“ובשקט הזה שבפנים” – רחל ורטה
Copyright © 2015
שלושה אמנים – אימא אבא ובת – בכפיפה אחת
כל השירים בספר
רחל ורטה
הציורים והפסלים מאת אביה ואימה
רפי ומלכה בכר
גם בסבך והמולה..
צריך שהאדם ימצא את
עצמו והאמת שבו….
היא אשר תחזיק ותשאיר
אותו איתן ושלם….
כלנית /רחל ורטה
כמו כלנית מאדימה
כותרת ראשה
סומק ליבה
נפקחת מולו נפערת אליו
כמו כלנית היא רוחשת
אותו סופרת שיריו
אוגדת את אודם ליבה
מלפניו.
בגשם /רחל ורטה
מבטם העמוק
לא הבין את כל
שנאמר מתוכם
התיישרו ובשפתיים
חתומות נקבע רצונם
הניצוץ העיר את
מהותם
ברגע של יחד
כל העולם היה
אך
לרגע כאילו
נעלם.
ציפור / רחל ורטה
ציפור שכזו רציתי להיות
יפת-כנפיים מהירה כחלום
מרחיקת נדודים
קלת-מעוף
ציפור שכזו הנדה
בקלות מרחפת
לה מעל כל
מכשול
לא עוצרת לרגע רק כשנדרשת
מנוחתה או מזונה.
ציפור שכזו….
שלא לוקחת ללב ולא לראות…
רק נודדת בין שמיים וארץ
במסעותיה הרבים
ציפור שיר כזו שרציתי להיות….
ששרה את שיריה בימים ובלילות
עד לא די לה..עד כלות.
שקט נדיר / רחל ורטה
בין יום שעובר
ללילה שחולף לו
ביעף
יש לנו צורך בשקט נדיר.
בין שיגרה מתמשכת
מטלות של יום רודף יום.
יש צורך בשקט נדיר.
שקט נדיר
שיציף וירגיע
שקט נדיר
שיחבק ויפיג
את כל מה שסוגר
אותנו בתוכו.
שקט נדיר מתבקש
שייתן לנו כוחות
להמשיך במסע
חיינו עד לשקט
הבא.
האמת / רחל ורטה
היא תמיד פה
לא תמיד היא
מורגשת.
לא תמיד רצויה
לא תמיד מבוקשת
היא תמיד פה
לפעמים אני לא מבחינה
בה מבחירה מרצון
או מהתעלמות
היא נעשית
שקופה.
רצה בשדות / רחל ורטה
רצה בשדות צהובים
פורמת שערה
שיתבדר ברוח החמה
מנערת מימנה את
השיגרה מכאן והלאה..
רצה בשדות צהובי מראה
מאירי שמיים מרחיבי
נשימה
רצה ללא עקבות וללא
משא ומתן… נושמת
את עתות הזמן…
פורמת שערה שיתנפנף
אל על ..נושמת את היום
ואת מחר.
והגדת / רחל ורטה
והגדת לבנך ובתך
והגדת לאביך ולאמך
והגדת להם את אהבתך
ואת הדברים שעל
ליבך
והגדת להם ואגדת להם
את הגדתם ואת הגדתך
למען יחיו תמיד באהבה
בפריחה ובסדר לב-
מופתי.
שולחת לך / רחל ורטה
שולחת אני לך
ברכת עולמים
ברכת הדרך
וברכת החיים.
שולחת אני לך
את ברכת השדות
הפורחים
ברכת החיוכים
וברכת השמחה
שתמיד תהיה הילת-הרקיעים
מעליך..שנפשך תשכון בבטחה
בינות חומותיה הגבוהות.
שתשכיל למדוד את צעדיך
בשבילי החיים ושיצמחו
למרגלותיך רק פרחים
שולחת לך ברכת עולמים
ברכת אהבה וברכת החיים
שתלווה דרכך לעולמים.
שיר הלל / רחל ורטה
אשיר לך שיר הלל
אנגן אותך ברון
ובחן ובצלילים.
על היותך את כמו
שאת..
על יופייך אשיר לך
על אצילותך
אשיר לך על שמחותיך
וצחוקך
וכמו שאשיר לך על
קמטייך ועצבונך
על זכרונותייך אשיר
גם על הדרך שעברת
אל עצמך..
