בית ספר גורדון טיול שנתי י”א-ירושלים

עיר הבירה

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016). בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם הסוני, והיוותה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם ומושא געגועיו בזמן שהייתו בגלות. משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19 התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר במאה ה-21 מהוות את רובה המוחלט של העיר. במרכזה של ירושלים השלמה עומד הר הבית המפריד בין מערב ירושלים למזרח ירושלים.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק”ו של האומות המאוחדות, והיא נמצאת ברשימת האתרים בסיכון

עיר הבירה -ירושלים

היסטוריה

תקופת השופטים: השלטון בישראל בתקופת השופטים היה ניסיון ראשון בעולם של שלטון דמוקרטי. לכל שבט היה את השופט שלו. והשבטים האמינו שבזמן משבר יקום מעצמו מנהיג מואר כמו ז’אן דארק הצרפתייה. מנהיג שהסיטואציה הקשה תיצור אותו והוא יציל אותם. ואכן לשבטים היה גם מנהיגה בסגנון ז’אן דארק שהצילה אותם בזמן צרה בשם דבורה. המושיע של התקופה הוא השורש של התפישות המשיחיות לעתיד לבוא. בנוסף לשופטים היה גם מועצת זקנים ואסיפה של כל העם. אך למבנה זה היו גם נקודות חולשה וזה חוסר שלטון מרכזי.

כשהיהודים המליכו על עצמם בסופו של דבר מלך היה זה מלך שונה מהמלכים הפגאניים. לפי הפאגאנים המלך היה ממוצא שמימי, הוא היה מרכז דת המדינה, כמו במצרים. אך ביהדות המלך היה צריך לשמור על החוק כמו כל אזרח אחר, ואם הוא לא עשה זאת היה מי שיזכיר לו את זה.

דויד היה המלך הממשי הראשון בישראל והוא עשה 3 דברים חשובים. ראשית כבש את ירושלים ועשה אותה בירתו. שנית הקים מקדש, או רצה להקים מקדש, או התחיל להקים מקדש. שלישית הביא את הארון לירושלים שם הוא שכן באוהל עד ששלמה הקים את המקדש.

בתקופת השופטים גם הומצא הכתב בעולם. אין יודעים אם הוא הומצא על ידי הפניקים או היהודים. אולי הוא ניתן במעמד הר סיני, יחד עם התורה? ומכאן מקור השראתו השמימית. מכל מקום המחקר המודרני מאמין שהכתב הומצא בתקופה זו, מ1300 לפני הספירה עד 800 לפני הספירה. במצרים הם כתבו בכתב אחר.

שלמה שינה את המבנה החברתי בישראל. הוא הפך את הישראלים מחברה חקלאית לחברה אורבאנית. לשם כך הוא שינה את המבנה הפיאודלי של החברה למבנה קפיטליסטי. לשם כך היה עליו לשבור את עוצמתם של השבטים. לשם כך חילק שלמה את ארצו ל12 יחידות מיסוי בגבולות שחצו את גבולות השבטים. בעזרת המיסוי הכבד והעבודה הכפויה הוא יצר שכבה גדולה של חסרי אדמות שהוכרחו לעבור לערים, שם פיתח שלמה את התעשייה ומסחר.

בימי השופטים המשפחה הייתה היחידה הכלכלית. בימי שלמה היחיד היה היחידה הכלכלית. התיעוש המהיר הביא איתו את החוליים של תיעוש:  פערים בין עשירים לעניים, אבטלה, ועוד..

כמו כן, שלמה הכניס לארץ פולחנים זרים דרך הנשים שאותם נשא. כשמת שלמה, לכן, כל העניין התפרק והשבטים הישראלים פרקו מעליהם את עול השעבוד.

הממלכה של שלמה הוקמה בהסכמה. פעמיים לקח דויד את שלמה לשכם בכדי שהשבטים הישראליים יקבלו אותו. כשבא בנו של שלמה – רחבעם לשכם לקבל את הסכמת השבטים הם בדקו את נכונותו לסגת ממדיניותו של אביו. משהוא סירב ואמר את המשפט הידוע: “אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים”. לא הייתה לישראלים ברירה, אלא ברשותו של מצביא צבא גולה שחזר לארצו – ירבעם, לפרוק את עול המלך ולהקים מדינה חדשה. למשך תקופה של 100 שנה אחר כך נמשכת כמו מלחמת אזרחים על אש קטנה, ולפעמים גדולה, בין יהודה לישראל.

