶרֶת,

לִשְׁמעַ אֶת פַּעֲמוֹנֵי הַלַּיְלָה בִּמְתִיקוּתָם.

פּוֹרְטִים לָרוּחַ בְּיָד עֲדִינָה,

צִלְצוּלֵי – אֵין – קֵץ.

עוֹד מְעַט תַּחֲלֹפְנָה הַשָּׁעוֹת

וְתִּקָּחְנָה אֶת הַלַּיְלָה לַמַּסָּע הָאֵינְסוֹפִי.

וְשׁוּב אֶתְגַּעְגֵּעַ,

לְפַעֲמוֹנָיו הַשּׁוֹזְרִים לָרוּחַ

עֶרְגַּת עִתּוֹת אַחֲרוֹנָה.

צִבְעוֹנִים שָׁרִים הַלֵּל

שִׁיר הוֹדָיָה לָאֵל.

עַל הַזְּכוּת לְהִתְעוֹרֵר

וְלִהְיוֹת חֵלֶק מִיְּקוּם מְסַחְרֵר.

צִבְעוֹנִים שָׁרִים תְּפִלָּה

עַל מַעְיָן  הַחֶמְלָה

שֶׁצּוֹבֵעַ עֶצֶב בְּשִׂמְחָה

וּמְגָרֵשׁ הַקֹּר וְהַחֲשֵׁכָה.

צִבְעוֹנִים מוֹדִים לָאֵל

עַל הַזְּכוּת לְהִתְעוֹרֵר

בְּשִׁיר מִזְמוֹר לְאֵל

תִּפְרַחְתָּם הַצִּבְעוֹנִית אֵלָיו תְּשׁוֹרֵר.

נַרְקִיסִים

בַּסְּתָיו הֵם צוֹמְחִים

בָּאִים כְּאוֹרְחִים

מַבִּיטִים מִלְּמַעְלָה

בְּחָטְמָם הַסּוֹלֵד.

מְאֹהָבִים בְּעַצְמָם

סוֹגְדִים לְעַצְמָם

מִתְהַדְּרִים

רַק בַּעֲטֶרֶת לְרֹאשָׁם.

תגובות גולשים באינטרנט

*************************

Amnon Yoged

צבעוני ומשובב נפש

Zivit Aloni

הספר הזה מתנה לנפש. הליכה משותפת של ציור ומילה. תענוג ממש.

Edna Cohen

טפטופיי שירים צבעוניים ומרשימים…אוהבת מאד את המילים הנעימות…נוגעות ומתאימות…תודה לך יהודית ולעצמון יניב על ההשקעה …הרווח של כולנו.

א. בת לשם

ישר כח לעצמון

Atzmon Yaniv

לקחת את הציורים שלי יהודית למקומות קסומים ומעוררי מחשבה ורגש. תודה לך על השילוב היפה הזה.

יהודית סולומון

הססגוניות והעושר של הצבעים והגוונים – משכרים ומרחיבים לב ונשמה !

אדלינה קליין

********

ליהודית ולעצמון היקרים,

ממש אהבתי!

אני הלא מממשת נושא זה מימים ימימה ומשלבת ציורי עם שירי (“עצי האקץ”)

כמו שאני משלבת צילומיה של אחותי אגי עם יצירותיי(“ריקוד הצרצר”)

זה כל כך מתבקש – כמו פעימה, ועוד הרבה פעימות נוספות עד שנוצר קובץ מרשים ומענג

כמו זה שהכנת יהודית מציוריו של עצמון. הקובץ בהחלט מדהים מעורר!

בחיבה לשניכם.

אדלינה.

אירית הירשמן

שמו של הספרון

כלכך מתאר את הקורה עם צבעים של עצמון
פשוט פריחה
וזה מאד משמח

ובמובן מסוים סוחף

סיגלית עשת

********

איזה יופי יהודית, ציורים מאד עזים בצבעוניות חזקה. אהבתי מאד את השיר על הנערה האינדיאנית. כל כך מדויק לציור.

Rachel Amitay

מקסים.

Sigal Magen

אוהבת כשנפש נוגעת בנפש… מאוד אהבתי

Irit Shoshani

התעוררות ועושר.

חניתה רוזן

לפי הציור הזה אני חשה כמו התקהלות של צבעים. הרי לך סיפורון ססגוני ומחייך שצץ בראשי- “אסיפה מיוחדת של צבעים”;נקראו הצבעים לכינוס אסיפה מיוחדת. הגיעו גב’ אדום ומר ירוק, שכניהם גב’ צהוב ואדון כתום הגיעו עם חיוך רחב על צבעיהם. אימא תכלת ובנה הוורוד התרגשו מאוד ודחפו את חבריהם הססגוניים מעט הצידה, אך ללא הצלחה יתרה.גב’ אדום עם לחיים סמוקות הבליטה את נוכחותה. טוב, הרי היא מלאת אנרגיות. אימא תכלת ומר ירוק – המתמחה (סטאז’ר)העובדים יחדיו בקליניקה לריפוי נפשי, התפזרו בין הנוכחים כדי להחדיר בם שלווה ונינוחות. רק לבנבני החמוד נבלע בין כל הצבעים, לפרקים ניסה לזקוף קומתו אך מיד נצבע ע”י שכנו. בפרוטקול נרשם- הוחלט שכל הצבעים “יעבדו” גם בשנה הזאת ויפיצו את הבשורות הטובות לעולם. יצבעו עבורו בצבעים מרנינים וימחקו את השחור, האפור והחום. השמש הצהובה חתמה על הפרוטקול, ובזאת התפזרה האסיפה.

ופצחה בשירה יפה

“עוד מעט תחלופנה השעות

ותקחנה את הלילה למסע האינסופי.
ושוב אתגעגע,
לפעמוניו השוזרים לרוח
ערגת עתות אחרונה.”

ועוד קטע משיר.

“והלילה ענוד עגילי שכחה
באדום ולבן
פוסעת לה החשיכה
כאומרת אני כאן.”

את הדיאלוג היפה הזה בין המילים והצבעים לא ניתן לפספס. שובה עין ולב.

אירית וייסמן מינקוביץ

יהודית יקרה

אהבתי מרגש ומרטיט את הלב. יופי של פרוייקט.

יישר כוח

המשיכי כך

אוהבת אירית וייסמן מינקוביץ