על קמילתך ועל פריחתך
על בואך ועל לכתך
אשיר לך שיר הלל
אשר יהלל את שמך
ואת
כולך.
ליום האישה / שיר לכל הנשים
קומי אישה נערי
מעליך את אבק השנים
שאסף את עצמו מעל
שנותיך
נערי את הדאגות
ליקיריך ואוהביך
בכל הכח והנשימה
לבשי חיוך שמח וקורן
התחילי יום מבלי להתכוונן
שאי את מבטך רק אל עבר
הטוב המציף את העולם
חייכי אליו קבלי אותו באהבה
והכל יומתק ויושלם.
עברנו / רחל ורטה
עברנו דרך ארוכה
רובה רוצפה באריחים
קטנים וקטנים למחצה.
חצינו בה כבר לא מעט
מודדים את צעדינו.
היום הם כבר רחוקים
ניראים קטנים באופק…
עברנו דרך רצופה אספנו
עננים קטפנו גם פרחי הבר
מעבר לשיחים
כל פרח בר הוסר בו קוץ
לאורך הימים
נותרו לנו עכשיו זרים
בשלל צבעים יפים
הותירו בנו אוסף
של סיפורי חיים.
חמניות / רחל ורטה.
ציירתי לך חמניות
אמרה אמי לי
צהובות מאירות
בתוכן חום של אדמה
מנחמת ואוספת כוחות
ציירתי לך חמניות בתוך
כד כתום יפות מחממות
את הלב והעין מוארת
לעברן.
חמניות אלו בכל יום
יזכירו לך את יופיו של
העולם הזה..
שמחכה לך..שתאירי
ותפרחי בצהוב ובצבעי
אדמה והעלים רק
יקשטו את פניך
המנהיג / רחל ורטה
היו ימים הנהיג הוא את שבטו
על ראשו חבש כובע מסורתי
של עדתו..
איש עבה פנים עם זקן קטן
מבט עמוק..של תובנות חיים
היו ימים בהם שלט הנהיג הוא
את שבטו בגלימה בעלת שובל
ארוך..צעד בתוך כפרו
כולם כיבדו אותו הרכינו
ראשיהם בעוברו…
היום הוא כבר פרש יצא לדרכו
דרכו של הפורש לנוח בביתו.
על יומו ומסעו ארוך השנים
מביט הוא בערגה רבה
לימי הנהגתו ולעבר שבטו..
.
איש עבה פנים מנהיג
את עולמו
אישי / רחל ורטה
שוזרת ידי הקטנה
בידך הגדולה
עוצמת עיני
לוחשת סוד באוזנך
הן אתה מכירני
מקדם הימים
בטוב וברע
סערנו בימינו
הרבים
במתיקות שפתיים
ייחלנו לפרותינו שיפרחו
ויהדרו את ימינו
כעת כל שנותר
זו ידי בידך
השזורה כפרחים
מגשימות חלומות
מתוקים ויפים.
חיקה / רחל ורטה
חיקה מבטחים
ליבה כאש בוערת
בין מסעותיה הרבים
חיקה מבטחים
לימים ולילות
סוערים וגם שקטים
אוספת את עצמה עבורו
אוזרת כוחות להיות
לו משענת תומכת
רוצה לשאת אותו על גבה
ממסעות רחוקים
לימים טובים בשבילו
בשבילי החיים ליעדים
הבאים. שיהיו לו
רק טובים ויפים.
הם / רחל ורטה
והם יהיו פה לכשאחזור
גם אם לא ידעו את השעה
כי באביב נעוריהם
ליוו הם זה את זו
באהבה
והם יחכו זה לזו
ללא חרטה וללא
עקבות של חלומות
מנופצים
רק יחכו זה לזו וישובו
עם חיוך חם ואוהב של
פעם חיוך של
אביב נעורים
כי
מרוב שכחה שכחו
הם לעצמם את כל
הכאבים הקטנים…
שניים / רחל ורטה
רואה אותם למולי…
לב פצוע…עיניים דוממות
קולות נאקה עולים אל על
צועקים..
כל מה שנישאר זו רק
יד-מלטפת חיוך רך.
כדי לתקן..כדי להחזיר את הגלגל
רואה אותם מולי והלב נצבט…
כל כך קל לתקן ולשוב……
רק יד מלטפת וחיוך אוהב…והכל ישוב…..ילטף..