התקופה הישראלית הקדומה היא תקופה שבה הישראלים ובני יהודה נהיים, בין השאר, מנוודים וחקלאים לאנשי ממלכה ומלחמה. היהודים נלחמים בכוחות אדירים מהם, באימפריות של העולם העתיק, ויכולים להם פעם אחר פעם.

מלכי ישראל מתקופת התנ”ך

המלוכה בישראל התקיימה 212 שנה. זמן ממוצע של שלטון היה 11 שנה, 9 שושלות עלו וירדו. מעט מהמלכים מתו מוות טבעי. ירבעם הקים מקדש מתחרה לירושלים בבית אל. המלכים אחריו היו פחות מוצלחים והביאו את ישראל אל עברי פי פחת עד שקם מלך גדול בשם עומרי, הנפוליון של תקופתו. ראשית דבר עומרי הפסיק את המלחמה עם יהודה. ואז מחץ צבאות של חצי תריסר אומות עוינות. הוא העביר את הבירה משכם לשומרון, עשה רפורמה בחוקים ועודד מסחר. הוא הרחיב את ממלכתו ושמו יצא למרחוק עד אשור, שם נודעה ישראל בשם “ארצו של עומרי”.  טעותו של עומרי הייתה שהשיא את בנו נישואים דיפלומטיים לאיזבל הידועה לשמצה. אביה היה כהן שתפש בכוח את כתר צידון ולימד את בתו את אומנות הבגידה והרצח למען מטרות פוליטיות. איזבל הפסיקה וחיסלה את הזכויות האזרחיות של הישראלים, רדפה את נביאי אלוהים והרגה אותם, והכניסה לארץ פולחן בעל ואשרה. אחאב נתן לה לעשות כמבוקשה בענייני פנים, אך בענייני חוץ הוא הוביל מהלך אמיץ בו הוא התייצב בראש קואליציה של עמים אל מול האימפריה האשורית המתפשטת והביס אותה. בשנת 854 מנצח אחאב בקרב של קרקר את הצבא האשורי. 20.000 איש נהרגים בקרב הזה.

מותו של אחאב קורא למרידה כנגד איזבל. ויהוא עולה לשלטון. הוא שולט בכוח ומדכא את פולחן הבעל. 50 שנה של רווחה באים לישראל. אל מול האימפריה האשורית שעולה מחדש מתחלפים בזה אחר זה מלכים בישראל. עד שבשנת 732 לפני הספירה פולש תגלת פלאסטר לארץ במטרה להכניע את ישראל. לוקח לאשורים 10 שנים והתחלפות של 3 מלכים בכדי לסיים את העבודה. הישראלים מגלים התנגדות עיקשת. לאחר הניצחון מגלים האשורים את האוכלוסייה כולה. עושה זאת סרגון. 10 השבטים הישראלים נעלמים בגולה.

גם ליהודה הייתה איזבל משלה ושמה היה עתליה, היא הייתה למעשה בתה של איזבל שנישאה ליהורם מלך יהודה. יהורם מת ממחלה קשה ובנו נרצח על ידי יהוא מישראל. עתליה תפשה את השלטון. היא רצחה את כל בית המלוכה של דויד חוץ מיהואש שניצל על ידי כך שהוברח בסתר. עתליה מלכה במשך 6 שנים עד שהודחה מכיסאה ויהואש עלה לשלטון. יהואש מלך 40 שנה. כמה עשרות שנים לאחר חורבן ישראל בידי אשור נשקפה סכנה גם ליהודה, אלא שנס הציל את העיר והארץ. הצבא האשורי שחנה מחוץ לירושלים נתקף במגפה מסתורית והתקפל. ירושלים נצלה.

בתקופה זו, מנפילת ישראל עד נפילת ירושלים, במשך עוד 150 שנה,  קרה משהוא חשוב שאפשר את המשך קיום העם היהודי גם אחרי התבוסה לבבל והגלות. 2 הדברים שקרו זה קידוש הספר, ונבואות הנביאים.

שני דברים אלו אפשרו  את המשך העם היהודי גם לאחר הגלות.

גלות בבל וחורבן ירושלים

בשנת 612, בשיא הצלחתה של האימפריה האשורית, מורדים בה הבבלים, העם הראשון שהם כבשו, ומנצחים אותה ומקימים במקומה את האימפריה הבבלית.

