רמת הגולן הוא חבל ארץ המשתרע בצפון-מזרח ארץ ישראל באזור הגבול ישראל–סוריה, וכולל רמה טופוגרפית שטוחה המחורצת בכמה מהנחלים הגדולים ביותר בישראל. .האזור נתחם בין הר החרמון מצפון, נהר הירדן ממערב, נהר הירמוך מדרום וגבול ישראל–סוריה ממזרח

הגולן הוא אחד האזורים המתויירים ביותר בישראל. חבל ארץ זה נהנה מטבע ונוף שופעים ירוק, מאוסף מרשים של שמורות טבע ומסלולי טיול אטרקטיביים, מאתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שונים, מאתר הסקי שעל החרמון היחיד מסוגו בישראל, מחוף מזרחי ארוך לימת הכנרת, וממבחר גדול של מבשלות בירה, מטעי תפוחים, אזורי .פיקניק וכן מוזיאונים אחדים

גאוגרפיה

רמת הגולן נמצאת ממזרח לשבר הסורי-האפריקאי (שמתבטא באזור זה בעמק החולה). תנועת הלוחות הטקטוניים שיצרה את השבר גרמה להתרוממות הרמה לגובה, ולהיווצרותו של הר חרמון שגובל אותה מצפון (מבחינה גאולוגית החרמון הוא יחידה נפרדת מרמת הגולן, אך מבחינה תיירותית נהוג להתייחס אליו כחלק מהאזור). הרמה עצמה בנויה כמעין מישור נטוי – שינויי גובה כמעט ואינם מורגשים לאדם שנע בתוך הרמה, ובכל זאת היא נעה בין כ-1,000 מטר בצפון (באזור מַסְעַדֵה שלמרגלות החרמון) לבין כ-350 בקצהה הדרומי. נוסף על כך, המישור נשבר במקומות רבים על ידי כמה עשרות תלים געשיים שיצרו גבעות מאוד בולטות, אך מאוד מקומיות, במקומות רבים ברמה; ועל ידי ערוצי נחלים רבים החורצים אותה לכיוון מערב, כולם שברי-רוחב של השבר הסורי-האפריקאי.

שוליה המערביים של רמת הגולן, וביניהם ערוצי הנחלים שנזכרו, שופעים במעיינות רבים ובמים זורמים. הסיבה לכך היא שסלעי המגמה שמרכיבים את הקרקע באזור הם חדירים למים, שמחלחלים פנימה ואז פורצים החוצה בצידי הרמה. תופעה זו הופכת נקודות רבות באזור לפופולריות מאוד לטיולי משפחות.

היסטוריה

התיישבות אנושית התקיימה ברמת הגולן כבר לפני מאות אלפי שנים. בעת העתיקה התיישבו באזור עמים שונים, כאשר עם בואה של התקופה החשמונאית (המאה הראשונה לפני ספירה) החלה גם התיישבות יהודית ענפה אשר ביססה במקום מספר מרכזים חשובים. עם איבוד העצמאות היהודית בתקופת המרד הגדול (המאה הראשונה לספירה), יישובים יהודים רבים נחרבו ואחרים עזבו. תחת זאת, במהלך המאות הבאות בימי המשנה והתלמוד תחת שלטון רומאי וביזנטי המשיכו יהודים רבים להתגורר בגולן, ולקיים בו יישובים יהודים רבים. מצב עניינים זה נמשך עד למאה ה-10 לערך עת המקום נשלט על ידי המוסלמים, אז עזבו מרבית היהודים את האזור. בשנים הבאות האזור היה נחשב לשולי יחסית. מתחילת השלטון העות’מאני ועד לאמצע המאה ה-19 היה הגולן אזור ספר בו התגורר מעט תושבי קבע והשולטים בפועל במקום היו שבטים בדווים. בצפון רמת הגולן הוקמו מספר יישובים דרוזים, אשר קיימים בחלקם עד היום. קבוצה נוספת שהתיישבה בגולן באותה התקופה הייתה הצ’רקסים. בסוף המאה ה-19, עם ראשית העליות הציוניות לארץ, נעשו ארבעה ניסיונות של יהודים בעיקר ממוצא אירופאי להתיישב ברמת הגולן, אך עם זאת כולם כשלו לבסוף, הן עקב קשיי הסתגלות והן עקב מתחים עם האוכלוסייה המוקמית.

