Prof. Rosenberg meets Author Mel – The exhibition book

When I first came to HIT in Holon, almost four years ago, I met Michal Chill, the head librarian of the college.

Michal is a lawyer, a philosopher, and a great jazz singer so we had lots to talk and sing about. 

One of the things we discussed was the future of books. Should we have a huge, old fashioned library when books are becoming increasingly digital? And eminently searchable?

One of the clever things that Michal did was to turn the library into an experience. She ordered beanbags and built a meditation room. She installed a green tree right in the middle of the library. She added installations.

And she began to curate exhibitions. 

About half a year ago, Michal decided to curate an exhibition that would look at the future of books, in a variety of formats. 

She chose to look at children’s books. 

She chose MY children’s books. 

Needless to say, I was very excited.

My stories have appeared in bottles, 

in films, 

as illustrated e-books, and even as scratch-n-sniff paper books. So perhaps this was a good choice. 

Then she had another of her wacky ideas. “We will build a giant clothesline in the library, and hang the books just like giant cotton sheets, together with children’s clothing”. 

Hagai built a giant clothesline. We asked the illustrators of the books to design giant sheets depicting each of the ten stories in the exhibition. 

It was all prepared while I was abroad. When I came back I had a lovely surprise. My books were hanging all over the place. 

The clothes hanging from the line aren’t just regular clothes. They have QR codes, leading to videos in which Michal narrates the various stories. 

There are books that you can smell. There are even books in tiny bottles. 

Shlomit Cohen-Assif, a famous writer and poet, talked about writing from the child within you. 

My wife, poet Shulamit Sapir-Nevo read some of her lovely poetry dealing with our family. 

And Michal sang a few jazz standards with me and the boys. 

Friends wrote nice things to me in the little book that Michal prepared. 

פרופסור רוזנברג והסופר מל – 

סיפורים באדרת שנראית קצת אחרת

שתפו אותנו בחוויה שלכם

פרופ’ מל, סופר יקר, אוהב המילה הכתובה,

תערוכה לבבית מחממת את עמודי האור של ילדותי,

איזה עונג, חוויה של הנאה.

תודה לנגיעות הקסומות של ילדותי.

באהבה רבה, יהודית מליק-שירן.

19.3.15

בס”ד

מל היקר, מאוד שמחתי להכיר אותך, אישיות נדירה, טובה ואהובה.

ראיתי את הסרטונים שאתה מקריא את הסיפורים שלך, איזה תענוג זה,

אתה שחקן מעולה, פרט לכל המעלות האחרות שלך.

בהצלחה רבה גם בהמשך.

מעריכה אותך מאוד ואוהבת את ספריך ואת פעולותיך למעל הכלל.

תודה רבה מל!!!

בלה יפרה

Dear Mel,

איזו תערוכה מקסימה,

שמראה את האישיות התוססת שלך.

תמשיך ותצליח ואל תוותר!

ממני, לוטם

Mel,

First of all, congratulations on your exhibition.

Everything looks great.

I think you know I hold a special place in my heart for you.

Thank you for everything you’ve done for me.

Here’s to many more years fo friendship, admiration and making dreams come true.

Dana דנה

מל היקר!

ראשית, אגלה לך סוד: אתה הסופר האהוב על הבן שלי, עילאי המתוק, בן 3.5.

אני רוצה שתדע שד”ר קוקוריקו הוא אורח קבוע אצלנו כל ערב וגם הדרקון מהכפר שליד הנהר לא פעם מצטרף…

אז תודה לך על רגעי קסם של קריאה מהנה וחווייתית.

מאחלת לך שתמיד תהיה יצירתי, ססגוני, פורח ושמח.

אוהבת

לימור הרמולין-סבן

למל היקר

אותך הכרתי בתור מרצה בקורס של מוזיקה של שנות ה-60′.

בהתחלה חשבתי שזה יהיה עוד קורס ועוד איזה 2 נקודות זכות.

גיליתי קורס כייפי, שמח,

עם מרצה שאכפת לו מהסטודנטים ומשקיע בכולם.

על זה יש לי להגיד לך המון תודה.

עובדה שניצלתי לקחת כל קורס שלימדת.

בהצלחה בכל מה שתעשה,

אם זה בכתיבה, בהמצאות

ובעיקר בלעשות טוב לסביבה.

ממני,

רעות בכר

Mel,

I think you’re a very special person…

and a friend.

Love u

Evi

מל היקר,

טוב להישאר ילד ולכתוב סיפורים לחברים.

הרי אתה יודע שהסיפור הוא העיקר ולא העובדות,

ולספר אתה יודע הכי טוב.

רוצים עוד סיפורים.

דרורה ודידי ורדי

!!מל היקר

אתה עושה לאנשים טוב

ואני רואה שאתה גם יודע לשמח אותם,

אז תמשיך בדרך הזאת

כי מה צריך בן אדם אם לא להיות ילד שמח!!

בהצלחה,

אילן

מל המקסים והכישרוני

היכולת שלך לשלב אקדמיה ברמה הגבוהה ביותר

עם ספרות ומוסיקה

שאותם אתה עושה ומפיק ברמה מצוינת

ובסוף להסתכל לכולם בגובה העיניים

ולוודא שנהנים מחייכים ומפיקים אלת המירב מכל העולמות המטאפוריות הפיזיות והווירטואליות,

בכשרונך כי רב אתה מצליח לסקרן אותנו להוציא את הטוב מעצמנו

שמחתי מאוד להכירך

ונדמה שזו כבר מעבר לראשיתה של ידידות מופלאה.

המשך להנעים לנו את החיים

ג’קי בריי

עם עובד

מל יקירי, 

כבר שנים לא מעטות שאני חוזה בהתפתחות קריירת הכתיבה שלך,

ומתפעל בכל פעם מחדש מהשיאים החדשים,

מהחדשנות, מהיצירתיות ומהיכולת להמציא כל פעם מחדש.

הפעם התעלית מעל עצמך,

בעזרה היצירתית של צוות מאיירים מוכשר

ובתמיכה של מיכל חיל

והצגת תערוכה מגוונת המסכמת את ספריך שנכתבו עד כה

ומציגה אותם באופן חדשני במיוחד.

התפעלתי ואמשיך להתפעל – המשך כך!

אלון

מל, מל, מל!!!

איזה יופי שאפשרת לי לעשות פסק מהמירוץ ולהינות מפירות של יצירה.

דמיון, צבע, תום ועומק אי שם בלב ובראש…

כיף להינות מהיצירות הנפלאות שלך ומההזדמנות להיות שותפה להם.

והכל מתובל במוסיקה נפלאה…

שגם היא מרגשת והיא חלק בלתי נפרד ממך ומכולנו.

אז מל יקירי מחכה למפגשים הבאים ולהמשיך וליהנות מהיצירות שלך

באהבה, טלי

מל יקר

כמו כל דבר שאתה עושה

יצרת תערוכה יצירתית,

מרגשת ומלאת שמחת חיים

וכל זה מתוך שותפות מלאה

עם מיכל וחברות אמתית.

כמו בכל הדברים הנפלאים שאתה עושה

גם כאן ניכרת האהבה הרבה

אותה אתה משקיע בכל דבר.

נשיקות

יפעת

מל היקר,

זכות גדולה לנו להכירך, לבלות במחיצתך.

להינות מחברתך, מקולך, מיצירתך ומהמצאותיך.

כמובן מנגינתך, והכי חשוב מזוגתך היקרה שולי.

אוהבים אהבה גדולה,

אורן, יונית ואלמוג

אש-שגיא

19.3.2015

לבוס הכי מוכשר בעולם!

מרגש לראות את כל הספרים שלך בתערוכה שהיא רק שלך!

כן ירבו הספרים, וכן ירבו התערוכות,

תמשיך לשמח את העולם בספרים ובסיפורים המדליקים שלך,

במוזיקה ובשירה הנעימה שלך ובמיזמים הנפלאים שאתה בורא.

כיף גדול לעבוד אצלך.

מיקי

Walking into a well lit library,

I assumed the position of fear!

People plenty strolling up and down,

talking casually to one another.and care!

A performance staggering my emotion but I leave intact.

A lovely set up and a great way to make a mark!

Guy Dazin, Moshe Dazin, Victoria Dazin

למל, 

האיש והאגדה

שיוצר סיפורים

ומאייר את החיים

לקוראים וליוצרים

תודה

אמנון יוגד

Here are the kind words that Shlomit Cohen-Assif said at the opening of the exhibition. Alas, they are in Hebrew. On the other hand, I promise to get them translated. 

דברי שלומית כהן אסיף, על מל רוזנברג בתערוכה:

“אני כותב משום שאני כימאי. המקצוע הזה סיפק לי את החומר הראשוני, את הליבה שאליה אני מצרף את הדברים.”

אמר הסופר פרימו לוי עם הוצאת ספרו “הזהו אדם?”

משפטים אלה יכלו להיכתב גם על ידי הפרופ’ מל רוזנברג, שיודע היטב: גם הכימיה, גם הביולוגיה וגם הספרות הן סוד הצרופים.

הכול קשור בכול, הכול ניזון מן הכול.

הדברים לא מתהווים בחלל ריק, יש יניקה הדדית ויש סימביוזה, אין מדע בלי דימיון ויצירתיות. ואין דמיון בלי התבוננות בפלאי העולם.

ג’ול ורן הגיע לירח לפני ניל אמרסטרונג.

לואיס קרול יכול היה ליצור ספר עמוק כמו “עליסה בארץ הפלאות”, בזכות ההיגיון המתמטי שלו.

מל יכול היה להבין תופעות ביולוגיות שאחרים לא הבינו בזכות החשיבה המקורית שלו ובזכות מוטת הכנפיים שלו.