יהודה מורדת בבבל בשנת 600 , צבא ששולח נבוכדנאצר מושמד, והוא נאלץ לבוא בעצמו בראש צבא גדול ליהודה. לאחר מצור של חצי שנה הוא כובש את ירושלים ומגלה את המלך יהויכין ו8000 מהאצולה והשכבות הגבוהות. במקומו הוא ממנה את צדקיה. צדקיה מורד גם הוא ונבוכדנאצר חוזר לירושלים. לוקח לו שנה וחצי להביס את היהודים, בשנת 586 הוא כובש את העיר והורס את בית המקדש, מגלה את רוב האוכלוסייה לבבל. הורג את בניו של צדקיה לפני עיניו ואז מנקר את עיניו. הנותרים ביהודה מורדים שוב לאחר זמן מועט ומובסים בשלישית.

אחד ההסברים לכך שהעם של יהודה שרד בגלות ואילו העם של ישראל לא, הוא שהאשורים היו מגלים את העמים שכבשו בקבוצות קטנות ומפזרים אותם באימפריה, ואילו הבבלים היו מגלים כקבוצה אחת. כמו כן ההגליה של הבבלים הייתה יותר הומאנית ועד מהרה היהודים השתלבו והצליחו בארצם החדשה. אלא שיש גם הסברים אחרים.

בשעת המשבר שלה, ב638 לפני הספירה, מלך ביהודה יושעיה. אביו שהיה מהמפלגה הפרו אשורית נרצח והוא שלט במקומו. יושעיה רצה לעשות רפורמות חברתיות ופוליטיות בכיוון של יותר צדק. וכמו כן רפורמות דתיות. לשם כך הוא “טען” למציאת ספר אלוהים של משה בבית המקדש, ואת הפעולות שלו כנובעות מהספר הזה ומרצון אלוהים. ספר זה הוא ספר דברים. לפי הטענה, הספר היה במקדש מימי שלמה ונמצא בשיפוצים שנערכו במקום. הספר הוקרא בטקס חגיגי, ששימש גם נקודת ציון לניקוי המקדש והארץ כולה מעבודה זרה. יושעיה פעל רבות לחיזוק האמונה ולמלחמה בפולחנים הזרים וכן לתיקונים סוציאליים ברוח התורה. הספר הכניס מימד חדש לעבודה הדתית. הוא היה סמכות מוסרית שאפשר לפנות אליה בכל עת.

הנביא (מהמאוחרים) הראשון הנזכר הוא עמוס שניבא בעיקר בישראל, לאחריו יש את הושעיה וכל השער התנבאו ביהודה.

לאחר נפילת ישראל, הנביאים ירמיה וישעיה נותנים מושג חדש של יהדות.  הם אומרים שהיהדות איננה פולחן, ושבפולחן כשלעצמו אין שום ערך לאלוהים. מה שחשוב זה אנושיות, צדק, מוסריות. אלוהים לא רוצה פולחן, הוא רוצה אנשים מוסריים. אין שום חטא באי הקרבת קורבנות. החטא האמיתי הוא באי צדק.

הדת החדשה שהנביאים הטיפו לה שינתה את אופיים של הכוהנים מכוהני מקדש לדמויי רבי, מלמדי יהדות. הדת החדשה הפכה את היהדות לדת ניידת. הנביאים לימדו שהיהודים צריכים לתת דוגמא לעולם כולו. המצוות המעשיות של היהדות הם רק ליהודים, אך המסר הרוחני והמוסרי הוא לאנושות כולה. היהדות נהייתה דת אוניברסאלית, למעשה ישוע ממשיך את תורתם של הנביאים.

היהודים שהלכו לגלות בבל נשאו איתם את רעיונותיהם של הנביאים ואת ספר התורה הכתוב. שני דברים אלו מספיקים בכדי לשמור עליהם בגולה. בבבל היהודים יצרו עוד שני דברים: את בית הכנסת, ואת התפילה. התפילה החליפה את הקורבן ובית הכנסת את בית המקדש.

במאה השישית לפני הספירה נשלטה בבל על ידי שורה של מלכים נאורים. היהודים נחשפו לספרות דתית ואחרת של העמים האחרים, בעיקר לדת זרתוסתרא, אך גם לאחרים. כשהגיע העת לחזור לארץ רובם רצו להישאר בגולה.

