אחת מארבע מצוות פורים היא מצוות משתה ושמחה.

השמחה בפורים היא שמחה מתוך הודיה על הנסים והנפלאות שעשה לנו

ה ‘בימי מרדכי ואסתר.

ביום שבו תכננו אויבי היהודים להרגם,

“(אסתר ט ‘, א):

גזירת המן הרשע התבטלה והיהודים ניצחו את אויביהם.

 המן ובניו נתלו,

מרדכי היהודי קיבל במקומו את טבעת המלך,

והחודש הפך “מיגון (מצער)לשמחה ומאבל ליום טוב” (אסתר ט, כב)

יָגוֹן – מילון עברי עברי

היהודים שחיו במדינות המלך אחשורוש חגגו את הצלתם במשתה ובשמחה,

כמו שנכתב במגילה:

 “ובכל מדינה ומדינה… מקום אשר דבר המלך ודתו

מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב” (אסתר ח, יז).

חכמי אותו דור קבעו להמשיך ולקיים את חגיגות הפורים גם בדורות

הבאים: “לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו

ומתנות לאביונים” (אסתר ט כב).

כיצד שמחים? ומהי עיקר השמחה?

לאורך כל חג הפורים מרבים לשמוח בשירה ובריקודים,

אך עיקר השמחה היא בסעודת פורים.

 ביום החג עורכים סעודה חגיגית עם בני משפחה

וחברים, ובה אוכלים מאכלים טובים, שותים יין ואומרים דברי תורה.

בגמרא נאמר: “מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” (מגילה ז, עב)

כלומר: חייב אדם לשתות יין בפורים

עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.

לְהַבְחִין –

1. שם לב.  “השוטר הבחין ברכב החשוד והחל במרדף אחריו.”

עם זאת, חכמים אומרים כי יש לשתות רק מעט יותר מהכמות שרגילים לשתות

 בדרך כלל, אך במידה כזו שלא תפריע להתנהג כראוי.

מכל מקום, ילדים בוודאי אינם חייבים בשתיית יין.

מדוע דווקא בפורים יש מצווה לשתות יין?

הנסים שנעשו לעם ישראל בפורים, קשורים ליין.

 המלכה ושתי גורשה (סילקו אותה ) ממלכותה במשתה יין,

ובמקומה באה אסתר המלכה.

גם המלך אחשורוש ביטל את מזימת (רעיון רע של ) המן לאחר משתה היין עם אסתר.