לטיול יצאנו

תצפית הר ברקן

תחילת המסלול בחניון הר ברקן הנמצא על כביש 667 – דרך נוף גלבוע. מהחנייה נלך עם סימון השבילים האדום לכיוון מגדל התצפית.

אנו עומדים עתה על ראש הגלבוע. לפני שנתחיל לטייל נכיר מספר פרטים אודותיו, שהופכים אותו למקום מיוחד ויוצא דופן. הגלבוע נמצא במזרחה של ארץ ישראל, אך לאיזה חלק בדיוק הוא שייך? הוא דרומי לעמקים, לגליל ולגולן, נמצא מערבית לרכס הכרמל ואינו חלק מהרי הגלעד (הרי ירדן שבמזרח). אם כן, לאן הוא משתייך? בהביטנו דרומה (אם פנינו אל העמק, נביט אחורה) נבחין שהגלבוע הוא המשכו הישיר של אזור הררי. מהו, אם כן, האזור? הגלבוע הוא קצהו הצפוני של אזור השומרון – גדר ההפרדה נמצאת מעט דרומית אלינו וניתן לראות מכאן מספר כפרים כמו פקועה וג’ילבון הנמצאים על הגלבוע וכפרים רחוקים יותר שנמצאים כבר בשומרון (כאשר ג’נין נמצאת דרום מערב אלינו). הגלבוע הוא רכס ארוך ומעט מעוגל המזכיר במבט מלמעלה צורה של בננה או קרואסון. הנקודה הגבוהה ביותר עליו נמצאת על הר מלכישוע בגובה 536 מטרים מעל פני הים; שרשרת העמקים הפרוסים תחתיו- עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק המעיינות הם בעומק של כמינוס 100 מטרים מתחת לפני הים, מה שיוצר שיפוע גדול ותלול בחלקו הצפוני של הגלבוע. פה נפגשים תנאי אקלים מיוחדים המביאים להימצאותם של בעלי חיים שונים (יונקים כדוגמת צבאים, חזירי בר, דורבנים, שועלים, שפני סלע ומכרסמים קטנים), ופרחים רבים (דוגמת רקפות, נרקיסים, כרכומים וסתווניות בסוף הסתיו, מרבדים אדומים בחורף..)- והיהלום שבכתר הוא אירוס הגלבוע הפורח רק במקום אחד בעולם- בגלבוע!

אולם מתחת לפסטורליה ולנוף המרהיב מסתתרים אתגרים, מאבקים ואפילו קללה עתיקה; נראה שהגלבוע מזמין את יושביו להתמודדות לא פשוטה, לגבורה מיוחדת.

נטייל ונכיר אנשים שונים מתקופות שונות, אנשים שחיו, אהבו ואף מתו, למען הגלבוע ולמען עם ישראל.

נחל יצפור

 מעט לפני מפגש כביש 667 (דרך נוף הגלבוע), נגיע לתחילת המסלול (במרחק 4.8 ק”מ ממסעף הדרך לסוף המסלול, ו- 7.5 ק”מ מ”צומת מעלה גלבוע”).כאן ניצב שלט הכוונה חום, והתרחבות בצד שמאל של הכביש מאפשרת חנייה למספר כלי רכב

נחל יצפור הוא אחד הערוצים הקצרים והיפים היורדים מרכס הגלבוע לבקעת בית-שאן. במהלך המסלול נתרשם מהפריחה העונתית, נעבור למרגלות חרובים נותני צל ונקנח במספר מפלים קטנים המהווים אתגר לילדים.

שמו של הנחל, “יצפור”, הוא רמז לסיפורו של גדעון השופט, שנערך באזור זה לקרב נגד מלכי מדיין (שופטים ז’). הסיפור המקראי מספר לנו כי ה’ לא רצה שהמלחמה במדיינים תהיה בכוח גדול – “רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ, מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם: פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי”. תחילה, לפי הנחיית האל, קרא גדעון לחוששים שיצפו על המערכה מרחוק – “וְעַתָּה, קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר, מִי-יָרֵא וְחָרֵד, יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד” (שופטים ז’ ג’). אחרי ש- 22 אלף איש עזבו, נותרו עשרת אלפים אותם בחן גדעון במעיין חרוד, ומהם נותרו 300 לוחמים שיצאו לקרב במדינים.