היסטורית ירושלים

עיר הבירה-ירושלים

גאוגרפיה

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, הן בשטחה (126.4 קמ”ר) והן במספר תושביה (657,500 תושבים בשנת 2000). אוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר מאוד – בעיקר בגלל שיעורי הריבוי הטבעי הגבוהים של המשפחות היהודיות החרדיות והמשפחות הערביות, המהוות חלק ניכר מאוכלוסייתה. אגב, קצב הגידול של אוכלוסיית ירושלים מהיר כמעט פי 2 מקצב הגידול של אוכלוסיית תל-אביב-יפו

ירושלים ממוקמת בהרי יהודה ותחילתה לפני אלפי שנים. ההיסטוריה הארוכה שלה מתגלה בכל רחוב, שכונה ואתר, במבנים ובשרידים ארכיאולוגיים שיש להם חשיבות לבני דתות שונות. ירושלים היא גם עיר מודרנית, בירת ישראל ומרכז השלטון בארץ; והיא עיר המקבלת מדי יום את פניהם של אלפי יוממים, תיירים, מאמינים ועולי רגל. אוכלוסייתה של ירושלים מגוונת והיא מורכבת מבני דתות וכתות שונות, יהודים וערבים, חילונים ודתיים.

ירושלים היא עיר בעלת מבנה מיוחד. המסייר בה יבחין בקלות ב”עיר העתיקה” – החלק העתיק של העיר המוקף חומה; בחלק שראשית צמיחתו מחוץ לחומות במאה ה-19; ובחלקים המודרניים שנבנו בעשורים האחרונים. עוד יראה המבקר כי התבליט ההררי גרם לכך שהעיר בנויה שכונות-שכונות הפזורות על הגבעות, וביניהן לא מעט שטחים פתוחים. לשכונות רבות יש אופי ייחודי, וגם אם תושביהן המקוריים עזבו אותן כבר לפני זמן רב, בתיהן ורחובותיהן שומרו והם מקנים לעיר יופי ועניין.

כיום ירושלים היא מרכז תרבותי בקנה מידה לאומי ובין-לאומי. מצויים בה מוסדות אקדמיים, ישיבות ומכוני מחקר, מוזיאונים חשובים ומרכזי תרבות ובילוי. ובהיותה בירת

ישראל ומרכז לעם היהודי כולו, הוקמו בה מוסדות ציבוריים ולאומיים כמו קריית הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון, ונערכים בה אירועים וטקסים ממלכתיים רבים

ירושלים

דתות שונות :

יהדות-  קדושת ירושלים לעם היהודי נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום בו בחר הבורא לשכן את שכינתו ושמו. כמו כן היא נובעת מהעובדה ההיסטורית של קיום בית המקדש הראשון ששכן בה בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית המקדש השני שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה.

העם היהודי היה העם הראשון שהתייחס לירושלים בתוכן ומשמעות דתיים ולאומים וגם כשנשלטה בידי זרים ראה בה כבירתו היחידה.

במסורת היהודית, אצל הנביאים ובספר תהילים ירושלים וציון נעשו לסמל של הדת היהודית ושל העם היהודי. ירושלים היא סמל של חורבן העם היהודי, אבל גם סמל לתקווה, לשיבת ציון ולחידוש עצמאותו הלאומית והדתית.

נצרות- הנוצרים ראו בירושלים עיר קדושה. במקומות רבים בירושלים התרחשו אירועים חשובים מאז התפתחות הדת הנוצרית. הולדת ישו בבית לחם, התפתחות תורתו וצליבתו בירושלים.

אתרי קודש רבים נבנו בירושלים בדרך הייסורים ( ויא דולורוזה), הוקמו כנסיות במסלול צעידתו האחרונה של ישו וכך גם עלייתו בפסגת הר הזיתים.

עם התפשטות הדת הנוצרית באימפריה הרומית החלו התבססות ובנייה נוצרית בירושלים.

לפי האמונה הנוצרית  בכנסיית הקבר נצלב ונקבר ישו ושם גם קם לתחיה. כיום נחשבת ירושלים אתר קדוש בעיני כל העדות הנוצריות, וביקור בה (הנקרא צליינות) נחשב לזכות גדולה.

איסלאם- עפ”י אחת ממסורות האסלאם, יצא מוחמד למסע לילי להר הבית בירושלים ושם עלה השמיימה. לפי המסורת מוחמד הגיע באחד הלילות רכוב על בהמת הפלא “אל בורק” לירושלים. הוא קשר את הבהמה לטבעת שבקיר ויצא לסייר בהר הבית. מוחמד מצא סולם מופלא  עשוי זהב כסף  ואבנים טובות ובעזרתו  עלה לשמיים. במשך הזמן התקבל מסע זה כאירוע היסטורי ולא כחיזיון לילה וכך הייתה גם קדושת ירושלים לאסלאם לעובדה היסטורית.

ירושלים

שוק מחנה יהודה

.שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.

