מאיר ויאיר

מאיר התחבא מאחורי העץ והציץ

לגן הגיע ילד חדש, ביישן, עם עציץ

ההורים הלכו והשאירו את הילד החדש לגמרי לבדו

למרות שחווה הגננת וכל ילדי הגן בירכו אותו

גם פֶּפּוֹ הכלב האפור והגדול התקרב להגיד שלום

אבל הילד החדש עצר את נשימתו ומרוב פחד נעמד דום

מאיר רץ להציל את המצב

וקרא לפֶּפּוֹ הזקן לבוא אליו

“אל תפחד, זה פֶּפּוֹ, הוא לא מזיק לאף אחד

תן לי את היד, תלטף, נכון? הוא דווקא נחמד”

“מי אתה?”, שאל אותו הילד החדש

“מאיר, ואתה?”, הגיבור שאל נרגש

“לא יכול להיות! אני יאיר”, הילד אמר

“זה באמת לגמרי מאוד ממש מוזר”

ומאותו רגע הלכו השניים לשחק בלי הפסקה

ואי אפשר היה להכניס ביניהם סיכה

הם נכנסו לגרוטאה שבחצר… סליחה, למכונת הזמן

ומשכו לבנות המעצבנות בשערן

וירו באקדחי מים לכל הכיוונים

גם כשכולם צעקו, “אנחנו נכנעים!”

ובצהריים בין וילון לווילון, הלכו עייפים לישון

מתלחשים ומתערבים מי יירדם ראשון

כשההורים הגיעו לשעת הסגירה

שמעו שהשניים חברים והשמחה היתה גדולה

“להתראות מחר”, נופף יאיר

“רק עוד כמה שעות”, צעק מאיר

בלילה, מאיר הסתכל מהחלון ואמר לכוכבים הנוצצים

שמסתכלים למטה ודואגים שלילדים יהיו חיים טובים

“תודה שחשבתם עלי ושלחתם לי את יאיר

כי, תשמעו, עכשיו זה מרגיש שאני את כולם מאיר”

מדי יום אחרי הגן, כל אחד אצל השני הרגיש בבית

הם רצו ברחובות ויצאו בחדר לשיט

ראו סרטים בטלוויזיה ושתו ברד

המציאו משחקים שלא ידועים לאף אחד

ומי שרצה להגיד שיש בעולם חברים יותר טובים ולהעיז

ידע שזה לא נכון ושהוא סתם מרגיז

ממילא הוא שינה מהר את דעתו

אחרי שחבורת מאיר ויאיר גמרה לטפל בו

“איפה מאיר, מישהו ראה?”

“מה זותומרת, איפה שיאיר נמצא”

“אז איפה יאיר, מי יכול להגיד?”

“נו איפה שמאיר, כמו תמיד”

יום אחד בלי שום הכנה

מאיר עמד בחצר ויאיר לא בא

אז הוא הלך לשער ובדק אם מישהו מתקרב

אבל אף אחד לא הגיע, רק פֶּפּוֹ הזאב

מודאג נכנס מאיר אל בית הגן לשעת סיפור

ולתדהמתו ראה דבר שדרש בירור

יאיר ישב ליד חגי, דיבר איתו וצחק

ודווקא כשמאיר ניגש אליו חיוכו נמחק

“עשיתי לך משהו? עשיתי משהו רע?”

אבל יאיר לא הביט בעיניו ולא ענה

“יאיר, יאיר, אתה לא שומע אותי מדבר?”

“מאיר, עזוב אותי, אני לא חבר שלך יותר”

מאיר הסתובב כל היום עצוב, ראו עליו

לכל מקום הלך עם הראש באדמה וידיו במכנסיו

וכשכולם שיחקו, הוא בהה באוויר ולא הבין

לבסוף ניגש באומץ ואמר את כל המילים שהכין:

“אני מצטער שפגעתי בך, יאיר, בבקשה

אני מבקש ממך סליחה

אני לא יודע מה לא לעשות, אבל לא אעשה את זה יותר

יאללה, בוא כבר לחצר, אין כמוך עוד חבר”

אבל יאיר רץ אחרי חגי והתרחק

ומאיר הרגיש בפנים שהוא כמו שְרֶק

בלילה, הכוכבים הפעם הם שאמרו לו

“אל תדאג מאיר, בעוד שבוע חבר אחר יבוא”

“אבל מה זה יעזור, הרי זה לא יהיה יאיר…”

הכוכבים שתקו ולא רצו להתווכח עם מאיר

ובוקר אחד, אחרי שבעה ימים בודדים

מאיר קם וגילה שהכוכבים לא משקרים

חבר חדש הגיע, שמו מאור

הוא מצחיק ויש לו רישיון לנהוג על חמור

הם משחקים ונהנים מאז יום רביעי

ואי אפשר להפריד אותם אחד מהשני

אבל האמת, בסוד, לפעמים בלי שאיש ירגיש וגם לא כוכב

מאיר חושב על יאיר ומתגעגע אליו

ומשחזר צעד – צעד את כל אשר עשה איתו

ועדיין רוצה הכי להיות החבר שלו.

פסקול סיום: