מסע ישראלי

מצד סהרונים (מכונה גם חאן סהרונים, מצד מחלת^[1], קסר אלעין או חאן שער רמון) הוא מצודה נבטית על דרך הבשמים, בלב מכתש רמון, הקרויה על שם צמח סהרון משתלשל שגדל לידו. המצודה היא מבנה מרובע שאורך כל אחת מצלעותיה הוא 42 מטר. בליבה חצר מרכזית המוקפת בחדרי מלאכה, מרחצאות ובתנור

מיקומו של המצד נבחר בשל קרבתו למעיין עין סהרונים, וככל הנראה היה פעיל בין המאות הראשונה והשלישית. ממצאים מחפירה ארכאולוגית שנערכה במקום מצביעים על שכבות אפר ולפיכך כנראה על שריפה שפגעה קשות במקום

החקירה הארכאולוגית הראשונה של המקום הייתה של הארכאולוג הגרמני פריץ פרנק בשנת 1934. מהבדואים באזור הוא שמע כי שם המצד “קסר מחאלה” והניח בטעות כי מדובר בתחנה הרומית מואהילה (Moahila) המופיעה במסמך הרומי נוטיטיה דיגניטאטום (Notitia Dignitatum). כיום סבורים כי מיקומה של תחנה זו קרוב יותר לאילת. ב-1965 נחפר האתר בשנית

רודולף כהן, שעמד בראש צוות חפירות במצד בשנים 1982/3, מצא דמיון בין החאן לבין זה שנמצא במואה הנבטית, מערבית למושב צופר בערבה. בחפירות שערך כהן נמצאו מטבעות נבטיים של המלכים חרתת הרביעי ורבאל השני מהמאה הראשונה לספירה, ומטבעות רומיים של הקיסרים אנטונינוס פיוס, קומודוס וקרקלה מהמאות 3-2 לספירה. נמצאו גם כלי בישול ועצמות רבות של גמלים

מן הגדולים שבנחלי הר הנגב. אורכו ב-70 ק”מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-1,000 קמ”ר. בקירותיו של הנחל, שכבות של אבן חול נובית מתקופת הקרטיקון התחתון. הנחל מישורי מאוד ורק חלק קטן ממנו צר. קיים בנחל עיקול, עיקול זה, שבו תחום הנחל בין קירות מצוקיים של סלעי גיר מכונה “פרסת נקרות“. בסיומה של פרסת נקרות נדחס הנחל למעוק צר שאורכו כ-200 מ’, עומקו כ-10 מ’ ורוחבו מטרים ספורים. לעתים, הקרקע של המעוק מוצפת במים עמוקים לאחר שיטפונות החורף. קיים  בנחל מצד, שנקרא, מצד נקרות, מבנה נבטי ומצד רומי ששימש כעמדת שמירה ושוכן על גדת נחל נקרות

נַחַל אַרְדּוֹן (בערבית: “ואדי א-רחידה” – “הנחל המבוקע”) הוא נחל אכזב קצר העובר בחלק הדרומי של בקעת ארדון שבמזרח מכתש רמון, ומנקז חלק מבקעת ארדון אל נחל נקרות שמחוץ למכתש רמון. לאורך הנחל ניתן לראות תופעות גאולוגיות מרשימות, ונופים מגוונים שנוצרו עקב חשיפה של שכבות סלע מתקופות קדומות שונות.

הנחל מתחיל סמוך לפסגתו של הר ארדון, משם הוא יורד במצוק המערבי של הר ארדון, על פי מתווה תלול שנוצר על ידי שבר גאולוגי אל קרקעית בקעת ארדון. משם הוא ממשיך דרומה ומתחתר באבני חול צבעוניות ולבנות. לאורכו מצויים חלקים מגזעי עצים מבורזלים. בהמשך עובר הנחל למרגלות גבעת חרוט ומתחתר בין שכבות דולומיט ואבן חול צבעונית. בקיר הצפוני של הנחל נחשפות שכבות אופקיות של אבן צבעוניות, הכוללות סלעי דולומיט, אבני חול וחרסיות ירוקות-אדמדמות. לתוך השכבות הללו חדרו שבעה דייקים מאגמתיים.

בגבעת חביבה פועלים מרכזים אחדי

המרכז היהודי-ערבי לשלום: הוקם בשנת 1963, במטרה לקרב בין שני העמים השוכנים בארץ ישראל. המרכז פועל למען שתי מטרות: בניית החברה המשותפת בין יהודים וערבים בישראל, והכשרת התשתית האזרחית והחינוכית למען שלום במזרח התיכון. במסגרת המרכז לחברה משותפת פועלות תוכניות בתחומים הבאים

חינוך לחיים משותפים – המרכז מפעיל את תוכנית הדיאלוג הגדולה בישראל: “מפגשים” ל-3000 בני נוער מדי שנה. תוכנית בולטת נוספת היא תוכנית ילדים מלמדים ילדים שמתקיימת בחטיבת הביניים מזה 26 שנה. תוכניות נוספות הן: יחד לאיכות הסביבה, בעיניים אחרות, מפגשים למרחב משותף, קורסים והשתלמויות למורים

שותפות בין קהילות שכנות – החל משנת 2011 מפעילה גבעת חביבה תוכנית נרחבת לבניית שותפויות נרחבות בין רשויות מקומיות/אזוריות שכנות. התוכנית פועלת בשלושה מישורים: שותפויות מוניציפליות, שותפויות כלכליות ושותפויות קהילתיות. ב-2016 פועלים 4 צמדים: כפר קרע/פרדס חנה-כרכור, מגידו/מעלה עירון, מנשה/באקה אל גרביה, עמק חפר/זמר