חופשה אצל סבא וסבתא

זאת הייתה נראית עוד חופשה רגילה אצל סבא וסבתא אבל הפעם זאת הייתה חופשה מיוחדת ומפתיעה היי קוראים לי איילת ויש לי אח תאום שקוראים לו בועז. אנחנו לומדים בכיתה ה’. אני חייבת לספר לכם מה קרה לי ולאחי בחופשת הקיץ שעבר כשנסענו לסבא וסבתא שלנו שגרים בקיבוץ

.במיוחד. עמדנו פסיעה אחת לפני הדלת נרגשים, מותשים מהנסיעה הארוכה ורעבים מאוד

דפקנו בדלת כמה דפיקות וחיכינו שמישהו יבוא לפתוח את הדלת, אבל אף אחד לא ענה. התקשרנו  לאבא ואימא והם אמרו שבגלל שכל הבתים בקיבוץ דומים מאד כנראה שעצרנו ליד הבית הלא הנכון.. אז התקדמנו כמה צעדים לעבר בית אחר צבעוני, מקושט בפרחים עם ריח נהדר ואישה שהייתה נראית מוכרת. פתאום היא הסתובבה לעברנו ובצעקה נרגשת “סבתוש”  רצנו לעברה בשביל חיבוק וכמובן כדי לשאול מה יש לאכול? ואיפה סבוש? ואיך הבית נהפך להיות צבעוני כל כך? ואז סבתא אמרה בקול נעים:”אז ככה, יש פסטה ושניצלים וסבא בבית רואה טלוויזיה וקורא בעיתון והבית נשאר אותו דבר אולי פשוט שכחתם איך הוא נראה באור יום וחוץ מזה עדכנתם את ההורים שהגעתם? ואנחנו ענינו:”ישש! אנחנו נעדכן את ההורים שמצאנו את הבית הנכון, סבתוש”

יאללה בואו ניכנס הביתה מתוקים. נכנסנו, דיברנו עם סבא והלכנו לשים את התיקים בחדר השינה וכשחזרנו לסלון סבתא קראה לנו לשבת ליד השולחן לאכול. הלכנו לשולחן אכלנו, שבענו אחרי כמה מנות טעימות מאוד של פסטה ושניצלים ואמרנו לסבתוש ולסבוש שתמיד עוזר לסבתוש להרתיח, לחתוך, לבשל ולהקפיץ
“תודה”

הלכנו לסלון לדבר ולשחק עם סבא וסבתא אחרי כמה זמן שאלנו אם אפשר לצאת לשחק עם החברים מהקיבוץ וסבא ענה כמובן רק תחזרו לפני שיחשיך

יצאנו מהבית אבל לא היה אף אחד בחוץ…. בועז אמר:”איזה מוזר שאין אף אחד בחוץ וכל כך שקט כאן”, “נכון, זה באמת מאוד מוזר” עניתי מופתעת. הלכנו לגינה וגם שם לא היה אף אחד, התקדמנו לכיוון המכולת

הכל היה שקט ולא ראינו אף אחד. “כבר מתחיל להחשיך” אמרתי לבועז, אבל במקום ללכת חזרה לכיוון הבית של סבא וסבתא המשכנו להתקדם לעבר מועדון הילדים של הקיבוץ, קיווינו שאולי שם נפגוש את החברים “אולי הם רואים ביחד סרט במועדון” אמר בועז, ואני קיוויתי שזה באמת מה שהם עושים כי אף פעם הקיבוץ לא היה כל כך שקט ושומם. זה כבר היה קצת מפחיד. פתאום העצים נראו גדולים מדי והצל שלהם בחושך היה נראה מפחיד. התחילה לנשב רוח שתמיד מנשבת בשעות הערב ונהייה לנו קר

הגענו למועדון הילדים. מבחוץ היה נראה שהמקום סגור וריק, ניגשנו לדלת היא הייתה פתוחה, נכנסנו, שמענו מרחוק קולות של ילדים ומוזיקה. חייכנו בהקלה והלכנו לכיוון הקולות והצלילים. איזה כיף היה לפגוש את כל החברים, והם ממש שמחו לראות אותנו. “תקשיבו”, הם סיפרו לנו “הקיץ הזה החלטנו להכין מסיבת הפתעה לכל הסבים והסבתות שגרים בקיבוץ וזה מעולה שהגעתם כי יש לכם תפקיד חשוב במסיבה וכמובן שאסור לכם לגלות שום דבר לסבא וסבתא שלכם”. “אוקיי, איזה רעיון מגניב”. קבענו להיפגש שוב למחרת והלכנו בחזרה לבית של סבא וסבתא

את ההכנות למסיבה, איך שמרנו על הכל בסוד, על החברות החזקה שנרקמה בין כל החברים וכמובן על המסיבה המפתיעה והמשמחת אני אספר לכם בפעם הבאה, אני רק אסיים את הסיפור שלי עכשיו בזה שחזרנו שמחים ונרגשים וכל כך עייפים שהלכנו מיד למיטות, נרדמנו וחלמנו על חופשה כייפית אצל סבא וסבתא בקיבוץ 

הסוף!