המהפך- שקר

לאחר שמטילדה מגלה שהמחרוזת מזויפת, היא ממש כועסת על מרת פורסטייה מהסיבה שהיא לא סיפרה לה על כך.

כשמטילדה חוזרת לביתה היא עדיין טיפה כעוסה והיא רוצה להסיח את דעתה, היא נזכרת שמאז שהיא ובעלה עברו לדירה קטנה יותר הם לא סידרו את המחסן ולכן בוחרת לעשות זאת עכשיו, במחשבה שזה אולי יעזור לה להירגע.
היא סיימה לסדר את כל הקרטונים שנשארו שם, לא היו כל כך הרבה אבל בכל זאת היא שחכה לגמרי ממרת פורסטייה ומהמחרוזת המזויפת, בעודה מסיימת לסדר את הקרטונים ולצאת מהמחסן היא מגלה לפתע על הרצפה מעטפה מרופטת, היא הניחה שהמעטפה נפלה כאשר רוקנה את הקרטונים.
מטילדה החליטה להרים את המעטפה ולראות מה יש בתוכה, על המעטפה:
בכבוד רב עורך דין פייר,

לכבוד                                                                             מאת: עו”ד פייר
מטילדה לואזל

הנדון: ירושה שמגיעה למטילדה מאביה הביולוגי
ראשית, אנו משתתפים בצערך במות אביך
אני באים להודיע על הירושה שקיבלת מנכסיו של האב
לאור העובדה שיש לאביך עוד בת מנישואין אחרים, פורסטייה,
הירושה מתחלקת בינכן ולכן את גם תקבלי חלק נכבד מהנכסים.
הנך מתבקשת ליצור קשר עם עוד על מנת למסור פרטי חשבון ופרטים
אישיים, כדי שנוכל להעביר את הכסף שמגיע לך.

נשמח לעמוד לרשותך בעתיד

בברכה

עו”ד פיאר  

סקרנותה גברה, היא פתחה במהירות את המעטפה והוציאה את המכתב ולתדהמתה היא מגלה…
היא ומרת פורסטייה אחיות והאבא, אחרי פטירתו, הוריש לבנות את כל רכושו בחלוקה שווה.
בשניות שהיא קוראת את מכתב, היא הרגישה שעולמה חרב עליה. היא הייתה בהלם אבל לאחר כמה שניות היא הצליחה לסדר את הכל בראשה:
“מדוע לא קיבלתי את החלק שמגיע לי?!”
מטילדה הכניסה את המכתב לכיס והחלה בריצה לביתה של מרת פורסטייה. היא נוקשת בחוזקה על דלת ביתה, מרת פורסטייה פותחת את הדלת בעיניים שואלות.
מטילדה שולפת מכיסה את המכתב ללא מילים, מרת פורסטייה מבינה במהירות על מה מדובר ומזמינה את מטילדה לביתה.

מרת פורסטייה סיפרה לה הכל, על זה שבזמן הירושה היה לה תאוות בצע, שהיא התכוונה לספר למטילדה אבל מכיוון שראתה שמטילדה אינה יודעת, בחרה שלקחת את כל הכסף לעצמה מבלי לתת לה את החלק שמגיע לה, ושידעה שהן אחיות.
“תמיד חשבתי עלייך, למרות הסכסוך שהיה בנינו, את תמיד היית חשובה לי ולכן נתתי לך לבחור את המחרוזת אך לא רציתי לומר לך שהיא מזויפת מהסיבה שלא רציתי לפגוע בך..”
מטילדה יושבת רחוקה ממרת פורסטייה, המומה מהמצב וחסרת מילים.
כך ישבו מספר דקות בעוד שורר שקט מוחלט, עד שמטילדה אומרת:
“אני לא מאמינה ששיקרת לי… אני לא יודעת אם את מכירה, אבל אני בכל זאת אספר לך פתגם שלא תשכחי אותו בחיים: לשקר אין רגליים.”
לא משנה כמה בורחים משקר, השקר בסוף מתגלה וחוזר גם עם עובר
יום, יומיים וגם אם עברו עשר שנים, בסוף הוא תמיד מתגלה.
“שיקרת לי שאנחנו לא אחיות… אני רוצה שזה ימשיך ככה. אני לא רוצה שום קשר אלייך, תתני לי את החלק שמגיע לי מהירושה וכל אחת תלך לדרכה בבקשה.”
מטילדה דורשת את כספה ופורסטייה בסופו של דבר מביאה לה את החלק שלה מהירושה.
מטילדה יוצאת מביתה של פרוסטייה וסוגרת את הדלת מאחוריה.
לאחר שמטילדה עוזבת, מרת פורסטייה פוצחת בבכי.