מחורשת האורנים הנטועה נתקדם רגלית במורד הנחל ולאחר מספר דקות נגיע אל מפל האבן הראשון מתוך שורה של מפלים בהם ניתקל בהמשך.
המפלים יבשים רוב ימות השנה, אך כאשר מתחזקים הגשמים והנחל מתמלא מים צונחים כאן המים בקול שאון. מבעד למסגרת מצוקי הנחל נשקף מרחוק נופו של עמק חרוד.
ככל שאנו מתקדמים הולך הנחל ומעמיק וגדותיו מתקרבות זו לזו והופכות לקירות מצוקיים.
מיד לאחר מעבר בקר אנו צפויים להגיע לשלושת המפלים הבאים אשר גבוהים ומרשימים מקודמיהם ותורמים להנאה מן היופי וההרפתקה הקלה הכרוכה בירידה מהם. בבמהלך הירידה נעזר ביתדות המותקנים בסלע למטרה זו.
עם התקדמותנו נבחין במספר עצי חרוב עתיקים ומרשימים, בצילם ניתן לשבת וליהנות מיופיו של הערוץ ומטעם הטוב של פירות העץ.
כאשר יתרחב הנחל ונגיע אל סופו ניתן להבחין בשפני סלע רבים הנוהגים לרבוץ בשמש הנעימה המלטפת את סלעי האזור- מנקודה זו נתקדם לצד’ חורשת אורנים נוספת, נעבור מעבר בקר ונגיע אל נקודת הסיום.

(פארק המעיינות(עין מגדל, עין שוקק, נחל קיבוצים ועין מודע

דרך כביש 669 בכניסה לגן השלושה

המים בפארק המעיינות מצטיינים בצלילותם הרבה. האור חודר אליהם בקלות ומאפשר את קיומה של אוכלוסייה גדולה של צמחי מים טבולים. הנפוץ שבהם הוא קרנן טבוע, צמח שכל גופו טובל במים

גן השלושה הסחנה

גן לאומי גן השלושה נמצא בבקעת בית שאן ליד קיבוץ ניר-דוד, כ-5 ק”מ ממערב לבית שאן. הגישה לאתר מכביש 669

גן לאומי גן השלושה נסמך לנחל עמל (אסי) – נחל איתן שמוצאו במעיין שופע הנובע למרגלות הגלבוע. הנחל זורם כחצי קילומטר בתחום הגן הלאומי ויוצר בדרכו סדרה של בריכות טבעיות. נחל עמל ממשיך לזרום מזרחה ולאחר שהוא חוצה את קיבוץ ניר דוד מימיו משמשים למילוי בריכות דגים ולהשקיית שדות העמק.

מקור המים במעיינות נחל עמל הם גשמים היורדים בצפון השומרון. מי הגשם מחלחלים בקרקע ובגלל המבנה הגיאולוגי הם זורמים עם נטיית השכבות לעמק בית שאן.

גן לאומי גן השלושה הוא גן לאומי מוכרז, המשתרע על כ-130 דונם. בתחום הגן הלאומי כלולים נחל עמל על בריכותיו והמוזיאון הארכיאולוגי. מתכנני הגן הלאומי, האדריכלים ליפא יהלום ודן צור, זכו בפרסים חשובים על תכנונו. 

השם גן השלושה מנציח את זכרם של שלושה מחלוצי המתיישבים באזור – אהרון אטקין, חיים שטורמן ודוד מוסינזון. הם נהרגו ב-1938 בעלות רכבם על מוקש בעמק בית שאן.  

