חמישים גוונים של לליטה
Copyright © 2015
כמו חגיגת חרציות בדמי רקדת
באת אלי אהובי לנגן על מיתרי גופי
לטוות לי רשת בחוטי הערגה
והלכתי אחריך עד גגות התשוקה…
לטבוע בתוך עיניך הסגולות.
אמור לי אתה האיש שכבש את ליבי
איך הארת בי כמיהה מסמיקה וצוהלת
באת אלי כמו מלאך בתחפושת
ואני נרגשת כל סכריי פתחתי לך
אמור לי אתה איך חשפת סודותיי
כשניגנת לי לחן עם לב חם ושמח
והיצתת בי את חשקי בלהבות אהבה.
משהו מלהיט חושים התמזג עם החשיכה
אתה נרעדת ,לא הנחת לי עוד לדבר
לאט עוררת כל מאובני הקסם
הפחת בהם רוח חיים …
הייתי כמעין מנטרה כששוב העלית בחכתך
ידיך תלויות בחלל,נעות בין שדיי
ברצף הקיומי של האהבה
היית שוב שלי כולך,רגע מושלם כשהוא לעצמו
לאט סערו המילים ,הרכות והמחמאות המתוקות
הייתי שוב חשופה למשבים החמים של גופך
שמעתי את קול הנערי שלך
ראיתי את מבטך המצועף
כאילו הפסקת לראות מסביבך
רק חיוך נבוך ורפה הצטייר בזוית שפתיך
רק אותך ראיתי עכשיו
קופסת צבעים על גג גופי
מלאך פלאי עוגב לי לעולם .
באת אליי לארוג כיסופיי כבוהק פנינים
להשיל עורי,לאסוף תשוקתי המתפרעת
באת אליי טבעי וטהור
באת אליי עם שקדנות הרגש ופסיפס דמיון…
לראות איזה גוף יש לשפת האהבה שלי.
עתה תדלוף עם פעמוניי ואודם שפתיי
תשתה משקה של נועם מאת עינוגי הזוהר
אהיה מעמקיך,בת-יער המכשפת
כשנשיקותיך מפעימות בי תשוקה יוקדת
יש בך שלמות בלתי מופרת
המעוררת בי תשוקה נצחית
ללהב חרבך.…
השמיים תמיד שוקקים איתך
ומופתעים כמו גופי עם גופך
אפוקליפסה של ערגה
של אור והילה
הילה סגולה ומתעגלת
חיוך ירח בטרם יצלול
אל מתחת שבר ענן.
אתה הופך אותי בן-רגע
לשלהבת אש כחולה
המלחכת כל ישותי הנשית.
שאמורה הייתה לשנות את כל חוקי החיים
היא שרתה עלי ועליך בשלווה מעודנת
פתאום הייתי כמו כלי זכוכית מקריסטל
בו יצקת באדיבות את כל תכולת אונך…
ניצבת מולי כמו זקיף למשוח אותי
בתבלין הרגיש של אהבתך
שוב סערת אחרי עוד דו-שיח פלאי של אהבה
לוקח אותי למקום של אש להבות
והכל שוב התחיל לבעור אל תוכי ומתוכי
אתה דמות עולם,צולל לתהומות התשוקה
עמוק עמוק בלי להשמיץ כל רגע
ואני חשתי כמו כלואה בתוך פנטזיה מוזרה
של בשמים ולחנים כשחזותך היפה
ממשיכה לפעום בנשמתי.
זמן רב היית שרוי בעננים
ואחר כך נשפת קיטור ונינוח
כאלה דחוסים היישר אל עיניי
אתה רק חייכת בסקרנות וסיפוק
ונעטפת בתחושת הריחוף לתוך הנדנדה.
העולם סביבי מהדהד כמו היה גילוי של פיזור הנפש
איתך אני לומדת להתייצב מול חירותי
תמיד נוהרת אליך בגלגול של פיאור
ואנו הולכים יחד לאיבוד…
כדי למצוא זה את זו.
עזה מאוד התחושה הסוערת של כל הנשגב הזה
אני זוהרת כמו אל תוך מסתורין של חושים
זאת סערת רגשות רבת-אונים
המכילה את כל כולך בתוכי
סערה המשיבה נפש עד מאוד
אור פורץ החודר לתוכי
כמו הבזק של קשתות
מפעימות גופי עם גופך
עכשיו חולפים בי גלים
קטנים של תמיהה
עצם מראה גופך העירום
שולח בי טלטלת שיכרון
כמו נחשול של מים אדירים
הסוחף אותי עד מצולות הנסתר.
נעלה ונרד מבעד לאודם דמנו בכל הצבעים
אתה תתכנף פנימה ותפרוץ בי כמו גשם
תהיה לי פיוט אחד סוער של עונג מעודן…
הנה התפשטתי מול עיניך עירומה ומרוגשת
כל גופי פעור אליך כגן קסום אדמה וים
בוא אלי להשקות שורשיי שלא אהייה שלכת
אמור לי כי בודד היית הרחק מכל פלגי מימיי
כרוך גופי סביבך ומעך אותי בחישוקך
נצנח יחד באנחה כחולה מרשף הלילה
אפרוש לך כנפיי ונתעופף כאנפות ברוח
אתה תהיה נפלא יותר מכל סודות הים
ואני שיר הכי ענוג ורומנטי עלי ארץ
התחלנו לברוא יקום אחר ויותר מפואר
כששנינו אבדנו בשיכחת הלילה
אתה אחזת בי בתאוותך
לשונך ליטפה את צווארי…
שקעה בין שדיי
היית נסיך ההתעלסות האלוהית
כנפיך פרושות לראווה במלוא הדרן
עיניך העמיקו את הקירבה הפלאית ביננו
ידיך התדפקו בטירוף על שערי גני
נעלת את עצמך בתוכי על סורג ובריח
מטיח את עצמך לתוכי כמו מכונית דוהרת
ומרחת עלי נגיעות של כוכבים .
