סיפרו של הנביא יוסף

ליוסף היו אחד עשרה אחים, אבל הוא היא הכי קרוב ללב אביו, יעקב, כי יעקב תמיד הרגיש שיוסף הוא לא רק בן אלא נביא, ההרגשה הפכה לוודאות כאשר יוסף  סיפר לאביו את החלום שהוא ראה, “אבא” אמר: יוסף “ראיתי אחד עשרה כוכבים והירח והשמש לי סוגדים”. בגלל זה יוסף תמיד קבל יחס מיוחד מאבא שלו, הדבר שגרם לקנאה ושנאה מצד אחיו של יוסף.

הקרבה והיחס המיוחד בין יוסף לאביו עוררו את הרצון להיפטר ממנו מצד האחים. אז התאספו כולם כדי לדון בתוכנית מתוחכמת איך להיפטר מיוסף. כמה אמרו שהפתרון להרוג אותו, ואחרים אמרו נזרוק אותו רחוק שהחיות יוכלו אותו. אבל בסוף סיכמו לזרוק אותו בבור ואחת השיירות תקח אותו, ואז נחזור לאבינו ונגיד לו שזאב אכל את יוסף. למחרת לקח להם הרבה זמן עד ששכנעו את אביהם לקחת את יוסף, אמר להם אני מפחד שזאב יוכל אותו ואתם עסוקים בדבריכם, ואז נשבעו לשמור עליו ולהחזיר אותו שלם ובריא. יצא יוסף עם האחים שלו, בדרך התחילו להציק לו, להכות אותו בסוף זרקו אותו בבור, כלום לא עצר אותם למרות הבכי וההתחננות של יוסף אליהם. אז לקחו כבשה ושחטו אותה ולכלכו את הבגד של יוסף בדמה, בערב חזרו הביתה בוכים וסיפרו לאביהם שקרה מה שפחד שיקרה, זאב אכל את יוסף והנה ההוכחה, יעקב כעס עליהם ונמנע מלדבר איתם או לסלוח להם, אבל גם מעולם לא אמין להם ותמיד הרגיש שיוסף לא מת, ומרוב שיעקב בכה על אובדנו של יוסף הוא נהיה עיוור.

שורה עברה ועצרה ליד הבור כדי לשתות, כאשר זרקו את הדלי לבור יצא נער במקום מים, האיש צעק ונבהל אבל לקחו את יוסף איתם למצריים. מכרו אותו בשוק עבדים, במקום שמכרו נערים עניים לעשירים, ויוסף היה הנער שקנה פוטיפאר, עזיז מצריים, והוא אהב את יוסף כמו בנו, וזה בגלל חוכמתו ואצילתו, אבל יופיו היה הסיבה בגללו התהאבה בו אישתו של פיטיפאר זוליכה, ורצתה אותו כנגד כולם, אבל הוא תמיד התנגד לה עד שפעם ביקשה אותו בחדר השביעי ונעלה את כל הדלתות, ורצתה לפתות אותו אך הוא ברח כמו בכל פעם, רק שהפעם היא תפסה אותו מהחולצה שלו וקרעה אותה בזמן שראה אותם בעלה, פוטיפאר, זוליכה האשימה את יוסף שפתה אות, ויוסף סיפר את האמת אבל פוטיפאר לא ידע למי להאמין, ואז תינוק קטן דבר ואמר:”אם הקרע מקדימה אז הוא האשם ואם זה מאחורה היא האשמה”. וכאן הבין פוטיפאר שיוסף חף מפשע ואישתו שקרנית.