הסיבות להכרזה

•  מעיינות חמימים המשמשים פארק מים ואתר נופש בחיק הטבע בלב אזור אקלים חם

• שימור אתר העלייה על הקרקע של קיבוץ תל עמל – ראשון יישובי חומה ומגדל
   

         אתר זה כולל
  

  בריכות נפלאות ובהן מי מעיינות ומפלים בערוץ נחל עמל. טמפרטורת המים במעיינות קבועה כל השנה – 28 מעלות צלזיוס – וזהו מקור שמם הערבי, סח’נה, שפירושו “חם”. הבריכות הורחבו  ושופרו והותאמו לרחצה ולשחייה

תל בית שאן

הגן הלאומי נמצא בתוך העיר בית שאן, בכניסות לעיר שלטי הכוונה אל האתר
כנסים לבית שאן לרחוב שאול המלך, שם ממשיכים מערב עד לכיכר מול המוסד לביטוח לאומי ופונים צפונה לרחוב אברהם אבן שושן. משם ממשיכים לגן הבנים והכניסה משם

בין בקעת הירדן לעמק יזרעאל , שוכנת לה עיר שקטה אשר תחתיה שרידים של עיר עתיקה עצומה שנחפרת עד ימים אלו.

מאז שנות העשרים ועד כה נחפרו מעל 1700 דונם משטחה והזרוע עוד נטויה.

העיר – בית שאן העתיקה , או סקיתופוליס הינה מבין הגדולות והעתיקות שהיו בארץ ישראל.

ברוכים הבאים לתל בית שאן – סקיתופוליס – הגן הלאומי.
גרם מדרגות תלול עולה לראש התל המקראי. בתל התגלו שרידי מבנים מתקופת השלטון המצרי ומבצר צלבני. מראש התל תצפית מרהיבה על הסביבה

קצת על הגן הלאומי בית שאן

את החפירות הראשונות בבית שאן החלו בסמוך לשנות ה-20 של המאה העשרים. השטח הראשוני שנחפר היה הרחוב הראשי והאמפי תאטרון ששרידיהם נשמרו יחסית מחוץ לגובה האדמה ולכן זוהו במהירות.

שטח הגן שנחפר עד כה מתפרס על שטח עצום של כ-1700 דונם ומשרידיו שזוהו עד כה עולה המסקנה כי מדובר בעיר בית שאן הקדומה – או בשמה המקורי – סקיתופוליס.

במהלך שנת 1986 החלו בחפירות רציניות בשטח הגן , על מנת לחשוף את ההיסטוריה הרבה שנחבאת במקום.

את החפירות מבצעים אנשי רשות העתיקות , בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית והם מבצעים חפירות, זיהוי ושימור הממצאים במקום. בחלק גדול מהגן מבצעים שיקום אדריכלי של המבנים הרבים , בצורה הקרובה ביותר לימי פעילותה.

כיום , רשות הטבע והגנים מתפעלת את המקום במקביל לרשות העתיקות, על מנת לאפשר ביקורי המטיילים בגן.

מוזיאון תנובה

נמצאת סמוך לקיבוץ תל יוסף שבלב עמק יזרעאל, כהמשך למחלבה הקטנה של תנובה שפעלה בכפר יחזקאל הסמוך.