עד כינון המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה, היה אזור הגולן קשור מבחינה מדינית לגליל, כחלק מוולאית דמשק. בשנת 1923, עם תום מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי בסוריה, ובהתאם להסכם סייקס-פיקו, הוחלט כי הגולן יהיה בשטח הסורי. לפני כיבוש הגולן בידי ישראל בשנת 1967, התגוררו בו כ-128 אלף תושבים אשר התרכזו בלא פחות ממאתיים יישובים. ממשלת סוריה פיתחה את הגולן בעיקר לצורכי הצבא, סללה כבישים, ומתחה קווי חשמל וטלפון. מפיתוח זה נהנתה בעקיפין גם האוכלוסייה האזרחית, אך בעיקר זו היושבת לאורך הצירים הראשיים. במהלך שנות ה-60 המתיחות בין ישראל לסוריה גדלה, דבר אשר התבטא בתקיפות הדדיות חוזרות ונשנות אשר הסבו נזק ונפגעים רבים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים (1967), הגיעו תקריות הגבול בין המדינות לשיא. לקראת סוף המלחמה, ישראל פלשה לרמת הגולן במסגרת שורה של מבצעים צבאיים אשר בסופן היא כשבה אותו והכפיפה אותו לשלטון ישראל – שלטון אשר נמשך עד ימינו. לאחר הניצחון הישראלי כ-115,000 עד 122,000 מהאזרחים הסוריים עזבו את הרמה ועברו לשטח סוריה, ומרבית הכפרים הסוריים נהרסו לאחר מכן.

לאחר כיבוש רמת הגולן, הקים צה”ל מערך הגנה לאורך קו הגבול החדש עם סוריה, כאשר בשנים הבאות קו הגבול סבל מדי פעם ממספר תקריות גבול. באותן השנים הוקמו יישובים רבים ברמת הגולן, עיקרם מושבים וקיבוצים, דבר שנעשה בעיקר על רקע אידאולוגי וביטחוני. כיום ברמת הגולן ישנם כעשרות יישובים יהודיים, אשר מצטרפים ליישובים הדרוזים שנשארו בקצה הצפוני של הרמה. בשנת 1973, עת פרצה מלחמת יום הכיפורים חזר אזור רמת הגולן לימי מלחמה במסגרת ניסיון סורי להשיב את האזור לשליטתה. מאז אותה המלחמה ידע האזור שקט יחסי ומתמשך. לאחר המלחמה הואץ פיתוח האזור ובשנת 1976 הצטרפה ליישובי הגולן קצרין – מועצה מקומית הגדולה ביותר מבין היישובים שהוקמו בגולן, אשר יועדה ומיועדת להיות עיר שתשמש בירת האזור. בשנת 1981 סופחה רמת הגולן לישראל והחוק הישראלי הוחל על השטח – הסיפוח הישראלי לא הוכר מעולם על ידי הקהילה הבינלאומית, אשר רואה את האזור כשייך לסוריה. לאורך השנים התקיימו מספר פעמים משאים ומתנים בין ישראל לסוריה, במסגרתם דרשה סוריה את החזרת רמת הגולן אליה בתמורה להסכם שלום. עם זאת, כל ניסיונות אלו כשלו לבסוף. נכון ל-2011, חיים בחלק הישראלי של רמת הגולן כ-42.6 אלף איש: כ-18.4 אלף יהודים, כ-20.8 אלף דרוזים והשאר עלאווים.