עברו יומיים,

מטילדה לא ידעה מה לעשות עם הסכום כסף שקיבלה מהירושה, היא חשבה לעצמה:

“אולי אני יקנה משהו לבעלי משהו שתמיד רצה”.

מטילדה חשבה וחשבה ונזכרה שבעלה ויתר על חלומו בשביל שמלתה לנשף והחליטה שהיא תקנה לו את האקדח.

היא הלכה לחנות וקנתה לו את מה שתמיד רצה וחזרה לביתה לספר לו את החדשות הטובות ולתת לו את המתנה

 מטילדה נתנה לו את המתנה, בעלה לא אמר תודה ולא אמר כלום הוא רק התעצבן והתפרץ על מטילדה:

“אני לא מאמין שקנית אקדח כל כך יקר, אין לנו כסף לשטויות האלה, לא אכפת לי שזה מתנה ולא אכפת לי שזה בשבילי, מספיק נימאס לי להיכנס לחובות האלה איתך כמה אפשר, כמה אפשר!!!”

מטילדה פרצה בבכי וצעקה עליו:

אם הייתה נותן לי לדבר הייתה מבין משהו! הייתה מבין שאני ופורסטייה אחיות שיש לנו את אותו האבא ושהוא מת ושהוא העביר לי מחצית מהכסף שלו ושהיא שיקרה לי. דרשתי ממנה את כספי והלכתי מיד לחנות לקנות לך את זה להראות לך את אהבתי אלייך אבל אתה לא מעריך לא שווה את זה…”

בעלה אדום מרוב בושה ואומר לה:
“אני ממש מצטער חשבתי שזה עוד פעם אחד השיגעונות שלך ומוסיף,

בבקשה אישתי אל תתני לכסף להשפיע עלייך, את למדת כל כך הרבה בעשר שנים האלה כמו להעריך את הכסף ולדעת איך לשמור עליו אל תעשי טעויות”. 

לאחר שמטילדה שמעה את הצד של בעלה הנהנה בזלזול ואמרה:

“בסדר בסדר מה שתגיד זה הכסף שלי ואני יעשה בו כרצוני”

יצאה מהבית וטרקה את דלת ביתם.

לאחר כמה שעות מטילדה חוזרת הביתה עם המון שקיות קניות שבתוכם בגדים תכשיטים ועוד..

בעלה שואל בתדהמה:

“מטילדה… זה מהכסף שקיבלנו…?”

מטילדה אומרת בכעס:

“הכסף שאני קיבלתי אתה מתכוון…!”

מרחוק נשמעה משאית מתקרבת ברוורס ומטילדה אומרת:

” סוף סוף הגיעו הרהיטים החדשים שקניתי”

בעלה בתדהמה נוראית:

“רהיטים, בגדים, תכשיטים מטילדה על מה דיברנו לפני כמה שעות אני לא מוכן לעבוד עוד עשר שנים כדי להחזיר את החובות שלך די נימאס לי כבר אני עייף תודה לך על המתנה המאוד יקרה וחשובה לי אבל זה ממש מוגזם אני מעדיף לא לקבל את המתנה ואת הכסף ושנישאר כמו שהיינו שמחים ומאושרים בחלקנו..”

מטילדה צועקת בעצבים:

“לא טוב לך אז לך אף אחד לא מכריח אותך להישאר אני יכולה לחיות טוב מאוד בלעדייך ועם כל הדברים שקניתי לבד!, בלעדייך!”

בעלה בקול עצוב:
ככה מטילדה את זורקת עשרות שנים של נישואים בשביל מה..? בשביל כסף אז אולי באמת שאני ילך עכשיו וישאיר אותך לבד! עם עצמך כרצונך”.

בעלה של מטילדה אוסף את חפציו האחרונים ויוצא מהדלת עושה חצי סיבוב מסתכל על מטילדה בעניים עצובות ומרחמות סוגר את הדלת והולך.

נלקח מגוגל תמונות.