בשוק דוכנים וחנויות רבות, הכוללים דוכני ירקות ופירות טריים, אטליזים, מאפיות ומעדניות

השוק, שנודע בצבעוניותו הרבה, זוכה לעדנה רבה בימי בחירות לכנסת, כשנוהגים לבקר בו פוליטיקאים רבים.

הוא מוכר גם כמעוז האוהדים של קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים.

שוק מחנה יהודה נחשב לשוק הקניות הפתוח התוסס והצבעוני בישראל. השוק הממוקם במעלה רחוב אגריפס במרכז העיר עבר בעשור האחרון פיתוח תשתיות מואץ שהפך אותו למקום מודרני ופופולרי ביותר בירושלים.

בין דוכני השוק הוותיקים פועלים כיום בתי קפה ומסעדות, חנויות אופנה ואוכל טבעוני.

במהלך חמש השנים האחרונות שינה שוק מחנה יהודה את פניו, כאשר החלה כניסה של מסעדות, בתי קפה, חנויות אופנה וחנויות אוכל מוקפדות החלו לצוץ בין הבאסטות המוכרות והוותיקות של השוק. כניסה מבורכת זו הביאה לעלייה במספר המבקרים בשוק, והציבה אותו כיעד תיירותי לכל דבר בירושלים.

 שוק מחנה יהודה-סיור וירטואלי

ירושלים

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל אשר נוסד בשנת 1965 הוא המוסד התרבותי הגדול בארץ. במוזיאון אגפים רבים ואוספי אמנות, ארכיאולוגיה ויודאיקה ענקיים. מתיחת הפנים המשמעותית שעבר לאחרונה רק מוסיפה למעמדו כאתר חובה. המוזיאון נפתח מחדש בקיץ 2010 לאחר חודשי עבודה ארוכים, והוא מציע אולמות תצוגה חדשים ואזורים פתוחים כמו גם עיצוב מחודש של רבים מאגפיו הוותיקים.

אחת מגולות הכותרת של הביקור במוזיאון הוא היכל הספר בעל העיצוב הייחודי שהוא גם אחד מסמלי העיר. בהיכל מצויים כתבי יד עתיקים ובתוכם גם מגילות ים המלח. סמוך אליו מצוי דגם מפורט של ירושלים בימי בית שני, אשר מספק את ההקשר ההיסטורי לכמה מאותם כתבי יד שלא יסולאו בפז.

אגף הנוער הוא עוד אחד משיאי הביקור, והוא מציע תערוכות ותוכניות מלהיבות לילדים ולצעירים בנפשם. כל שנה נהנים יותר מ-100 אלף תלמידים מכל רחבי הארץ ממגוון רחב של פעילויות במקום. באגף הנוער אולמות תצוגה גדולים, סדנאות, חדרי הרצאות, ספרייה ובה ספרי ילדים מאוירים, חדר מִחזור וחדר אוספים. גן האמנות ע”ש בילי רוז מציג את התפתחות הפיסול המערבי לאורך מאות שנים, ובו עבודות של האמנים מהשורה הראשונה כגון אוגוסט רודן, קלאס אולדנבורג וז’אק ליפשיץ.

אגף האמנות מציג יצירות מכל העולם ומשקף את הגישה האקלקטית והבינתחומית של המוזיאון. כמו חלקים אחרים במוזיאון, גם אגף האמנות סודר מחדש לאחרונה וכעת הוא מסווג על פי קטגוריות של אמנות מודרנית, ישראלית, אירופאית ועכשווית. העבודות מסודרות באופן שידגיש את התמות המשותפות ויתרום לדיאלוג אינטרטקסטואלי בין דימויים קרובים. אולם תצוגה חדש בן 2,200 מטרים רבועים מוקדש לתערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית. באגף הארכיאולוגי יכולים המבקרים להיווכח עד כמה גדול הוא מספרן של התרבויות אשר מצאו בארץ ישראל את ביתן. המוצגים מסודרים באופן כרונולוגי, בשבעה פרקים שונים החל מהתקופה הפרהיסטורית.

בנוסף, אחראי מוזיאון ישראל גם לניהול שני אתרים נוספים בירושלים: מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה אשר נבנה בשנת 1938 לצורך הצגתם של ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בארץ ישראל, ובית טיכו, המשמש כמרכז אמנות לשירות הציבור, לשעבר ביתם של רופא העיניים ד”ר אברהם טיכו ושל אשתו הציירת אנה, אשר הורישה את הבית על אוספיו וספרייתו לתושבי ירושלים.