האתרים והמסלולים בטיול 

יער אודם- הג’ובה הגדולה

 .המסלול ייקח אותנו לנופו המיוחד של יער אודם ויוביל אותנו אל הג’ובה – מכתש וולקני שמפתיע כל פעם מחדש

.המסלול כולל טיול מעגלי קצר ביער והקפצה אל הג’ובה הגדולה, שבאביב פורחים בה שלל סחלבים

יער אודם הוא שריד ליער שכיסה בעבר את רוב שטח רמת הגולן. היער משתרע מגובה של 800 מטר עד 1200 מטר מעל פני הים

היער הינו טבעי, דהיינו לא ניטע על ידי האדם למרות שלאדם יש יד בעיצובו. עצי היער נגזמו ודוללו על ידי בני אדם ורעיה, ובכך התאפשר לעצים לגדול לגובה וליצור יער שאולי אינו דומה ליערות העד שסביב האמזונאס, אך הוא בהחלט יער בהגדרה ישראלית.

לאחר כ-500 מטרים יוביל אותנו הסימון השחור לעבר הפתעה מרשימה – הג’ובה הגדולה, שלפתע פתאום נעמוד על שפתה. הג’ובה הגדולה היא מכתש קטן, אחד מתוך 23 ג’ובות שהתגלו באזור. קוטרה של הג’ובה הגדולה הוא 250 מטרים ועומקה כ-60 מטרים. בתוך הג’ובה נוכל למצוא שלל צמחיה עבותה שנהנית ממשק מים משופר בעקבות אגן הניקוז הגדול.

אנדרטת גדוד 77 – עמק הבכא

עז 77 – סיפור הגבורה של חטיבה 7 בעמק הבכא במהלך מלחמת יום הכיפורים.

גדוד 77 היה הכוח המרכזי של חטיבה 7 שהצליחה לבלום את התקפת הסורים במלחמת יום כיפור. איתם פעל הכוח של סא”ל יאיר נפשי מחטיבה 188 (השתחרר בדרגת תא”ל), הכוח העיקרי שעצר את הסורים ביום הקרבות הראשון באיזור עמק הבכא. אלמלא כן, הכוח הסורי היה חודר מערבה וכל הגולן היה נופל בידי הסורים ומשם הדרך קצרה לגליל ולחיפה. קרב גבורה נוסף שבו נעצרו הכוחות הסורים נערך בתל סאקי  – גם הוא ברמת הגולן בו לחמו בגבורה לוחמי פלוגה ו של גדוד 74 של חטיבה 188 סיפור קרב זה יסופר בנפרד.

חטיבה 7 היתה בדרום בסוף ספטמבר. מפקד פיקוד הצפון, יצחק חופי, שהיה ראש המודיעין בעבר טען שאין בגולן התרעה מפני התקפת פתע. תשובת הרמטכ”ל לטענה זו היתה: “אני לא מקבל את ההנחה שהסורים מסוגלים לכבוש את רמת הגולן”. דיין, שר הבטחון אמר: “בגבול הסורי יש אוייב ויש ישובים ואם הסורים יכנסו לישובים שלנו זה יהיה אסון גדול”. חופי לא קיבל תשובה אך הסכים להעביר לרשותו 30 טנקים מחטיבה 7, כדי לתגבר את חטיבה 188 שהטנקים שלה פזורים על כל הקו. יאנוש בן-גל מח”ט 7 הצליח בכל זאת להעלות את כל חטיבה 7 לקו.

עמק הבכא, שקיבל את שמו לאחר המלחמה, משתרע מהר חרמונית ועד “רכס הבוסטר” שמצפון לקונייטרה (בוסטר- משאבה המעלה מים מבאר לבריכה). רוחב העמק כ- 4 ק”מ ולכן הוא אחד משני המקומות שנבחרו במתקפה הסורית לפריצת הגולן. מכאן ניסו הכוחות הסוריים לפרוץ אל כביש מסעדה-קונייטרה.