אנו נעלמים בלילות חורף אפורים…
מכסים שמיים קודרים במבטינו….
קושרים את נפשינו בענני גשם..
מכהים את תכול ימינו לעת ערב…
אנו נעלמים מסתתרים לנו בינות עננים עבים רבים..
מתחבטים מזילים דמעות של טיפות
שקופות נעלמות… אל האדמה..
הרוויה בנו כל-כך
ולנו מבטיחים הם שקיפות וחמלה
שדות שדופים
שמחים עכשיו
שדות זרועים
מתענגים עם הגשם
מרננים את שיריו…
שדות צרובי –
שמש
שטופים עכשיו .
עולזים בין רגביהם
לשלולליות….
שדות זרועים
שטופים עכשיו..
מתענגים להם ממי-הגשם
השוטפים…
ועכשיו
אחר שהוא כבר ירד…
הוא שטף את הכל
את החדרים שבלב …
את הבתים הסגורים….
ואת ההבטחה
שמעכשיו…
הכל יישאר נקי……..
רגע מנוחה….
מבט מהורהר
בגשם שיורד ..עכשיו
רגע מנוחה….
לפני שגם הוא יחלוף…
לנשום עמוק..לההתבונן
מבעד לטיפות השקופות..
ולראות שם..
אותנו מתהווים
ליצירת טבע מופלאה.
ימי עדנה…
קסם -הצלילים
רגש…נח בין .התויים
מילים נערמות
מפיצות ניגונים..
ימי עדנה…
מילים מושרות.. בהד גלוי..
למרבדי פיזמונים… מצלצלים…..
ימי תום ..ורוך מתקתקים…
משיבים לליבי ניגונים….
ימים לבנים…לילות ארוכים
כרוכים בחבלים…
סלסלאות של ימים מאושרים…
מבטים של אדוות הגלים….
הבטחות לשקט וימי…נעורים…
מבטים מצטלבים…בגעגוע לאמת
כשהייתה עוד מצרך מבוקש….
ימים לבנים צעיפים ניכרכים עוטפים
סלסלאות של תותים ותמרים….
מבטיחים שעוד נהייה כאן נישאר לשמוע את אדוות הגלים…..
היא אמרה …בוא…נעצור הכל…
ונתחיל שוב מחדש….
הוא מכותבי המילים הנירדפות…
היא ממזייפי הבנת הבריות…
היא אמרה לו…בוא נעשה שוב הכל
כמו מקודם….נחזיר הגלגל לאחור
הוא מכותבי תמלילים …היא משפת-החכמים….
הושיטו ידם יחד לגלגל סובבו סובבו
והוא רק נדם….לא שמע לרצונם.
ובשקט…
ובשקט הזה שבפנים….
.בחוץ משתוללת סופה…..
גשמים של ברכה ושל רוויה
נוטפים לתוך-האדמה…
ובין טיפה לטיפה ..הם גם שוטפים
את הנשמה.. ומנקים את החדרים
המלאים…
וכך יגיע האור….
כמו עץ עתיק….
כבר הצמיח מאות..ענפים…
הוא הביט בקמטיו….
אחד משמחה.האחר..מעצב…
הרבה נחרטו מדאגותיו….
קמטיו שניבטו בו מילאו את פניו
זכרונות רבים כעלים ירוקים…..מילאו את ימיו ולילותיו…
והעץ עדיין עומד ניצב במקומו. מחכה לבאות…..
בהמייה חלולה…
נאמרו הדברים …
בשתיקה הזויה…
נישטפו בגלי הים
מתנפצים מתפרצים….
בשתיקה צורמנית
נאספו…
נערמו כסלעים חצובים..
וגלים שהכו בהם באו…
ואחריהם…..
נותרו רק סימנים……
#
צפונות ליבם…הם רק לעצמם…
לו רק יניחו את ראשיהם בין שמיים וארץ…. יוכלו לדעת עד כמה גבוה…ינסקו…ואז ציפור אחת קטנה… לפתע תעירם ….. מתנומתם.. וישובו למחולותיהם….
חפן מילותיו..וקימט אגרופו-לאגוז..
ואז ברגע…שיחרר ניצוצות של תווים ומילים….
הם הגיעו אליי הציפו את קירות החדר בשתיקתו..