מוזיאון ישראל-סיור וירטואלי

ירושלים

הכותל המערבי

הכותל המערבי הוא אתר מקודש עבור העם היהודי, ומשמש לתפילה ולהתכנסויות דתיות ולאומיות. הכותל הוא אחד מארבעה קירות תמך עצומים אשר נבנו במאה הראשונה לפנה”ס, עת שיפץ הורדוס את בית המקדש השני. הורדוס יצר רחבה עצומת מימדים על הר המוריה, במרכזה ניצב בית המקדש. גובהו המקורי של הכותל היה כ-30 מטרים ואורכו כחצי קילומטר. ביסודותיו סלע האם של ירושלים. בחלל שבין הכתלים לבין ההר נבנו מילויים וקמרונות, ועליהם הוקמה רחבה מרוצפת, ששטחה 144 אלף מ”ר, כשטחם של 12 מגרשי כדורגל מודרניים…

אבניו של הכותל הן בעלות סיתות אופייני לבנייה בימי הורדוס: מסגרת האבן מסותתת, מוחלקת ושקועה מעט לעומת מרכז האבן הבולט מעט יותר. הכותל בנוי אבנים חצובות, עצומות בגדלן. משקלן נע בין 2-5 טונות. העומדים בסמוך אל הכותל יבחינו כי כל נדבך אבנים נסוג פנימה כ-3 ס”מ לעומת הנדבך שמתחתיו. הדבר נועד לחזק ולייצב את הקיר.

במאה ה-16, בעת שעליית יהודים אל הר הבית הייתה אסורה, החל הכותל לשמש ליהודים מקום תפילה, סמל לגעגוע ולכיסופים לבית המקדש. למרגלותיו הייתה אך סמטה צרה, ובה התגודדו יהודים רבים אשר ביקשו להיות קרובים ככל שניתן אל מקום המקדש. בשנים שבהן הייתה ירושלים חצויה (1948-1967) בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן, נאסרה הגישה אל הכותל. באותם הימים, יהודים רבים העפילו להר ציון, אל קבר דוד המלך, כדי לצפות מגג המבנה לעבר הר הבית, בתקווה לשוב ולהתפלל בכותל המערבי.

עם סיום מלחמת ששת הימים, נהרו המונים אל הרובע היהודי וכמובן אל הכותל המערבי. זמן קצר לאחר מכן בתי שכונת .המוגרבים שנבנו בסמוך לכותל, נהרסו ונוצרה רחבת התפילה

גם היום רבים פוקדים את המקום, אשר הפך לאבן שואבת בעבור העם היהודי. לכאן מגיעים המוני תיירים, מבקרים ומתפללים, ורבים מטמינים פתקים ובהם בקשות בין סדקיו של הכותל. במהלך השנה מתקיימים ברחבת הכותל טקסים ואירועים רבים: טקסי בר מצווה, מעמדי תפילה מיוחדים וטקסי השבעה של לוחמי צה”ל.

הכותל-עופרה חזה

ירושלים

עיר דוד

עיר דוד החלה את קיומה בימי אברהם אבינו, כעיר כנענית מבוצרת ומרשימה, סביב למעיין הגיחון המפורסם של ירושלים הקדומה.
לפני כ-3000 שנים, החליט דוד לעזוב את עירו חברון, ולעלות לירושלים על מנת לאחד את עם ישראל סביב עיר בירה אחת. עם כיבוש ירושלים מאת היבוסים, הפך אותה דוד לבירת ממלכה משגשגת וחזקה. שלמה, בנו, הקים את בית המקדש על פסגת הר המוריה, מקום עקידת יצחק, וכך הפכה ירושלים לבירה מדינית, דתית ורוחנית עבור עם ישראל כולו.
כיום מתאפשר הביקור באתרים קדומים ומרשימים אלה, בגן הלאומי עיר דוד, השוכן על גבעה קטנה וקסומה,הסמוכה לכותל המערבי, מדרום לשער האשפות.
חווית הביקור באתר כוללת תוכן מרגש, לצד סיור ייחודי בעירם של מלכים ונביאים, המקום בו נכתבו כמחצית מספרי המקרא, ובו התרחשו רוב הסיפורים בירושלים התנ”כית.

כאן למעשה נוצר לראשונה הקשר העמוק של המלך דוד לירושלים, קשר שהוטבע עמוק אל תוך ההיסטוריה של עם ישראל. כיום עיר דוד היא גבעה קטנה וקסומה השוכנת בסמוך לכותל המערבי, ומשתרעת על פני שטח של כ- 60 דונם, וממנה ניתן לצאת למגוון סיורים ופעילויות באזור שלוקחים את המבקרים למסע היסטורי מרתק לימים של תקופת בית ראשון.