הסורים היו מצויידים בטנק T62 שהיה הטנק הרוסי המשוכלל ביותר וכלל אמצעים לראיית לילה. יחס הכוחות היה 1:6. לכוחותינו היו 150 טנקים ומולם ניצבו 450 טנקים, שתוגברו ב- 4 חטיבות, בחיל רגלים שחלקם היו ממונעים, סיוע אווירי ומאות תותחים. חטיבה עירקית, חטיבה ירדנית וכוחות סעודים. הסיוע האווירי והארטילרי של צה”ל לחטיבה 7 היה קלוש ביותר. למרות זאת – בתום ארבעה ימי קרבות הושמדו 350 טנקים סורים. לכוח הישראלי נותרו 30 טנקים כשירים וכוח זה הוא שעמד בראש הכוח שעבר את הקו הסגול והגיע למרחק 40 ק”מ מדמשק.

אירוע הגבורה

ההתחלה היתה בשעה 14:00. חטיבה 7 נמצאת בעמדת הפיקוד בנפח. חשבו שהמלחמה תפרוץ בערב… יאנוש בן-גל אסף את המפקדים לקבוצת פקודות שבאמצעה הגיח יעף מיגים סורים ובהפגזה אווירית ריססו את הבסיס. אביגדור קהלני מספר שהשתטח על האדמה וניסה בידיו לגונן מפני ההתקפה ואז נשמעה הפקודה “כולם לטנקים!”.

אחד החיילים, שמוליק, מספר תיאור של הקרב, 3 טנקים שלנו מול 8 סורים: “ראיתי 8 טנקים סורים עולים מולנו ממרחק של 400 מ’. המפקד הסורי ישב בטנק הראשון חשוף בצריח ומצודד את הטנק שלו אליי. שקשקתי, רגלי רעדו, ראיתי את המוות מול עיניי. שכחתי שאין פגז בקנה ואוטומטית צעקתי לתותחן ‘אש!’. הטען זינק למטה הוציא פגז מאחור והטעין את התותח. לפני שהסורי סיים את הכנותיו העלינו את הטנק שלו באש ואז הצטרפו הטנקים האחרים והשמידו את שבעת הטנקים הנותרים. הסורים לא הספיקו לירות אפילו פגז אחד. וכך נמשך הקרב שלושה ימים וארבעה לילות. טנקים שנפגעו שופצו והוחזרו לקרב. היו נפגעים והיו כשלונות. מה היה הכוח שאיפשר לאנשים לפעול 72 שעות ולהמשיך לקראת היום הבא? אחרי שלוש יממות של לחימה התחיל המשבר. קהלני עלה לעמדת הירי ואף טנק לא זז, מאחריו שני טנקים משנים כיוון ומתחילים לברוח. המח”ט מבחין בכך ומחזיר אותם. קהלני מנסה להזיז את הכוח קדימה, אבל הכוחות לא צייתו. סגנו יצא מהטנק דפק בצריחים להשיג תגובה ואז כאילו השתחרר מהפחד. הכוח יישר קו והתקדם לתפוס את העמדות מקדימה. כשעלינו לעמדות ראיתי ש- 14 טנקים לנו תוקפים 150 טנקי אוייב. הסורים היו בעמדות נחותות החלו נשברים והחלו לסגת. ארבעה ימים ושלושה לילות נמשך הקרב. אף מוצב לא ננטש. הסורים אבדו 350 טנקים. אנחנו 100. הכוח שכבש את המובלעת הסורית הגיע עד למרחק של 40 ק”מ מדמשק, מהלך שהביא לשינויי מגמה בגולן ושינויי מגמה בכל מלחמת יום הכיפורים. יש להוסיף שבשאר גזרות הגולן הצליח הכוח הסורי להבקיע את מערך הכוח הישראלי. אך בסוף אוגדות המילואים של פלד ורפול שינו את מהלך הקרב והדפו את הסורים חזרה לקו הסגול.”