זאת הייתה חוויה פנימית ומטלטלת
לרגע נראית קפוא כמו פסל בעלטה
כמו חיית טרף שארבה לטרפה
או אולי כטרף עצמו הקופא על מקומו
ומחדד את חושיו למשמע רחש נשימותיו
לרגע הפכנו לשתי ההוויות הזהות
אחת שכנה לתוך השניה
בכפיפה אחת
והגוף התמוסס בזרם דונג רותח
והנפש רקחה לה משתה מעדנות
גיבשה לה לחן גואה בתוך תאים המרחבים .
-
” לפתע בלחישתך הנוגעת חשתי
זרימה נוגעת בנשמתי … “
אני הדיו האדום ואתה בד-התכלת הפלאי
אני נאקת הגלים המלחכת בין אדוות חופיך…
בוא אלי אל נפשי,בקש נגינתי הפרועה
חלחל בתוכי בסימפונית צבעים שוטפת
זרום בי בתוך סילון של חיות מטריפה דעת
עת נתנשא יחד כמו כוכב מנסתרי רקיע.
ידיך ירקמו לי רפידות משי חובקות אהבה
פניך ימלאו פני ניצוצות של חסד וחמדה
אני כבר שמחה לשמוע את עונג נשימותיך
כשכל סודי טמון בגופך ניתך כמו עופרת
שולח קרניים זוהרות כמו נקישות של גשם
ופורץ בלהט עז במקום בו נבראים הכוכבים.
אני נאספת אליך לקראת לידה אחרת
חשה כמו כלת האור נוצצת בחוטי מים
נמשכת אליך כמו נוצת ענן ורוד
אתה קרן אור המשתאה בגופי הנפשק…
באותו מחזור מחרוזת אהבה פורחת
כי מקרוב אתה כה גלילי זוהר בכף ידי
אמור לי כי אני המתק מכל פירות הלילה
כי תאהב את הפרח הביישן של נשיותי
כי בו תשכון בלי הפסק עד מחולות נקיקיו
ואני שפת עשב רוקדת סביבך כמו דבורה
אני מזימת פריחה המבריחה אותך לחרותי.
מפריח בי אביב בתפרחת אהבה
אני גואה כמו הים הסוער הזה
בזיו המופלא ושפת הערגה הכמוסה.
…
שתה את דמי,סלק רעליו,הרגיע סערו
כל תאי גופי זועקים את שמך המפורש
כולי נוטפת בין ידיך,פעורה אליך
שלה ממני יהלום אהבה צוהל.
זרועותיך הן שובר גלים חם ורוגע
אני סורגת איתך אונך עם אוני
בטני בוהקת מתוחה עם גופך הגונח.
פלוש לתוכי,טול ממני את סוד העונג
טייל בתוכי כמו נחש בגן העדן הזה
עטוף אותי בהילתך באשר אלך.
היא שהוא כמעט לא מותיר לי מקום לדמיון והזיה
אלא מקום להשראה
פה בין החופים הרחבים מצאתי אותך,אהובי יחיד
אתה שפגשתי בין נקישות הגורל ומקהלת שירת העולם…
פה הרוח חזקה,צוננת וטהורה,הים מכה בי בחוזקה
אך אין זה משנה כמה פעמים אני באה איתך לכאן
אתה תמיד תרגיש אותי כל פעם מחדש .
אתה קו המים והסערה,איתך הכל כביר,רב עוצמה
אתה אישי מארץ הפלאות ואני צוענייה מארץ הים וצדפים .
העוצמה המעורטלת שלך היא נחשול הנשפך שוב ושוב
בהמיה מלטפת סביב כל גופי
נחשול היודע ללטף אותי
כמו הגלים השוצפים המתנפצים על הסלעים
ומעלים בי קצף לבן מלא בין שפתיי.
פה במקום הזה שקקנו חיים ועדנה
אני באה לכאן כדי לפגוש אותך
אני באה בשמלת הצוענייה שלי ופרח בשיערי
אין כאן הרבה אנשים
רק אתה ואני
פה אהבת אותי לראשונה
פה סחפת אותי עם הלמות האוקיאנוס .
- כל עוד לא חיית בחיי
הייתי חולמת אותך
ומה שדמיינתי בינך לביני…
היה ארוג חבלי רוח
עכשיו אתה פה
נטמע בעיגולי מימיי מתחת גביניי הפועמים
עכשיו שבאת אליי
הנחת בגופי מפרשים ועיניי מראות קסומים
השטים בין שדיי
אני מבינה כי הדרך לרקיע היתה כולה
סלולה מאהבה ותבונה
יופי שכזה טרם פגשנו
כחול כזה אפילו מלאך לא ברא
צליל וחיוך שכאלה טרם פגשתי בדרכי
הכל הדר מחלום שנבט
משהו שהתחיל וכנראה לא ייגמר לעולם
אמרת לי
את האהבה הזאת נשא בשניים
כי היא צומחת כצמח מטפס
אני חושב על השמיים אהובתי
הם לא ייגמרו לי איתך אף פעם
הם חייבים לשכון איתנו
לעד !
Published: Mar 16, 2015
Latest Revision: Mar 16, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-37971
Copyright © 2015
Skip to content