ואז…כאלו היה יתום כל ימיו..קם לפתע..נעור..
כגיטרה ישנה ששבה לנגן את את ניגונה…..פיזרה לחניה ברוח..
#
וכמו הסוכה שיש בה בד וסכך … גם האדם.. לובש בגד וחובש כובע או כיפה..ולפעמים הוא ….מחליף סוכתו…..
..מחליף קישוטיו ועוטה מעליו סכך..מהקור מהחום ובכלל…. ומחכה לאושפיזין שיבואו אליו….וישבו איתו….. בסוכתו….. חג שמח….
רגע לפני שיגיע…. רק רגע אחד לפני….. ניקח נשימה עמוקה עמוקה…. ואז נביט פנימה…לתוך כל הפינות שבנו…
כל אותן פינות שבנו… אלו בתוכנו שלא בדקנו…..
וכשיגיע…ניתן לו שישטוף את הכל…-איתו..את הטעויות את האבדות…את הקושי…ואת הציפיות…
ואחריו…… נישאר-נקיים ושמחים…..
הוא ישטוף את הכל….. ויעיר את נפשותינו…לבאות….
הגשם הראשון……
#
מטיפות קטנות האדמה לא תוכל לרוות…
מחכה היא…לגשם-של שמחה….
עם ענני הסתיו …הם ישייטו בין רגביה.
צמאה היא לגשמי ברכה רבים שייעמיקו בה..עד שתדע לרוות ולסלוח לאיטה…..
זה היה עניין של זמן….. הכל צפוי….. דבר לא מקרי….. שחפים בשמיים קראו קריאתם…. הים …גם…הרגיע מערבולותיו….. השמיים … הבהיקו בכחול…תכול מדהים….תם ונשלם …… והעולם המשיך בסדר מחזורי….השעון תיקתק כהרגלו… ורק הוא נותר כשהיה……כאילו לא ראה ולא שמע.. דבר…. דמם כאז ונעלם..
#
כמו שהתחילה….כך הסתיימה …..לה…..הייתה מעיקה לא קלה….. ועכשיו עננים מציצים מעליה…. וקשתות של צבעים ישלחו בה את מרבד תפארתם..ואז נחמם את ימינו ונרכך בהם את מילותינו…עד לבאות…
תודה רבה לך אמנון היקר על מתנת החג שעמלת והכנת בעבורי מאוד מרגש..
מעריכה ומודה לך..ריגשת ושימחת אותי ולך אומר:
-לתת מהנשמה ומהלב זו מתנה שיחידים נולדו איתה..
מאחלת לך שנתינתך תמיד תשיב לך חום ואהבה..תודה.
תודה מקרב לך אמנון על מתנתך היפה והמושקעת חג שמח והמון הערכה
.
יוצא מן הכלל. ברוכי כשרון!!
רחל וורטה –
ספר שירייך הינו אסופת אמירות מכובדת וערכית העשויה ללא דופי…בטוב טעם.
בשקט הזה שאת בוטחת בו נפתחים שערי שמיים אלייך כענני גשם מבורכים.
בהצלחה בהמשך עם הספרים הבאים…מוכשרת ומעניינת את.
לאמנון יוגד – כל המילים השמחות פורצות שוב בהורה סוערת…
פתחנו את כל הבריכות עם המים יצא התינוק מהבטן…
תינוק מבורך יילדת אמנון ברוך הכישרונות…סופר מוערך…
משורר הדלות שהציל את הצרצר שניסר על רגליו בשירים שלמדנו אותם בגן.
עורך מוכשר וקורא נאמן של השירים שלנו – תודה !!!
ספר מוצלח למשוררת מוצלחת במיוחד ועורך מיוחד מאוד שעושה עבוד’ה נאמנה עבורנו
– האמנון יוגד מקסימה.
Published: Mar 31, 2015
Latest Revision: Feb 10, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-40966
Copyright © 2015
Skip to content
אמנון
תמיד פורץ, מפתיע ובלתי צפוי
בנתינתך האינסופית
הענקת לחברתך האהובה רחל
מתנת אביב צבעונית ומשובבת נפש
ערכת הספר בכישרון רב, כמו שאתה יודע ומבין
עם השקעה רבה
“אין דבר העומד בפני הרצון”
חג שמח
עדנה ליונס