דודו חזר מבית הספר אכל את ארוחת הצהריים הטעימה שהכינה לו אמא, דודו רצה להכין שיעורים. היה לו חשוב לסיים את השיעורים לפני השעה 16:00 כדי להספיק להגיע לחוג ג’ודו החוג האהוב עליו במיוחד. שם פגש את חבריו איתם למד תרגילים שונים בהתגוננות .
דודו נכנס לחדרו ופתח את מחברת התנ”ך ולפתע שמע את אימו מבקשת ממנו לפתוח את הדלת . בחוסר רצון ניגש דודו אל הדלת ולהפתעתו הופיע שם הדוור עם חבילה גדולה בידו. דודו שאל: “למי מיועדת החבילה ?” . והדוור ענה לו שהחבילה מיועדת לדודו, דודו אמר זה אני, ובשמחה מהולה בסקרנות פתח את החבילה.
דודו הופתע לראות מגפיים חומים בתוך החבילה. הוא מדד את המגפיים והם התאימו למידתו . דודו ראה מכתב מצורף לחבילה היה זה פתק מהדוד שלו שחי בישראל . המבקש ממנו לנעול את המגפיים ולהשתמש בהם בחוכמה . דודו לא הבין למה התכוון הדוד . אך לאחר חשיבה מעמיקה נזכר שהדוד שלו הוא שוטר במשטרת ישראל, והבין שברגע זה מוטל עליו תפקיד חשוב- להציל את העולם.
החתול הנאמן של דודו הביט בו במבט מוזר דודו ידע שהחתול שלו רוצה גם הוא מגפיים כשלו , דודו ידע שהחתול יהיה לו לעזר רב במשימתו החדשה ולכן פנה אל אימו וביקש ממנה להכין לחתול מגפיים. בתחילה האם צחקה אבל ניגשה לארון המיוחד שלה וחזרה עם מגפיים חומים לחתול.
דודו היה באמצע שיעור חשבון כשלפתע שמע זמזום של טלפון היה זה סבו שסיפר לו שפורצים הגיעו לעיר , והם מאיימים על אנשים בבנק .
דודו ביקש לצאת לשתות ויחד עם החתול מיהר אל הבנק . דודו ראה את הפורצים בורחים במהירות עם שלל בידם , דודו רדף אחריהם ולבסוף השיגם במבנה נטוש הוא דרש מהם לעצור וקשר אותם בחבלים וקרא מיד למשטרה .
דודו חזר לבית הספר ואף אחד לא ידע מה עשה והיכן היה. המורה שאלה היכן היה, ודודו ענה שהיה בשירותים, המורה לא הבינה מדוע נעלם דודו לכל כך הרבה זמן.
כך המשיך דודו במשימותיו לעצור פורצים , גנבים , וילדים שהתנהגו באלימות אחד כלפי השני .
בקצה אחר של העיר בתוך מרתף חי לו פרופסור רשע יחד עם עוזרו שרמן . הם פיתחו שלט עם חיישנים. השלט שפיתחו היה מסוגל לתכנת רובוטים ולגרום להם לפעול כרצונם .
פרופסור רשע התכוון בעזרת הרובוטים להשתלט על העיר . הוא לא אהב אנשים ורצה את העיר לעצמו.
באמצע הלילה ניגש פרופסור רשע ושרמן עוזרו אל הקניון הגדול. בו הייתה חנות ענקית עם רובוטים בצורות ובגדלים שונים . הוא רצה להוציא את מזימתו לפועל והחליט שזהו היום המתאים.
בידו החזיק שלט ענק , הוא כיוון את השלט אל הרובוטים,ולפתע הרובוטים החלו לפעול. הם התחילו ללכת מן המוזיאון אל הרחוב הראשי, בדרכם רמסו גינות ירק , מכוניות , והבריחו בעליי חיים לאחר שדרכו עליהם .
דודו ידע שבטחון העיר ותושביו תלוי בו ולכן הוא חייב לפעול ומהר.
בעזרת עמידה מיוחדת עם המגפיים הוא חסם את דרכם של הרובוטים,
לעמידה קראו” כריך רגליים” ברגע ששלח את רגליו הרובוטים נפלו והתפרקו.
אבל הרובוטים היו רבים מדי ודודו חש חסר אונים מול הכמות הגדולה של הרובוטים. וכאן בא לעזרתו החתול שלו הוא ליקק את רגלי הרובוטים וגרם להם להחליד . הרובוטים לא יכולים היו להתקדם הליכתם נעצרה ופרופסור רשע הבין שהפסיד במעשיו ולא יוכל להישלט על העיר .
הוא נמלט אל המרתף שלו ולא יצא ממנו עד עצם היום הזה .
דודו חזר הביתה, עייף אך מרוצה, אמו שאלה אותו מדוע הוא מופיע בחדשות, דודו שלא התכוון לשתף את משפחתו וחבריו ביכולות שלו כילד- על הבין שאין לו ברירה ואמא לא תרפה ממנו עד שיספר לה.
בקצרה סיפר לה על פרופסור רשע ועל מזימתו להשתלט על העיר ואיך בעזרת “כריך רגליים” עצר את הרובוטים, כמו כן לא שכח לספר על תרומת החתול . אמא הייתה גאה בו וגם המשפחה וצוות בית הספר .
לאחר כשבוע הוזמן דודו עם בני משפחתו לתחנת המשטרה בעיר לקבלת תג זהב המעיד על היותו גיבור על מן השורה. בטקס היו בכירי המשטרה ובתוכם ראה את הדוד שלו מישראל ששלח לו את החבילה המוזרה ובזכותו הגיע למעמד זה. המפגש היה מרגש דמעות זלגו מעיני כל הנוכחים.
ומאז ועד היום פועל דודו כגיבור על למען אזרחי המדינה.
Published: Apr 17, 2015
Latest Revision: Apr 17, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-37874
Copyright © 2015