מושיט ידי.

הקו שעל המסך רצוף

כבר מחדיר בי געגוע

מביט בשערך הכסוף

מבקש את קולך לשמוע,

אבל בחלל החדר 

נשמע רק קול צפצוף

שעת פרידה מאשר.

ואתה עוד שוכב דומם

איני מעכל עדיין דבר 

חושב אולי רק חולם

לא מאמין כי נגמר,

מביט עוד מבט בפניך החיוורות

מושיט ידי, נוגע בך  

אבא יקר אתה קר

 תמיד היית חם הענקת חמימות.

הרגע בו הייתי עם חבריי ממד״א

במאמצי ההחייאה של אבי חיים דיין ז״ל.

הימים הללו.

בימים הללו

ימי מועד פטירתך

עומד בתפילת 

שמונה עשרה,

ואומר קדיש עליך

על לכתך. 

בימים הללו 

תמונת זיכרונות ממך

משלימים בי געגוע

וחש בלהט לחבקך

לראותך בחלומי

ולשמוע קולך.

הימים הללו

הם ימים ספורים

בטרם אעלה למשכנך

שם אדבר אליך

בליבי התקווה

כי את דברי שומע.

השכונה עודנה צעירה                          

מסביב שדה הר וגבעה

המקום חובק שממה                                  

ישנה בטלה לקהילה.

אין תחבורה מועדון ושביל

ומנהיג אשר ציבור יוביל.         

אבא חשב אמר בדאגה

צריך דחוף וועד לשכונה

אימא בדבריו תמכה

נתנה לו את ברכתה.

הוא נבחר.

הוא נבחר –

ליו”ר וועד השכונה לראשונה

לקט חברים מכל קצוות הקהילה

עשרות שנים בפעילות ענפה

העניקה לשכונה תרומה ברוכה.

יומם וליל רדף אחר אישי ציבור

שיבואו לבקר בשכונה ולתרום  

האמין כי זו הדרך הנכונה

לתגבר לקרב ליצור את החיבור

כך אפשר יהיה להגשים חלום

למנף את בניית השכונה.

חיזק את הקשר בין הקהילה והמוסדות

החלו להבנות עוד ועוד שירותים לקהילה

בתי ספר גנים בתי כנסת ומועדון תרבות 

יזם מופעי אמנים כמו צביקה פיק ועוד.

הוא לא נח רגע.

הוא לא נח רגע

מבירוקרטיה

לא נירתע,

האירו עיניו באור

כשקיבל אישור

להקמת בית כנסת

ופתיחת מקווה,

התרגש שנפתחה

בשכונה ספריה ,

נפתח עוד בית ספר

וליבו קרן מאושר,

תחבורה ציבורית לקהילה

את נפשו וליבו הלהיטה.

ראה בחינוך מנוף.

הוא ראה בחינוך

כמנוף לקידום התושבים 

הזמין את טדי קולק

לפתיחת גנים וביקורים

זכה לתמיכתו הגדולה

טדי גייס תורמים   

מיזמים חינוכיים בשכונה 

לחלוקת מלגות

פתיחת גנים ועוד.

טקס חלוקת מלגות לבוגרי השכונה בנוכחות תורמי המלגות וראש העיר טדי קולק.

עם ראש העיר ביקור

בגן חדש שנפתח

בסוף שנות השישים

הדבר הקרין באבי אור.

הוזמנת אצל נשיא המדינה

לקבלת תעודה

על פעילות ברוכה

למען הקהילה

הייתה זו גאווה גדולה

 ראית בזה הוכחה

לעשייתך ועמלך.  

 קיבוץ גלויות

פעלת רבות 

להבאת עולים

לצד עולים ותיקים

מהמעברות

ומכל העדות

עדות המזרח

ועדות אשכנז

ניצולי שואה

וסטודנטים לרפואה 

השכונה גדלה

והתגוררו בה

בידידות חברות

 ובכבוד הדדי.

עם החיוך.

עם חיוך קבלת

את זולתך

ואוהביך

עם חיוך דברת

 לחייך אהבת ,

חייכת לא רק בשפתיך

וחייכת גם עם עינך,

גם שחלית

לחייך לא שכחת

תמיד האמנת

לא נכנעת

עם החיוך שלך

לעד נזכרך.

תמונה זו צולמה בעת מחלת אבי.כך נזכר אותך

אומרים אשת חייל.

אומרים אשת חייל מי ימצא

ואתה אבא מצאת

אימא תמכה בדרכיך

הייתה אתך לצידך

והרוח שדחפה בעשייתך,

בזמן שעסקת למען הקהילה

את כל מטלות הבית ניהלה

נשאה את הנטל על גבה

ידעת שהיא הדלק שלך

ועשתה זאת באהבה

אליך כי האמינה בך.

לא זכית.

למעלה מעשור שנים שחלפו

כשעצמת לעד את העיניים

בשבת, שעת בין הערבים

שבת נוראה בה חייך נקטפו.

הותרת ארכיון ענק מלא בגעגוע אין סופי

ולא אשכח בחיי את המאבק

שחברי עמלו, עד שהרימו ידיים וחבקוני

והבטתי באכזבה בקו הישר

שהופיע על המסך הקטן

צפצף ואמר בשקט, כי נגמר.