יש מקום פה לכולם
Copyright © 2017
בבוקר יום שבת, כשכולם היו עדין ישנים,
שמעה סופי מכיוון המטבח – קולות מוזרים.
2
החליטה סופי לרדת לאט, לאט במדרגות ,
כדי לבדוק מה מקור הרעשים והנקישות המוזרות…
4
הביטה סופי ימינה, הציצה סופי שמאלה ולא ראתה דבר.
עמדה במקומה, לא זזה ושוב שמעה את אותו הרעש המוזר,
שוב אותה נקישה, הפעם מכיוון דלת הכניסה.
6
סופי החליטה לפתוח את הדלת,
ליבה פעם בחוזקה.
היא הושיטה את ידה וסובבה את ידית הדלת בזהירות רבה.
מוזר מאחורי הדלת היה מונח לו שם הר!
https://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=osnEGXT3SvQ
8
הר???
זה מוזר!!!
פתחה את הדלת לרווחה וגילתה…
כי ההר המוזר הוא פשוט פיל לכל דבר!!!
10
בקצה החדק קשור לו בסרט, פתק מגולגל והפיל נראה לו מעט מבולבל…
12
בפתק היה כתוב בכתב קצת מסורבל:
“יוצא לטייל בעולם הגדול,
תשמרי לי עליו יותר מכל,
אחזור בעוד שנתיים או שלוש,
הוא אוהב לעבוד בגינה,
לאכול המון עלים ומידי פעם גם ליטוף בקצה הראש,
תודה”.
14
סופי הביטה ימינה,
הביטה גם שמאלה,
קראה שוב את הפתק ולא האמינה!
פיל?
קיבלתי פיל במתנה?
איך אספר זאת לכל המשפחה?
16
סופי את הפיל הכניסה למטבח פנימה,
הסתובבה ומולה פתאום ראתה את אמא…
אהההה צעקה אמא,
.את ראשה תפסה והתעלפה!
18
אבא בריצה ירד מחדר השינה,
את אמא ראה מעולפת על הריצפה,
את הפיל עומד במטבח ממש בכניסה
ואת סופי אוחזת בראשה,
ובצעקה שאל:
“מה לעזעזל פה קורה? האם זה אמיתי מה שאני רואה?”
20
סופי אמרה:
“אבא, אמא, רגע, בלי בהלה! קיבלתי מתנה בטוח שתצמח מזה טובה גדולה!” וחייכה.
אבא הביט היישר לתוך עינייה הגדולות של סופי ואמר:
“הטובה היחידה היא שהפיל ישאר לבדו, בחוץ, בגינה!”
והלך להרגיע את אמא שהיתה בהתקף חרדה.
22
סופי יצאה יחד עם הפיל אל הגינה,
ליטפה את ראשו ואמרה בלחישה:
“אל דאגה בסוף כולם יקבלו אותך אלינו למשפחה”
24
כעבור שעה סופי יצאה לבדוק מה שלום המתנה,
לראות אם חסר לו דבר מה,
לתת לו משהו קטן לאכול
ולחשוב יחד על עצה.
26
היא לא האמינה למראה עינייה,
הוא ישב שם עם פרח בקצה החדק והיה נראה מאושר.
הגינה היתה נקייה ומסודרת,
, במקום היה מונח כל דבר.
העלים שנשרו מהעץ נעלמו,
הפרחים בגינה הושקו
והספסלים במקומם עמדו.
28
אמא!!! אבא!!!!
קראה סופי בחוזקה!!!
בואו וראו מה פה קרה”!!!
איך נוכל לומר למשהו כל כך חמוד, שלא יוכל להיות חלק מאיתנו, חלק מהמשפחה”.
אמא ואבא הביטו אחד בשנייה ואז הביטו על סופי בחזרה ואמרו:
“אבל אהובה, אין לנו בבית מקום לכזו מתנה!”
30
“זה לא גודל הבית שצריך להשפיע,
זה רוחב הלב שיחליט ויכריע”
אמרה סופי ודמעות בעינייה,
כל מה שאני מבקשת זה לנסות ולראות,
אם יחד נוכל לחיות,
לתת לכולנו הזדמנות ללמוד ולהכיר ולבנות פה חברות
שתימשך לאורך שנים שנחייה יחד לאורך ימים.
32
אמא ואבא הביטו אחד בשנייה, וחייכו אל סופי בחזרה
ואמרו:”אהובה יקרה זו הולכת להיות הרפתקה מדהימה,
יחד נפתח את הלב והבית, אפילו אם גודלו קטן כזית,
נלמד לחיות יחד בשלווה גם אם לפעמים תפרוץ כאן מלחמה.
הכניסי אותו פנימה אל המטבח, נשתה יחד תה עם עוגיות, הוא בטח ישמח”
סופי קפצה מאושר ושמחה ואת מה שעוד קרה….תוכלו לקרוא בספר הבא!
34
Published: Dec 4, 2017
Latest Revision: Dec 4, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-391279
Copyright © 2017
Skip to content