מעבדת החדשנות 2021 – חדרה

משתתפי מעבדת חדרה :

• בית ספר גבעול – מרחב “טחנקרינג”-משחק כדרך להבנות את העולם שמסבבינו 

• בית הספר הדמוקרטי בחדרה – מרכז מחשבים ביוזמה וניהול של התלמידים

• בית ספר תחכמוני – שילוב פדגוגיה ותקשוב 

• בית ספר אחד העם – הכיתה כנבחרת

• בית ספר מוריה חדרה הכיתה כנבחרת

• בית ספר “צליל” חדרה כיתת נבחרת

• בית הספר “ניצנים” חדרה- למידה מתרחבת.

• בית ספר “קפלן” חדרה

• חט”ב תיכון חדרה- למידה מתרחבת

• תיכון חדרה-למידה מתרחבת ולמידה מבוססת מקום

• תיכון נעמת חדרה- שינוי לימודי דרך המרחב הטכנולוגי         

ספר הניסויים של מעבדת חדשנות כיתה 2021

ההתנסות המרכזית שבסופה תוכר הכיתה שלי ככיתה 2021

בשנת הלימודים הנוכחית, הציעה לי מנהלת בית הספר להצטרף להשתלמות הנקראת “מעבדת חדשנות כיתה 2021”.

השם נראה לי מאוד אטרקטיבי, המנהלת המליצה בחום, חשבתי לעצמי שאין לי מה להפסיד.

לפגישת הכרות בבית הספר שבו אני מלמדת הגיעה אפרת מערי חינוך כדי לחשוף את צוות המורים למעבדה.

מבחינתי, זה היה האות לשינוי שאמור לחול בי.

אני מורה כ- 21 שנה. ההוראה שלי עד כה הייתה פרונטלית בעיקר ללא שום גיוון .

ביסודי אני מורה המחזיקה את השיעור הן מבחינת המשמעת והן מבחינת התכנים הפדגוגיים.

התחלתי את ההשתלמות ונחשפתי לשינויים בהוראה.

באחת הסדנאות שמעתי על כיתת הנבחרת.

מצא מאוד חן בעיני הפורמט והחלטתי שאני מנסה גם בכיתתי. אני מחנכת כיתה ד’ , קיבלתי אותם השנה והאמנתי כי השינוי יצבור תאוצה במהלך השנים הבאות.

הכיתה שקיבלתי נוצרה השנה, לאחר ששתי כיתות גדולות נסגרו ונפתחה כיתה שלישית. התלמידים ברובם לא מכירים זה את זה, האווירה החברתית בכיתה הייתה קשה, הרגשתי שאין זרימה בכיתה והאקלים החברתי אינו טוב. אין יחסי כבוד, אין עבודה משותפת, אין בכלל שיתוף פעולה בין הילדים.

החלטנו (מירי השותפה שלי לשינוי – מורה מקצועית לאנגלית בכיתתי), שאנו מתחילות את הניסיון לשנות.

נכנסנו לכיתה, התחלנו בשיעור פתיחה לדבר על מה זו נבחרת, מה צריך בשביל שתתקיים נבחרת. הילדים שיתפו פעולה וענו יפה על השאלות.

בשלב הבא כל תלמיד הגדיר לעצמו באילו מקצועות הוא יכול לתת עזרה לחבר.

עברנו לישיבה בקבוצות- הקבוצות נבנו על-פי שיקולים שונים, לא הושבנו חברים יחד בקבוצה.

התהליך לא היה קל ויצר קשיים, גם לילדים וגם למירי ולי. הילדים רבו ללא הרף, הלשינו זה על זה ועבודת עמיתים לא הייתה שם.

מירי ואני לא ויתרנו, שינינו קבוצות התעקשנו ולא הפסקנו לדבר במושגים של נבחרת, הגדרות מטרות וכולנו למען כולנו.

בסופו של דבר התחילו לראות תוצאות.

מאת :אורנה שרגא

מחנכת כיתה ד

בית ספר יסודי צליל

תוצאות ההתנסות

כאמור הכיתה שאני מחנכת בשנת הלימודים תשע”ה היא כיתה ד’. זו השנה הראשונה שאני מחנכת כיתה זו.

כיתה לא פשוטה , מורכבת ,המונה 26 תלמידים.

בתחילת השנה המערך החברתי בכיתה היה לא מכבד, אירועי אלימות, אין אווירה לימודים, אין כבוד כלפי האחר. (תלמידים זה לזה , תלמידים כלפי מוריהם.)

ככל שעבר הזמן, הרגשתי כאילו התלמידים מנסים לרצות אותי כמחנכת , אך כשאני יוצאת מהכיתה, החלו הצקות, חוסר כבוד אחד כלפי השני, חוצפה והאווירה הכללית הייתה כאוס.

המטרה הייתה ליצור כיתת נבחרת כשהדגש  שיפור האקלים החברתי בכיתה.

ניסוי “הנבחרת” בכיתה שלי, יצר משהו אחר, יצר שינוי, האווירה בכיתה התחילה להתמתן, הילדים היו יותר אחד למען השני ופחות אחד למען עצמו.

הוראת עמיתים עבדה מאוד יפה, הילדים הלכו זה לזה ועזרו זה לזה במקצועות הנלמדים. (אנגלית , תנ”ך, מולדת).

מורים מקצועיים החלו לדווח על שינוי באווירה הכללית בכיתה, השיעורים עברו בצורה טובה יותר, התלמידים החלו מכבדים זה את זה ואף את המורים בכיתה.

כשהתרחש אירוע כלשהו, התלמידים גייסו כוחות ועזרו תוך כדי מילות חיזוק ועידוד זה לזה, מצב שלא פעם מנע אירועי אלימות חמורים.

עד כה, נכון לפרק זמן הזה (חודש מרץ), הכיתה עברה כברת דרך, מזערנו את כמות ההלשנות, ההצקות, התחושה היא כי הכיתה גם התגבשה יותר, קל יותר לגייס את התלמידים למען פעילויות משותפות- כנבחרת.

הדרך עוד ארוכה, יש עוד מהמורות שצריך לעבור, אך בהחלט ניתן לומר כי הכיתה הזו עברה שינוי משמעותי.

גם אני כדמות חינוכית עברתי שינוי מהותי. ממורה שכל מרכז השליטה היה בידיים שלי, העברתי סמכויות לילדים.

אני כבר לא הדמות הפדגוגית היחידה בכיתה, אני מקנה חומר, הם מתרגלים כמורים עמיתים, האקלים הכיתתי הוא משהו שחשוב לכלל הכיתה ולא רק לי.

המטרה כעת היא לנסות ולגייס עוד מורים לכיתת הנבחרת.

למידה מתרחבת

מגישות: רביד שטרנין ונורית דהן ביה”ס “ניצנים” חדרה

למידת חקר מתוך מוטיבציה פנימית אמתית היא חוויה עוצמתית, מלהיבה וסוחפת, ההתנסות  עבור הלומד היא חוויה מסקרנת, מעוררת התרגשות מהחקר והגילוי, מחזקת הקשרים בין-אישיים בין הלומדים ומשפרת את יכולת הלמידה. שיתוף בדיבור, שאלת שאלות ותשובות, חידון, משחק, הצגה, שיר, סיפור, ציור, מצגת וכו’ הם הזדמנות נהדרת לחלוק מידע והתנסות אישיים, לזהות הקשרים, להבנות יצירה חדשה משותפת ורב-ממדית שמספקת הבנה עמוקה ומורכבת על הנושא הנלמד. במודל זה הלומדים יכולים לראות ולהבין את עצמם, ללמוד על אופן הלמידה המתאים להם, לזהות את החזקות והייחודיות שלהם, להבחין באיכויות הייחודיות של חבריהם ולקיים דיאלוג בקבוצה.

כיצד הכל התחיל?                                                                                              

בשיעור תנ”ך קראנו בספר יהושוע, פרק ד’.                                                                            טו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר.  טז צַוֵּה, אֶת-הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי, אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְיַעֲלוּ, מִן-הַיַּרְדֵּן.  יז וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר:  עֲלוּ, מִן-הַיַּרְדֵּן.  יח וַיְהִי בעלות (כַּעֲלוֹת) הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אֶל הֶחָרָבָה; וַיָּשֻׁבוּ מֵי-הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם, וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל-שִׁלְשׁוֹם עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו.יט וְהָעָם, עָלוּ מִן-הַיַּרְדֵּן, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן;

שאלנו את עצמינו כיצד יכול להיות שהמים זזו כאשר הכוהנים ובני ישראל חצו את הירדן?אחת ההשערות הייתה שאולי התהליך קשור לגאות ושפל, לא בדיוק ידענו מה זה גאות ושפל והחלטנו לחקור זאת, הצעד הראשון היה “שמש” שאלות. כל תלמיד בחר שאלה אותה רצה לחקור, לאחר מכן דיברנו על התוצאות בכיתה, הסברנו, ראינו סרטונים ותמונות. בשלב זה החלטנו לצרף את כיתה ו’3 לפעילות, התחלקנו לקבוצות וכל קבוצה חשבה כיצד להציג את החומר שאספה, הרעיונות היו: דגם, כרזה, מצגת ציורים והצגה. התוצרים היו רבים כמעט כל קבוצה בחרה להציג את שאלת החקר שלה, דגם, מצגת עם הסברים, כרזה, הצגה ובה התלמידים בדמויות הים השמש והירח מסבירים את התופעה, ציורים ועוד. שיתוף הפעולה בין הכיתה הקטנה, כיתת חינוך מיוחד, לבין הכיתה הגדולה היה הצלחה, התנהלו דיאלוגים, הסברים, חשיבה משותפת כיצד להכין וליישם את הדגמים ובעיקר הכרות עם יכולות וחזקות של התלמידים. ההכנה של תלמידי חמ”ד ולימוד הנושא העמיד אותם כשווים עם תלמידי הכיתה הרגילה. הדבר נתן להם תחושה של מעורבות ושייכות לקבוצה ולתהליך. בכיתה הקטנה החלו התלמידים לחקור את השאלה שלקחו על עצמם נעזרו באתרי אינטרנט בכדי לקרוא על הנושא, צפו בסרטונים, ציורים ותמונות. החקר עורר אותם לעזור ולשתף אחד את השני בגילויים שלהם בקבוצות המעורבות, הלמידה הפכה למשותפת ומשלימה.

התוצר הסופי היה תערוכה של דגמים ציורים  מצגות והסברים לתופעת “גאות ושפל” שהוצגו ביום הפתוח של החינוך המיוחד בבתי הספר היסודי בחדרה ובספר כיתתי המסביר את התופעה בפלטפורמה  לכתיבת ספרים ולהצגת תוצרים ourboox .

http://www.hadera-edu.org.il/webPro/project/project.asp?id=60253&modul=40&codeclient=1786&codesubweb=0

מקום – הלמידה התקיימה בתוך הכיתות ומחוצה להן, היו מספר רב של פינות מצוידות בשולחנות וכסאות, השימוש בהם היה לשיקולם של חברי הקבוצה, דבר שאפשר מרחב, חופש פעולה ואפשרות לשוחח, להתנסות ולהציע רעיונות ללא הפרעות. היו שבחרו להזיז את השולחנות והכיסאות ולהתפרס על הרצפה והיו שבחרו לעבוד בחצר ביה”ס. כמו כן התקיימו חלק מהשיעורים הראשונים בחדר מחשבים בכדי לאשר לחקור ולהעלות רעיונות לגבי שאלת החקר.

זמן –  הכיתה הקטנה החלה את תהליך הלמידה קודם למפגשים עם הכיתה הגדולה, שיעור החקר נקבע כשיעור קבוע במערכת, עשרה מפגשים שלעיתים התארכו מעבר לשיעור אחד, השיעורים התקיימו בקבוצות, התנהלו שיחות והסברים על שאלות החקר שכל קבוצה חקרה בין התלמידים ובין התלמידים למורה והסייעת. בהמשך נפגשו התלמידים מהכיתה הקטנה עם תלמידי הכיתה הגדולה עשרה מפגשים נוספים גם במגשים אלה התנהלו שיחות הסבר על התהליכים ועל הדרכים בהם הם רוצים להציג את הרעיונות שהעלו. במהלך המפגשים המורות והסייעת הסתובבו בין הקבוצות והציעו עזרה לי הצורך.

הערכה- שיחה עם התלמידים לפני ההוראה ואחריה, ניתוח התוצרים וההסברים, תגובות מעמיתים לאחר הדיון על מה שקרה בשיעור, אייך התנהל, מה היה טוב, מה ניתן לשפר, מה רצוי לחזק או להבהיר ודיון מסכם.

שותפים – השותפים לתהליך תלמידי כיתת חמ”ד וכיתה ו’ רגילה שתי מחנכות, סייעת הכיתה והמורה לאומנות. הרעיון הוא שבקבוצות יבואו לידי ביטוי חזקותיהם של התלמידים בקבוצה, תלמידים  חזקים בקריאה יוכלו להסביר לחברי הקבוצה את ההסבר המדעי לשאלת החקר שהקבוצה חוקרת, אחרים שחזקים באומנות יציעו רעיונות ואפשרויות כיצד להפוך את ההסבר לדגם או ציור, תלמידים ששולטים במיומנויות מחשב ילמדו ויראו כיצד ניתן להציג את המידע במצגת וכו. תפקיד המורים הוא לכוון את הקבוצה להשתמש בחזקות של חברי הקבוצה ולעזור לקבוצות מתקשות בהבנת שאלת החקר ובפתרונה.

מפגש סיום15-6-15 – שיפור, שינוי, שימור.

נורית דהן ביה”ס ניצנים חדרה. “למידה מתרחבת” בכיתת חינוך מיוחד.

שימור– אהבתי את הכלי ואת היצירתיות שבו וארצה להרחיב את זה לעוד תחומי למידה. הקשר עם תלמידים מכיתה רגילה, ללמידה משותפת, היה אפקטיבי מבחינה חברתית, נוצרו קשרים חברתיים והכרויות שלא התקיימו קודם. הרעיון של למידה מתרחבת היה טוב מאוד לתלמידי הכיתה יכלו להביא את כישוריהם הלא לימודיים לידי ביטוי, ציור, בניית מודלים, המחזות ועוד. התלמידים משתי הכיתות ידעו להתנהל ולהסתדר בקבוצות, האחריות הלימודית והגשת התוצרים עברה אליהם.

שיפור–  לדאוג לתלמידים בישנים, בעלי דימוי נמוך , שהיה להם קשה להתחבר, או לבוא לידי ביטוי, בנוכחות תלמידים מכיתה רגילה.

שינוי– לשנות את הדרך לשיפור מיומנויות תלמידי החינוך המיוחד כלומדים עצמאיים.

ההתנסות המרכזית שבסופה תוכר הכיתה שלי ככיתת 2021 :כיתת נבחרת

הרעיון של כיתת נבחרת נולד למעשה במהלך השתתפותי בהשתלמות מעבדת חדשנות כיתת 2021.

שמי מירי גליצקי, אני מורה מקצועית לאנגלית בכיתות ג-ו שתמיד מחפשת רעיונות איך לחדש ואיך להעלות את המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידי.

באחד המפגשים למדנו והעמקנו בנושא של כיתת נבחרת. אורנה (מחנכת כיתה ד בה אני מלמדת) ואני החלטנו לקחת את הכיתה שלה שהינה כיתה שנוצרה השנה לאחר ששתי כיתות גדולות נסגרו ונפתחה כיתה שלישית. התלמידים ברובם לא הכירו טוב האחד את השני והאווירה החברתית בכיתה הייתה קשה. הסכמנו על כך שהאקלים החברתי אינו טוב: אין יחסי כבוד, אין עבודה משותפת, אין בכלל שיתוף פעולה בין הילדים.החלטנו שאנו מתחילות את הניסיון לשנות. נכנסנו לכיתה, התחלנו בשיעור פתיחה לדבר על מה זו נבחרת, מה צריך בשביל שתתקיים נבחרת. הילדים שיתפו פעולה וענו יפה על השאלות.

הדבר שהכי ריגש את התלמידים ורתם אותם למהלך היה למעשה העובדה שכל הכיתה איננה עוד כיתה של תלמידים כל אחד לעצמו אלא גוף אחד-נבחרת ושההצלחה של כל הנבחרת היא ההצלחה האישית של כל אחד מהתלמידים.

במקביל למהלך של שיפור האקלים החברתי בכיתה למעשה “התלבשתי” על התבנית שהתחלנו לעצב והתחלתי לעבוד גם בתחום בו אני מלמדת והוא האנגלית. הכיתה היא כיתה הטרוגנית מאוד והתלמידים קיבלו הסבר מעמיק שלמעשה אחד הדברים שמאפיינים כיתת נבחרת הוא שכל תלמיד הוא גם מורה. ושבכל מקצוע ישנם “מיני מורים” שהם למעשה תלמידים השולטים בתחום הנלמד ויכולים, רוצים ומסוגלים ללמדו את חברי הקבוצה שלהם.

תוצאות ההתנסות

בכיתה בה נערך הניסוי למעשה התחלנו בתחום האקלים החברתי ותוך כדי כך ובהדרגה אני התמקדתי בכיתה על שיפור ההישגים בתחום האנגלית.

ההתנסות העלתה והדגישה מאוד את החשיבות של השותפים שבמקרה שלי היו מחנכת הכיתה (אורנה) מנהלת, סגנית ומורים נוספים שידעו על המהלך ועזרו בהשגתו באופן כזה או אחר.

יש משהו שמאוד קוסם לתלמידים ומגייס אותם כשה”כדור” במגרש שלהם, כשהם מבינים שהאחריות להצלחה נמצאת אצלם זה נותן להם כוח ורצון להוכיח את עצמם.

הרגשתי שאני בדרך הנכונה כשהיה יום שיא באנגלית והתלמידים היו צריכים לבנות יחד דגמים של חווה ,גן חיות וכו’ והם עבדו יחד בקבוצות ולא רבו אחד עם השני, לא באו למורה כל הזמן לבקש עזרה, לא התלוננו ופשוט עבדו והיו ממוקדים להשיג את המטרה שבעצם הושגה בצורת דגמים מרהיבים שהעידו על למידה, חשיבה, השקעה ושיתוף פעולה.

זמן ומקום- בשלב בו אנו נמצאים למעשה רוב המשימות הניתנות מזמינות את התלמידים לשבת יחד לשתף פעולה לתמוך ולעזור האחד לשני במטרה לשפר את הישגי הכיתה בתחום האנגלית. אם משהו יבוא לצפות בתלמידים הוא למעשה יראה תלמידים שמנצלים את מרחבי הכיתה והמרחב שסמוך לכיתה ויושבים ועובדים בכיף האחד עם השני.

התלמידים מכירים שפה אחידה הם יודעים מהי הוראת עמיתים הם מיישמים את המושג הזה בביצוע משימות.

עבודה בכיתת נבחרת מזמינה את המורה שעובד איתה להתנסות במתודות לימוד משמעותיות ואחרות וזה למעשה השלב הבא בעשייה.

מירי גליצקי

מורה לאנגלית

בית ספר “צליל” חדרה

עבודת סיום השתלמות

כיתה 2021 – ה”נבחרת”

מגישה: זהבה בלום, מחנכת כיתה ו’ ורכזת מתמטיקה

מזה 3 שנים, אני מפעילה את תכנית ה”נבחרת”  בכיתות בהן אני מלמדת. במהלך תקופה זו אני זוכה מידי יום לראות את ה”נס” מתרחש בכיתה. מתלמידים שהיו עסוקים אך ורק בעצמם ובהצלחות האישיות שלהם, הפכתי את הכיתות שלי לקבוצות תלמידים שערבה איש לרעהו. המשפט : “אחד למען כולם, וכולם למען אחד” אינו רק משפט, אלא, הפך להיות כחלק מהלך הרוח הכיתתית שלנו.

“כיתה 2021” בנויה על היכולת ללמוד ולדמיין כיצד ייראו החיים ב-2030, ומה דרוש לכיתה על מנת להפוך להיות כיתה ברוח אחרת.

“כיתה 2021”, מאופיינת על פי מספר קריטריונים:

• מקום – כיצד ייראה המרחב הפיזי המקדם למידה משמעותית.
• זמן – אלו מבני זמן חדשים המקדמים למידה המשמעותית, יהיו בשימוש. איך ייראו מערכת שבועית, תכנית שנתית, זמן מורה וזמן תלמיד.
• פעילות – כיצד מתקיימת הלמידה המשמעותית בכיתת 2021, מה ואיך לומדים?
• הערכה – כיצד מתבצעת הערכה בעידן של ידע פתוח ונגיש לכל.
• שותפים –
  א. השותפים הפנימיים – מה התפקידים החדשים של המורים, התלמידים וההורים, ומה החידוש במערכת היחסים ביניהם.
  ב. השותפים החיצוניים – מה מערכת היחסים בין בית הספר וארגונים נוספים הפועלים במעגל הקהילתי, הלאומי והבין לאומי.

כיצד ה”נבחרת” מיישמת הלכה למעשה חלק מהקריטריונים שציינתי?

מקום: את גבולות הכיתה הסטנדרטית עדין לא הצלחתי לשנות, אך במסגרת השיעורים התלמידים משנים את מקום ישיבתם בהתאם למאמן/מתאמן. עם סיום ההקניה, התלמידים רשאים לקום ממקומותיהם ולעבור לשבת ליד ילדים אחרים. ליד כל ילד מאמן, יושבים כשניים שלושה תלמידים הזקוקים לחיזוק ולאימון.

בצורה כזו, יצרתי סביבה לימודית שונה ומגוונת, כך שבכל שיעור יכולים הילדים לנוע בכיתה ולשבת ליד ילדים אחרים. אין ספק שהדינמיות יוצרת גיוון ובכך השתפר מאוד הצד החברתי בכיתה. בזמן השיעור אני רואה את הקשר הנפלא שנרקם בין הילדים.

פעילות: כל שיעור מתחיל עם האימון שלי. אני המאמנת הראשית של הנבחרת. בכל שיעור אני בוחרת נושא אחד (לעיתים שניים) ועליו אני בונה את השיעור. בשלב הזה, התלמידים יושבים במקומותיהם, מקשיבים, שואלים שאלות, מבררים ומתרגלים איתי על הלוח.

אני משתדלת מאוד שהאימון שלי לא יעלה על 10-15 דקות.

ברגע שסיימתי, אני כותבת על הלוח תוכנית עבודה שכוללת בדרך כלל תרגול על הלוח ועבודה בחוברת החשבון שלהם. כאשר אני מכריזה בכיתה שמתחילים באימונים קבוצתיים, התלמידים קמים ממקומותיהם ועוברים לשבת על פי מאמן/ מתאמן.

בוודאי אתם שואלים את עצמכם כיצד הילדים יודעים מי יכול לאמן. ובכן, במהלך השיעור התלמידים שהבינו את החומר מצביעים יותר, עונים תשובות ואני משתדלת לבדוק ולתת משוב מידי תוך כדי האימון. התלמידים בכיתה רואים ושומעים מי יודע, מי קלט ומי יכול לסייע להם.

אם יינתן האות, התלמידים, בסדר מופתי, קמים ומתיישבים בקבוצות קטנות, על פי הקשיים שהתגלו במהלך האימון שלי.

לעיתים, ניתן לראות שילד אחד או שניים ממשיכים לשבת לבד ולא קמים מהכיסאות, ברגע שדבר כזה קורה, תמיד יהיו מספר תלמידים שישימו לב לכך, ובלי התערבות שלי, הם קוראים לילד הבודד ומבקשים ממנו לשבת איתם. חשוב לי לציין, שזה בסדר מבחינתי לתת לתלמיד לשבת לבד מידי פעם. אני מאפשרת בכיתה שלי ללמוד בכל מיני סגנונות למידה וישיבה.

הערכה: בנבחרת, יש כמה וכמה דרכים ושיטות להעריך את הלומדים. אחת מהדרכים האהובות עלי ועל תלמידיי נקראת “הרמזור”.

כיצד זה פועל?

לאחר שלמדנו במהלך 2-3 חודשים מספר נושאים, אני עושה הפסקה ומבקשת מהתלמידים להיזכר מה היו הנושאים שלמדנו עד כה.

אני עורכת ביחד איתם רשימה של 5-8 נושאי לימוד וכותבת זאת על הלוח. כל ילד מקבל מדבקות ב-3 צבעים: ירוק, צהוב ואדום, ולאחר שהעתיק את הנושאים למחברתו, הוא מדביק ליד כל נושא מדבקה מתאימה. המדבקה הירוקה מסמלת את הבנת החומר כהלכה ויש באפשרות התלמיד ללמד אחרים, המדבקה הצהובה מסמלת הבנה חלקית של החומר הנלמד וייתכן כי התלמיד יצטרך סיוע בחלק מהנושאים ואילו המדבקה האדומה מסמלת חוסר הבנה וידע של החומר וכי התלמיד זקוק לסיוע רב.

השלב הבא : הילדים מתיישבים בקבוצות של 5-6 ילדים בקבוצה. אחד התלמידים רושם על דף גדול את רשימת הנושאים, כל ילד רושם על המדבקות שברשותו את שמו ומדביק ליד כל נושא. כמובן, שצבע המדבקה הוא בהתאם לידיעותיו בנושא. התלמידים רושמים בראש הדף את שם הקבוצה ושמות חברי הקבוצה.

בתום הפעילות, אני תולה את הדפים על הקיר. כאשר ילד נזקק לעזרה בנושא מסוים, הוא ניגש לדפים ופונה לתלמיד ששם מדבקה ירוקה וכמובן יכול לעזור לו באימון.

לאחר שהפעלתי בכיתתי שיטת הערכה כזו, אני חייבת לציין שהייתי מופתעת מרמת הדיוק של התלמידים בערכה שלהם כלפי עצמם. אם אני הייתי צריכה להעריך אותם על פי הישגיהם במבחנים/מבדקים הייתי מעריכה אותם בדיוק כך.

מכאן ניתן להסיק, שכל ילד ולא משנה בן כמה הוא, מאוד מודע לעצמו  ולידיעותיו ויודע בדיוק היכן הוא זקוק לעזרה ובאילו תחומי לימוד הוא טוב ויכול לעזור לחבריו.

אין ספק ששיטה זו דורשת פתיחות ואמונה בנבחרת.

לסיכום:

בכיתה שהפכה ל”נבחרת”  מתקיימים הדברים הבאים:

1. המורה מקבלת את תפקיד “מאמן הנבחרת” במטרה להוביל את “הנבחרת” למשחק וניצחון קבוצתי, ע”י פיתוח אנרגיה ומרחב משחקי.

2. הצבת מטרה משותפת הנגזרת ממנה בניית תכנית אימונים ומשחקים מפורטת וקצובה בזמן.

3. יצירת מחויבות אישית וקבוצתית להצלחת הכלל ולהצלחת היחיד, בנית יחסים, קשר, תמיכה, ערבות הדדית. רואים את היחיד ומנצחים ביחד.

4. מעבר ממורה ושלושים תלמידים לשלושים ואחד מורים ותלמידים. מערך תמיכה רשתי, לכל אחד תפקיד.

הנבחרת בשיעורי מתמטיקה

נקודות לשימור- הרעיון של הנבחרת הוא רעיון אדיר, לילדים מאוד קל להזדהות, עולם מוכר הלימודי. הם ידעו להתנהל ולהסתדר בקבוצות. האחריות עברה אל הלומד, הייתה תחלופה של תפקידים.

לקראת סוף השנה הרגשתי בטוחה יותר בנעשה, כל מאמן קיבל קבוצת לומדים וידע מראש את הנושא והמסר היה הגדלת טווח האחריות של המאמן כלפי הלומדים.

נקודות לשיפור-  קשה לשמר את רוח הנבחרת, דורש המון עבודה. הנבחרת היא שונה מנבחרת ספורט וזה דורש מהתלמידים עשייה מרובה. יחד עם זאת, העבודה המשותפת יוצרת שיחות שלא קשורות למתמטיקה וצריך להחזיר אותם לעשייה ושלא יהיו שיחות בטלות. צריך לסמוך על התלמידים ולהיות כל הזמן במעקב אחריהם על מנת לבדוק אם הם מעבירים את החומר כראוי.

נקודות לשינוי- לשלב עוד שיטות עבודה כדי להמשיך לשפר ולשמר את ההישגים ואת רוח הנבחרת.

“מועדון הקריאה”      מגישה: מיטל אזולאי, ביה”ס “ניצנים” חדרה

 ההתנסות שלי בתוך כיתת 2021 הייתה לפתוח את “מועדון הקריאה”.

אני מחנכת כיתה ה’ בבית הספר “ניצנים”. מאחר ותלמידיי רצו מאוד להיות חונכים של ילדים בבית הספר, החלטתי לאפשר להם ולפתוח את “מועדון הקריאה”. אחת לשבוע תלמידי כיתות ה’ מקריאים סיפורים לתלמידי כיתות א’ ולאחר מכן עוסקים בפעילויות בעקבות הספר שקראו יחד. חלק מהפעילויות הן: ציורים משותפים, הצגת הדמויות, משחקי זיכרון ועוד. התלמידים הבוגרים שותפים לתהליך הקניית הקריאה של התלמידים הצעירים ויוצרים תרבות קריאה חווייתית.

ילדי כיתות ה’ בוחרים את הספר המתאים לילדי כיתות א’ בשיתוף עם מחנכת כיתה א ואת הפעילויות לאחר הקריאה הם יוצרים בעצמם בשיתוף מחנכת כיתה ה’ ומביאים התכנים לשיעור.

 תוצאות ההתנסות

מיזם זה בעל ערך מוסף רב. תלמידי כיתות ה’ מגלים ומפתחים כישורי אחריות מדהימים וכן מהווים מודל משמעותי עבור תלמידי כיתות א’. לכיתות א’ המיזם מחזק את תחושת השייכות לבית הספר, מעלה את הביטחון ובעיקר מקדם את התלמידים מבחינת הקריאה והבנת הנקרא בצורה חווייתית ביותר.

ניכר כי העשייה הינה משמעותית לשתי השכבות, מהנה ,חווייתית וכן תורמות רבות לגיבוש הכיתות במהלך הכנת הפעילויות וביישומן.

ההתנסות שלי עם התלמידים יצרה משמעות גדולה והלמידה התרחבה בכיתות נוספות במהלך השנה.

כיתה א’ אחרת – שרון גנץ בי”ס צליל

שמי שרון גנץ, אני מחנכת כיתות א-ב ורכזת חטיבה צעירה בבית הספר. זו הפעם השלישית בה אני פותחת מחזור לימוד בכיתה א’ והשנה החלטתי שמשהו צריך להשתנות ולהתחדש – המטרה שהצבתי לי היא לקדם את הילדים הצעירים כבר בשנתם הראשונה בבי”ס ללומדים עצמאיים תוך לימוד חוויתי ומשמעותי.

בחרתי להתמקד בכמה ממדים  עיקריים אשר השזורים זה בזה ומקדמים את המטרה:

מקום – פעילות – זמן

צורת הישיבה בכיתה היא בקבוצות, לכל קב’ ראש צוות אשר מנחה את הקבוצה. לכל קבוצה תיקייה אישית עם ריכוז פעילויות  יומי אשר ראש הקב’ מנחה את חבריו בהתאם להתקדמות החברים.

כמו”כ בכיתה יש פינות למידה נושאיות: בשפה, חשבון ומעגל השנה – אשר מתחלפות ומשתנות בהתאם לחומר הנלמד שם הילדים יכולים לעבוד בצורה עצמאית ע”פ כרטיסיות עבודה / משחקים שונים.

כמו”כ הקמנו מרחב לימודי חוויתי לכיתות א’ המתמקד במקצועות הליבה: שפה וחשבון – שם הילדים עובדים בקבוצות ומתרגלים מיומנויות שנלמדו ע”י משחקים שונים.  במרחב הקמנו פינת מכולת אותנטית בה הילדים מתנסים בחוויית קניה ומכירה (עמדת בנק, מוכר, קונה  יוצרים סלי קניות – וכך מתרגלים תרגילי חשבון)

בכל שיעור / נושא אנו משלבים לימוד חוויתי ומשמעותי עבוד הילדים, הלימוד על דרך המשחק והחוויה, משחקים רבים ומגוונים בלימודי השפה והחשבון, בשיעורי מדעים שיעורים רבים מתקיימים בגינת בי”ס, מקיימים ניסויים רבים,  כמו”כ לימודי המורשת – מעגל השנה משלבים מיומנויות לימודיות , משחק וחוויה.

מערכת השעות תוכננה כך שבחלק מהשעות מתאפשרת למידה בחצאי כיתות – כך ישנו מענה אישי יותר לתלמידים הצעירים ועבודה פרטנית.

תוצאות ההתנסות

בתחילת השנה הקדשתי משאבים רבים להסתגלותם של הילדים למסגרת בית הספר, לחוקים ,להכרתם זה את זה וליצירת אקלים חברתי נעים בכיתה, עלו קשיים אובייקטיביים וטכניים עם ילדים מסוימים אשר הקשו עלי את עבודתי ואת תפקוד הכיתה.

לאחר שתמה תקופת ההסתגלות, החלטתי שמתחילים! הילדים עברו לישיבה בקבוצות, הוגדרו להם המטרות וחלוקת התפקידים – מהלך זה גרם ליצירת קשרים חברתיים טובים יותר ולעבודה שיתופית בין חברי הקבוצה. לקחתי מוטיבים רבים מ“כיתת הנבחרת” לצורך קידום מטרות חברתיות ולימודיות  (עבודת צוות, עזרה לחבר , לחלוק עם האחר ועוד…) אשר תרמו לרוח התחרותית בן הקבוצות ולגיבוש הכיתה.

לאורך כל השנה דגלתי בשילוב משחקים לימודיים וחווייתיים בכל תחומי הלימוד ובעיקר בלימודי הליבה – ואין ספק – שכך הלימוד הפך לאטרקטיבי פעיל  ומעניין עבור הילדים וגם עבורי.

לקראת הפעלת המרחב הלימודי ובראשו – פינת המכולת – התגייסו כלל תלמידי הכיתה – אשר הביאו מוצרי צריכה שונים, תמחרנו את המוצרים – חגגנו את פתיחת המכולת ושילבנו את הפעילות במרחב בלימודים השוטפים (בעיקר בחצאי כיתות / קבוצות קטנות).

אני מאמינה ורואה זאת בשטח, שכאשר הלימוד הוא חוויתי ומגוון כך גם החומר מוטמע טוב יותר בקרב התלמידים, בעיקר בכיתות הצעירות שרק הגיעו מגן הילדים…

כמו”כ כאשר מלמדים את הילדים הצעירים הרגלי למידה ויכולת עבודה עצמאית כבר בשנתם הראשונה בבי”ס – כולם יוצאים מכך נשכרים: הילדים – אשר מפתחים את יכולות הלומד עצמאי, וגם המורה אשר יכולה לחלק את זמנה בכיתה בין הקבוצות השונות.

 ההתנסות של רחל נעמי – מחנכת נבחרת ד-ה / 3 חינוך מיוחד לקויי למידה רב בעיתיים ביה”ס מוריה

?מהי ההתנסות

:במהלך שנת הלימודים התמקדתי בשני תחומי חדשנות

למידה מתוקשבת

.המטרות היו ליצור סקרנות בקרב התלמידים ואמונה ביכולת שלהם

 .על מנת להגיע למטרות בחרתי ללמד באופן מתוקשב את נושא תופעות הטבע שעורר סקרנות רבה אצל התלמידים

מטרת הלמידה המתוקשבת היא שהילדים יהיו לומדים ומלמדים עצמאיים. יאספו מקורות מידע, יתמצתו, יכינו סרטונים על הנושא ודפי עבודה

.וילמדו את הנושא בכיתה. כך, הם יתנסו וירכשו כלים ללמידה עצמאית וללימוד באמצעים טכנולוגיים

 כיתת נבחרת חברתית

הצבת מטרה משותפת לשמה ירתמו כל תלמידי הכיתה ובנוסף, כל ילד ילמד ויעזור בתחומי החוזק שלו.

:בחרתי להתנסות במספר מימדים

פעילות – בהנחיית המחנכת, צוות ילדים ליקט מקורות מידע על תופעת הטבע, תמצת את עיקרי הנושאים ועיבד אותם לסרטונים, הם כתבו דפי עבודה המנחים וממקדים את הצפיה בסרטונים ולסיכום, בצעו הדמיה של תופעת הטבע.

בנוסף, שחקני הנבחרת הציבו לעצמם מטרה כספית והציעו פעילויות באמצעותם יוכלו להשיג את המטרה הכספית. שחקני הנבחרת אספו כ1/5 מהסכום שהציבו לעצמם ע”י מכירה בביה”ס.
 הערכה – הילדים העריכו את הסרטונים ודפי העבודה בסיום כל שיעור. המשוב אפשר למידה ושיפור של הסרטונים וכן, עזר לתלמידים לדעת

מה סוגי הלמידה המיטבית להם.

בנוסף, הילדים ערכו רפלקציה על פעילות המכירה, על מנת ליעיל ולשפר את השגת המטרה הכספית. האם כל שחקן ביטא את הכישרון שלו? האם היו מחוייבים למטרת הקבוצה. האם שתפו פעולה?

שותפים – ילדי הצוות ותלמידי הכיתה הם השותפים העיקרים בתהליך הלמידה. הם אספו מידע על תופעת הטבע, סיכמו את עיקרי הנושאים, עבדו אותם לסרטונים וכתבו דפי עבודה.

 בנוסף, שחקני הנבחרת היו אחראים למכירה ואיסוף הכספים להשגת המטרה הכספית.

תוצאות ההתנסות

 התלמידים הסתקרנו מהתחום, שאלו שאלות, הסקרנות עוררה אותם לחפש מקורות מידע מעבר לידע הנרכש בכיתה כמו באינטרנט ולמידה  מסרטונים כמו כן, הם בצעו רפלקציה על הלמידה שלהם. הם למדו מה סוגי הלמידה המיטיבים איתם כלומדים, נעשה שימוש רב יותר בשיעורים בלמידה מתוקשבת ע”י סרטונים ומשחקים שאת חלקם הכינו התלמידים. הם התנסו בעבודה בצוות, למידה עצמאית והם היו תלמידים ומורים בכיתה בתחומי החוזק שלהם. כנבחרת הם למדו להציב לעצמם מטרות, עבדו בשיתוף פעולה, הביאו לידי ביטוי את הכישורים

והחוזקות שלהם.

 כמו כן, בא לידי ביטוי מימוש עצמי, העלאת הדימוי והביטחון העצמי של התלמידים, הכנה ללימודים גבוהים, העמקת יחסי האמון בין המחנכת

לתלמיד והתאמת התכנים ושיטות ההוראה לכישורים הנדרשים במאה ה-21.

פרויקט אורח חיים בריא בבית ספר נעמ”ת – יולי ולר

הנני מורה לחינוך גופני בבית ספר נעמ”ת. מטרת הפרויקט הייתה להפוך את מרחב חדר הכושר בבית הספר למרחב המשלב חברה וספורט. הכוונה שלי הייתה להפוך את חדר הכושר למקום מפגש במהלך ההפסקות ובשיעורים החופשיים ולבצע בו פעילות גופנית מעבר לפעילות החובה המבוססת על בניית תוכנית אישית לתלמידים המותאמת באופן אישי לצרכיהם. בנוסף, שילבתי במפגשים אלו הסברים על תזונה נכונה ואופן בניית תפריט תזונה נכונה ומאוזנת. במסגרת התוכנית עקבתי אחר משקלם של התלמידים ואחר מדד ההיקפים לצורך יצירת מוטיבציה להורדת משקל וחיטוב הגוף. במקביל, פתחתי חוג פילאטיס שבועי כחוג העשרה לתלמידות בית הספר והקמתי קבוצת הליכה הפועלת אחת לשבוע

בשנה הבאה ברצוני ללמד גם חומר עיוני המתקשר לנושא החינוך הגופני וזאת במטרה להעלות את המודעות של התלמידים לבריאותם

ולכושרם הגופני על ידי חשיפתם לתרומת הפעילות הגופנית והתזונה לבריאותם הן במישור הגופני והן במישור הנפשי והחברתי

ברצוני לעודד את התלמידים לעסוק בפעילות גופנית כאורח חיים ובקביעות

התוכנית כוללת מספר נושאים

 מרכיבי הכושר הגופני

שיטות אימון שונות

פעילות גופנית ואיכות חיים

סכנות בריאותיות כגון אלכוהול עישון וסמים

פעילות גופנית למניעת השמנה

חידושים בעולם הכושר הגופני כגון זומבה, קיקבוקסינג, קרוספיט ועוד

היכרות עם העולם התחרותי בספורט

רפלקציה

במהלך השנה הקמתי מועדון כושר בית ספרי בשילוב בניית תפריט אישי. התוכנית הייתה מוצלחת מאוד. ילדים הגיעו בהפסקות ובשיעורים חופשיים על מנת לבצע פעילות גופנית ולבדוק את ההתקדמות שלהם על פי המדדים של היקפים ומשקל

חוג פילאטיס תפס תאוצה וגרם להנאה רבה בקרב התלמידות והמורות בבית הספר

קבוצת ההליכה לא תמיד יצאה לפועל בשל מזג האוויר

לסיכום, הפרוייקט גרם לי ולתלמידות סיפוק רב ורענון ותרם לאווירה הכללית בבית הספר ולתפישת נושא הספורט בקרב התלמידים

“בית ספר “קפלן

בית אליעזר חדרה

מנהל ביה”ס: דוידסקו מאיר

הניסוי שלנו:

א’ האחרת- מרחב למידה פעיל לשכבת א-ב.

צוות המעבדה: ירדנה נגר 

זהבית ניסים 

גל סלע

מחלום למציאות

לפני כשנה, שאלנו את עצמנו שאלות רבות, מה מניע תלמיד ללמוד? מה מחולל למידה? מהי למידה משמעותית? ביררנו לעצמנו את ה”סיסמא” למידה משמעותית ,למידה שבה הלומד בונה מחדש את התובנות יוצר הקשרים עליהם ירחיב את התובנות העתידיות לבוא, למידה שנותנת משמעות חדשה לתכנים – מושגים, רעיונות , הבנות, עמדות, שנלמדו בעבר ופותחים נתיבים ללמידה של תכנים חדשים.

הצפיפות הגדולה בכתות , ההטרוגניות בין הילדים,העולם הדיגיטלי של המאה21 אליו חשופים הילדים,

כל אלו ומניעים נוספים הובילו אותנו לחשיבה על שינוי.

הניסוי שלנו השנה

א’ האחרת-מרחב למידה פעיל לשכבת א-ב שיאפשר למידה חווייתית ומשמעותית המעוררת סקרנות ונותנת מענה למגוון רחב של כישורים ויכולות. המרחב משמש ללמידה בקבוצות קטנות, למידת עמיתים, משחקי קופסא שונים, משחק סוציו-דרמטי ועוד. כל המשחקים הללו מעניקים לתלמידנו הרכים ביטוי עצמי והתפתחות במספר תחומים: הקוגניטיבי, החברתי-רגשי והיצירתי.

כמחנכות אנחנו שואפות ומעוניינות להגיע לכל ילד, לראות אותם גם כפרטים ולא רק כקבוצה. מאחר וקיים מספר רב של תלמידים בכיתות, המרחב נותן מענה לעבודה אישית עם התלמידים.

ישיבה במרחב מאפשרת עבודה פרטנית ואיכותית, הקנייה בקבוצה קטנה מאפשרת מתן תשומת לב אישית, דיאלוג , עבודה מותאמת והתפתחות על פי קצבו האישי של כל תלמיד. למידת עמיתים בקבוצה תפתח כלי התקשרות וסוציאליזציה בין הלומדים- תרבות שיח, נתינה, הקשבה, עבודת צוות ושיתוף פעולה.

 במהלך השנה נבנו ונוספו במרחב בהתאם לניסוי ולצרכי התלמידים פינות שונות

הוקמה פינת שיח-שמאפשרת דיאלוג שקט ואישי בין מורה לתלמיד , בין תלמיד לתלמיד.

פינת רוגע וקריאה- על כסאות נוח ופופים לאתנחתה קלה באמצע היום…

פינת משחקים- משחקים דידקטיים ומשחקים לפיתוח מוטוריקה עדינה.

מקום ישיבה במרחב- שולחנות וכסאות למשחק וללמידה.

לוחות פעילים- בחשבון ושפה (לוחות מגנט.

פינת יצירה-בפינה זו חומרי יצירה רבים ומגוונים. המורה לאומנות מסייעת בארגון הפינה ומשתלבת בנושאי הלימוד בשפה.

פינות נוספות יתווספו לקראת שנת הלימודים הבאה ותתאפשר גם למידה חוץ כיתתית בחצר ובכיתת העץ שנבנתה השנה.

סדר יום גמיש- במהלך היום ובשעורי שפה לאחר הקניה קצרה בכתה ,יוצאים ילדי כתות א’–ב’ למרחב.

שם הם משחקים משחקי שפה וחשבון בלוחות הפעילים ובכרטיסיות שונות בקבוצה בדרך חווייתית.

מאחר ובשכבת א-ב ישנן 6 כתות, בנינו מערכת הכוללת שיבוץ כתות במרחב בסיוע כח אדם(בת שירות /סייעת/ש”ש- מתנדבים מאחרי).

תוצאות הניסוי 

הלמידה במרחב העלתה את תחושת המסוגלות של התלמידים, שיפרה את תחושת השייכות ותרמה לאקלים שכבתי מיטבי, שקידם את הישגי התלמידים.

גם המחנכות נתרמות מהשינוי במרחב, הן בקשר האישי שנוצר בין המורות “עבודת צוות”, והן בשינוי הפדגוגי בדרכי ההוראה. סדר היום החדש והגמיש מאפשר לנו לחלק את כמות הילדים בין המרחב לכתה. ביה”ס נמצא בתהליך של שינוי וחשיבה על המשך פיתוח המרחב הקיים ומרחבים נוספים. אנו מאמינים שהשינוי במרחב יוביל לשינוי בתוך הכיתות ויעודד את המורים ללמידה אחרת.

בית ספר ” אחד העם” , חדרה

מנהלת בית ספר “אחד העם ” , ענת יעקב

שנת הלימודים הנוכחית נפתחה בסימן של הטמעה ויישום התכנית למידה משמעותית

כשהגיע לידינו התלקיט “גמישות פדגוגית פנים רבות לה” – יישום הרחבת הגמישות הפדגוגית במוסדות חינוך – תלקיט למנהל ביה”ס – משרד החינוך המינהל הפדגוגי, שנה”ל תשע”ד אוגוסט 2013, זה התחבר לנו לתכנית “כיתה 2021” ששמה לה מטרה לקדם את יישום הלמידה המשמעותית בבתי הספר.

המינהל הפדגוגי הגדיר: “גמישות פדגוגית היא האפשרות הניתנת למוסדות חינוך לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי בסוגיות פדגוגיות, כמו: תכנית לימודים, ארגון זמן, ארגון לומדים, שיטות ודרכי חינוך, הוראה, למידה והערכה ושימוש במשאבי כוח ההוראה לצורך מתן מענה לצרכים המקומיים הייחודיים”.

במליאה התקיים דיון וחשיבה אודות משמעותה של הגמישות הפדגוגית.

צוות ביה”ס התחלק לקבוצות עפ”י עבודה בשכבות גיל (א’-ב’, ג’-ד’, ה’-ו’) על מנת להעלות את הרצונות ואת הצרכים של כל צוות.

השאלה המנחה הייתה: מהם התנאים הדרושים ללמידה משמעותית ולתפקוד איכותי של צוות ביה”ס?

ה

צוות התבקש לגבש המלצות ליישום בהתייחס לחמש קטגוריות:                  פעילות – כיצד מתקיימת הלמידה המשמעותית בכיתת 2021 – שילוב מתודות הוראה, למידה והערכה מגוונות ומשמעותיות.

זמן – הגדרת ובחירת ממד הזמן, גמישות ביחידות הוראה, ארגון זמן לכל שיעור ובתוך השיעור, בזמן חצר ועוד. אלו מבני זמן חדשים, המקדמים למידה משמעותית, יהיו בשימוש. איך תיראה המערכת השבועית, זמן מורה וזמן תלמיד.

מקום – כיצד ייראה המרחב הפיזי המקדם למידה משמעותית. חשיבות הסביבה הלימודית כמסייעת ללמידה, התייחסות לארגון פיזי של סביבת הלמידה אם בתוך הכיתה, במרחב הבית ספרי ובחצר.

הערכה – שילוב חלופות בהערכה, כיצד מתבצעת הערכה בעידן של ידע פתוח ונגיש לכל.

שותפים – מיהם השותפים הפנימיים – החידוש במערכת היחסים שבין מורים, תלמידים והורים. מיהם השותפים החיצוניים – מערכת היחסים בין בית הספר וארגונים נוספים הפועלים במעגל הקהילתי.

ניתן לומר שהשיח על קטיגוריות אלה אפשר לצוות להקשיב, לחשוב, לבחון את העשייה ובוודאי הגביר את המחויבות והאחריות של הצוות לתוצאות.

המהלך הזה התקבל תחילה באי וודאות, אך עד מהרה התקבלו תוצרים חינוכיים נפלאים והתלמידים הציגו תוצרי למידה ייחודיים.

בחרנו להציג שני תהליכים שהתקיימו בשתי כיתות בביה”ס: כיתת נבחרת ולמידת עמיתים.

.

מגישה: שושנה יוסף, מחנכת כיתה ו1

בחרתי להתנסות בלמידת עמיתים בכיתתי.

הוראת עמיתים:

הגדרה: אדם מנחיל ידע שיש לו בתחום מסוים לאדם אחר, שווה לו במעמד, השולט פחות ממנו באותו תחום.

יתרונות להוראת עמיתים:

• הגברת המוטיבציה ע”י התנסות חדשה ומגוונת.
• הדגשת חלקו של הלומד בתהליך הלמידה.
• מיקוד על צורת ההוראה, ושיפור המיומנויות בהוראה.

הוראת עמיתים הינה “מודל” בו ילדים משתמשים כל הזמן

חלק ניכר מה”ידע” שלנו נובע מחיקוי של אחרים ו/או חברים במסגרות שאינן פורמליות (בית, מגרש משחקים) – אלה שיודעים מלמדים את אלה שאינם יודעים.

האחריות הכוללת נשארת אצל המורה , הוא מוביל ומדריך את התלמידים.

תלמידים המתחלקים לזוגות למידה- זוג למידה מורכב ממדריך או מנחה

( תלמיד שמבין ויודע את החומר ) ומודרך, לומד ( ילד שזקוק לתרגול ולמידה)

מוטיב מרכזי- “אני אלמד אותך” או “אתה תלמד אותי”.

*מבוססת על תיאוריות למידה של Skinner .

המורה שומר על שליטה בנושאים כמו: התוכן הנלמד, ניהול כיתה, התקדמות בנושא הנלמד. המורה מנחה את המדריכים לגבי המטלות והשיטה לבקר ולהנחות את המודרכים. התלמידים מתחלקים לזוגות ( או ) של מודרך ומדריך

התלמידים מתחלפים בתפקידיהם בהנחיית המורה.

המורה חייב להוביל את ההחלטה לגבי נושא יחידת ההוראה, קצב התקדמות היחידה וניהול הכיתה.

חשוב שהמורה יאמן את התלמידים שבתפקיד המדריך בכל הקשור לתפקידם.

הוראת עמיתים מקדמת למידה בתחומים: גופני, קוגניטיבי וחברתי.

אני בחרתי להפעיל למידת עמיתים בתחום המתמטיקה.

המדריכים קיבלו הבהרה של מטלות הלמידה, הבהרת הצפיות מהמדריך (מה עליו לעשות ומה לא),הצגת המטלה ובדיקת הבנתה, הסבר על אופן תיקון הטעויות ומודעות לחשיבות יצירת הזדמנות להספקת משוב חיובי, לדעת מתי יש צורך לשאול את המורה שאלות.

יש להדגיש שהמורה אחראי לתכנים הנלמדים ולסדר הצגת המטלה.

המורה מוביל את מדיניות הכיתה.

הצגת המטלה בשלב הראשון נעשה ע”י המורה.

בעת תרגול המטלה הלומדים מתקדמים בקצב שלהם. המורה מחליט מתי לעבור לתרגול מטלה נוספת. במודל “הוראת עמיתים” ניתן להכיל תלמידים בטווח רחב של יכולות קוגניטיביות .

ההנחיה ההדדית המדגישה “אני מלמד אותך, אתה מלמד אותי” מדגישה שכל אחד אמור לתרום מכישוריו ולהתקדם מהמקום בו הוא נמצא .

יש לציין כי יש צורך בסביבה לימודית המאפשרת מספיק מרחב פיסי משום שיש חלוקה לזוגות, קבוצות וכו’.

בתום הפעילות המשותפת יש לערוך סיכום: מה למדנו מהתהליך: כלומדים, כמדריכים ומהאינטראקציה המשותפת עם בן הזוג.

יש לבחור לפעילות מטלות המתאימות לצרכי וגיל הלומדים.

התנסות בהוראת עמיתים נתנה אפשרות לי , כמורה ולתלמידי לחוות חוויות הצלחה משותפות בכדי שיצרו רגעים משמעותיים ביחד ויחושו

זיקה למקום והאנשים שסביבם, יאמינו ביכולם ויצליחו.

עבודת סיכום השתלמות מעבדות חדשניות – אורנה לוי בית ספר “אחד- העם”

השנה בחרתי להשתלם בקורס ” מעבדות חדשניות ” . במהלך ההשתלמות נחשפתי לרעיונות חדשניים ושיטות הוראה מגוונות.

החלטתי להתנסות   בכיתת הנבחרת.

שני כללים עיקריים מאפיינים את קבוצת הנבחרת:

1 . כל תלמיד הוא גם מורה וכל מורה הוא גם תלמיד .כל אחד בוחר את התפקיד המתאים לו ותורם ממומחיותו, חזקותיו וכישוריו , בנוסף נתרם על ידי אחרים.

2 . לנבחרת ( כמו לכל נבחרת מכל תחום ) מטרה קבוצתית משותפת, רציפה ונמדדת.

אחד השיקולים לבחירת שיטה זו הייתה לשפר את האקלים הכיתתי .

התחלתי ביישום הרעיון של “כיתת הנבחרת” , כאשר המטרות שעמדו לנגד עיני הן :

• שיפור האקלים הכיתתי.
• גיבוש, שיתוף פעולה ומעורבות חברתית.
• קידום הישגים במתמטיקה.את “יריית הפתיחה ” של הנבחרת החלטתי לעשות באמצעות העלאת מוטיבציה הן קבוצתית והן אישית של כל אחד ואחד מתלמידי הכיתה.

שוחחנו והבהרנו מהי נבחרת, מהי פדגוגיה חברתית (פדגוגיה המשלבת בין השגיות, ערבות   הדדית ומיצוי עצמי, פדגוגיה המושתתת על הפרדיגמה הרשתית).

ניתן להדגיש כי נבחרת מיטבית היא נבחרת שעובדת על היחסים בין חברי הקבוצה, על הקשרים, החיבורים ועל הערבות ההדדית. קבוצה השואלת מה שלום חבריה ומתעניינת במקום בו כל אחד נמצא. נבחרת שעוזרת לכל חבר בה למצוא את אזורי החוזק שלו ואת התרומה הייחודית שלו לכיתה וביחד מנצחת.

נבחרת היא קבוצה הקשובה לייחודיות ולשונות של כל אחד, לקולות השונים, לצרכים השונים ולקצבים השונים בכיתה, ומעודדת את כולם להתמודד ולהצליח.

יצירת מחויבות כולם למען אחד, ואחד למען כולם יצירת ערבות הדדית יחד עם ––

להיכרות, לחיבורים, לקשרים ולהגדיר גבולות משחק ברורים, שיאפשרו ביטחון.

למאמן תפקיד מאד משמעותי בהחזקה של התהליך. בהמשך מועברת האחריות לתלמידים והמאמן הופך להיות מכוון, תומך, מאתגר ומאפשר.

העליתי בפני תלמידי הכיתה את הצורך שלנו לשיפור האקלים הכיתתי ובקשתי מהם רעיונות כיצד ניתן יחד לשפר את האקלים בכיתה.

יחד עם ילדי הכיתה סיכמנו על כללים משותפים אותם כדאי לחזק בכיתתינו.

חלק מדברי הילדים;

-נשתדל לא להתפרץ לדברי חברים.

-נכבד את ילדי הכיתה.

-נשתף חברים במשחק.

-נעזור לחבר אשר זקוק לעזרה.

-נעזור לחבר במשימות הכיתה.

-נכבד את המורים.

-לא נפטפט במהלך השיעור.

לאחר מכין הכיתה נשאלה כיצד נצליח ליישם זאת?

ילדים הכיתה העלו מספר אפשרויות .

בשלב זה הצגתי בפני תלמידי הכיתה את התוכנית “כיתת נבחרת”.

הצגתי את כללי המשחק:

1.אנחנו קבוצת נבחרת (כמו בקבוצת ספורט) כל ילדי הכיתה ואני המורה.

. 2. כולנו שווים.

3. כל אחד יחיד ומיוחד (משפט אשר לקוח מהמנון בית הספר

” הֱיֶה משכיל הֱיֶה אדם ! הֱיֶה יחיד וּמיוחד. “.

4. כקבוצה נאמין שכל אחד מילדי הקבוצה יכול ומסוגל.
5. כל אחד ואחד מחויב לקבוצה.
6. כולם מחויב לשיתוף פעולה אחד עם השני .

על הלוח כתבתי את המשפט “כולם למען אחד ואחד למען כולם”

שוחחנו על המשפט כל ילד הסביר כיצד הוא מתחבר למשפט זה.

*לסיכום צפינו בפרק מסדרת הילדים שלושת המוסקטרים

אשר המשפט “כולם למען אחד ואחד למען כולם” מאוד בולט.

מפגש שני

החלטנו שכל חבר בנבחרת ישמור על הכללים הכיתתיים ויעזור לחבר שמתקשה כדי לשמור על שקט במהלך השיעור ועל כבוד המורה והחברים והכיתה תקבל נקודה מהמורה אם וכאשר המורה תראה שהכיתה עמדה במטרה .

כאשר הכיתה תצבור 30 נקודות הכיתה תצפה בסרט שהיא תבחר בשיעור חינוך.

יצאנו לדרך ובכיתה חל שינוי גדול לטובה והמורות המקצועיות ספרו על שיפור גדול וגם אני הרגשתי בשינוי.

לאחר מספר שבועות הצבתי מטרה נוספת, שיפור ההישגים במתמטיקה.

כל תלמיד בוחר את תחום הלימוד שאותו הוא רוצה לחזק ואת תחום הלימוד שאותו הוא יכול ללמד.

פרטנו את תחומי הלימוד במתמטיקה וכל אחד שיתף את הכיתה באילו נושאים הוא שולט ויכול ללמד ולעזור לחבר ובאילו נושאים הוא זקוק לעזרה מחבר.

יצאנו לדרך כל שעור מתמטיקה התחיל עם הקניה ובתרגול התלמידים התחלקו לזוגות שלשות ….

חל שיפור גדול מאוד בהישגים במתמטיקה .

לסיכום: לאחר ההתנסות שלי בכיתת נבחרת למדתי שאפשר גם אחרת. כאשר הקבוצה רואה את חבריה ומחויבת לרווחתם, וחבריה חשים זיקה לקבוצה ומחויבים להצלחתה, נוצרת אנרגיה חזקה ונוכחת ש”מטיסה” את הנבחרת גבוה ורחוק, כמו בנבחרת ספורט

עבודת סיכום השתלמות מעבדות חדשניות – אורנה לוי בית ספר “אחד- העם”

השנה בחרתי להשתלם בקורס ” מעבדות חדשניות ” . במהלך ההשתלמות נחשפתי לרעיונות חדשניים ושיטות הוראה מגוונות.

החלטתי להתנסות   בכיתת הנבחרת.

שני כללים עיקריים מאפיינים את קבוצת הנבחרת:

1 . כל תלמיד הוא גם מורה וכל מורה הוא גם תלמיד .כל אחד בוחר את התפקיד המתאים לו ותורם ממומחיותו, חזקותיו וכישוריו , בנוסף נתרם על ידי אחרים.

2 . לנבחרת ( כמו לכל נבחרת מכל תחום ) מטרה קבוצתית משותפת, רציפה ונמדדת.

אחד השיקולים לבחירת שיטה זו הייתה לשפר את האקלים הכיתתי .

התחלתי ביישום הרעיון של “כיתת הנבחרת” , כאשר המטרות שעמדו לנגד עיני הן :

• שיפור האקלים הכיתתי.
• גיבוש, שיתוף פעולה ומעורבות חברתית.
• קידום הישגים במתמטיקה.את “יריית הפתיחה ” של הנבחרת החלטתי לעשות באמצעות העלאת מוטיבציה הן קבוצתית והן אישית של כל אחד ואחד מתלמידי הכיתה.

שוחחנו והבהרנו מהי נבחרת, מהי פדגוגיה חברתית (פדגוגיה המשלבת בין השגיות, ערבות   הדדית ומיצוי עצמי, פדגוגיה המושתתת על הפרדיגמה הרשתית).

ניתן להדגיש כי נבחרת מיטבית היא נבחרת שעובדת על היחסים בין חברי הקבוצה, על הקשרים, החיבורים ועל הערבות ההדדית. קבוצה השואלת מה שלום חבריה ומתעניינת במקום בו כל אחד נמצא. נבחרת שעוזרת לכל חבר בה למצוא את אזורי החוזק שלו ואת התרומה הייחודית שלו לכיתה וביחד מנצחת.

נבחרת היא קבוצה הקשובה לייחודיות ולשונות של כל אחד, לקולות השונים, לצרכים השונים ולקצבים השונים בכיתה, ומעודדת את כולם להתמודד ולהצליח.

יצירת מחויבות כולם למען אחד, ואחד למען כולם יצירת ערבות הדדית יחד עם ––

להיכרות, לחיבורים, לקשרים ולהגדיר גבולות משחק ברורים, שיאפשרו ביטחון.

למאמן תפקיד מאד משמעותי בהחזקה של התהליך. בהמשך מועברת האחריות לתלמידים והמאמן הופך להיות מכוון, תומך, מאתגר ומאפשר.

העליתי בפני תלמידי הכיתה את הצורך שלנו לשיפור האקלים הכיתתי ובקשתי מהם רעיונות כיצד ניתן יחד לשפר את האקלים בכיתה.

יחד עם ילדי הכיתה סיכמנו על כללים משותפים אותם כדאי לחזק בכיתתינו.

חלק מדברי הילדים;

-נשתדל לא להתפרץ לדברי חברים.

-נכבד את ילדי הכיתה.

-נשתף חברים במשחק.

-נעזור לחבר אשר זקוק לעזרה.

-נעזור לחבר במשימות הכיתה.

-נכבד את המורים.

-לא נפטפט במהלך השיעור.

לאחר מכין הכיתה נשאלה כיצד נצליח ליישם זאת?

ילדים הכיתה העלו מספר אפשרויות .

בשלב זה הצגתי בפני תלמידי הכיתה את התוכנית “כיתת נבחרת”.

הצגתי את כללי המשחק:

1.אנחנו קבוצת נבחרת (כמו בקבוצת ספורט) כל ילדי הכיתה ואני המורה.

. 2. כולנו שווים.

3. כל אחד יחיד ומיוחד (משפט אשר לקוח מהמנון בית הספר

” הֱיֶה משכיל הֱיֶה אדם ! הֱיֶה יחיד וּמיוחד. “.

4. כקבוצה נאמין שכל אחד מילדי הקבוצה יכול ומסוגל.
5. כל אחד ואחד מחויב לקבוצה.
6. כולם מחויב לשיתוף פעולה אחד עם השני .

על הלוח כתבתי את המשפט “כולם למען אחד ואחד למען כולם”

שוחחנו על המשפט כל ילד הסביר כיצד הוא מתחבר למשפט זה.

*לסיכום צפינו בפרק מסדרת הילדים שלושת המוסקטרים

אשר המשפט “כולם למען אחד ואחד למען כולם” מאוד בולט.

.

מפגש שני

החלטנו שכל חבר בנבחרת ישמור על הכללים הכיתתיים ויעזור לחבר שמתקשה כדי לשמור על שקט במהלך השיעור ועל כבוד המורה והחברים והכיתה תקבל נקודה מהמורה אם וכאשר המורה תראה שהכיתה עמדה במטרה .

כאשר הכיתה תצבור 30 נקודות הכיתה תצפה בסרט שהיא תבחר בשיעור חינוך.

יצאנו לדרך ובכיתה חל שינוי גדול לטובה והמורות המקצועיות ספרו על שיפור גדול וגם אני הרגשתי בשינוי.

לאחר מספר שבועות הצבתי מטרה נוספת, שיפור ההישגים במתמטיקה.

כל תלמיד בוחר את תחום הלימוד שאותו הוא רוצה לחזק ואת תחום הלימוד שאותו הוא יכול ללמד.

פרטנו את תחומי הלימוד במתמטיקה וכל אחד שיתף את הכיתה באילו נושאים הוא שולט ויכול ללמד ולעזור לחבר ובאילו נושאים הוא זקוק לעזרה מחבר.

יצאנו לדרך כל שעור מתמטיקה התחיל עם הקניה ובתרגול התלמידים התחלקו לזוגות שלשות ….

חל שיפור גדול מאוד בהישגים במתמטיקה .

לסיכום: לאחר ההתנסות שלי בכיתת נבחרת למדתי שאפשר גם אחרת. כאשר הקבוצה רואה את חבריה ומחויבת לרווחתם, וחבריה חשים זיקה לקבוצה ומחויבים להצלחתה, נוצרת אנרגיה חזקה ונוכחת ש”מטיסה” את הנבחרת גבוה ורחוק, כמו בנבחרת ספורט

חטיבת ביניים תיכון חדרה

מגישים :נהוראי ארבל , כרמית שבת

מטרת הניסוי : שינוי מרחב למידה – מרכז השילוב בבית הספר

ולדמן משתתפי הניסוי – הצוות הניהולי של ביה”ס , מורות מרכז השילוב ,צוות מתנדבים מקהילת הורי ביה”ס ,  אוגס

היעדים שהוצבו בתחילת הניסוי : שינוי חזותו החיצונית של מרכז הלמידה עפ”י צרכים פדגוגיים ומתן מענה לשונות ולדפרנציאליות של התלמידים תהליך הניסוי : הגדרת חלומות , מה היינו חולמים ומצפים ,כיצד נלמד במרכז הלמידה .

        בשלב זה נשאלו התלמידים כיצד הם היו רוצים לחוות את תהליך הלמידה במרכז , הצרכים של התלמידים מופו עפ”י צרכים פדגוגיים וטכניים . בהמשך התהליך נעשה נערכה למידה משותפת עם צוות מורות המרכז ונעשתה חלוקה לצוותי עבודה שילמדו את הנושא של למידה אחרת , עיצוב חלל הלמידה ועוד בדרך שתשרת את הצרכים הפדגוגיים .

 המשך התהליך היה לגייס כוחות מצוות הורי ביה”ס שהמטרה היתה למצוא אנשי מקצוע בתחום העיצוב והאדריכלות שיוכלו לתת מענה מקצועי לקשיים הטכניים שקיימים בחלל , במרחב הנתון  . הצלחנו לגייס את אחד האבות מהורי ביה”ס שתכנן תוכנית אדריכלית לעיצוב החלל ועלויות הפרויקט . התכנית הוגשה לאישור ושלב הביצוע כחת עומד על הפרק

לסיכום : ראינו כיצד חלום נרקם אט אט למציאות של תמונה אחרת , גם אם בשלב זה עדיין חלקית אבל קיימת

אוג’ס תרם את חלקו לכל אורך התהליך בליווי , תמיכה ועידוד ועל כך תודה רבה

 .בדרך אחרת שהחזות החיצונית תשרת דרך זו .

למידה מתרחבת בתנ”ך–

מגישות: כהן אילנית, גויטע מימון אפרת.

חט”ב ב’ תיכון חדרה.

“למידה מתרחבת” היא למידת חקר ייחודית בו הלומד בוחר בעצמו את נושא העבודה שיחקור בדרך עצמאית וייחודית. לאחר שהגיע לתוצרים הסופיים,  מפיץ הלומד את הידע שצבר לכלל תלמידי הכיתה. בסיום התהליך מבצע הל

ומד תהליך רפלקציה ושיקוף עצמי.

גישה פדגוגית זו רואה את התלמיד אדם בתהליך של צמיחה, המעניק משמעות לעולם באמצעות סינתזה של הבנות קודמות עם התנסויות חדשות.  ההוראה מסייעת לתלמיד להשתמש בידע שכבר רכש כדי להבין חומר חדש, מספקת לו פעילויות שיאפשרו לו ליצור קישורים ומסייעת לו להגיע בכוחות עצמו לידי הבנה.  תפקיד המורה בהוראה מסוג זה אנו לצקת את הידע למוחו של התלמיד, אלא לאמן, לסייע לתהליכי הלמידה וללוותם.

אחריות התלמידים לַלמידה מתרחבת אינה עוד הסתפקות בשינון אלא בהיענות לדרישות למימוש יכולות של “ניהול עצמי”, בהן ניצול יעיל של

סביבת ההנחיה המוצעת, שימוש יעיל בכלים רפלקטיביים, גילוי נכונות להשקיע בחשיבה על חשיבה, קישור מושכל  בין חומרים ממקורות שונים ויישומם בהקשרים שונים, יכולת לתת משוב ולקבלו וכן יכולת להציג את עבודותיהם ולהביא ראיות ללמידתם. לכל אלה יש השפעות פדגוגיות מעשיות הקשורות להוראה במסגרת שיעורי תנ”ך.

המשימה: ” עבודה מתרחבת” בנושא משה (ספר שמות)

למידה מתרחבת היא דרך פדגוגית הנותנת מענה לשילוב מקביל בין כמה מרחבים:

• במימד התכנים לימודיים.
• במימד האישי/ צמיחה אישית (חיבור לאיכותיות  הייחודיות של הפרט).
• במימד הקבוצתי (יצירת יחד שבנוי מאיכויות והתרומה המיוחדת של כל החברים בו).

מטרות “למידה מתרחבת”:

1. לעורר את המוטיבציה והסקרנות מתוך עניין פנימי (כל זוג בוחר נושא שבאמת

מעניין אותו ללמוד).

2. להעמיק ולהרחיב בידע ותכנים. להיחשף למקורות מידע וליצור מהם ידע חדש.
3. לפתח מיומנויות עצמאיות של למידה וחיפוש חומר (חיפוש בגוגל, למידה בעזרת

סמארטפון, התייעצות עם איש מתחום הדעת הנחקר, עזרה באחד מחברי הקבוצה

שמחזיק  ידע בנושא, שימוש בספרים, עריכת ראיון וכו’).

4. להכיר את הדרך המיטבית ללמידה עצמית.
5. להתבונן על החוויה האישית של כל אחד בתהליך הלמידה ועל התפקוד של הזוג כגוף לומד.
6. לזהות את החוזקות שכל אחד מביא לקבוצה.
7. לזהות את החוזקות והאיכויות הייחודיות שבאות לידי ביטוי בעבודת צוות.
8. לחזק את האחריות של כל לומד כלפי הלמידה של עצמו ושל הקבוצה כולה.
9. לפתח מיומנויות תקשורת ודיאלוג ביצירת ידע משותף.

10.לחשוף את התלמידים להוראה בכלים דיגטליים.

11. להציג את תוצרי התלמידים בדרך ייחודית (למשל- כלים דיגיטליים, חידון וכו’).

בניית התהליך-

-עבודה מתרחבת תעשה עלידי שאילת  שאלה נבחרת מתוך מאגר שאלות שמציגים התלמידים.

המטרה לעורר את המוטיבציה והסקרנות מתוך עניין פנימי אמיתי. כל זוג בוחר נושא שבאמת מעניין אותו.

– התלמידים יבצעו את עבודת החקר בספריה באמצעות אינטרנט, ספרים וכו’.

– התלמידים יחקרו את השאלה (בזוגות).

– התלמידים יציגו את השאלה והתשובות אליהן הגיעו בפני הכיתה בכל דרך יצירתית שיבחרו.

– התלמידים יענו על שאלון זוגי (אינטרנטי) בסיום הצגת הנושא בכיתה.

– הכיתה תעריך את התלמידים על פי מחוון קבוע ומוגדר מראש.

– המורה תעריך את עבודת התלמידים על פי הערכות שיתקבלו מהתלמידים וכן על פי

קריטריונים קבועים מראש שיקבעו על ידה.

– בסיום הצגת הנושא, ישאל כל זוג 2-3 שאלות לחברי הכיתה.

-בסיום תהליך העבודה כל התלמיד יקבל שאלון העוסק בהתבוננות עצמית על תהליכי חשיבה (רפלקציה).

שלבי העבודה:

1) שיעור פתיחה– התלמידים קיבלו  הסבר מפורט על תהליך העבודה בנושא “למידה מתרחבת-ספר שמות”. הוסבר  להם מהי למידה מתרחבת,  מהי מטרת העבודה, מהן המשימות אותן יש להגיש וכו’.  כמו כן הוצג בפניהם גם מחוון מורה.

שיעור הפתיחה נעשה בעזרת מקרן+מצגת מתאימה.

1) התלמידים קיבלו  קישור לטופס ‘שאלות ללמידה מתרחבת’– טופס עם בנק מילות שאלות + כותרות-על, מתוך כותרות אלו שאלו התלמידים שאלות המסקרנות אותם.

המטרה – להציף כמה שיותר שאלות. מתוך אוסף השאלות, בחר כל זוג שאלה אחת המעניינת אותו במיוחד. חשוב לתת לזוג לבחור את נושא העבודה בעצמו ולהניע את הסקרנות הטבעית שבו.

2) טופס “נושאים ללמידה מתרחבת” -קישור לטופס אינטרנטי-מקוון.

התלמידים התבקשו לענות על הטופס (בחירת נושא העבודה)  ולשלוח אותו למורה.

בדרך זו יקבל המורה באופן מרוכז את רשימת השאלות והנושאים אותם יחקור כל זוג (מעקב ושליטה בתהליך הלמידה).

4) עבודה בספריה- התלמידים עבדו בשיעורי תנ”ך בספריית בית הספר. כל ביקור של הכיתה בספריה נעשה בתיאום מראש בין המורה לצוות הספרנים. צוות הספרנים הכין מבעוד מועד את הספרים העוסקים בספר שמות והניח אותם במקום נגיש.

5) הצגת התוצרים בכיתה- זוג אשר סיים לחקור את עבודתו והגיע לתוצרים הרצויים, הציג את עבודתו בפני הכיתה בדרכים ייחודיות:

לומדה /תוכנה/ משחק מחשב, חידון טריוויה, חפש את המטמון, סרטון וידאו, הצגה, כיתבה באמצעות סיפור יצירתי, מצגת, ראיון מצולם או כתוב, יצירה (ציור, פיסול, פלסטלינה) וכו’…

6) בסיום הצגת הנושא, שאל כל זוג 2-3 “שאלות פידבק” לחברי הכיתה (המטרה לבדוק האם הכיתה הבינה את הנושא).

7) הערכת עמיתים- בסיום הצגת כל זוג,התבקשו תלמידי הכיתה להעריך את הזוג.

בטופס הערכת עמיתים מקוון.

8) הגשת טופס זוגי- עם סיום הצגת התוצרים בכיתה, התבקש כל זוג לענות על טופס “שאלון זוגי” מקוון. בטופס יוצג למורה בצורה מסודרת החלק העיוני של העבודה.

9) הגשת רפלקציה- כל תלמיד הגיש באופן יחידני משוב אישי.  מטרת המשוב- לתעד

את כל שלבי התכנון הביצוע, הערכה של ההפקה, את ההתלבטויות, את שיקולי קבלת

ההחלטות, להסביר היכן הצליחו היכן טעו, מדוע, וכיצד יוכלו לשפר את  התהליך

והתוצר  בעתיד.

הרפלקציה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את

המחשבות ואינה רק המללה אלא הבנייה. התיעוד מספק ראיות בעלות ערך

הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם

הרפלקטיבית. התיעוד מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. הרפלקציה  משרתת איפה שתי מטרות: למידה והערכה.

אופן הערכת העבודה–

11)  משוב אישי

“למידה מתרחבת” בכיתה ז’ היא דרך פדגוגית ראשונית ללמידה אחרת, יחודית ושונה.

יצאנו לדרך עם המון חששות אך גם עם סקרנות וציפיות.

התחלנו במסע הלמידה שבו גם אנו נחשפות ללמידה שונה, לומדות ומתנסות. היינו קשובות לצרכים שלנו ולצורכי התלמידים. שיננו, הוספנו ושיפצנו “תוך כדי תנועה”.

התלמידים מאוד אהבו “לשבור” שגרה מהלמידה הפורנטלית-מקובלת ולהתנסות בלמידה אחרת ושונה.

שיקוף רפלקציה:

יצאנו למסע הלמידה בתחושות מעורבות ועם המון חששות, בעיקר לשחרר את התלמידים ללמידה עצמאית בספריה. האם הם ינצלו את הזמן ללמידה? האם הלמידה בספריה תיצור ‘בלאגן’ וחוסר למידה?

להפתעתנו, הלמידה בספריה היתה חוויה חיובית לתלמידים:

התלמידים חקרו את הנושא. תוך כדי למידת חקר הם הכירו ספרים, קראו מאמרים, פרשנויות, ערכו חיפוש מושכל, חפשו במקורות מידע אלקטרונים.

מבחינתנו תהליך הלמידה והחקר בספריה היה הדבר הכי משמעותי בכל תהליך ה”למידה המתרחבת”, שם נערכה הלמידה המשמעותית (במקרים מסוימים התלמידים הגיעו למיומנויות של למידה אקדמית).

מבחינת התלמידים, הלמידה בספריה היתה חוויה חיובית עבורם, הם חיכו וציפו לעבודה שם, רובם עבדו וניצלו את הזמן גם אחרי תום השיעור (דבר שהפתיע אותנו לטובה).

הצגת השיעור בכיתה– ניתן לחלק את התובנות שלנו בהתאם לרמת הכיתה:

בכיתות החזקות (מופת ואמנות) התלמידים נהנו מאוד להעביר את הנושא שחקרו לחבריהם. מתוך דפי הרפלקציה שהיו צריכים להגיש, ניכר כי רבים הרגישו תחושת מסוגלות והנאה.

בכיתות החלשות יותר- התלמידים התקשו להיות עצמאים בעבודה. העבודה דרשה מהם אחריות ועמידה בדרישות סף מנימליות (גבוהות מידי לחלק מהם).

התיחסות ללוחות זמנים– התחלנו לחשוב על שינוי תהליך הלמידה כבר בתחילת השנה אך תהליך הבניה היה ארוך ודרש מאיתנו הכנה נפשית להתמודד עם למידה שונה והכנה פדגוגית מורכבת שדרשה הרבה חשיבה והכנה מראש.

בפועל, התחלנו לחשוף את התלמידים לתהליך במחצית השניה. תוך כדי התנסות בעבודה הבנו שהתהליך דורש יותר זמן משחשבנו וכאשר הגענו לשלב הצגת התוצרים בכיתה הגיע סוף שנה, התבטלו הרבה שיעורים והגענו למצב של לחץ, שבועיים לפני סוף שנה ועדין הרבה תלמידים לא הספיקו להציג את עבודתם בכיתה. לכן נאלצנו לבקש יום מרוכז להצגת תוצרים. בדיעבד, התברר שיום מרוכז עדיף לביצוע מאשר תצוגה פרוסה לאורך מספר שבועות.

מתן משוב המורה– מכיוון שבנינו משוב מפורט ומדויק המתיחס לכל אחד מתהליכי הלמידה היה קל להעריך ולכמת מספרית כל עבודה. על פי משוב זה, חלק גדול מהציון ניתן  לתלמידים שהציגו את התוצר בכיתה, דבר הווה בעיה כלפי תלמידים שעבדו בסיפריה אך אינם מסוגלים להגיש תוצר בפני הכיתה.

אופן הגשת העבודה– הגשת העבודה נעשתה ברובה בסיוע כלים מתוקשבים. השימוש בכלים אלו הקל עלינו כמורים במעקב ובריכוז תהליכי העבודה והפחית את כמות הניירת. חשוב לציין שהתלמידים נהנו גם הם לעבוד בכלים מתוקשבים.

תובנות לשנה הבאה-

לאחר שהתנסנו בתהליך ה”למידה המתרחבת” הגענו למסקנות הבאות:

א) תהליך הלמידה המתרחבת מתאים לכלל התלמידים בבית הספר אך דורש התאמה לרמות שונות של תלמידים. לא כל התלמידים מסוגלים לבנות תוצר בעצמם ויותר מזה- להציגו בכיתה. לכן, נבנה בשנה הבאה תוכנית המאפשרת גיוון בהגשת התוצרים בהתאם ליכולות התלמידים. תלמידים שבמהלך העבודה “נרגיש” שהם אינם מצליחים להביא את עצמם לידי ביטוי בחלק היצירתי בפני הכיתה, נאפשר להם להגיש את החלק העיוני בלבד כעבודה הגשה כתובה ועל פי עבודה זו ינתן ציון אך לא ציון מלא (ציון מלא דורש השתתפות בכל חלקי התהליך).

ב) יש להתחיל את תהליך העבודה מוקדם יותר. רצוי במחצית א’.

ג) בשנה הבאה נרחיב את תהליך הלמידה לכיתות נוספות בשיתוף מורות שעדין לא נחשפו לתהליך.

ד) יש להכין לתלמידים דף מנחה עם נקודות התיחסות לכל אחד ממרכבי העבודה על מנת למקד אותם בתהליך העבודה ולהקל עליהם מבחינת איסוף התוכן והאיסוף הביבליוגרפי.

ה) יש להכין למורה דף מובנה, בו ימלא בקצרה משוב מידי (תוך כדי הצגת השיעור ע”י כל זוג). הדף אמור להקל על המורה לשחזר מה היה בשיעור לפרטי פרטים וממנו ינתן בהמשך ציון העבודה (בשילוב הגשת “שאלון זוגי”).

ה) יש למקד את מסגרת הזמן באופן מוחלט הן בחיפוש התשובות והן בהצגת הנושא בכיתה.

ו. בסיום הגשת התוצר רצוי להגיש לתלמיד משוב מקדם למידה, בו יציין המורה את נקודות החוזק ואת הנקודות הטעונות חיזוק.

כיתה 2021  – מרכז מחשבים בניהול התלמידים

מרכז המחשבים הוא יוזמה של תלמידים בבית הספר, הוקם על-ידי תלמידים ומנוהל על-ידי תלמידים.

מטרת המרכז הייתה ליצור מקום בו יתאפשר שימוש מלא במחשבים. שימוש מלא במחשבים משמעותו לאפשר שימוש בכל האפשרויות שהמחשב מציע, כמובן שבמסגרת החוק והתנהגות מוסרית.

שימוש מלא במחשבים כולל בתוכו – גלישה באינטרנט ביחיד או בקבוצה, משחקי מחשב, למידה משותפת במחשב, תכנות במחשבים ועוד.

השימוש במחשבים הוא פעילות שחלק גדול מתלמידי בית הספר אוהבים לעשות ומצליחים להביא דרכה הרבה נקודות חוזק. בית הספר שואף לתת לילדים את מקום לבטא את נקודות החוזק שלהם. ילדים שתחום החוזק שלהם הוא כושר גופני יכולים להביא אותו לידי ביטוי במגרשי הכדורגל, הכדורסל, הכדורעף ובשיעורי הספורט. ילדים שתחום החוזק שלהם הוא יצירה יכולים להביא אותו לידי ביטוי במרכז האומנות, חדר הקרמיקה, מרכז המוזיקה ושיעורי המחול. לילדים היה חסר שימוש מלא במחשבים שיוכל להביא לידי ביטוי נקודות חוזק שלא באות לידי ביטוי במקומות אחרים.

למרכז מספר מטרות:

1. להביא לידי ביטוי חוזקות של תלמידים רבים בבית הספר –  ניתן להיעזר במחשבים לביצוע דברים רבים ושונים. ילדים יכולים לשחק במשחקי אסטרטגיה ולהביא לידי ביטוי את נקודות החוזק שלהם בתחום החשיבה האסטרטגית. תלמידים יכולים לשחק במשחקים קבוצתיים וזה מביא לידי ביטוי את החוזקות שלהם בתחום העבודה הקבוצתית. תלמידים יכולים ללמוד עיצוב אתרי אינטרנט וזה יביא לידי ביטוי את היכולות העיצוביות שלהם. תלמידים יכולים ללמוד תכנות וזה יביא לידי ביטוי חשיבה לוגית ופתרון בעיות. קיימים עוד אין ספור תחומים בהם החוזקות יכולות לבוא לידי ביטוי.

2. להוות כר פורה ללמידה משמעותית – המקום מתנהל כמרכז, תלמידים באים ולומדים מתוך מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית זו מביאה ללמידה משמעותית ורצון להעמקה.

3. להיות מקום שמתאפשרת בו למידה רשתית בה כולם הם מורים ותלמידים – מכיוון שעולם המחשבים הוא אין סופי, אין לאף אחד, מבוגר או ילד, אפשרות לדעת הכל יותר טוב מכולם. תמיד יהיו תחומים בהם יש תלמידים שיודעים יותר מתלמידים אחרים. לדוגמא, ילד שמשחק הרבה שעות במשחק מסוים, יכול לסייע לילדים אחרים שמשחקים במשחק הזה הרבה יותר מאשר מבוגר שלא שיחק במשחק אף-פעם. ילדים גם יכולים ללמד את המבוגר לשחק במשחק.

4. להיות מקום שמנוהל על-ידי הילדים ולמען הילדים. המרכז הוקם כיוזמה של התלמידים בבית הספר, החוקים ונהלי העבודה נקבעו על-ידי התלמידים.

תוצאות ההתנסות

במרכז באו לידי ביטוי נקודות חוזק רבות של תלמידים, אבל נקודות חוזק רבות שקיווינו שיבואו לידי ביטוי לא היו שם.

תחום משחקי המחשב היה מאד משמעותי במרכז, והביא ללמידה משמעותית של חשיבה אסטרטגית, עבודת צוות, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות ועוד. היו תלמידים שלמדו תכנות, והביאו לידי ביטוי יכולות של פתרון בעיות, עיצוב, למידה מסודרת מהאינטרנט ולמידה מתוך התנסות. היו ילדים שהגיעו למרכז כדי לדבר על טכנולוגיה, הם הביאו לידי ביטוי את היכולת שלהם לזכור דברים בתחום זה ולשער השערות בנוגע לעתיד.

במרכז יש עשר עמדות מחשב ובכל זמן שהוא פתוח יש לפחות עשרים תלמידים ששוהים בו. ילדים או מבוגרים שצריכים ייעוץ בתחום הטכנולוגי מגיעים למרכז כדי להתייעץ. לעתים מגיעים מבוגרים או ילדים ושואלים איזה מחשב כדאי להם לקנות, ובדרך כלל יש לפחות ילד אחד שיכול לעזור להם למצוא מחשב מתאים. לעתים מגיעים ילדים או מבוגרים עם בעיות בטלפון ובדרך-כלל יש מישהו שיכול לעזור להם לפתור אותן.

עם זאת, למרכז המחשבים נוצר אופי רועש, מה שגרם לכך שהרבה מהשימושים האפשריים במחשב לא יכלו לבוא לידי ביטוי. למשל, לילדים היה קשה לשבת וללמוד MOOC, היה קשה לתלמידים לבוא ולעשות עבודה, היו תלמידים שהיה להם קשה לשהות במרכז בגלל הרעש.

נקודה משמעותית מאד שבאה לידי ביטוי במרכז היא היכולת של התלמידים לנהל אותו. התלמידים לקחו אחריות מלאה על המרכז וחשבו יחד על איך אפשר להפוך אותו לכיתה 2021.

ההתנסות הזו בתוך ההשתלמות של כיתה 2021, גרמה לנו להבין שבבית הספר יש הרבה יוזמות של תלמידים שזוכות לקבל צורה ולספק חוויית לימודים משמעותית. קראנו לזה פי”ל בניהול עצמי. כאשר פי”ל זה ראשי תיבות של פרוייקטים יזמויות ולמידה. מדובר במודל למידה שמאפשרת לתלמידים להביא לידי ביטוי צרכים, רצונות, חלומות ולהוציאם לפועל. זהו תהליך אישי וקבוצתי שמעביר מרעיון לפעולה, מתהליך לתוצר.

פי”ל מתחיל מזיק של תלמידים סביב רעיון משותף והתגבשותם לקבוצת משימה שפועלת יחד להשגת תוצר מעשי בבית הספר ובקהילה. מימוש הזיק מחייב למידה מעשית אינטנסיבית תוך כדי תנועה בליווי מורה שאף לוקח חלק פעיל במימוש הפי”ל.

כך מרכז מחשבים התחיל מזיק של תלמידים לנושא המחשבים, המשיך בניסיון של התלמידים למצוא משאבים מתאימים בבית הספר, ועד הקמה של המרכז, ניהול שלו ותכנון קדימה.

:כיתה 2021 מגמת חינוך גופני תיכון נעמ״ת

שמי בן פרטר ואני מורה ומחנך של כיתת מגמת ספורט בתיכון נעמ״ת חדרה, כאשר התבקשתי להגיע להשתתף בפרוייקט כיתה 2021 נורא התלהבתי ביוחד כשהבנתי לאחר המפגש הראשון שזה בעצם בדיוק מה שרציתי ,להגיע למפגשים שם אקבל צורת ראיה מקיפה יותר שהיא מחוצה לקופסא ,מכוונת לשום כיוון,מנחה אותי לבנות כיוונים אחרים שמעניינים אותי או יותר נכון שאני חושב שהם יתנו מענה נכון יותר לכיתה שלי, אני מלמד את מגמת הספורט את החומר העיוני של המגמה (יש כמובן גם חלק פיזי) ובבית הספר שלי המגמה הזאת היא קשה לתלמידים כי אלו תלמידים בעלי קשיי למידה כאלו ואחרים. אבל הרצון קיים שם קיים מאוד. ואני החלטתי שהפרוייקט שלי לכיתה 2021 היא למצוא את השילוב בין הנתון -מבנה ,שטח וציוד בית הספר, לבין החלום שלי של איך יותר מעניין וקל וצריך ללמוד את החומר (חלום שלי ,כן  כי מי שלום חולם שלא יתפלא שאחר כך לא הגשים כלום) אז מלאורך השנה בדקתי בשיתוף עם תלמידי משכבה יא׳ ו שיכבה י׳-צורות שונות של למידה, בעיקר בשילוב עזרים טכנולוגים שונים, הבנו שמעניין יותר:

.להיבחן דרך הסמארטפון בגוגל דוקס -כי לאחר מכן ניתן לראות ביחד במה ומי טעה ולתקן

.לגיוון השעורים וחזרה למבחן-השתמשנו ב ״קהוט״ שהלהיב וגרם לתחרותיות בריאה

.ניתחנו חומר ,תרגילים ותנועות דרך ״האדו-טיוב״

QR-תלינו חומר לימודי לטובת תלמידי בית הספר,והכנו הנחיות לעבודה נכונה בכל אחד מכשיר חדר הכושר בעזרת קוד

 אני רכשתי מקרן מיוחד וקטן שניתן בעזרתו להקרין בכל מקום ,כאשר המיוחד במקרן הוא שבשונה ממקרן רגיל ,האזור שמוקרן על הקיר,ריצפה,שולחן או כל מקום אחר הופך למסך מגע

קניתי בנוסף משהו שניקרא מגנטית-סטיק, דף מיוחד שנדבק לכל דבר(בגל חשמל סטטי חזק )ומתפקד כמו לוח לבן מה שנתן לנו את היכולת ללמוד בכל מקום

בנוסף השתדלנו לא ללמוד במרחב הרגיל של הכיתה והעדפנו לנהל לפעמים את השעורים מ=במקום שנתנו לתלמידים הרגשה רגועה,  מעוררת או מפקסת- כגון: שעורים בחדר הכושר להבנת תורת הכושר הגופני טוב יותר, שעורים במגרש לבניית מודלים של מערכות הגוף או התנסות במבחנים שונים להערכות פיזיולוגיות אחד של השני.

תובנות מהניסוי

תוך כדי השנה אחד הדברים שקרו הוא שבעצם תהליך זה גיבש את הכיתה בינם לבין עצם ובין התלמידים אלי, התלמידים ראו שבעצם המורה לא מנסה סתם להעביר את החומר ,אל מנסה כל הזמן לשנות לגוון ולתת להם עניין בחומר ומענה על הקושי שלהם ללמוד בצורה הישנה.

בנוסף הבנתי שברוב הזמן אין לבית הספר את היכולת לתת מענה כספי לצורכי המורה להכנסת חומרים חדשים ושונים וזה גורם לפעמים למורה לא לרצות לשנות כלום (לא אצלי ) אבל חייבים לשנות את זה.

כאשר משלבים בשעור עזרים טכנולוגים ,תנועה של התלמידים (אפילו קטנה של ״קום ובא תעשה …״)במרחב שונה מהמוכר להם זה משנה הכל .

אני מקווה שבשנה הבאה נוכל להוסף לאת השטח אותו נאמר לנו שנוכל לשנות ולהקדיש למגמה ,מעיין גינה שלא השתמשו בה ואנו נכין אותה לפעילות פונקציונלית בשילו עם תכנות המציגות חומרים של מגמות אחרות כגון אומנות,צילום,ניהול וכך נשלב את המגמה שלנו עם מגמות אחרות