יומן אישי – פולין הקומוניסטית

7.6.1976

יומני היקר,

כבר סיפרתי לך פעם לפני הרבה זמן על הבעיות הכלכליות שאני חווה, “שבזכותם” בקושי יש לי כסף לקנות לחם ושאני לא יכול לפרנס את הילדים שלי רון ומיכל ואת אשתי בכבוד.

 אבל היום זה הגיע לשפל המדרגה, היום בצהריים כשהלכתי לטייל בכיכר העיר התבשרתי על חדשות נוראיות. תחילה ראיתי המוני אנשים לחוצים, מפוחדים וחלק מהם אפילו התחיל לבכות כמו ילדים קטנים. למרות מבוכה קטנה שהרגשתי שאלתי אותם על מה פשר המהומה, אחד מהאנשים שדווקא נראה רגוע יותר מהאחרים סיפר לי שהממשלה בהנהגתה של “עידן גיירק” החליטה להעלות בעשרות אחוזים את המחירים של המוצרים הבסיסיים כמו פירות, ובד שחשוב לי מאוד בתור התופר של השכונה. באמת שאני מאוד לחוץ עכשיו, ואין לי מושג מה לעשות.

15.6.1976

יומני היקר,

אני זוכר שלפני כמה ימים, רון, הילד שלי אמר לי שהוא מאוד רעב כי כמעט ולא אכל בימים האחרונים וביקש שנקנה לו גבינה מהשוק. ניסיתי לתרץ לו על זה שהגבינה שקונים הייתה בחוץ חודשים והן לא בריאות ועדיף להסתפק באוכל שיש לנו. באתו לילה חשבתי על זה רבות והבנתי שהמצב הזה לא יכול להימשך.

בבוקר אחרי אותו לילה יצאתי למרכז העיר בשביל לחבור לקבוצת מורדים שמפגינים נגד העלייה במחירים. נשארתי שם כמעט כל היום, זאת הייתה הפגנה מאוד קשה עם אלימות, ביזה וצעקות על השוטרים במקום שיפסיקו להשתמש בסבל האזרחים בתור פתרון כלכלי של הממשלה. גם ביום למחרת הגעתי להפגין, וגם ביום שאחריו, מצדי להגיע לשם כל יום עד שהמחירים ירדו.

27.6.1976

יומני היקר,

הימים האחרונים היו מאוד קשה, הרביצו לי, נפצעתי ואפילו עצרו אותי פעם אחת בגלל ששרפתי חנות קטנה. אבל למזלי אתמול בבוקר הממשלה הודיע שהמחירים יחזרו להיות כפי שהיו קודם. אני אפילו לא יכול לתאר את כמות השמחה שהייתה לי שהודיעו את זה. אחרי כמה שעות בעיתונות היה רשום שהמנהיג הקומוניסטי גיירק הוא זה שהחליט על ירידת המחירים כפי  שהיו, אני עדיין לא יודע למה אבל הוא  אפילו פיטר את ראש הממשלה שלנו. יש אנשים שחוזים שפולין תעבד הרבה מכבודה בעולם תתאפיין בחוסר אמינות בשאר המדינות.

אבל האמת שלא כל כך משנה לי מזה, בשבילי הדבר החשוב הוא שאני סוף סוף יוכל לקנות לילדים שלי ולאשתי אוכל בלי להיכנס ללחץ שייפנו אותנו

מהדירה או שאנשים שאנחנו חייבים להם כסף יבואו להרביץ לנו.