מדברי קצין המודיעין של חטיבה 7: “זה נכון שקהלני הציל את מדינת ישראל. הצלחתו לשלוט בטנקים שלו, לקדם אותם וליצור קו אש בעצמו, זה היה האקט ששבר את הסורים. אילו פרצו הסורים את גזרת עמק הבכא אף אחד לא היה עוצר אותם”

במקום זה, נערך קרב קשה. 76 חיילים שילמו בחייהם, ובאנדרטה חקוקים שמותיהם.  סיפור המלחמה מסופר כאן מעט מאוד, לתמונה מלאה ושלמה יותר אמליץ לגשת אל הספר ‘בני קשת’ בהוצאת משרד הביטחון.

• מים בין בזלת לגיר- נחל אל על

חל אל על מתחתר בסלעי בזלת כהים ולוהטים ויוצר קניון עמוק שהוא היפה בין קטעי הנחל. בין צמחיית נחלים צפופה נגלים שני מפלים שלמרגלות כל אחד מהם בריכה קרירה וצוננת שאין כמותה לימים חמים. המפל השחור הוא מפל בזלתי המתנשא לגובה של 8 מטרים והמפל הלבן הוא מפל סלע גיר בגובה 20 מטרים. בין השחור ללבן בוסתנים עם פירות מתפקעים ממתיקות, עצי דולב מרשימים, ריח מנטה של נענע, שיחי ערבה וקנה ושרכים של שערות שולמית. ובין הלבן לשחור לוטרות, דורבנים, שפני סלע וסיפורים על להקה של זאבים פרועים. הרכילות האחרונה מספרת על דוב שנראה באזור, והדי הוויכוח בין המאמינים לספקנים הגיעו עד ערבות הנגב. אל דאגה, לא דובים ולא יער אלא שני מפלים בשני צבעים עם בריכות מים צוננים בין צמחיית נחלים

חאן אל על – אתגרים ברמה

על מצוק נחל אל על בדרום רמת הגולן ממוקם חאן אל על, מתחם אירוח רחב ידיים לקבוצות ומשפחות שאוהבות טבע ושטח המקום מציע אטרקציות שונות. החאן מוקף בנוף בראשיתי פתוח, באוויר צלול וסמוך לנחל הזורם כל ימות השנה.

סדנת גיבוש אתגרי ODT

סדנא המונחית על ידי מדריכים מנוסים ומקצועיים, במתחם אתגרים מושקע ומלהיב.
הרפתקה מסעירה אשר תורמת לגיבוש, רוח צוות, חשיבה מקורית כבוד הדדי, התגברות מכשולים ובכלל פשוט חוויה מאתגרת במיוחד!

נחל יהודיה

רמת הגולן מציעה לאוהבי המים שפע של מסלולים כיפיים שבהם לא נשארים יבשים. אחד הבולטים שבהם הוא בנחל יהודיה, שמציע מסלול מעגלי ורטוב אל מפל יהודיה והבריכה שתחתיו. בשנים האחרונות שינה הנחל את פניו.

נחל יהודיה, מתחתר בסלעי הבזלת השחורים, עדות להתפרצויות הגעשיות שיצרו את רמת הגולן. בדומה לשאר הנחלים בשמורה, גם כאן המעבר מאפיק רדוד לעמוק מתרחשת בבת אחת.