משקי האזור, נטולי מתקני קירור, השתמשו במחלבה לעיבוד התוצרת וגם כמחסן קירור. בתחילה ריכזה המחלבה את החלב מכל הסביבה ושלחה אותו במרוכז ב”רכבת העמק” לחיפה. מאוחר יותר נשלח חלב גם לירושלים.
מחלקת הגבינות הקשות במחלבה התחילה כמחלקה עונתית, שנתנה מענה לעודפי התוצרת הארציים בחורף ובאביב. תנובה החליטה לעבד את עודפי החלב לגבינות קשות, שאינן יוצאות מייד לשיווק כמו שאר מוצרי החלב, אלא ניתנות לאגירה. בהמשך עברה המחלקה לייצור שנתי שוטף, והפכה ממחלקה למפעל שלם, היחיד העוסק בייצור גבינות קשות מחלב בקר ומחלב צאן. ברבות השנים הרחיבה מחלבת תל יוסף את היקפי הפעילות שלה ואת מיגוון הגבינות שייצרה, וחלשה על ייצור  הגבינות הקשות בכל הארץ.
במחצית הראשונה של שנות ה-60 השקיעה תנובה מאמצים ואמצעים גדולים בפיתוח תעשיית עיבוד החלב למוצרים. סמוך למחלבה הוקם מפעל חדש היחיד מסוגו בארץ – בית חרושת לייבוש מי גבינה. יבוש מי גבינה, תוצר לוואי של תעשיית הגבינה, איפשר שימוש חוזר בנוזל כחומר למספוא ולהזנת בע”ח, ובמקביל מנע זיהום סביבתי. בהמשך החל המפעל לייצר גם אבקה מחלב כחוש, שנותרה בכמויות גדולות מתעשיית החמאה בבית החרושת. המפעל נועד לווסת קליטת עודפי חלב בעונות השפע – אבקת החלב מיוצרת בחודשי השיא של קבלת החלב, ומחליפה את החלב הטרי בתעשיית הגבינות הקשות בחודשי השפל. בשנות ה-90 קיבלה המחלבה, כמו שאר מחלבות תנובה, את תו התקן הבינלאומי 9002 ISO. עם וותק וניסיון של יותר מ-70 שנות פעילות, מחלבת תל יוסף ממשיכה לעמוד בחוד החנית של פיתוח וייצור גבינות קשות ומיוחדות עד עצם היום הזה.

בית השיטה

מפעל בית השיטה לחמוצים נמצט סמוך לקיבוץ בית השיטה הנמצא בעמק יזראעל.

בית השיטה הוא מפעל החמוצים המוביל בישראל. מאז הקמתו ב- 1938 הלך המפעל והתפתח ומותג בית השיטה הפך לשם נרדף לטיב, איכות ומגוון של חמוצים. עבודה לחברי הקיבוץ מפעל החמוצים של בית השיטה היה אחת היוזמות התעשייתיות הראשונות בעמק יזרעאל בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט. חברי הקיבוץ החליטו לא להיכנע לעונתיות בענף החקלאות והקימו מפעל אשר יוכל לספק עבודה לחברים גם בחודשים בהם היא פחות נדרשת בחקלאות. וכך, כעשר שנים לאחר שעלה קיבוץ בית השיטה על הקרקע, החלו אנשיו לשמר זיתים ולהחמיץ מלפפונים במפעל השימורים שהקימו. במשך השנים, נוספו למגוון המוצרים ירקות אחרים כגון: פלפל שיפקה, חצילים כבושים, כרוב כבוש וירקות מעורבים, במקביל להתרחבות מגוון המלפפונים החמוצים והזיתים. ב- 1998 רכשה אסם 51% ממניות המפעל ומיזגה לתוכו את הפעילות התעשייתית של חברת עסיס. משנת 2004 נמצא מפעל בית השיטה בבעלות מלאה של אסם.

גן לאומי מעיין חרוד

בין עפולה לבית שאן, על כביש 71. כעשרה ק”מ מעפולה יש לפנות לכיוון גדעונה (לעלות על הגשר). אפשרות נוספת לנסוע בכביש 675 מצומת הסרגל (התענכים) לצומת נבות ולאחר קילומטר נוסף לפנות למעיין חרוד.

מעיין חרוד נובע במערה בצלע הגלבוע. המערה נקראת מערת גדעון על שמו של השופט המקראי שאסף לכאן את לוחמיו כדי להילחם במדיינים. מי המעיין זורמים בפלג צלול לתוך בריכת שכשוך גדולה ולעוד פלגים הזורמים במרחבי הגן הלאומי. בעבר יצר המעיין ביצה ופלג שמימיו זרמו לנחל חרוד, ומי המעיין הוזרמו באמה לשתי טחנות קמח. שרידי האמה נראים בגן הלאומי ושרידי שתי טחנות הקמח נמצאות מחוצה לו.