.התקופה של ירושלים הקדומה

ירושלים

יד ושם

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. נוסדה ב-1953 על-פי חוק שנתקבל בכנסת להנצחת זכרם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה ושל קהילות ישראל שנחרבו, לציון עמידתו הרוחנית של  בית ישראל, לציון גבורתם של הלוחמים ונצורי הגטאות .וחסידי אומות העולם שחרפו את נפשם למען הצלת יהודים

מוזיאון יד ושם הראשון הוקם על הר הזיכרון בירושלים, על פני שטח של כ-200 דונמים. ארכיון יד ושם כולל את האוסף הגדול והמקיף ביותר בעולם של חומר תיעודי על השואה: כ- 62 מיליון דפי מסמכים, למעלה מ- 265,000 תצלומים ואלפי עדויות מוקלטות ומוסרטות של הניצולים. יד ושם מפעיל את בית הספר המרכזי להוראת השואה המעביר השתלמויות לאלפי מחנכים, תלמידים ובני נוער בשנה, את המכון הבין לאומי.

עדותו של ניצול השואה-אליהו רוזנברג

ירושלים

כיפת הסלע-הזהב:

כיפת הסלע היא האתר השלישי בקדושתו לאסלאם, אחרי מכה ומדינה, והיא בנויה על הר הבית בעיר העתיקה. בלב מקום קדוש זה מצויה אבן השתייה, המקום ממנו עלה מוחמד לשמיים על פי המסורת האסלאמית. הכיפה, שבנייתה הושלמה בשנים 691-962 לספירה, ומאז היא מגדירה את קו השמיים של ירושלים, היא דוגמה מצוינת לאמנות של אמצע התקופה הביזנטית. מי שיזם את הבנייה, ח’ליף עבד אל-מלכ בן מרוואן לבית אומיה, קיווה שהמבנה – שהיווה מקדש למהגרים יותר מאשר מסגד לפולחן ציבורי – יהיה “משכנם של המוסלמים מפני החום והקור”.

המבנה שוחזר פעמים רבות במהלך המאות שחלפו, וצופה פעם אחת בזהב, ולאחר מכן באריחים. השחזור המאוחר ביותר של האתר בוצע בשנת 1998 על ידי מלך ירדן חוסיין ה-2, שמכר את אחד מבתיו בלונדון כדי לעזור במימון זהב במשקל 80 ק”ג הדרוש כדי לצפות את הכיפה. החלק הפנימי של המקדש מפואר מאוד ומעוטר בפסיפסים, בשיש ובתחריטים. אחת הסיבות לכך שהמקדש נותר על כנו לאורך השנים, ועמד בפני רעידות אדמה שהחריבה מבנים קרובים רבים, היא מבנהו המתומן.

כיפת הסלע הוקמה בימי עבד אל מליק, סוף המאה השביעית, תחילת המאה השמינית, ומבחינת המידות הארכיטקטוניות והפרופורציות הגיאומטריות היא מבנה כמעט מושלם.

אך לא רק מבחינה זו אלא גם מבחינת המידות המקודשות והגיאומטריה האזוטרית נחשבת כיפת הסלע לסמל מושלם לאלוהי, עד כדי כך שיש האומרים שהיא היא המקדש שאליו מתייחסים הבונים החופשיים, ושדוד ושלמה של הבונים החופשיים הם אבו דאוד וסלמן מאדריכלי המקדש של עבד אל מלק, חיזוק לטענה זו מוצאים הטוענים במסדר הטמפלרי שהוקם בירושלים במאה ה12

ושכיפת הסלע הייתה אחד מסמליו, והרי הבונים החופשיים הם במידה רבה נחשבים לממשיכי דרכם של הטמפלרים

כיפת הזהבהסלע-סיור מבפנים

ירושלים

אוהל משה

שכונת אוהל משה היא אחת השכונות הראשונות שנבנו במתחם הנחלאות, סמוך לשוק מחנה יהודה בסוף המאה ה-19.

השכונה נושאת את שמו של הנדבן היהודי-בריטי, משה מונטיפיורי, אשר הקרן שהקים שמה לה למטרה לסייע ליהודי ארץ ישראל על ידי עידוד פעולות יצרניות. הקרן סייעה ליהודי ירושלים לבנות שכונות מחוץ לחומות ירושלים, במסגרת הלוואה ארוכת טווח ללא ריבית.

