ערב הוקרה

אירוע ההוקרה “איש ואישה בחדר השני – נשים למען היצירה העברית” התקיים לזכר הסופרת נחמה פוחצ’בסקי (נפ”ש) בבית הסופר שבתל אביב ב-23 במרץ.
באירוע יחולקו תעודות הוקרה מטעם אגודת הסופרים העברים וקרן העמותה ע”ש נחמה פוחצ’בסקי (נפ”ש) ומיכל פוחצ’בסקי לחמש יוצרות על פועלן למען היצירה העברית:
ניצה אורן, בינה ברזל, ריקה ברקוביץ, נילי דגן ויהודית מליק-שירן.

העמותה ע”ש נחמה פוחצ’בסקי ובעלה מיכל פוחצ’בסקי הוקמה על ידי הנינים של בני הזוג, ד”ר אורה עשהאל ועו”ד עצמון יניב. בשנת 2004, 70 שנה אחרי מותה של נפ”ש, הוציאה העמותה מגניזתו, את הרומן שלה, “במדרון”, שהוא הרומן הארצישראלי הראשון פרי עטה של סופרת עברייה. העמותה פועלת בשיתוף הוועדה לספרות ומגדר באגודת הסופרים העברים למתן הוקרה לנשים שיצירתן תורמת לספרות, ללשון ולחברה העברית.

נחמה פוחצ’בסקי (1934-1869), איכרה בת העלייה הראשונה, הייתה הסופרת הארצישראלית הראשונה ואחת הסופרז’יסטיות הבולטות שפעלו בארץ. היא נולדה בבריסק שבליטא (כיום בבלרוס), ובנעוריה התכתבה עם המשורר יהודה לייב גורדון, שכתביו השפיעו עליה עמוקות, ושלחה אליו משיריה. בשנת 1889 נישאה ליחיאל מיכל פוחצ’בסקי, ועלתה עמו לארץ ישראל כשנשלח למושבות היהודיות כמדריך חקלאי מטעם הברון רוטשילד. במושבה ראשון לציון, שם התגוררו, עבדה ברפת ובלול, בכרם ובגינת הירק, וביתם שימש מקום מפגש תרבותי לצעירי המושבה ולסופרים עברים. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים, אך שניים מהם מתו ממלריה.
בימים ההם נודעה נחמה פוחצ’בסקי כאשת ציבור שפעלה ללא לאות להנחלת הלשון העברית, למען העבודה העברית ולשוויון זכויות לנשים. היא הקימה את חברת “לינת צדק” שנועדה להלנה של עוברי אורח ופועלים עניים ובהמשך התפתחה לחברת סעד לנזקקים וחולים. כמו כן יסדה את אגודת דבורה ללימודי עברית לנשים. ב-1909, כאשר הגיעו משפחות של יוצאי תימן לראשון לציון, סייעה להם להתאקלם והייתה אשת אמונם.

עם קבלת זכות הבחירה לנשים נבחרה ב-1919, ברוב קולות, לראשות ועד המושבה ראשון לציון. ואולם היא העבירה את התפקיד לידיים אחרות וכיהנה כחברת ועד במושבה. בבחירות ל”כנסת ישראל” ב-1920 נבחרה כאחת מחמש הצירות של רשימת אגודות הנשים.
בצד עבודתה במשק ופעילותה הציבורית התמידה בכתיבת מאמרים בענייני ציבור וסיפורים ורשימות מחיי הארץ תחת שם העט נפ”ש (כלומר, נחמה פיינשטיין, שם נעוריה). בניגוד לפעילותה הפוליטית, כתיבתה הייתה מלנכולית. היא מתארת בדרך כלל נשים מדוכאות וסיפוריה הסתיימו לרוב במוות, בריחה או השלמה עם הגורל. סיפוריה כונו תבוסתניים בפי מבקריה, אך אפשר לראות בהם גם ביקורת פמיניסטית נוקבת על מצבן של הנשים ביישוב. קובץ סיפוריה “ביהודה החדשה” עוסק באישה המזרחית, ובפרט התימנייה, המוצגת כקורבן וכאובייקט של הגבר, ואילו הקובץ “בכפר ובעבודה” מתמקד בנשים אשכנזיות משכילות המדוכאות אף הן על ידי גברים.

בכתבה מאת צפי סער, שפורסמה החודש בעיתון “הארץ” (7.3.15), נפתרת תעלומה הקשורה לנחמה פוחצ’בסקי. פרופ’ משה בהר, היסטוריון באוניברסיטת מנצ’סטר, נתקל בסיפור “פלורה ספורטו” שבמרכזו אישה יהודייה ממוצא ספרדי המתגוררת עם בעלה פריסיאדו ב”מושבה אשכנזית”. הסיפור התפרסם ב-1914 בעיתון הספרדי-מזרחי “חרות” שראה אור בארץ ישראל. על הסיפור חתומה “נ’ בת צבי”, שם עט. באיחור של 100 שנה מתברר כעת, מעל לכל ספק, שאת הסיפור כתבה נחמה פוחצ’בסקי. חוקרי ספרות רואים בו את הסיפור הפמיניסטי המזרחי הראשון שנכתב בארץ ישראל.

אירוע ההוקרה לזכרה של נחמה פוחצ’בסקי התקיים ביום שני, אור ליום ד’ בניסן תשע”ה, 23 במרץ 2015. הכתובת: בית הסופר, רחוב קפלן 6, תל אביב. בשעה 19:30 התכנסות וכיבוד, ובשעה 20:00 התחלת האירוע. חלוקת התעודות תהיה במעמד הרצל חקק, יו”ר אגודת הסופרים העברים. הכניסה חופשית.

יהודית מליק-שירן

תעודת הוקרה זו ניתנת לגב’ יהודית מליק שירן, משוררת, סופרת, מבקרת, עורכת, אשת חינוך, שדרנית רדיו, מו”לית ועוד שיוזמת, מפיקה ומובילה פרויקטים למען הקהילה ברחבי הארץ ובמרכז לכתיבה יוצרת ע”ש חיים ושושנה מליק בחולון. אנו מוקירים את פעילותה הספרותית למען ילדים באזורי מצוקה ובעתות משבר, באמצעות תרפיה, סדנאות, , עידוד כתיבה,
במה ליצירתם ועוד. במיזמים אחרים יהודית מקדמת משוררים וסופרים.
ביצירתה החודרת ללב ובפעילותה הנדיבה היא השראה לכולנו. על כך ראינו זכות להעניק לה תעודת הוקרה זו.