תיאודור במלחמת האזרחים

מגישים: נועם ג’אן ואיתן שרמן

ריעד=שוקה

מוסטפה=יאנקו
אחמד=מספר

תיאודור

בחרנו את תיאודור כי חשבנו שהסיפור יהיה הרבה יותר מעניין ומיוחד מנקודת מבט של של בעל חיים ולא דווקא ממבט של בן אדם.

בדרך זו אפשר לחוות את הסיפור בצורה שונה מאוד שסיפור רגיל ולגלות דברים שאף פעם לא חשבנו עליהם בכלל, כמו למשל לנסות לחשוב מה החיות שלנו מרגישות במצבים מסוימים, למשל כשיש אזעקה מה הם מרגישים.

שלום אני תיאודור תוכי שאבד את דרכו והגעתי לסוריה שהגעתי למדינה הזאת לא הכרתי את הדברים האלה ממבט מלמעלה ראיתי אנשים עם רובים מובילים אנשים למכונית גדולה עניין אותי לאן הלכו האנשים אז עקבתי אחרי המשאית  לאחר מכן ראיתי ילד נכה על כיסא גלגלים שקראו לו מוסטפה הוא היה נראה ילד נחמד אז ניגשתי אליו והוא אמר לי אנחנו ניהיה חברים טובים לנצח.

באותו ערב אמר לי מוסטפה שמחר אנחנו הולכים לטייל צרחתי בקול בסדר.

למחרת, הכניס אותי לכלוב ויצאנו מהבית, לאחר רבע שעה הגענו למקום שמוסטפה רצה להגיע, עץ גדול יפה, עץ אורן מוסטפה אמר לי אם אתה תהיה מרוכז אתה תוכל לראות שם תוכים.

 לפתע, שמענו קולות צחקוקים הסתובבנו וראינו שני ילדים כשהסתכלנו אליהם הם השתתקו ועמדו מולנו בלי ידיעה מה לעשות, החלטתי לקחת יוזמה ולצרוח אנ תיאודור, והם אמרו לנו אני ריעד ואני אחמד, מוסטפה אמר את שמו והם שאלו אותנו אם אתם רוצים ללכת לבריכה מחר

ענינו בחיוב כן

למחרת בבוקר יום בהיר אני ומוסטפה חיכינו לריעד ולאחמד אני הייתי בתוך הכלוב שלי כמו תמיד ומוסטפה היה עם כובע שחור עם מעיל שחור מכופתר

חיכינו לריעד ולאחמד רבע שעה ואחרי זה הלכנו לבריכה הבריכה הייתה מאוד נקייה ויפה אני נשארתי מחוץ למים עם מוסטפה כי מוסטפה על כיסא גלגלים בזמן שהם נהנו בבריכה השפריצו עלינו מים אחרי כמה דקות הלכנו לקנות ארטיקים מוסטפה קנה ארטיק אננס ריעד ארטיק דובדבן ואחמד ארטיק קולה .

אחרי שסיימנו את הארטיקים התחלנו לצעוד הביתה פעם אחת ריעד הסיע את מוסטפה פעם אחרת אחמד הסיע את מוסטפה ומשום מקום נשמע אזעקה,

נבהלתי והכלוב התחיל ליפול מרגליו מוסטפה קפא במקום ריעד התחיל להסיע את מוסטפה ואחמד לקח את הכלוב שלי והתחלנו לרוץ אחרי שני דקות של ריצה לכיוון הבית ראינו מקלט שכונתי רצנו לכיוון המקלט ונכנסנו פנימה.

מבפנים שמענו את ההפצצות וזה היה בערך שעה ארוכה ומוסטפה כיסה את פניו עם מעילו אני נרגעתי כי ידעתי שאני במקום בטוח עכשיו והרגשתי שאני לא יכול לעזור במשהו.

אחרי כל ההפצצות נשמע שקט יצאנו לבדוק מה קורה בחוץ ולא ראינו כלום חוץ מאבק שמתעופף באוויר.

מוסטפה הסתכל בשעונו וראה שהוא מאחר הביתה כי אמו מגיעה, התחלנו לרוץ הביתה ודאגנו שאנחנו לא נספיק להגיע לפני אמו של מוסטפה,

הגענו לרחוו של מוסטפה וראינו את אמו עם מלא אנשים ושואלת אנשים שאם הם ראו את מוסטפה.

אמו של מוסטפה ראתה אותנו מרחוק ורצה אלינו וחיבקה את מוסטפה.

לרגע אמו של מוסטפה הולכת לריעד ונותנת לו סטירה, כולם היו בשוק אבל מוסטפה רצה לומר משהו אך שתק , אני התפאלתי מכיוון שכל פעם שהיה מלחמה עם ריעד הוא החזיר בחזרה אךבמקרה הזה הוא התעצבן שחק את שייניו והסתובב והלך מהמקום.

אמו של מוסטפה הורידה את כלובי וחיבקה את מוסטפה פרצה בבכי ודמעותיה זלגו על צווארו של מוסטפה.

אמו של מוסטפה הפסיקה לבכות ועזבה את מוסטפה ישר אני ומוסטפה הלכנו לבדוק מה קרה לריעד וברח מאיתנו כל פעם שהתקרבנו אליו.

רפלקציה: בזמן העבודה עבדנו ביחד עזרנו אחד לשני וכמעט לא היו בינינו חילוקי דעות.

לכל אחד היה חלק מרכזי ותפקיד בעבודה כל אחד עזר ועשה מה שהוא צריך.