חורבת הכפר יהודיה

יהודיה היה ישוב סורי שנמצא על חורבותיו של ישוב יהודי קדום ממזרח לחניון יהודיה, וייתכן שגם הוזכר מאוחר יותר בתוספתא בתור הכפר יהודה. באתר נמצאו שרידים של ישוב יהודי קדום: קטע מבית כנסת, כותרות ותבליטים יהודים. הכפר ננטש על ידי הסורים לאחר כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

מפל יהודיה

מפל נחל יהודיה נופל מגובה של כעשרים מטר לתוך בריכה טבעית הנמצאת בקניון. השהייה במקום היא חוויה בפני עצמה וניתן לשחות בבריכה המוקפת בשיחי הרדוף, עצי ערבה ועצי תאנה. מכיוון צפון-מזרח נופל המפל ואילו הנחל ממשיך לזרום לכיוון דרום-מערב. זכרו כי הקפיצה לבריכה אסורה ומסוכנת.

מילים עם משמעות: בדרך חזרה לחניון, קחו לכם דקה לקרוא את הקטע המקסים שלמטה, שכתב עמוס קינן על רמת הגולן. עכשיו, אחרי שחוויתם זאת בעצמכם, המילים בהחלט יתכתבו עם הנוף וההרגשה.

הגולן | עמוס קינן
הגולן שונה. הוא יותר קודר, יותר פראי, יותר הירואי מכל חבל ארץ אחר במקומותינו. סלע הבזלת השחור מייחד אותו. בית הכנסת וחומה לבנה. גם הירוק העז וצבעי הפריחה המרהיבים עם השחור, שונים, מפחדים…

בגולן צריך ללכת, מי שאינו הולך בו, אינו רואה אותו. הגולן הוא מקום שאפשר לעבור בו במכונית ולא לדעת שהוא קיים. מי שרוצה לראות אותו, אין לו ברירה אלא לקחת תרמיל על שכם ולרדת. לרדת מהכביש, כמובן. אתה הולך על הרמה החשופה ואינך מנחש שבעוד כמה רגעים תיפול אל נקיק עמוק ותשמע את שאון המים היורדים במפלי ענק. הנשר שמתחתיך מתרומם, אומר לך שאתה נמצא בעצם על שפת מצוק…

אתה מהלך בתוך סבך צפוף של הרדופים ועצי ערבה וריח משכר של נענע באוויר. המים שוצפים על פני הסלע, אם אתה רוצה לראות את הכוח שיש במים – כאן הוא! הקירות העתיקים הזקופים והמפלים שלרגליהם בריכות. ועל הבריכות עלי תאנה צפופים – מה ישווה לזה?! קח תרמיל ורד אל הפלג, השתרע בנחת בצל, אבל- קרוב אל המים, וקרוב אל שאונם, אין כמוהם לנסוך שלווה. לשכב על הגב ולהביט אל השמיים. אחכ לעצום את העיניים – ולהאזין. רק להאזין.

כפר אמנים- אניעם

בסמוך לכניסה לאניעם, הוקם מדרחוב יפיפיה הנקרא כפר האמנים. המקום הוקם בעזרת החטיבה להתיישבות בעקבות פניות של מספר רב של אמנים החיים באניעם.

במדרחוב היפהפה הבנוי בסגנון אירופאי רומנטי, הקים כל אמן את בית מלאכתו וגלריה לתצוגה ומכירה. ניתן למצוא כאן תכשיטים, אריחי קרמיקה מצויירים, כלי קרמיקה, תשמישי קדושה ויודייקא, בתי מזוזות, כלי בית, חפצי נוי, ציורים על בד ועץ, עבודות נגרות, סלים קלועים, תמונות, מראות, ועוד.

שמורת טבע גמלא

שילוב נפלא של נוף, טבע ושרידי עבר. בשמורה ריכוז ייחודי של עופות דורסים, חלקם נדירים, על שטח מצומצם מחד, ומאידך המבנה הארכיטקטוני של בית הכנסת הקדום ביותר הידוע בעולם. קיים מצפור מיוחד שעומד על קצה המצוק ממנו ניתן לצפות בתעופת הנשרים. קיימת נקודת תצפית נוספת, המשקיפה על מפל גמלא.