יום מלא שעמום בחייו של סמי הסנאי

                                  יום מלא שעמום בחייו של סמי הסנאי  

סמי הסנאי ישב אחר הצהריים בבית ולא עשה דבר עד שחש שעמום נורא. הוא הוציא

מפיו פיהוק ענק ואמר לאמו

הסנאית כשפיו קפוץ מחמיצות :”משעמם לי אמא! נורא נורא משעמם לי!

מה עם שעורי הבית להיום?

לא היו. המורה לא הגיעה. היתה מחליפה וכבר סיימתי את כל שיעורי הבית שהיא נתנה

בכיתה.

אוקיי! ומה עם כל המכשירים שאספת בחדר בערימה. כבר לא מעניין אותך לבדוק ולחקור

אותם? אולי תלך לפחות לעשות בהם סדר, קצת לנקות את החדר שלך?

אהמממ.. אין לי חשק לזה היום. אלך לשאול את סופי. אולי לה יש רעיון טוב והיא תסכים

שנעשה משהו נחמד יחד.

סופי אחותך לא נמצאת בחדרה, מתוק. היא לקחה את כל הספרים המושאלים חזרה

לספריה כדי להחליף אותם.

אוףףף!! ענה הסנאי. אלך לביתו של הארנב,לראות מה הוא עושה היום. אולי לו יהיה

רעיון ונבלה קצת בכיף יחד ויצא לחפש את הארנב.הוא מצא את הארנב שוכב בערסל

שבחצר ביתו מזמזם לו בכיף. הי, באני! מה אתה עושה?

אולי יש לך רעיון למשהו כיפי שנוכל לעשות יחד?

לא תודה ענה באני הארנב. היום אני סתם שוכב בערסל ונחמד לי. אבל אתה מוזמן

להצטרף אם אתה רוצה. יש המון מקום בערסל.

לא תודה ענה סמי הסנאי. בא לי לעשות משהו כיפי באמת. להתנדנד בערסל זה לא כזה

כיף. אלך לשאול את מימי החתולה. אולי היא תמצא רעיון מגניב למשהו שנוכל לעשות

יחד והמשיך לצעוד בשביל אל ביתה של מימי.

טוק טוק דפק סמי על דלת ביתה של מימי. נינה אמה של מימי פתחה את הדלת בשמחה.

אוההה טוב שבאת אמרה נינה לסמי. מימי נמצאת בחדרה. היא ממש קיוותה שמישהו יגיע.

לך אליה , אני מיד מביאה לכם שתיה קרה. חם מאוד בחוץ.

סמי שהיה כבן בבית בביתה של מימי  שהיתה מאז ומתמיד חברתו הטובה, שפשף את

רגליו על השטיח הצבעוני שעמד בכניסה ונכנס.

מימי שכבה במיטה כשרגלה מונחת על כרית ענקית.

את מתרגלת יוגה שאל סמי את מימי. הייתי רוצה ענתה מימי. אני מאוד אוהבת לתרגל

יוגה אבל לא על המיטה ודאי שלא עכשיו. נקעתי את הרגל בחזרה מבית הספר והרופא

הורה לי לא לאמץ את הרגל בימים הקרובים אלא לתת לה לנוח כשהיא מורמת.

אוי.. איך זה קרה? שאל סמי בדאגה.

לא שמתי לב וכשבאתי לחצות, מעדתי מהמדרכה. מזל שהמכונית שעמדה ברמזור

חיכתה בסבלנות ושאיזה שוטר שעמד שם פשוט הרים אותי והעביר אותי לצד השני של

הכביש. שם הוא התקשר אל אמא וביקש שתבוא לקחת אותי הביתה.

או הה. אני מצטער לשמוע! בכלל לא שמעתי שזה קרה אמר סמי.

לא נורא, הכל בסדר אמרה מימי. הכל בסדר. להבא אזהר כשאני יורדת מהמדרכה וגם

אתה. טוב שבאת. התגעגעתי אליך.

משעמם לי נורא היום מימי, אמר סמי. יש לך רעיון למשהו כיפי שנוכל לעשות יחד.

כן. בהחלט! רוצה להרכיב פאזלים. זה מה שעשיתי ממש לפני שהגעת וזה מה זה נחמד

לי.

אה.. לא משנה. אני בכלל לא אוהב להרכיב פאזלים. אשב איתך קצת ואחזור הביתה.

סמי ישב ושאל את מימי כל מיני שאלות כמו : איך היא תבוא לבית הספר עם רגל פצועה

ואם היא תצליח שוב ללכת אחרי שהיא תתן לרגל לנוח כפי שהורה לה הרופא .

הוא גם שתה מהשתיה שאמא של מימי הגישה, נשאר שם עוד קצת וקם. אוקיי מימי, אני מאחל

לך שהרגל הפצועה שלך תחלים במהרה ושמהר מאוד נוכל להמשיך ולעשות דברים

כיפיים יחד. את המשיכי לנוח. אני אלך עכשיו הביתה.

באסה! אמר לעצמו סמי בדרכו חזרה הביתה. לאף אחד לא היה רעיון למשהו כיפי

שאפשר לעשות. נורא נורא משעמם היום. כשהוא הגיע הביתה, הוא מלמל הי חטוף

בפנים חמוצות ומיד נכנס לחדר. הוא גרר את עצמו אל אל הכסא הצמוד לשולחן הכתיבה

והתיישב. הרדיו הקטן שאבא התכוון לזרוק בשבוע שעבר עמד על השולחן. סמי הסתכל

על הרדיו ונדמה היה לו שהרדיו הסתכל עליו חזרה בשעמום. הוא קרב אותו אליו ומוצף

רחמים עצמיים הוא לקח את המברג הקטן שסבא נתן לו והחל לחזק ברגים ולסובב

כפתורים. כך המשיך ועשה עד שלפתע נשמע ניגון חלש. הנגון היה חלש אומנם אך קרוב.

היי, מאיפה זה מגיע הרהר בינו לבין עצמו. זה נשמע ממש ממש קרוב.הוא הסתכל לצדדים

בעיניים פקוחות כדי לראות מהיכן מגיע הנגון ומבלי להתכוון נגע באחד הכפתורים של

הרדיו והנגון התחזק.

היי, תיקנתי את הרדיו צעק בשמחה. אימוש ראי, תיקנתי את הרדיו המקולקל שאבוש

התכוון לזרוק.

כל הכבוד אמרה אמא! ועכשיו כבר לא משעמם לך!

לא . לא. לא משעמם לי יותר הוא ענה בשירה. עכשיו כבר כיף לי. הצלתי את הרדיו הזה

אמר כשהוא בעצם שר. עכשיו אקשור לו סרט ואתן אותו מתנה למימי. אמא, תני לי סרט

צבעוני כזה שיש לך במטבח, בבקשה. אמא הוציאה את פקעת הסרטים והוציאה סרט

אחד ורוד ומבריק מתוכה.

הנה קח לך סרט לקשור למתנה של מימי  היא אמרה בחיוך. סמי לקח את הסרט, רץ

לחדר, קשר את הסרט בקשירת פרפר יפה ויצא בריצה אל ביתה של מימי חברתו

החתולה כולו שמח וכבר לא משועמם, עם הרדיו המתוקן בידיו.

אחריות