חמש שכונות נבנו באופן זה, וכולן נושאות את שמו של מונטיפיורי: מזכרת משה, אהל משה, ימין משה, זיכרון משה וקריית משה. על כך כתב עגנון בספרו ‘תמול שלשום’: “וכל מקום שם בירושלים נקרא משה: אוהל משה, וזיכרון משה, וימין משה, ומזכרת משה. מבקש אתה ללכת לאחד ממשה אלה, אך שוכח אתה אותה מילה קטנה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה, ואין אתה מגיע למשה זה שרצית.”

הכניסה הראשית לאוהל משה היא דרך שער מפואר ברחוב אגריפס, מול שוק מחנה יהודה. בראש השער קבוע לוח שיש לבן בוהק ובו כתובת בשלוש שפות, המנציחה את פעלו של מונטיפיורי. השכונה הוקמה עבור יהודים יוצאי עדות המזרח, כהשלמה למזכרת משה, השכונה הסמוכה, שנבנתה שנה קודם לכן מכספי הקרן לטובת יהודים אשכנזים. אוהל משה נבנתה במתכונת של ‘שכונת חצר’, בה הבתים צמודים זה לזה, וסוגרים על שתי חצרות פנימיות.

אחת החצרות נקראת בשם ‘גן התות’, בשל שפע עצי התות המצלים עליה. ברחבי השכונה פזורים בורות מים רבים, ששימשו עד שנות ה-30 את יושבי השכונה וסביבותיה. בלב השכונה, ברחוב הגלבוע 11, נולד וגדל יצחק נבון נשיאנו החמישי, אשר מחזהו המפורסם ‘הבוסתן הספרדי’ נכתב על אוהל משה. בעקבות כך קבעה וועדת השמות של ירושלים ב’גן התות’ את השלט: ‘הבוסתן הספרדי’.

באוהל משה ופעלים כמה בתי כנסת של בני עדות המזרח השונות: צמוד ל’גן התות’ שוכן בית הכנסת יאנינא, ליוצאי יוון; במערב השכונה שוכן בית הכנסת ‘טאראנטו’; בדרום השכונה ניצב בית הכנסת הוותיק של השכונה שנקרא ‘אוהל משה’, ובחזיתו שלט הכניסה המקורי משנת 1883. בבית כנסת זה נמצא ספר תורה משנת 1841, שעל פי המסורת נתרם על ידי משה מונטיפיורי.

בשנת 2004 קידם המינהל הקהילתי ‘לב העיר’, בשכונה מיזם הנצחה בשם ‘תמונה באבן’, שבמסגרתו מונצחות משפחות שבנו את אוהל משה בתמונה ומלל על גבי קירות הבתים. רוב התמונות וההסברים קבועים על בתי המשפחות, ומאפשרים למטייל בשכונה להתוודע לתולדות מקימיה. בית המינהל הקהילתי שוכן בדרום השכונה ומעניק שירותי תרבות לכל גווניה של האוכלוסייה המקומית בשכונה – מחרדים ועד חילונים.

סיור בשכונת אוהל משה

המרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה

המרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה בירושלים ע”ש דוד עמר הינו אחד המבנים היפים ביותר בירושלים. הוא ניצב לו בגאון אל מול חומות ירושלים, כסמל חי לשאיפותיהם ולכיסופיהם מדורי דורות של יהודי צפון אפריקה.

המרכז ממוקם בליבה של שכונת מחנה-ישראל, שנוסדה בשנת 1865 במבנה העתיק ביותר בשכונה אשר שימש בעבר ככולל לעדה המערבי, בית מחסה, בית מדרש ובית-כנסת.
המקום עוצב על ידי אמנים שהגיעו במיוחד ממרוקו, על פי הנחיותיו של האדריכל אלי מויאל ממרקש, ובפיקוחו האמנותי של האמן דוד סוזנה. המרכז הוכרז כאתר היסטורי ואדריכלי.

כיום משמש המבנה כמרכז תרבות ומורשת ובו אולמות תצוגה מרהיבים בהם מוצגות תערוכות זמניות וקבועות בתחומי האמנות, בהצגת פריטים ייחודיים וכן בהצגת תמונות מחיי הקהילות היהודיות בצפון אפריקה.
במרכז קיימת ספרייה עיונית עשירה ובה כתבים מקוריים, מחקרים וספרי עיון, ובה נערכות סדנאות לימוד בתחומי מורשת יהדות צפון אפריקה, בשילוב עם מוסדות אקדמיים. בנוסף מתקיימות פעילויות שונות, ערבי ספרות ועיון, ערבי שירה ופיוט, חוגים ללימוד נגינה, הרצאות, הדרכה, חוגים בפיוט וחזנות, ועוד.