מל קיים את ההבטחה לילדים:

מה שהתחיל בחיידקים הפך למסע ספרותי שחוגגים בו: צפרדעים, קיפוד, צבוע, קנגורו, דב, פיל ומכשפה, בשביל האיזון גם פיות. כולם מן הדמיון. ואם הדמיון הוא אומץ, אז מל אמיץ מאד. כותב מתוך חופש וחרות.   

עכשיו הוא עושה מה שהוא רוצה, מסתבר שכדי לעשות מה שאתה באמת רוצה, עליך לעשות הרבה דברים שאינך רוצה לעשות. 

בספר אחר “הדרקון  מהכפר שליד הנהר”, הילד מיכאל חולם להיפגש עם שמשון הדרקון, כמו מר נעים הבעלים של מכולת הדרקונים.

ספר שעניינו לא רק ריח וטעם –תחום התמחותו של המדען, של הפרופסור, אלא מפגש בין שתי דמויות סקרניות: האחת  חולמת ליצור דיאלוג עם דרקון, והדרקון עצמו  סקרן לדעת מהי גלידה ומהו טעמה.

הסקרנות היא חלק בלתי נפרד מן היצירה והמעוף.

כך כותב מל בסיומה של האגדה: “היום שמשון הוא דרקון מאד מפורסם, אך חביב כתמיד. אם אמא או אבא שלכם  יודעים היכן נמצא הכפר שליד הנהר, שיקחו אתכם לשם מיד, וכשתפגשו את הדרקון המפורסם לא לשכוח למסור דרישת שלום ממני גם.”

שימו לב: הוא לא כותב: אם יקחו, אלא כשיקחו. מוכרחים לקחת אתכם לשם, לאגדה ולדמיון, וכתוב שם מיד.

לא לדחות זאת, כי הילדים ממהרים לגדול.

לו נתבקשתי לצייר את מל הייתי מציירת יצור  עם משושים רבים בראשו, משושים רוחשים בתנועה.

הייתי מציירת שתי רגליים ושתי כנפיים,

הייתי מציירת לו לב רחב.  

בסוף הייתי מציירת ילד קטן מתופף מעל ראשו,

על הילד הזה כתב מל:

“ילד מבוהל

כרוך סביב צווארי

כמו עניבה של שַבָּת.

ואני נחנק

וחרד פן יֹאבַד..”

מל יודע היטב: שספרות ילדים היא קודם כל דיאלוג עם הילד שבך ורק אחר כך דיאלוג עם הקורא.

וכך במניפה של ספריו, המבט הוא ילדי ואינו מתיילד.

מל מאמין בכוחו של הילד לפצח דברים ולהבין רבדים שונים. הוא מאמין גם בזכויות היסוד שלו.

בשיר “זכויות יסוד” כותב

“לילד שמן

יש

זכות קיום.

לילד שמן

נמוך ושמאלי

יש זכות קיום.

גם לילד שמן

נמוך ושמאלי

שקוראים לו

נבכודנצר

אליעזר

אבימלך

אליפלט

יש

זכות יקום.

זכות הקיום התגלגלה  בסוף השיר  ל”זכות יקום”

היינו הילד זכאי –לברוא עולם, לצייר עיגול ולראות את עצמו במרכזו.

ביצירה המגוונת שלו מל אינו שוכח את גם את המבוגר. עם אשתו המשוררת הנפלאה שולמית ספיר-נבו הקים את האתר: ourbookx

במה שנועדה לפרסום יצירות ספרותיות ליוצרים שמחפשים הד לשירה ולפרוזה שלהם. תוך זמן קצר הצליחו השניים להפוך את הערוץ החינמי הזה לבמה מבוקשת.

ואם לא די בעיסוקיו הרבים הנעים במעגל יחודי, אני מוסיפה עוד משהו: תרגום.

זכיתי  -מל הוא מתרגם השירה שלי, והוא עושה זאת טוב מכול מתרגם אחר. מל יודע היטב –השירה היא קודם כל מוסיקה.

ההכרות הראשונה שלי עם מל לא הייתה דרך המילים והספרות, אלא דרך הפסנתר, הסקסופון והג’אז ודרך אשתו חברתי המשוררת שולמית ספיר-נבו.

שולי את ודאי יודעת, וגם הילדים  אסיף ואדר יודעים, וגם הנכדה אריאל יודעת:

מל ניזון מן הגעגוע לילד שהיה פעם.

מה עוד יוליד הגעגוע הזה? ימים יגידו.

אסיים בשיר שלי “נשיקה בכיס”

וזו תהיה נשיקת תודה למל, לשולי – לכולכם

קח את הנשיקה

שמור אותה בכיס.

אם תלך לאיבוד

אם מישהו ירביץ

אם משהו יכעיס

יש לך נשיקה בכיס.

אם תהיה עצוב

אם דמעה של גשם

תרקוד לך על ריס

יש לך

The exhibition is still on, so if you want to see my stories hanging on a clothesline, 

or smell the dragon’s ice cream, 

please ask your parents if they know where HIT is. If they know, make them take you here right away.

Be sure to say hello to me too!!