שמעו על זה רעיות העשירים, והביזו לזוליכה על כך שהיא התאהבה בעבד שלה. אז הייתה לה תוכנית, היא הזמינה אותן אליה לביתה ונתנה לכל אחת צלחת של פירות וסכין חדה, ואז ביקשה מיוסף להיכנס ואיך שהוא נכנס הן נדהמו מיופיו והתחיל לחתוך את האצבעות שלהם במקום הפירות, כך היא נתנה להם הסבר למה היא התאהבה בו. אבל אז פוטיפאר החליט להכניס את יוסף לכלא לפי בקשת אישתו. בכלא יוסף פגש שני גברים שנכנסו לכלא כי ניסו להרעיל את פרעוה, האחד היא האופה והשני שמוזק לו משקה. באחת הלילות אחד מהם חלם חלום ורק יוסף ידע את משמעותו, והוא הסביר אותו שאחד מהם יתלו אותו והציפורים יכלו ממנו והשני יצא לחופשי ויחזור להיות המוזג של המלך.

יוסף צדק וקרה מה שאמר, יוסף נשאר בכלא לכמה שנים, עד שיום אחד פרעוה התעורר מובהל ממה שראה בחלום, הוא ראה שבע פרות רזות אוכלות שבע פרות שמנות, ואחרי זה ראה שבעה סובין חיטה יבשות אוכלות שבעה סובין חיטה ירוקות, הוא שאל את כל מי שידע להסביר חלומות ואף אחד לא ידע, עד שהמוזג נזכר ביוסף בכלא, והוא סיפר עליו לפרעוה ומיד פרעוה קרא לו וביקש את עזרתו, אז הוא הסביר את החלום שיבואו שבע שנים של פריון ואחריה שבע שנים של יובש והוראה עליהם מה צריך לעשות.

כאשר הבחין פרעוה בחוכמת יוסף, אהב אותו ורצה להיעזר בידע שלו, ומינה אותו לשר שלו, אבל יוסף לא הסכים עד שפרעוה מזכה אותו ממה שהואשם, ואכן פרעוה אסף את כל מי שהיה עד לתקרית יוסף וחקר אותם ואז יוסף יצא זכאי מכל ההאשמות של אישת פוטיפאר. יוסף יצא מהכלא ונהייה שר פרעוה ואחראי על המחסנים של מצריים. כאשר החלו שנות היובש התחילו האנשים מכל מקום להגיע למצריים לחפש חיטה, ומהם האחים של יוסף. יוסף זיהה אותם מהמפגש הראשון אך הם לא. בפעם הראשונה יוסף הצליח לגרום להם להגיד לו שיש להם עוד אח שנשאר עם אביהם, אז הוא ביקש מהם לחזור בהם ולהביא את  אחיהם הקטן אם הם רוצים חיטה, הם חזרו לאביהם וסיפרו לו על בקשת השר של מצריים, יעקב התלבט מאוד, הוא לא רוצה לאבד עוד בן, אבל הוא היה חייב להסכים והסכים וביקש מהם להיכנס משערים שונים שלא יזהו אותם.

כאשר חזרו בינימין, אחיו הקטן של יוסף, היה איתם. יוסף נתן להם חיטה אבל כאשר התכוננו לחזור לאביהם, יוסף ביקש מהמשרתים , לדחוף את הכוס המוזהבת של יוסף בתיק בינימין וכך היה. כאשר יוסף ביקש אות הכוס והוא נמצא אצל בינימין, אז אמר להם יוסף שבינימין לא יכול לעזוב איתם הוא נשאר אצל יוסף, האחים כעסו על עצמם מה יגידו לאביהם הפעם? אבל אין מנוס הם היו חייבים לחזור. הפעם יעקב בכה עד שהעיניים שלו נהיו לבנות, וביקש מהם לחזור למצריים ולהחזיר את בינימין. וכשחזרו למצריים יוסף שאל אותם על אחיהם שהשאירו אותו בבור, וכאן היה המפגש בין יוסף והאחים שלו וסלח להם, שאל ען אביו ושלומו והם סיפרו לו שנהייה עיוור אז ביקש מהם לחזור לאביהם ולשים את החולצה שלו על פניו כדי להחזיר לו את ראייתו וכך עשו וכאשר זה קרה הם חזרו ביחד עם אביהם למצריים ויעקב פגש את יוסף וקרה האיחוד. באותו יום יוסף התלבש כשר, יעקב ואישתו וכל האחים שלו התאספו וסגדו לו כמו שראה בחלום.