המטוס
מָטוֹס או אווירון הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.
מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.
המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-17 בדצמבר 1903 ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.[1] אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דמון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי, וגלן קרטיס האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה לחץ לסרטון
אטימולוגיה
ב–1907 פרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו השקפה ידיעה על הקמת צי מטוסים צרפתי ראשון. בידיעה זו חידש את הצירוף “ספינת אוויר” של נחום סוקולוב וקבע את המונח “ספינת האוויר המתיישרת” כתרגום השם הצרפתי באותו הזמן aéroplane. השם הצרפתי שונה עד מהרה ל-avion בעקבות המילה הלטינית לציפור avis ובעקבות כך חידש אליעזר או בנו איתמר בן-אב”י את המילה העברית ל”אווירון”.
מטעמים שונים התנגד חיים נחמן ביאליק למילה, וב-1928 הציע בוועד ללשון העברי את המילה “מטוס”, את המפעיל כ”טייס” ואת הפעולה כ”טיסה” לפי המילה היחידאית “כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל” (איוב ט 26). כיום שתי מילים מקובלות בעברית אם כי לפעמים מבדילים בין כלי טיס קטן אווירון על שום הסיומת המקטינה -ון ומטוס לכלי טיס גדול.
בנטייה הופך הקמץ לשווא: מְטוסים, מְטוס-קְרב (לעומת: מַסּוֹק-מַסּוקים).
שימושים
מטוסים משמשים את האוכלוסייה האזרחית לתחבורה, ולהעברת מטען ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. בנוסף לכך משמשים מטוסים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג אוויר, לכיבוי אש (בעיקר בשריפות יער), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים), ואף כתחביב ספורט.
במסגרת הצבאית משמשים המטוסים להפצצה, תקיפה, יירוט מטוסי אויב, תובלת מטענים וכוחות, איסוף מודיעין ואף לוחמה אלקטרונית.
בין סוגי המטוסים: מטוס נוסעים, מטוס מטען, מטוס ריסוס, מטוס אמפיבי, מטוס תובלה, מטוס קרב ומפציץ. קיים סוג נוסף בשם אקרנופלן שאינו נחשב לגמרי כמטוס לכל דבר. אם מחשיבים אותו כמטוס, פרט אחד שלו הוא המטוס הגדול ביותר בעולם.
מבנה המטוס לחץ לסרטון
- גוף המטוס(אנ’) – המכיל את אנשי הצוות, המטען, הדלק, הנוסעים והמערכת האוויונית של המטוס.
- כנפיים – המספקות את עיקר העילוי. כיום הדלק נמצא בגחון. לעתים המנועים נישאים עליהם ובמטוסי קרב נישא עליהן גם רוב החימוש.
- ערך מורחב – כנף (תעופה)
- מערכת היגוי – כוללת לרוב הגה גובה (שולט על התנועה במישור העלרוד), הגה כיוון (סבסוב) ומאזנות (גלגול).
- ערך מורחב – מערכת בקרת טיסה
- כני נסע – אלו הן המערכות הנושאות את המטוס בעודו על הקרקע, מכילות את הגלגלים ומשמשות לבלימת זעזועים בנחיתה.
- ערך מורחב – כן נסע
- מנוע – המספק את הכח להנעת המטוס ולעתים גם ליצירת עילוי. במטוסים קלים נפוץ השימוש במנועי בוכנה, מטוסים כבדים יותר או מטוסים צבאיים משתמשים לרוב במנועי סילון
עקרונות הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על המטוס פועלים ארבעה כוחות:
גרר – התנגדות האוויר למעבר גוף כלי הטיס דרכו, בכיוון המנוגד לכיוון תנועת הכלי.
דחף – תגובת האוויר לפעולת מנוע המטוס. פעולת המנוע גורמת לדחיפת האוויר לאחור (באמצעות להבי מדחף או יניקה באמצעותמניפה במטוס סילון), ובתגובה, כלי הטיס נדחף קדימה.
כח המשיכה או כבידה – פעולת כדור הארץ על כלי הטיס כלפי מטה, בכיוון מרכזו.
עילוי – כוח המתפתח בעיקר על כנפיו של כלי הטיס, בשל מבנן המיוחד. מבנה זה גורם להפרש לחצים בין המשטחים התחתונים של הכנפיים לבין משטחיהם העליונים, וכתוצאה מכך, לכוח כלפי מעלה.
היסטוריית המטוס
מכונית מעופפת
https://www.youtube.com/watch?v=L0hXsIrvdmw&t=26s פופ אפ המכונית המעופפת של אירבוס תמריא מעיר לעיר תיסע לעבודה ותתחבר לקו רכבת כדי לעבור מארץ לארץ
Published: Dec 30, 2017
Latest Revision: Dec 31, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-400824
Copyright © 2017